הצעירים מוכנים ומצפים לקבל ולתת למקום העבודה הרבה יותר ממה שכתוב בעיתון או מופיע בטיקטוק / צילום: Shutterstock, Rawpixel.com
הכותבות עומדות בראש התמחות השיווק ותוכנית התזה בהתאמה, בפקולטה למינהל עסקים של המסלול האקדמי, המכללה למינהל
בשבועות האחרונים נכנס לחיינו המונח התפטרות שקטה. המונח הזה התחיל עם סרטון טיקטוק שבו מהנדס צעיר מניו יורק בשם זאיד קאהן צעק בקול רם את העובדה שהוא לא רוצה לעבוד כל כך קשה והוא בחמש הולך הביתה.
הסרטון הפך לוויראלי ובהחלט מביא לידי ביטוי תחושות של חלק מהעובדים. מאז כולם עוסקים בהתפטרות שקטה ומציירים את הצעירים בפוסט קורונה כמי שרוצים לעבוד מעט, להפחית מחויבות, והכי חשוב: בחמש רוצים להמריא הביתה. לא בטוח שהבחור מהטיקטוק מהווה מדגם מייצג של כלל העובדים, ובפרט העובדים במדינת ישראל. אבל בטוח ששוק העבודה חווה שינוים ונדרש להתאמות.
שוק העבודה השתנה
הקורונה לימדה את כולם גם שאפשר לעבוד מהבית וגם, בחלק מהמקרים, שנעים בבית. ויש את התגובה לשחיקה ולתובענות שמאפיינת ענפים ותעשיות רבות. למשל, תעשיות מתוחכמות כמו תעשיית ההייטק, נוטות לשחוק עובדים בתפקידים זוטרים כיוון שהם דורשים השקעה רבה של זמן ומעורבות. אומנם הפיצוי הכספי גבוה, אך לא בהכרח מפצה על העלייה במחירי הדיור שנהפך קשה יותר להשגה, או על זעזועים ואי ודאות שגורמים משברים כמו המשבר הגלובלי של 2008 או המשבר הבריאותי האחרון. לנוכח כל אלו אנו עדים להתגברות הרלוונטיות והפופולאריות של "ההתפטרות השקטה".
מרכז הקריירה וארגון הבוגרים של המסלול האקדמי, המכללה למינהל, הקימו מכון מחקר המבקש להכיר טוב יותר את הסטודנטים והבוגרים של המסלול. המכון מתמקד בנושאים כמו קריירה, עמדות, סדרי עדיפויות ועוד. בסקר שנערך לאחרונה, עליו השיב מדגם של כ־700 בוגרים, הצטיירו הצעירים כשונים מהצעיר ההוא בטיקטוק.
מוכנים לתת ולקבל
מרבית הנחקרים בסקר נמצאים בשנות ה־30 לחייהם עם ותק של למעלה מ־5 שנים במקום העבודה שלהם. הם עובדים בתפקידים הקשורים ללימודיהם, חשים כי הרקע האקדמי שלהם תורם להצלחתם, ולא מאמינים שהקידום שלהם הוא בהכרח על ידי החלפת מקום העבודה.
מהתשובות לשאלות הנוגעות לסדרי עדיפויות, עולה כי רמת העניין בתפקיד, יחסים טובים עם הממונים, אפשרויות קידום, תחושת משמעות, וכן האיזון בין עבודה לבית, נתפסים כפרמטרים חשובים לשביעות הרצון ממקום העבודה. השכר כמובן חשוב, מרבית המשיבים חושבים שהם אמורים להרוויח יותר, אבל 20% מהם חשים שהם מרוויחים שכר הוגן ביחס לתפקיד וביחס לאחרים.
נראה כי הצעירים שענו לסקר מוכנים ומצפים לקבל ולתת למקום העבודה הרבה יותר ממה שכתוב בעיתון או מופיע בטיקטוק. התובנה העיקרית שעולה מהסקר שעל המעסיקים לעשות מגוון התאמות כדי להתמודד עם הרגשת השחיקה שמדווחים המועסקים והצורך שלהם באיזון טוב יותר בין הבית לעבודה. אבל בו זמנית אפשר להירגע: הממצאים מצביעים על כך שההתפטרות השקטה היא תופעה שולית. הצעירים מבינים שכדי להצליח עליהם לעבוד קשה ומוכנים לעשות את מה שנדרש כדי להתקדם.