גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חללית ארטמיס מחכה כבר חודש להמריא לירח ובמקום זאת היא חוזרת להאנגר. מה הסיבה לכך?

משימת ארטמיס לירח, ובתוכנה חללית האוריון והאפוד הישראלי שפותח נגד קרינה קוסמית, היתה אמורה להמריא כבר בסוף החודש שעבר ולפתוח עידן חדש במסע של האנושות אל הירח והמאדים ● אלא שכבר חודש עומדת החללית על הרמפה במרכז החלל קנדי שבפלורידה ומחכה לאישור לשיגור ● מה הסיבה לכך והאם זה היה יכול לקרות גם בספייס אקס? חמש שאלות ותשובות

משימת החלל ארטמיס,  חוזרת להאנגר / צילום: Reuters, STEVE NESIUS
משימת החלל ארטמיס, חוזרת להאנגר / צילום: Reuters, STEVE NESIUS

לפני כחודש היתה אמורה ארה"ב לחזור באופן רשמי לירח עם ההמראה הצפויה של משימת ארטמיס (Artemis 1) למסע בן 37 יום ומעל לשני מיליון קילומטרים. המשימה, הכוללת בתוכה את החללית אוריון וכן ניסוי רפואי ישראלי בדמות אפוד להגנה מפני קרינה קוסמית, היתה אמורה לצאת לדרך בסוף אוגוסט להקיף את הירח, לחדור לאטמוספירה של כדור הארץ ולצנוח אל הים בקרבת סן דייגו ב-11 באוקטובר.

אלא שמאז בוטלה המשימה בגלל שורה של תקלות טכניות, דליפות דלק ותנאי מזג אוויר בעייתיים ואת השבוע הזה מסיימת החללית כשהיא מוסעת בחזרה אל האנגר התחזוקה על מנת להגן עליה מפני ההוריקן המתקרב לחופי פלורידה, איאן. לא נקבע מועד שיגור חדש, אך בנאס"א לא מוציאים מכלל אפשרות את שבת וראשון הקרובים כמועדים אלטרנטיביים. אם ארטמיס לא תשוגר עד יום ד' הבא, ה- 5 באוקטובר, היא תפספס את חלון ההזדמנויות הקרוב ותיאלץ להמתין למחצית השנייה של נובמבר.

מה הסיבה לעיכוב?

משימת הארטמיס בנויה משני חלקים עיקריים: רקטת שיגור גדולת מימדים בשם SLS (קיצור של Space Launch System) שגובהה 70 מטר, וחללית מתוצרת לוקהיד מרטין בשם אוריון (Orion). ביום השיגור המקורי של המשימה, ה-29 באוגוסט, התגלו מספר תקלות הקשורות ברקטת השיגור, בהם חיישן שהציג טמפרטורה גבוהה מדי עבור אחד מארבעת המנועים וסדק בקצף המבודד את החיבור בין מיכלי הדלק. השיגור נדחה לשבת באותו השבוע, ה-3 בספטמבר, אך גם אז התגלתה דליפת מימן שמקורה בלחץ גבוה של צינור הדלק.

בשבועות האחרונים תיקנו מהנדסי נאס"א את הדליפה, כאשר חלון השיגור הבא נקבע ליום ג' הקרוב, אך סופת ההוריקן "איאן" המתקרבת לחופי פלורידה מהקריביים אילצה את נאס"א לדחות שוב את ההמראה ולהסיע את החללית אל האנגר התחזוקה שלה על מנת להגן עליה מפני הסופה ולבצע החלפת מצברים.

זה לא הפריע לספייס אקס לשגר ביום ראשון האחרון את הרקטה פלקון 9 שעל סיפונה 52 לוויני סטארלינק לחלל, במטרה לפרוס את שירות האינטרנט האלחוטי בשמי אנטרטיקה. חלון ההזדמנויות לשיגור של ארטמיס, עם זאת, הוא צר יותר ותלוי בקרבת הירח ביחס למוקד השיגור.

האם זה יוצא דופן?

עיכובים בשיגורים לחלל הם עניין שבשגרה. בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, למשל, עמד מספר הדחיות הממוצע על 2.5 לפני כל שיגור, כאשר הסיבות לכך בדרך כלל קשורות לאחת משתיים: תנאי מזג האוויר או דליפות של דלק. השיגור האחרון של המעבורת קולומביה שעל סיפונה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל נדחה במשך כשלוש שנים מסיבות שונות.

למה בעצם לוקח להם כל כך הרבה זמן?

בניגוד לרקטות השיגור של ספייס אקס, הפלקון 9, שהתפרסמו בזכות היותן ניתנות לשימוש חוזר, רקטת SLS של נאס"א נועדה לשימוש חד פעמי, ועל כן היא גם שיגורה יקר יותר. העיצוב המיושן שלה המתבסס על רקטת השיגור של תוכנית מעבורות החלל הכתיבו עלות גבוהה למדי - 4.6 מיליארד דולר לשיגור הארטמיס לבדה. גם השיגורים הבאים צפויים לעלות ביוקר, כאשר סך ההוצאות על שתי המשימות הבאות של ארטמיס צפויות לעלות 12 מיליארד דולר. "בניגוד למשגר הפלקון של ספייס אקס שיכול לשמש למגוון יישומים כמו נשיאת לווינים, חלליות או סוגים שונים של מטען מסחרי, מיכל הדלק של ה- SLS ניתן לשימוש פעם אחת ולמטרה אחת וזאת גם הסיבה בגללה עלות השיגור שלו גבוהה פי 10 מזו של ספייס אקס, שבה התרבות הארגונית אינה חוששת מכישלון לשם ניסוי וטעיה", אומר לגלובס רן לבנה, עד לאחרונה מנכ"ל קרן רמון וכיום יועץ לחברת אימג'סט.

"העיצוב של ה-SLS הוא מעין פשרה בין אילוצי התקציב מצד הקונגרס לבין הצרכים של נאס"א ולכן הוא גם לא נחשב חדשני לימינו. למעשה, הוא שואל הרבה מאוד מהתכנון המקורי של הטיל של תוכנית המעבורות שבוטלה ב-2011", אומר לבנה. "נאס"א לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים, ולמרות שהטיסה לא מאויישת, תקלה במהלך השיגור תעשה נזק גדול למוניטין שלה ולתוכנית החלל שאמורה להביא לבניית מתקנים אמריקאים על הירח".

מה כוללת הזווית הישראלית במשימה?

לאחר השיגור המיוחל, יבצעו סוכנות החלל הישראלית ומקבילתה הגרמנית ניסוי באפוד מתוצרת ישראל המגן מפני קרינה קוסמית. הניסוי ייערך על ידי מדידת ההשפעה של הקרינה הקוסמית על בובה דמוית אדם הלבושה באפוד הישראלי ("זוהר") והשוואתה לבובה ללא אפוד שכזה ("הלגה"). אפוד המגן מתוכנן לשהייה על הירח בו רמת הקרינה הנמדדת גדולה פי 200 מזו שעל כדור הארץ. הוא יתאים גם לשהייה על פני המאדים, בו רמת הקרינה הממוצעת עומדת על פי 50 מזו שעל כדור הארץ. חשיפה גבוהה לקרינה קוסמית מעלה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן. בכדור הארץ היא נמוכה לאין שיעור ביחס לזו הנמדדת על פני כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש בשל ההגנה המספקת האטמוספירה והשדה המגנטי.

האפוד הישראלי נחשב למוביל כיום בנאס"א מבין מספר אלטרנטיבות ככזה המסנן קרינה קוסמית, ויש לו פוטנציאל לא מובטל להפוך לאפוד הרשמי של סוכנות החלל במשימות מאוישות עתידיות. על פי מעצביו, ייחודו נובע לא רק מסינון הקרינה, אלא גם מהנוחות והמבנה הארגונומי שהוא מציע ביחס לאבזור הקיים לאסטרונאוטים כיום.

אפוד המגן פותח על ידי הסטארט-אפ סטמרד (StemRad) של היזמים אורן מילשטיין ודניאל לויט, במקור לשימוש ביטחוני: הוא נועד לאפשר לכוחות ביטחון, חילוץ והצלה אפשרות לפעול בכורים גרעיניים תוך צמצום החשיפה לקרינה. על פי חברת המחקר IVC, סטמרד גייסה 6 מיליון דולר ממשקיעים כמו קרן וונקה, ברוס זוויבל וג'ף וויניק, ובצוות הייעוץ המדעי שלה נכללים זוכי פרס נובל לכימיה כמו אהרון צ'חנובר, מיכאל לויט ורוג'ר דיוויד קורנברג.

בנוסף לניסוי הישראלי והגרמני, גם סוכנות החלל האמריקאית תערוך ניסוי בהשפעות הקרינה הקוסמית עם בובה משלה ("קומנדר מונקין קמפוס"). אלה לא הבובות היחידות שיאכלסו את האוריון - גם בובת סנופי המפורסמת מתוך יצירת הקומיקס של צ'ארלס שולץ תשוגר על סיפון החללית על מנת לתת לצופים בשידורי החללית את תחושת חוסר הכבידה עם היציאה מהאטמוספירה של כדור הארץ.

מהי משימת ארטמיס?

הארטמיס של נאס"א היא משימה בת ארבעה שלבים אשר מטרתה הסופית היא לאפשר לסוכנות החלל הלאומית של ארה"ב הנחית אדם על הירח, עם החזון לאפשר בסופו של דבר למשימות נוספות להנחית אסטרונאוטים על המאדים. מטרת המשימה הנוכחית היא להקיף את הירח. משימת ארטמיס 2 שאמורה לצאת לדרך ב- 2024 תהיה טיסה מאויישת למסלול ההיקפי של הירח, ואילו זו שלאחריה, ארטמיס 3 המתוכננת ל- 2025 צפויה להנחית לראשונה אסטרונאוטית אמריקאית על הירח, לראשונה מאז שנות השבעים של המאה שעברה. בפעם האחרונה שהלכו אזרחי ארה"ב על הירח, היו אלה יוג'ין סרנן והווארד שמידט, טייסי משימת אפולו 17 בשנת 1972.

גם ספייס אקס מתכוונת להגיע למאדים. מה ההבדל בין התוכנית שלה לזו של נאס"א?

נאס"א הכריזה כי היא מתכוונת להנחית אדם על המאדים עד שנת 2040. בספייס אקס, מאידך, הכריזו כי הם מתכוונים להשיג את נאס"א בלפחות עשור. ספינת הדגל שלה למסע זה היא "סטארשיפ", חללית ענק הניתנת לשימוש חוזר הכוללת גם את המשגר "סופר הווי", נבנית בימים אלה בטקסס. היא נמצאת כעת בשלב הניסויים הראשוניים וטרם ביצעה הקפה מלאה של כדור הארץ, או תמרון מהותי בחלל.

סטארשיפ היא המקבילה של ספייס אקס לאוריון של נאס"א - אשר כרגע איננה מתוכננת לטוס למאדים אלא לנחות על הירח במשימת ארטמיס 3. עם זאת, צו נשיאותי הורה לנאס"א להנחית בני אדם על המאדים עד 2033. רק לאחר הצלחת שלוש משימות ארטמיס, כולל הנחתת אסטרונאוטית על הירח, ניתן יהיה לדבר על משימה אמריקאית לאומית למאדים.

עוד כתבות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף