גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אפשר למנוע משברים פיננסיים? התשובה המפתיעה של זוכה פרס נובל לכלכלה

פרופ' בן ברננקי, יו"ר הפד לשעבר, פרופ׳ דאגלס דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופיליפ דיבוויג מאוניברסיטת וושינגטון הם הזוכים בפרס נובל לכלכלה, עבור מחקריהם בתחום תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים ● פרופ' דיאמונד, אחד הזוכים הטריים, אף התייחס בשיחה טלפונית לטלטלות בשווקים, העריך מה יעלה בגורל האינפלציה והסביר מדוע לשיטתו אסור לתת לבנקים לקרוס

זוכי פרס הנובל לכלכלה, דיבוויג, דיאמונד, ופרופ' ברננקה / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY
זוכי פרס הנובל לכלכלה, דיבוויג, דיאמונד, ופרופ' ברננקה / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

פרופ' בן ס. ברננקי, יו"ר הפד לשעבר וכיום חוקר במכון Brookings בוושינגטון, דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופיליפ דיבוויג מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, הם הזוכים בפרס הנובל לשנת 2022, עבור מחקריהם בתחום תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

זעקת הדשא וקריאת היסמין: מה צמחים רוצים כשהם מפיצים ריח
ההייטקיסטים שעברו מתל אביב לגבעתיים ובטוחים שזו רק תחילת גל הנטישה 

"לפני 15 שנה העולם עמד לפני משבר כלכלי גדול. רובנו לא היינו מוכנים לכך, אבל כמה כלכלנים היו מודאגים. הם חקרו את היווצרותם של משברים כלכליים והאמינו כי אחד נמצא באופק. התיאוריה שלהם אמרה כי בנקים הם קריטיים לשיטה הכלכלית שלנו, אבל הם יכולים להיות יציבים רק עם רגולציה נכונה. והחוקרים הללו האמינו באותו הזמן, שהרגולציה לא מספיקה", נאמר בעת הצגת הפרס.

המחקרים של השלושה החלו בשנות ה-80, אך המשבר הכלכלי של שנת 2008 הדגים עד כמה הם רלוונטיים. ברננקי, שהיה יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב לאחר ששימש בפרופסור באוניברסיטת פרינסון, היה מי שסימן את הבנקים וקריסתם האפשרית כמנוע למשברים כלכליים, לעומת הדיעה שהייתה מקובלת לפניו, לפיה נפילת הבנקים היא התוצאה של המשבר הכלכלי.

פרופ' דיבוויג ופרופ' דיאמונד חקרו את האופן שבו הבנקים מאפשרים לתת השקעות לטווח ארוך תוך כדי מתן נזילות לחוסכים בטווח הקצר, וזאת על ידי כך שהם מאזנים בין משקיעים לטווח ארוך לבין מי שרוצים כרגע גישה מיידית לכספם. אבל, כאשר נוצרת תחושה של אי וודאות, מתקיים תהליך של "התנפלות על הבנקים", וכולם רוצים להוציא את הכסף בבת אחת. אנחנו מכירים את התופעה הזו ממשברים כלכליים כבר מאות שנים, ועבודתם של דיבוויג ודיאמונד הראתה כי מדובר בחולשה אינהרנטית של שיטת הבנקים, המהווה חלק בלתי נפרד מן המבנה של הכלכלה שלנו. לאחר מכן, הם הראו מה קורה כאשר ממשלות מנסות ולפעמים אף מצליחות לערוב לבנקים, ולמנוע את הקריסות הללו, וכיצד אירועים כאלה משפיעים על האמון של הציבור בבנקים ועל הסיכון שלהם לקרוס בפעם הבאה.

בנקים גם מחזיקים במידע על לקוחות עסקיים ופרטיים, שנועד לוודא כי הכסף של הציבור אכן מנותב להשקעות יעילות. שלשת החוקרים התייחסו במחקריהם גם למידע שיש לבנקים לגבי לקוחות עסקיים ופרטיים והראו כי קריסה של בנקים משמעותה גם אבדן מידע, שיכול לפגוע ביכולת של הבנק להתנהל בהצלחה בהמשך, ובאפשרות של כל הכלכלה להתאושש במהירות מן המשבר.

המסקנה של המחקרים הללו יחד, היא שיש למנוע קריסה של בנקים ככלי עיקרי למניעת משברים כלכליים.

