גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אפשר למנוע משברים פיננסיים? התשובה המפתיעה של זוכה פרס נובל לכלכלה

פרופ' בן ברננקי, יו"ר הפד לשעבר, פרופ׳ דאגלס דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופיליפ דיבוויג מאוניברסיטת וושינגטון הם הזוכים בפרס נובל לכלכלה, עבור מחקריהם בתחום תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים ● פרופ' דיאמונד, אחד הזוכים הטריים, אף התייחס בשיחה טלפונית לטלטלות בשווקים, העריך מה יעלה בגורל האינפלציה והסביר מדוע לשיטתו אסור לתת לבנקים לקרוס

זוכי פרס הנובל לכלכלה, דיבוויג, דיאמונד, ופרופ' ברננקה / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY
זוכי פרס הנובל לכלכלה, דיבוויג, דיאמונד, ופרופ' ברננקה / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

פרופ' בן ס. ברננקי, יו"ר הפד לשעבר וכיום חוקר במכון Brookings בוושינגטון, דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופיליפ דיבוויג מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, הם הזוכים בפרס הנובל לשנת 2022, עבור מחקריהם בתחום תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

זעקת הדשא וקריאת היסמין: מה צמחים רוצים כשהם מפיצים ריח
ההייטקיסטים שעברו מתל אביב לגבעתיים ובטוחים שזו רק תחילת גל הנטישה

"לפני 15 שנה העולם עמד לפני משבר כלכלי גדול. רובנו לא היינו מוכנים לכך, אבל כמה כלכלנים היו מודאגים. הם חקרו את היווצרותם של משברים כלכליים והאמינו כי אחד נמצא באופק. התיאוריה שלהם אמרה כי בנקים הם קריטיים לשיטה הכלכלית שלנו, אבל הם יכולים להיות יציבים רק עם רגולציה נכונה. והחוקרים הללו האמינו באותו הזמן, שהרגולציה לא מספיקה", נאמר בעת הצגת הפרס.

המחקרים של השלושה החלו בשנות ה-80, אך המשבר הכלכלי של שנת 2008 הדגים עד כמה הם רלוונטיים. ברננקי, שהיה יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב לאחר ששימש בפרופסור באוניברסיטת פרינסון, היה מי שסימן את הבנקים וקריסתם האפשרית כמנוע למשברים כלכליים, לעומת הדיעה שהייתה מקובלת לפניו, לפיה נפילת הבנקים היא התוצאה של המשבר הכלכלי.

פרופ' דיבוויג ופרופ' דיאמונד חקרו את האופן שבו הבנקים מאפשרים לתת השקעות לטווח ארוך תוך כדי מתן נזילות לחוסכים בטווח הקצר, וזאת על ידי כך שהם מאזנים בין משקיעים לטווח ארוך לבין מי שרוצים כרגע גישה מיידית לכספם. אבל, כאשר נוצרת תחושה של אי וודאות, מתקיים תהליך של "התנפלות על הבנקים", וכולם רוצים להוציא את הכסף בבת אחת. אנחנו מכירים את התופעה הזו ממשברים כלכליים כבר מאות שנים, ועבודתם של דיבוויג ודיאמונד הראתה כי מדובר בחולשה אינהרנטית של שיטת הבנקים, המהווה חלק בלתי נפרד מן המבנה של הכלכלה שלנו. לאחר מכן, הם הראו מה קורה כאשר ממשלות מנסות ולפעמים אף מצליחות לערוב לבנקים, ולמנוע את הקריסות הללו, וכיצד אירועים כאלה משפיעים על האמון של הציבור בבנקים ועל הסיכון שלהם לקרוס בפעם הבאה.

בנקים גם מחזיקים במידע על לקוחות עסקיים ופרטיים, שנועד לוודא כי הכסף של הציבור אכן מנותב להשקעות יעילות. שלשת החוקרים התייחסו במחקריהם גם למידע שיש לבנקים לגבי לקוחות עסקיים ופרטיים והראו כי קריסה של בנקים משמעותה גם אבדן מידע, שיכול לפגוע ביכולת של הבנק להתנהל בהצלחה בהמשך, ובאפשרות של כל הכלכלה להתאושש במהירות מן המשבר.

המסקנה של המחקרים הללו יחד, היא שיש למנוע קריסה של בנקים ככלי עיקרי למניעת משברים כלכליים.

פרופ' דיאמונד: "לא בטוח שכדאי למנוע משברים"

בעת הצגת הפרס נערכה שיחה טלפונית עם פרופ' דיאמונד, אשר באופן נדיר התייחס להתרחשות בשדה המחקר שלו היום.

דיאמונד ציין כי משברים כלכליים קשורים לאירועים של אי וודאות, שגורמים לציבור המשקיעים לרצות מייד גישה לכספם. אינפלציה מהירה כמו זו שאנחנו רואים היום, יכולה להיות אירוע כזה של אי וודאות. "לכן מאוד חשוב שהבנקים יהיו בריאים, יתפסו כבריאים ויהיו מוכנים להגיב מהר לשינויים". הוא ציין כי במשבר הקודם, הבעיות התחילו בתוך הבנקים ולכן המשבר היה גרוע במיוחד. אבל, הניסיון מן המשבר ההוא הוביל, לדבריו, לחיזוק סקטור הבנקים, באופן שהופך אותם עמידים יותר כיום.

"זה לא רק עניין של בנקים, אלא כל מצב שבו יש לגוף מסויים חוב שיכול להיות מאוד נזיל, והוא הרבה יותר גדול מהנכסים שאמורים לערוב לו", הסביר. "במצב הנוכחי, אנחנו נראה את הדברים מתפתחים קצת אחרת, כי יש גופים עם הבעיה הזו, אבל לפחות הבנקים עצמם במצב טוב יותר".

הוא אמר שהוא מאמין שהבנקים הלאומיים יכולים להצליח להביא את האינפלציה בחזרה ליעדיה. לדבריו, לוקח זמן לאינפלציה להגיב למדיניות מוניטרית, ולכן זה לא צריך להפתיע אותנו מאוד שכרגע הריביות עולות והאינפלציה לא נעצרת. הוא מאמין שההשפעה תיראה בעתיד, ככל שהבנקים יהיו נחושים בהחלטתם שהורדת האינפלציה היא היעד שלהם.

אחת השאלות מן הקהל הייתה האם היה נכון לתת לבנק ליהמן בראדרז לקרוס בשנת 2008? דיאמונד ענה כי זו שאלה קשה, אבל בסופו של דבר הוא מאמין שלא היה זה נכון לתת לבנק לקרוס בצורה כל כך מפתיעה. זמן קצר לאחר מכן הגיעה הקריסה של AIG, ואז כן הייתה התערבות, והיות ששני הדברים הללו קרו ביחד, ולא היה בסוף מנוס מהתערבות ממשלתית כלשהי, אולי היה כדאי להתערב גם במקרה של ליהמן בראדרז ולתת לו לקרוס בצורה פחות דרמטית. אבל, הוא אומר, לא ברור עד כמה החוק האמריקאי באמת השאיר לבנק המרכזי בארה"ב את האפשרות לעשות זאת.

דיאמונד נשאל האם אפשר למנוע משברים פיננסיים? והוא ענה כי עבודתם של הנובליסטים יכולה להוכיח שאפשר למנוע משברים פיננסיים, אבל לא בטוח שזה כדאי, משום שהמניעה של משברים יוצרת נקודות חולשה חדשות ועמוקות יותר בשיטה. לכן, כנראה שתמיד יהיו לנו אירועי משבר, אבל כדאי להתערב כדי שהם יהיו מתונים יותר.

בין הזוכים: יו"ר הפד לשעבר

ברננקי, הזוכה שהיה כאמור יו"ר הפד, הוא בן למשפחה יהודית, והוא למד עברית בילדותו מסבו מצד אמו, הרולד פרידמן, שהיה חזן, שוחט ומורה לעברית. אביו ודודו ניהלו את בית המרקחת המשפחתי שהקים סבו מצד אביו, ג'ונס ברננקי. משפחת ברננקי הגיעה לארה"ב ב-1921, ועברה את המשבר הכלכלי. ברננקי עבד כל נעוריו ובתקופת לימודיו, בין היתר בבניין, מלצרות, מכירות וכמפעיל מתקנים בלונה פארק.

זוכה פרס הנובל לכלכלה בן ברננקי / צילום: Reuters, CHRISTOPHER ALUKA BERRY

הוא הצטיין בלימודיו, וגם כנגן סקסופון, ולימד את עצמו מתמטיקה מתקדמת כיוון שבית הספר התיכון שלו לא לימד זאת. הוא התקבל לאוניברסיטת הרווארד ב-1971, שם למד כלכלה, ואת הדוקטורט שלו השלים ב-MIT, תחת הנחייתו של סטנלי פישר, מאוחר יותר נגיד בנק ישראל.

ברננקי כתב בספרו The courage to act, כי לולא הבנק המרכזי בארה"ב היה פועל לתמוך בבנקים, היה המשבר הכלכלי של 2008 הופך לקטסטרופה גדולה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב ב-1939. אולם, ברננקי זכה גם לביקורת על תפקודו במשבר של 2008, ולמשל מאמר בניו יורק טיימס אמר כי הוא לא זיהה את המשבר מוקדם מספיק וכי התמיכה בבנקים הייתה גדולה מדי. הזכיה בפרס נובל כנראה תעזור לרכך חלק מן הביקורת הזו.

הפרס לא מחולק מהקרן על שם נובל, אך שווה לפרסים האחרים מבחינת היוקרה

פרס נובל לכלכלה, או בעצם "הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל", ניתן על ידי הבנק המרכזי של שבדיה. שלא כמו פרסי הנובל האחרים, אינו מחולק על ידי הקרן שהוקמה על שם אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שהוקמה עם מותו, אולם מבחינת רמת היוקרתיות הוא מוערך כמו פרס נובל, וניתן יחד עם פרסי הנובל.

בשנה שעברה, הוענק הפרס לחוקרים שהמציאו סוג חדש של "ניסויים אקראיים", כתחליף למתודה המדעית אשר מחלקת נבדקים לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת באופן אקראי. המטרה בשני המקרים, הניסוי המבוקר וה"ניסוי האקראי", היא לבדוק אילו הבדלים נוצרים בין שתי קבוצות שמתחילות ממקום זהה לחלוטין, ואז רק באחת מהן עושים שינוי אחד ויחיד. קשה מאוד לעשות מניפולציות כאלה על קבוצות גדולות מספיק בעולם האמיתי, אבל לפעמים נוצרות שתי קבוצות כאלה באופן טבעי - למשל, כאשר במלחמת ויטנאם הוגרלו צעירים מסויימים להיות חיילים ואחרים לא. בין הקבוצות שעלו ולא עלו בהגרלה, לא היו הבדלים עקרוניים אחרים בתחילת הדרך, אבל היו הבדלים משמעותיים עשרות שנים אחרי כן, ואותם היה ניתן לחקור.

מחצית הפרס ניתנה לפרופ' דיוויד קארד מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבור התרומה שלו למחקר האמפירי של כלכלת העבודה ומחציתו השניה התחלקה בין ג'ושוע ד. אנגריסט מאוניברסיטת MIT וגווידו אימבנס מאוניברסיטת סטנפורד, עבור התרומה שלהם לפיתוח שיטות להסקת סיבה ותוצאה מניסוייפם תצפיתיים - אחד האתגרים הגדולים בניסויים כאלה.

לחוקרים ישראלים או בעלי עבר ישראלי ישנה הצלחה יחסית בפרס הנובל בכלכלה. אנגריסט, שהוזכר לעיל, בילה כמה שנים מחייו באקדמיה בישראל. רוברט ישראל אומן, הזוכה בפרס ל-2005 עבור מחקריו בתחום תורת המשחקים, הוא חוקר של האוניברסיטה העברית, ודניאל כהנמן, הזוכה לשנת 2002 עבור מחקרים חלוציים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, גדל בישראל ולמד את התארים הראשונים שלו באוניברסיטה העברית.

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר