גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השנה של הדולר: העלאות הריבית של הפד הובילו להתנפלות על המטבע האמריקאי. איך זה ישפיע על ישראל?

הדולר שממשיך להתחזק הגיע לשיא של שנתיים וחצי, כשבמקביל מטבעות אחרים כמו הליש"ט מאבדים גובה ● כל זאת ברקע האינפלציה הגואה וגל העלאות הריבית בארה"ב ובעולם כולו ● בפודקאסט "הצוללת של גלובס" בדקנו כיצד ישראל תהיה מושפעת, מה המשקיעים צריכים לעשות, ומתי השווקים צפויים לחזור לעצמם האזינו

השנה של הדולר / צילום: Shutterstock
השנה של הדולר / צילום: Shutterstock

מטבע הליש"ט הבריטי התרסק השבוע ברמה היסטורית מול הדולר. אבל זהו רק מטבע אחד מבין מטבעות רבים, כולל השקל, שנחלשו בחודשים האחרונים מול המטבע האמריקאי. הרקע לכל אלה הוא טלטלות בשווקים ואינפלציה שדוהרת בכל העולם, וגוררת עמה העלאות ריבית חדות.

הדולר בשיא של שנתיים וחצי מול השקל: "בלתי נסבל לשוק המניות"
במורגן סטנלי מעריכים: העלייה בדולר תסתיים במשבר
שלושה מטבעות מרכזיים סובלים מפיחות מול הדולר. הסיפור של הין היפני שונה מכולם

איך בדיוק עובדת הדינמיקה הזו, איך היא עוד צפויה להשפיע על השווקים ועל הכסף שלנו, ומה היא מסמנת לגבי הכלכלה האמיתית? ריכזנו תשובות לכל השאלות החשובות.

אחת המגמות המובהקות של השנה היא התחזקות הדולר. למה זה קורה ומהן ההשלכות?

במהלך השנה הסתיים עידן הריביות האפסיות, על רקע האינפלציה המשתוללת בעולם. מאז פברואר 2022, החלו הבנקים המרכזיים, בהובלת הבנק הפדראלי בארה"ב, בסדרה של העלאות ריבית נחושות ששינו את גובה הריבית והכניסו את השווקים הפיננסיים לעידן חדש.

הריבית של הפד, שהייתה קרובה לאפס במשך שנים ארוכות, נמצאת כיום, נכון לסוף ספטמבר, ברמה של 3% עד 3.25%. הצפי הוא להמשך העלאות ריבית נחושות מצד הבנק הפדראלי כדי לטפל באינפלציה.

ההעלאה המתמשכת של הריביות, הובילה "להתנפלות" גלובלית על הדולר, שהתחזק ביחס לכלל המטבעות. בחלק מהמקרים, כמו למשל בלירה שטרלינג, מדובר היה בדרמה של ממש. השבוע הגיע הליש"ט לשפל של כל הזמנים מול הדולר, על רקע העלאת הריבית האחרונה. בעקבות כך, הבנק המרכזי באנגליה נקט בצעד חריג של רכישת אג"ח ממשלתיות, כדי לשלוט בגובה הריבית שבה מגייסת ממשלת בריטניה את החוב, ובכך לבלום התדרדרות אפשרית למשבר נזילות.

 

האם גם ישראל מושפעת מהתחזקות הדולר?

ישראל מושפעת מהתחזקות הדולר בעולם, אם כי במידה פחותה של אפקטיביות. שער הדולר זינק ביום רביעי, לאחר מספר ימים שבהם לא התקיים מסחר במטבעות בשל החג, ברף של מעל ל־3.53 שקלים. הדולר הגיע בכך לשיא של שנתיים וחצי.

למרות העלייה החדה של הדולר מול השקל, הדולר התחזק בשיעור חד יותר ביחס לאירו ולליש"ט. ישראל "נחלצה" מהגורל של אירופה, בין היתר משום שעלויות האנרגיה שלה נמוכות יותר הודות לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. בנוסף לכך, השגשוג בחברות ההייטק שאפיין את השנה שעברה, מותיר את בנק ישראל עם רזרבות מט"ח גדולות (בשווי כולל של 192 מיליארד דולר בסוף אוגוסט).

בכל העולם מעלים ריבית. מדוע דווקא הדולר מושפע? מה המשקיעים צריכים לעשות?

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, אומר כי בארה"ב בעיית האינפלציה חריפה יותר. "בניגוד לאירופה, זהו לא משבר האנרגיה שמחולל את האינפלציה באופן עיקרי, אלא מדובר בהתמודדות של ארה"ב עם משבר הקורונה. התמודדות זו לוותה בהדפסת כספים אגרסיבית מאוד.

"הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, איחר להבין את זה והגיב באיחור לאינפלציה שהחלה לטפס. כעת מדובר באינפלציה שחילחלה גם לשוק העבודה, שכן רואים שם עליות שכר של 6%־7% בשנה.

"לכן, תוואי העלאת הריבית צפוי להיות ממושך ואגרסיבי בארה"ב. לצד זאת, מצבה של ארה"ב יציב יותר מבחינה גיאו־פוליטית בהשוואה לאירופה, ולכן מבחינתם של המשקיעים - עדיף כיום לקנות דולרים מאשר מטבעות אחרים. הריבית שעולה הופכת גם השקעה באפיקים כמו אג"ח ממשלתיות לטווח קצר, למשתלמת יותר".

 

כיצד התחזקות הדולר משפיעה על שוק איגרות החוב הממשלתיות ועל שוק המטבעות?

ציבור המשקיעים בעולם ממהר לקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב, שמציעות כיום תשואה אטרקטיבית יותר מבעבר. השבוע התקרבה התשואה של אג"ח ל־10 שנים של ממשלת ארה"ב ל־4%. המשמעות היא שמי שיקנה את האיגרת, יקבל תשואה כזאת, במונחים דולריים, מדי שנה. כמו כן, הרכישה של אגרות החוב הדולריות, מהווה כשלעצמה את המנוע שדוחף להתחזקות הדולר ביחס למטבעות האחרים.

מעבר לכך, גם אם האינפלציה בארה"ב כפולה מהתשואה הזאת, כבר יש בה כדי לדכא את פעילות הבורסות, שהן קופצניות ולא מבטיחות דבר, בוודאי לא יציבות כמו אגרות החוב של ממשלת ארה"ב. הירידות בוול סטריט לא איחרו לבוא, ולאחר נתוני האינפלציה השליליים באוגוסט, ובהמשך העלאת הריבית על ידי הנגיד ג'רום פאוול החודש, חזרה המגמה השלילית לשווקים.

יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

בניגוד למה שקורה בדרך כלל, גם המניות יורדות וגם האג"ח הממשלתיות של ארה"ב. מדוע?

בתוך שוק האג"ח, הציבור מעדיף יותר את האג"ח הממשלתיות שמועד פרעונן קרוב יותר (בעלות משך חיים ממוצע, או מח"מ, קצר יותר). לכן הוא מוכר את האגרות הרחוקות (והתשואה שלהן מטפסת), וקונה אג"ח קצרות שמציעות תשואה גבוהה עוד יותר מהארוכות.

מצב זה, שמכונה "עקום הפוך", שבו לטווח הקצר מקבלים תשואה גבוהה מהטווח הארוך, נחשב לחריג בשווקי החוב, והוא מנבה מיתון כלכלי בהמשך הדרך. עצם הצפייה בשווקים למיתון ברקע, וגם האטרקטיביות של תשואות האג"ח, מהווים גורמים שפוגעים במניות.

אם הכסף לא הולך למניות וגם לא לאג"ח הממשלתיות - אז לאן הוא הולך?

הכסף יוצא כיום בעיקר ממניות, נכנס בחלקו לאפיקים הסולידיים כמו שוק האג"ח, בין אם הממשלתי או הקונצרני, בסדרות הקצרות, וכלל השווקים מבצעים מעין "הקצאה מחודשת" של הנכסים. רבים מעדיפים להיצמד דווקא למזומן בפקדונות בנקאיים, עד יעבור זעם. גם אם מדובר לתקופה ארוכה.

הבנקים מסוגלים להציע היום גם ריביות סבירות יחסית לציבור, ובעיקר את השקט הנפשי שיחסוך את הפחדים והקופצנות שמאפיינות את השווקים הכספיים. ניתן להגיד שעיקר הכספים עוברים לאפיקים נזילים שמושקעים לטווחים קצרים יותר.

בעבר השקיעו בנכסים כמו ביטקוין, כי "אין אלטרנטיבה". הפיקדון בבנקים הוא חלופה?

בקצרה, התשובה לכך חיובית. בעידן הריביות האפסיות, הכסף היה "זול", ובעקבות העלאות הריבית, הגיוס שלו הפך ליקר יותר. המשמעות היא "התייבשות" מסויימת של עולמות ההשקעות בכלל, וירידה בנזילות.

זוהי חלק מהמדיניות המכוונת של הבנקים המרכזיים, שמייצרת מעין "צימאון" בשווקים, שתכליתו בלימת הכלכלה עד כדי מיתון ותוך כדי כך עצירת האינפלציה המשתוללת. היעד העיקרי הוא בלימת השתוללות המחירים. האלטרנטיבה היא יותר פקדונות בבנקים, או אפיקים צמודי מדד קצרי טווח, כמו למשל אגרות חוב שמציעות את ההגנה מהאינפלציה ובתוספת ריבית מזערית.

שוק ההון אמור לשקף את הכלכלה. מה השווקים מסמנים בכל הנוגע לכלכלה האמריקאית?

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, מציין כי התרחיש הסביר ביותר שמנבאים שוקי איגרות החוב, הוא שאנו עומדים בפני מיתון בכלכלה האמריקאית, עם השלכות עולמיות. "לפי תרחיש זה, הפד ימשיך בהעלאות ריבית עד סביב 4.5%־4.75%, ושם הריבית תתייצב עד המחצית השנייה של 2023. משם עשויות להתחיל דווקא הורדות ריבית.

"זו ריבית שתהיה כנראה מספקת כדי להאט את הכלכלה ולהוריד את האינפלציה. בשוק המניות לוקח יותר זמן לעכל את המציאות הזו, וההתנהלות משקפת צפי להאטה, לא למיתון. אבל, נראה שיהיה קשה להוריד את האינפלציה חזרה לרמות נמוכות, בלי לעבור דרך מיתון. זה כמעט בלתי אפשרי".

בתוך כמה זמן השווקים צפויים לחזור ליציבות?

גוזלן מציין כי התימחור שנגזר כרגע מהשווקים - התייצבות סביב המחצית של 2023 - נראה סביר. "זאת תחת ההנחה שלא ניכנס לעוד סחרור של עליות במחירי האנרגיה. בארה"ב, נראה שהמפתח ליציאה מהמצב הנוכחי נעוץ לא בשוק האנרגיה, כי אם בשוק העבודה ושם התהליכים הם יותר איטיים.

"האם אנחנו מכוונים לגידול באבטלה בארה"ב? התשובה היא כן. הבנקים המרכזיים מכוונים לאבטלה כדי להוריד את קצב עליית השכר ולהחזיר את האינפלציה לרמות יותר נמוכות".

בשוק המשכנתאות בבריטניה ניכרו סימני לחץ השבוע. האם גם אנחנו צריכים לדאוג?

במשך שנים רבות השתכנענו שמחירי הדירות בישראל יכולים להיות רק בעלייה. אלא שזה היה בעידן של ריבית אפסית שנמשך מעל לעשור. השנה, עם העלאות הריבית שנעשו בישראל, תהיה לכך השפעה ישירה על שוק הדיור.

ציבור נוטלי המשכנתאות ימצא את עצמו במציאות לא פשוט בשנה הקרובה, ככל שהריבית תטפס. חלק מרכיבי המשכנתה ניטלו בריבית פריים, שמתייקרת ככל שהריבית במשק עולה. מה שקורה בבריטניה הוא אולי תרחיש קיצוני יותר, בשל תשלומי מחירי האנרגיה הגבוהים וגם החורף הקר יותר מאשר בארץ. אבל זהו איתות אזהרה למצב שהציבור עלול להיקלע אליו.

עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים מפני העתיד ותוך כמה זמן שוק המניות צפוי להתייצב?

למרות שצפויה לנו שנה מורכבת בשווקים הפיננסיים צריך לזכור שלאחר בלימת האינפלציה ניתן יהיה לחזור בהדרגה לצמיחה כלכלית וגם להתחלת הורדת הריבית, כמובן מהרמה שאליה תגיע בהמשך.

אנחנו עוד לא שם, וכרגע הבהלה והפחד אוחזים בשווקים, שתמיד מגיבים למה שקורה בהווה. גם המיתון שעליו מדברים בעולם, עדיין נמצא בהמשך הדרך והשלכותיו טרם הורגשו במלוא עוצמתן.

ועדיין, חשוב לזכור, שימים של פסימיות גדולים ובהלה בשווקי המניות, הם הזמנים הנכונים לפתח "תיאבון" להשקעות. שלום חנוך, היטיב לשיר, "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". בשווקים הפיננסיים צריך לדעת לזהות מתי זה "הכי חשוך", וגם אם מחמיצים קצת את התחזית והשווקים יורדים בהמשך, בסוף השמש עולה והעולם יחזור לתוואי של התאוששות וצמיחה כלכלית.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

חברות התעופה שזיהו הזדמנות והסתערו על הקווים הרווחיים של ריינאייר

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"