פרופ' דיאמונד: "לא בטוח שכדאי למנוע משברים" 

בעת הצגת הפרס נערכה שיחה טלפונית עם פרופ' דיאמונד, אשר באופן נדיר התייחס להתרחשות בשדה המחקר שלו היום.

דיאמונד ציין כי משברים כלכליים קשורים לאירועים של אי וודאות, שגורמים לציבור המשקיעים לרצות מייד גישה לכספם. אינפלציה מהירה כמו זו שאנחנו רואים היום, יכולה להיות אירוע כזה של אי וודאות. "לכן מאוד חשוב שהבנקים יהיו בריאים, יתפסו כבריאים ויהיו מוכנים להגיב מהר לשינויים". הוא ציין כי במשבר הקודם, הבעיות התחילו בתוך הבנקים ולכן המשבר היה גרוע במיוחד. אבל, הניסיון מן המשבר ההוא הוביל, לדבריו, לחיזוק סקטור הבנקים, באופן שהופך אותם עמידים יותר כיום.

"זה לא רק עניין של בנקים, אלא כל מצב שבו יש לגוף מסויים חוב שיכול להיות מאוד נזיל, והוא הרבה יותר גדול מהנכסים שאמורים לערוב לו", הסביר. "במצב הנוכחי, אנחנו נראה את הדברים מתפתחים קצת אחרת, כי יש גופים עם הבעיה הזו, אבל לפחות הבנקים עצמם במצב טוב יותר".

הוא אמר שהוא מאמין שהבנקים הלאומיים יכולים להצליח להביא את האינפלציה בחזרה ליעדיה. לדבריו, לוקח זמן לאינפלציה להגיב למדיניות מוניטרית, ולכן זה לא צריך להפתיע אותנו מאוד שכרגע הריביות עולות והאינפלציה לא נעצרת. הוא מאמין שההשפעה תיראה בעתיד, ככל שהבנקים יהיו נחושים בהחלטתם שהורדת האינפלציה היא היעד שלהם.

אחת השאלות מן הקהל הייתה האם היה נכון לתת לבנק ליהמן בראדרז לקרוס בשנת 2008? דיאמונד ענה כי זו שאלה קשה, אבל בסופו של דבר הוא מאמין שלא היה זה נכון לתת לבנק לקרוס בצורה כל כך מפתיעה. זמן קצר לאחר מכן הגיעה הקריסה של AIG, ואז כן הייתה התערבות, והיות ששני הדברים הללו קרו ביחד, ולא היה בסוף מנוס מהתערבות ממשלתית כלשהי, אולי היה כדאי להתערב גם במקרה של ליהמן בראדרז ולתת לו לקרוס בצורה פחות דרמטית. אבל, הוא אומר, לא ברור עד כמה החוק האמריקאי באמת השאיר לבנק המרכזי בארה"ב את האפשרות לעשות זאת.

דיאמונד נשאל האם אפשר למנוע משברים פיננסיים? והוא ענה כי עבודתם של הנובליסטים יכולה להוכיח שאפשר למנוע משברים פיננסיים, אבל לא בטוח שזה כדאי, משום שהמניעה של משברים יוצרת נקודות חולשה חדשות ועמוקות יותר בשיטה. לכן, כנראה שתמיד יהיו לנו אירועי משבר, אבל כדאי להתערב כדי שהם יהיו מתונים יותר.

בין הזוכים: יו"ר הפד לשעבר

ברננקי, הזוכה שהיה כאמור יו"ר הפד, הוא בן למשפחה יהודית, והוא למד עברית בילדותו מסבו מצד אמו, הרולד פרידמן, שהיה חזן, שוחט ומורה לעברית. אביו ודודו ניהלו את בית המרקחת המשפחתי שהקים סבו מצד אביו, ג'ונס ברננקי. משפחת ברננקי הגיעה לארה"ב ב-1921, ועברה את המשבר הכלכלי. ברננקי עבד כל נעוריו ובתקופת לימודיו, בין היתר בבניין, מלצרות, מכירות וכמפעיל מתקנים בלונה פארק.

