חברי הכנסת החרדים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
המפלגות החרדיות בישראל היו בעבר לשון המאזניים של המערכת הפוליטית בישראל, אולם, בשנים האחרונות הם הופכים לחלק אינטגרלי מגוש הימין ככלל ומגוש נתניהו בפרט.
● תומכים במשפט נתניהו ומתנגדים לאיחוד בין דת למדינה: המרכז הגיע לקדמת הבמה
● גוש הימין הפך לגדול ביותר בישראל: פחות קפיטליסטי מבעבר, הרבה יותר מסורתי
● ממנהיגי המדינה לסף אחוז החסימה: השמאל הפך לכוכב הנופל של הפוליטיקה הישראלית
● מגורם זניח לשובר שוויון של ממש: החברה הערבית במוקד מערכת הבחירות
על פי סקרי INES, פרויקט מחקר הבחירות הישראלי, החרדים מפגינים מגוון רחב של עמדות ימין: 87% מהם מתנגדים למדינה פלסטינית, אפילו יותר מאשר בימין (69%), ו־80% מהם לא מאמינים שאפשר להגיע להסכם שלום (73% בימין). גם בהגדרה עצמית בין 1 (ימין קיצוני) ל־7 (שמאל קיצוני) 59% מהם בחרו במספר 1 או 2. 73% מהם מאמינים שמשפט נתניהו הוא רדיפה לא הוגנת, לעומת 55% בימין. בתחום הכלכלי יש הבדל משמעותי בין הימין לבין החרדים: בעוד 40% מגוש הימין מגדירים את עצמם קפיטליסטים ו־39% סוציאליסטים, אצל החרדים יש 26% קפיטליסטים ו־46% סוציאליסטים.
החרדים מעדיפים את הימין מאז 1977
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי על אף הפערים, החרדים מעדיפים את הימין מאז המהפך ב־1977. לממשלת רבין החרדים בחרו להצטרף ב־1992, ואילו לממשלה היוצאת הם בחרו שלא להיכנס. "דעת הקהל, בניגוד להוראות הרבנים, יותר חזקה מבעבר", מציין ד"ר מלאך. "הרב עובדיה אמר ללכת על הסכם אוסלו ולכן זה קרה. היום אין מנהיגות רוחנית חזקה שתוכל ללכת נגד דעת הקהל. גם העמדות של ההנהגה הרוחנית השתנתה. היא או נייטרלית או ימנית במובהק. ביהדות התורה יש את חב"ד שמצביעים למפלגה הימנית ביותר". על פי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 60% מהמגדירים עצמם חרדים מצביעים ליהדות התורה, 29% לש"ס, 4% לציונות הדתית, 3% לליכוד ו־4% לכל שאר המפלגות יחד.
"אצל צעירים חרדים יש הרבה ביקורת על יהדות התורה והרשימה שלה, כשהרשימה דואגת לעסקונה החרדית ולמערכת ופחות לאנשים בשטח", מספר איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים. "מצד שני, יש בדיחה: 'כשלחרדי יש שריפה, הוא לא מתקשר למכבי אש אלא לחבר הכנסת'. ליצמן מתגאה בכמות הפניות לציבור שמגיעות אליו. חלק מהביקורת היא שהפוליטיקאים החרדים לא החליטו האם הם שתדלנים אצל הפריץ או שהם הפריץ בעצמו. האם הם רוצים לקדם אינטרסים מגזריים לעומת גיבוש אסטרטגיה לאומית והשפעה על האופי הרחב של ישראל".
תהליך הישראליזציה משפיע על כל החרדים
בעיניו, המעבר לימין הוא "חלק מהשפעת תהליך הישראליזציה. אם אתה סקטוריאלי נטו, לא אכפת לך מה קורה במדינה ברמה הרחבה אלא בשטעטל שלי. גפני אומר 'אנחנו הולכים עם נתניהו כי הוא שומר על האופי היהודי של המדינה' כמו שהוא רואה אותה. היום רע"ם תפסו את התקן הזה, כי החרדים עזבו אותו. פתאום דואגים הרבה יותר לאופי של המדינה. המפלגות הולכות לשם, והציבור בשטח אפילו יותר. זה נובע מההתרחבות הדמוגרפית והגאוגרפית (הולכים צפונה ודרומה), שמכניסה אותם לתוך כלל החברה הישראלית". במסגרת תהליך הישראליזציה, צעירים חרדים רבים עוברים להצביע למפלגות כמו הליכוד או הציונות הדתית, שבבחירות האחרונות קיבלה 10% מהקולות בביתר עילית, או לליכוד. "בבחירות האלה נגיע ל־20%", מעריך קרומבי.
בתוך החברה החרדית, עיקר חלוקת הקולות היא בין ש"ס הספרדית לבין יהדות התורה האשכנזית, שמורכבת מאגודת ישראל (חסידים) ומדגל התורה (ליטאים). לכל אחת מהן יש את מועצת גדולי התורה שלה, ובכל הנוגע לרשימה יש ביניהן "ריץ'־רץ'". את תפקיד יו"ר הרשימה תופס יצחק גולדקנופף מהחסידות הגדולה ביותר, גור, ואילו משה גפני הליטאי, יו"ר דגל התורה, הוא השני ברשימה. "יש מחלוקת ארוכת טווח בין החסידים לליטאים לגבי כמה קולות מביא כל אחד", מספר קרומבי. "הליטאים טוענים שהם מביאים פי 2 מהחסידים, כשהחסידים טוענים שזה חצי חצי".
שיתוף הפעולה בין המפלגות לא תמיד מובן מאליו. בבחירות בירושלים, החסידים הריצו את יוסי דייטש והליטאים רצו עם משה ליאון. "אז, הליטאים הצליחו להראות שהם מביאים יותר, אבל הדיון לא הוכרע", מציין קרומבי. "האיחוד היה עכשיו על סף פיצוץ סביב הנושא של לימודי ליבה, בין אגודה לדגל כשהסקרים הראו שבריצה בנפרד, לפחות אחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה".
ש"ס הפכה ממפלגה דתית לספרדית חרדית
בצד השני, כאמור, יש את ש"ס, שהייתה במקור מפלגה דתית מסורתית - והפכה לחרדית־ספרדית. "כיום, שני שליש מהמצביעים הם חרדים והשאר דתיים ומסורתיים", אומר קרומבי. "חרדים ספרדים ממילא משולבים יותר בשוק העבודה, אז ברשימת ש"ס יש יותר חברי כנסת צעירים, אינטלקטואלים, ששירתו בצבא - כמו משה ארבל ומיכאל מלכיאלי שהם יותר מחוברים לציבור הרחב". ואכן, אם מביטים על ש"ס בנפרד, רואים כי 31% ממצביעיה כלל לא מגדירים את עצמם כחרדים, אלא כדתיים או מסורתיים.
האם יש סיכוי למפלגת חרדים עובדים? בציבור החרדי־אשכנזי יש פער הולך וגדל בין המצביעים לבין הנבחרים שמובלים בידי גולדקנופף. "צריך יותר קולות. גם כשאתה לוקח את הקולות האלה, הם לא הומוגניים", מציין קרומבי. "חב"ד לא בהכרח רוצים להצביע למפלגה חרדית מודרנית, אלא הם רוצים להצביע למפלגה הימנית ביותר. ההוראה של הרבי מלובביץ' הייתה להצביע למפלגה החרדית ביותר. אבל נשאלת השאלה - מי המפלגה החרדית ביותר? העמדות של חב"ד מאוד תומכים בארץ ישראל השלמה. יש כאלה שאומרים שהמפלגה החרדית ביותר היא דווקא זו שהכי תשמור על ארץ ישראל והזהות היהודית של המדינה. מצד שני, יש עניין שכמו שהקהילה שומרת על החברים בה, החברים צריכים לשמור על הקהילה דרך הצבעה בקלפי".
נראה, אם כן, שבעת שבה הכוחות הקהילתיים והממסדיים בחברה החרדית קוראים לצופף שורות ולהישאר מלוכדים, ההנהגה נדרשת להסתנכרן עם המצביעים. היא לא מעוניינת ביציאה רחבה יותר לשוק העבודה, אז היא נדרשת לתת משהו אחר. הדבר הזה הוא אידיאולוגיה ימנית יותר, ונאמנות גבוהה יותר לנתניהו. הם יודעים כי אם לא יהיה את זה, הם עלולים להפסיד קולות לטובת מפלגות אחרות.