מדפי סופרמרקט / צילום: Shutterstock
בדקה ה-90: לאחר שעות של מאבקים ודיונים, ועדת המזון, בראשות יו"ר רשות הרגולציה יואל בריס, החליטה לבטל עוד כ-20 תקני מזון ייחודיים לישראל שייכנסו למסלול ביטול ולהותיר 14 תקנים ייחודיים חריגים בלבד לדרישת משרד הבריאות. בסך-הכול יבוטלו למעלה מ-90 תקני מזון ב-1 בינואר 2023.
● רשות הרגולציה נכנעת למשרד הבריאות: מתוך 37 תקני מזון ייחודיים, ככל הנראה רק שלושה יבוטלו
● התחרות על יבוא קפה, מלח ועוד עשרות מוצרים מסתבכת. מי לוחץ מאחורי הקלעים? | ניתוח
מאז שעות הצהריים המוקדמות (ד') התכנסה הוועדה לתקני מזון ברשות הרגולציה לישיבה המכריעה, כאשר היום הוא התאריך האחרון שבו נדרשת הוועדה להגיש לחתימת שרת הכלכלה את מסמך ביטול התקנים שייכנס לתוקפו ב-2023. במסגרת הוויכוחים של הרגע האחרון, בעוד משרד הבריאות דרש החרגתם המלאה של 37 מוצרים, הצליחה הוועדה בראשות בריס לבטל את רובם בהליך הדרגתי.
בין היתר יבוטלו תקני שוקולד, פסטה, גלידה וירקות קפואים
הוועדה קבעה כקנה-מידה להותרת תקנים ישראליים מבחן אחד ויחיד: תקן ישראלי יישאר רק אם ביטולו יביא להיעדר מוחלט של רגולציה ("ואקום"), שיסכן את בריאות הציבור. בסופו של שלב זה של הרפורמה, תישאר שונות מהסטנדרט האירופי ל-13 תקנים בלבד.
על-פי ההחלטה שתועבר לחתימת השרה אורנה ברביבאי, יבוטלו 97 תקנים ליצרנים ישראליים באופן הבא: 60 תקנים יבוטלו באופן מיידי ב-2023, 21 תקנים נוספים יבוטלו ב-2024, ובהדרגה עוד 16 עד 2026. במקביל ליבואנים יבוטלו 97 תקנים ישראלים רשמיים החל מ-2023. ברשימת התקנים הייחודיים שיבוטלו בינואר 2023: שוקולד, פסטה, אורז, גלידה, שימורי ירקות וירקות קפואים.
הוועדה לתקני מזון החליטה בין היתר, כדי להקל על היבוא, לשמר ארבעה תקנים ייחודיים, אך במקביל אליהם לאמץ תקנים אירופיים בדבש, שמן זית, קפה נמס וקפה קלוי. כך, יבואנים ויצרנים מקומיים יוכלו לבחור באיזה תקן לעמוד.
אימוץ התקנים הבינלאומיים מותנה בתיקוני חקיקה, כך שלא מדובר בביטול מיידי של התקנים האלה כבר ב-2023. עוד הוחלט כי ב-13 תקנים ייחודיים של שימורים יתוקן חוק המזון עד 2026, ואז ניתן יהיה לעבור לתקינה אירופית שתייתר את הרגולציה הישראלית.
עבודת הוועדה בשבועות האחרונים תתכנס להכרעה בנוגע לשוק הישראלי כולו בשמן זית, קפה נמס, ירקות קפואים, דבש, בירה ועוד וכן בשני תקנים שהוחרגו מלכתחילה במסגרת הרפורמה: בשר טחון וחלב ומוצריו. ברקע - בין הסיבות שמשרד הבריאות מציין בהמלצותיו לשימור 37 התקנים, נמצאות המלצות לתוספי תזונה במזון דרך תקני שימור ייחודיים לישראל ועד התעלמות מוחלטת מקיומם של תקנים בינלאומיים זהים.
במשרד הבריאות טוענים לתקן מיוחד בשימורי פירות וירקות שבוחן את כושר ההשתמרות באופן ייחודי לישראל, חרף העובדה שגם באירופה נותנים לכך מענה. בנוסף, שוק הקפואים והטוגנים בישראל נאמד בכ-680 מיליון שקל בשנה לפי דוח רשות התחרות, והוא ענף ריכוזי מאוד. עד 2019 שלטה סנפרוסט ב-60-64% משוק הקפואים והטוגנים בישראל, ופרי גליל ב-22-26%.
נמשיך - שימורי דגים, שימורי בשר, מיונז וממרח חרדל יוחרגו גם הם ויידרשו לתקן ייחודי, בטענה לשמירה על כושר השתמרות שסביר להניח אינו ייחודי לישראל. שוק שימורי הדגים נאמד בשנת 2018 בכ-300 מיליון שקל.
"ביטול התקנים הייחודיים יוביל להגברת התחרות והורדת מחירים"
ראש הממשלה יאיר לפיד מסר: "הממשלה שמה לה לדגל לקצץ ברגולציה עודפת כדי להקל על יוקר המחיה ולפתוח את השוק לתחרות. בהמשך למדיניות הממשלה, רשות האסדרה פועלת בשיתוף-פעולה מלא עם משרדי הממשלה השונים למען האזרחים. מהלך התאמת התקנים לסטנדרט האירופי יביא להורדת יוקר המחיה ופתיחת שוק המזון לתחרות".
יו"ר רשות הרגולציה, עו"ד יואל בריס, מסר: "התאמת הרגולציה בתחום המזון חשובה ותקדימית. יישום המהלך יפחית את הרגולציה בענף המזון באופן משמעותי ויתרום למאבק שלנו להורדת יוקר המחיה בישראל".
עו"ד רחל גור מ"לובי 99" מסרה: "הלחץ הציבורי עובד: כ-90% מתקני המזון הייחודיים יבוטלו בהדרגה, ועשרות מוצרי מזון בסיסיים יכנסו למסלול היבוא המקל. מברכים את ועדת החריגים, בראשות עו"ד יואל בריס, על האומץ שהפגינו מול הלחצים של החברות הגדולות. ביטול התקנים הייחודיים יוביל להגברת התחרות והורדת מחירים".