זוכה פרס הנובל לכלכלה בן ברננקי / צילום: Reuters, CHRISTOPHER ALUKA BERRY

הוא הצטיין בלימודיו, וגם כנגן סקסופון, ולימד את עצמו מתמטיקה מתקדמת כיוון שבית הספר התיכון שלו לא לימד זאת. הוא התקבל לאוניברסיטת הרווארד ב-1971, שם למד כלכלה, ואת הדוקטורט שלו השלים ב-MIT, תחת הנחייתו של סטנלי פישר, מאוחר יותר נגיד בנק ישראל.

ברננקי כתב בספרו The courage to act, כי לולא הבנק המרכזי בארה"ב היה פועל לתמוך בבנקים, היה המשבר הכלכלי של 2008 הופך לקטסטרופה גדולה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב ב-1939. אולם, ברננקי זכה גם לביקורת על תפקודו במשבר של 2008, ולמשל מאמר בניו יורק טיימס אמר כי הוא לא זיהה את המשבר מוקדם מספיק וכי התמיכה בבנקים הייתה גדולה מדי. הזכיה בפרס נובל כנראה תעזור לרכך חלק מן הביקורת הזו.

הפרס לא מחולק מהקרן על שם נובל, אך שווה לפרסים האחרים מבחינת היוקרה

פרס נובל לכלכלה, או בעצם "הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל", ניתן על ידי הבנק המרכזי של שבדיה. שלא כמו פרסי הנובל האחרים, אינו מחולק על ידי הקרן שהוקמה על שם אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שהוקמה עם מותו, אולם מבחינת רמת היוקרתיות הוא מוערך כמו פרס נובל, וניתן יחד עם פרסי הנובל.

בשנה שעברה, הוענק הפרס לחוקרים שהמציאו סוג חדש של "ניסויים אקראיים", כתחליף למתודה המדעית אשר מחלקת נבדקים לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת באופן אקראי. המטרה בשני המקרים, הניסוי המבוקר וה"ניסוי האקראי", היא לבדוק אילו הבדלים נוצרים בין שתי קבוצות שמתחילות ממקום זהה לחלוטין, ואז רק באחת מהן עושים שינוי אחד ויחיד. קשה מאוד לעשות מניפולציות כאלה על קבוצות גדולות מספיק בעולם האמיתי, אבל לפעמים נוצרות שתי קבוצות כאלה באופן טבעי - למשל, כאשר במלחמת ויטנאם הוגרלו צעירים מסויימים להיות חיילים ואחרים לא. בין הקבוצות שעלו ולא עלו בהגרלה, לא היו הבדלים עקרוניים אחרים בתחילת הדרך, אבל היו הבדלים משמעותיים עשרות שנים אחרי כן, ואותם היה ניתן לחקור.

מחצית הפרס ניתנה לפרופ' דיוויד קארד מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבור התרומה שלו למחקר האמפירי של כלכלת העבודה ומחציתו השניה התחלקה בין ג'ושוע ד. אנגריסט מאוניברסיטת MIT וגווידו אימבנס מאוניברסיטת סטנפורד, עבור התרומה שלהם לפיתוח שיטות להסקת סיבה ותוצאה מניסוייפם תצפיתיים - אחד האתגרים הגדולים בניסויים כאלה.

לחוקרים ישראלים או בעלי עבר ישראלי ישנה הצלחה יחסית בפרס הנובל בכלכלה. אנגריסט, שהוזכר לעיל, בילה כמה שנים מחייו באקדמיה בישראל. רוברט ישראל אומן, הזוכה בפרס ל-2005 עבור מחקריו בתחום תורת המשחקים, הוא חוקר של האוניברסיטה העברית, ודניאל כהנמן, הזוכה לשנת 2002 עבור מחקרים חלוציים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, גדל בישראל ולמד את התארים הראשונים שלו באוניברסיטה העברית.

עוד כתבות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

אחרי פחות משנה: מנכ"ל חדשות 13 פורש מתפקידו

עפ"י הודעת רשת 13, אור צלקבוניק פורש על רקע "התוכנית המתגבשת לשינויים במודל פעילותה של חברת החדשות" ● רק לאחרונה דווח על שורת מהלכים שתכנן צלקובניק לבצע בחטיבת החדשות, כמו למשל קיצוץ מהדורת שישי לשעה בלבד; המהלך אומנם נותר על כנו, אך לא ברור מה יקרה בהמשך

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו מזנקת הבוקר ביותר מ-23% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

וול סטריט ג'ורנל: ישראל רוצה להיכנס לרפיח, וזה יכול להיגמר רע

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה