מנכ''ל טאטא בישראל, חן קמר / צילום: איל יצהר
בחודש אוגוסט האחרון, לאחר יותר מארבעה עשורים, החל לפעול בישראל בנק חדש. וואן זירו, הבנק הדיגיטלי שהקים אמנון שעשוע סיים את תקופת ההרצה, ואחרי שדחה את ההשקה במספר חודשים, פתח את שעריו לציבור הרחב. העיכוב בהשקת הבנק גרר ביקורת רבה, ובוואן זירו נאלצו להודות כי מיהרו לצאת עם תאריך יעד שהיה שאפתני מדי.
● הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות, אך הריבית על המינוס עלתה עוד יותר
אולם חן קמר, מנכ"ל TCS ישראל, הסניף המקומי של TCS העולמית (Tata Consultancy Services) מבית תאגיד הענק ההודי טאטא, שמערכת הליבה שלה פועמת בקרבו של הבנק החדש, טוען שהביקורות מוגזמות ושההיפך הוא הנכון.
"אחרי 40 שנה יש בנק חדש בישראל, שמבחינה טכנולוגית הוקם בתוך שנה. זהו הישג שאין לו אח ורע, יוצא מן הכלל ברמה העולמית", הוא אומר. "יש פה סוג חדש של בנקאות, עם טכנולוגיה חדשה, ובאמת שזו בשורה לענף ולצרכן הסופי. הייתי אומר שזו מהפכה בתחום הבנקאי".
כיצד היא באה לידי ביטוי?
"היא מגדילה את התחרות בשוק הבנקאי ומצליחה לגרום לכל השחקנים בו להשתדרג ולתת את השירות הכי איכותי שניתן, עכשיו גם באונליין. זו בשורה חשובה מאוד לצרכנים".
בשנים האחרונות הבנקים בישראל, כמו בכל העולם, מעדיפים להשקיע בבנקאות דיגיטלית, והמגמה של סגירת הסניפים הולכת ומתרחבת. אחת הביקורות שמופנות כלפיהם היא שציבור גדול של לקוחות מבוגרים, או כאלו ללא נגישות לטכנולוגיה, נשארים מאחור. לדברי קמר, זהו טבעו של העולם שבו אנו חיים.
"כל הגופים יצטרכו להנגיש את הטכנולוגיה, כך שאני, אתה וההורים שלנו נשתמש בה. אבל אם הטכנולוגיה מאתגרת אפילו אדם אחד, היא לא מנגישה מספיק טוב את המוצר. ההנגשה לצרכן הסופי צריכה להיות מאוד נוחה, כך שהטכנולוגיה תהיה מותאמת לכל גיל ולמגוון היכולות שיש לאנשים, מצרכנים מאוד טכנולוגיים עד למי שאינו טכנולוג כלל. אז אם הצרכן הסופי יתקשה להשתמש בפתרון, הוא לא הונגש מספיק טוב".
קמר נמצא כבר 16 שנה ב-TCS. הוא היה חלק מהקבוצה שפתחה את הסניף של TCS בישראל ב-2006-2005, ושימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה, כשבשנת 2014 קיבל הצעה לעבור לתפקיד בתאגיד האמריקאי, שהוא כאמור חלק מטאטא, קונצרן הענק שמחזיק חברות כמו אייר אינדיה, לנד רובר ויגואר. בארה"ב הוא הוביל את תחום הפתרונות האסטרטגיים.
"ממה שראיתי, ישראל מעניינת את כל העולם"
"מרבית ההכנסות והפעילות של TCS כחברה גלובלית מתנהלות בארה"ב ובאירופה. הייתה לי הזדמנות יוצאת דופן בתאגיד האמריקאי להצמיח פעילות מאוד גדולה בשוק הזה, ללמוד שווקים ולהתנסות בניהול מול לקוחות וארגונים, דברים שאני רוצה להשריש בישראל. מדינת ישראל היא מהמתקדמות בעולם מבחינת חדשנות וטכנולוגיה, וממה שראיתי מהתקופה האחרונה בארה"ב, ישראל מעניינת את כל העולם. גם אחרי למעלה מ-15 שנה בישראל, הפוטנציאל עבור TCS עוד גדול מאוד".
במרץ האחרון החליף קמר את אייל מוסקל, שניהל את TCS ישראל במשך עשר שנים ועזב במפתיע. תחת ניהולו של מוסקל, התמקדה החברה בתחום הבנקאי, החליפה את מערכת הליבה של בנק יהב ונבחרה להקים את לשכת שירותי המחשוב הבנקאיים, פרויקט שאמור לסייע לבנקים חדשים לקום.
האם הלשכה החדשה הביאה לפריצת הדרך הטכנולוגית והחדשנות שלהן ציפו בממשלה?
"התבשרנו לאחרונה שבנק ישראל מאפשר לבנקים לעבור לענן, גם אם הענן 'יושב' מחוץ לישראל, עד שיוקמו המרכזים בארץ. זה כיוון מאוד נכון של המדינה שמבינה שהחדשנות מגיעה מתחומי הענן. זה הופך את מדינת ישראל לדיגיטלית ולמדינה מאוד מתקדמת בתחום הטכנולוגי.
"גם הפרויקט של מעבר המשרדים הממשלתיים לענן, דוגמת פרויקט 'נימבוס', הוא מהלך עם חזון שאני מאוד שותף לו, כי בסופו של יום, מי שייהנה הם אנחנו האזרחים".
כיצד אתה רואה את המערכת הבנקאית בישראל בהשוואה למה שקורה בארה"ב?
"בארה"ב התחום הבנקאי מאוד מסורתי, כבד ונשען על מערכות שונות. קשה להשוות, אבל יש מאמץ מאוד מבורך להשקיע בטכנולוגיה ובחדשנות בתחום בישראל. רואים את זה כמעט בכל הבנקים, ואנו עוזרים כמעט לכולם בנפחים כאלה ואחרים, כדי למצב אותם בקדמת הטכנולוגיה.
"המערכת הבנקאית בישראל הולכת ומתקדמת. עם פתיחת השוק לחברות דיגיטליות (פינטקים, ר' ו'), כל הבנקים משקיעים משאבים רבים להיות יותר דיגיטליים וחדשניים ולתת ללקוח את השירות הטוב ביותר. אלו תהליכים שילכו ויתעצמו.
"אני רואה את השאיפות של הבנקים ובהחלט חושב שיש כאן אסטרטגיה והבנה שבאמת הטכנולוגיה מובילה את הביזנס. זה יכול להיות בבנקאות ובכל תחום אחר, על ידי אימוץ חדשנות וכלים אוטומטיים. זה הכיוון העולמי וראינו את זה טוב מאוד בתקופת הקורונה. החברות הבינו ששם צריך להשקיע את מרבית המשאבים, ומי שלא יעשה זאת יישאר מאחור".
ישנן טענות שכולם עושים עוד מאותו הדבר, וכך גם בבנק הדיגיטלי.
"אני מברך על כל השקעה טכנולוגית שגוף מבצע. ככל שישקיעו יותר בטכנולוגיה, הגופים יתייעלו יותר, השירות ללקוח הסופי יהיה יותר טוב, וכולם ירוויחו".
אילו אתגרים יש לך כמנכ"ל TCS ישראל?
"אנחנו נמצאים בתקופה של שווקים עולים ויורדים בקצב שלא היינו רגילים לו. נוסיף על כך את המלחמה באוקראינה ואת האינפלציה הגבוהה בארה"ב, ונבין שהתנודות יימשכו בתקופה הקרובה. לאור זאת האתגרים יכולים להיות במגוון תחומים, אבל בעיקר לנוכח האפשרות שאנשים וגופים שוקלים כעת את ההוצאות הכספיות שיהיו מוכנים לעשות בתקופות כאלה, כמה סיכון הם מוכנים לקחת וכמה השקעות הם מוכנים לעשות בתקופה כזו. אבל צריך להבין שמי שימשיך להשקיע בטכנולוגיה ובחדשנות ימצא עצמו במצב טוב יותר משאר המתחרים".
"לא לכבול את הצרכן לדרך אחת של צרכנות"
לדברי קמר, "כל הפתרונות הטכנולוגיים, כמו BNPL (קנה עכשיו ושלם אחר כך, ר' ו'), אפל פיי וגוגל פיי, קיימים בישראל וגם בארה"ב כבר כמה שנים, והרעיון הוא לא לכבול את הצרכן הסופי לדרך אחת של צרכנות, אלא לאפשר לו באמת מגוון רחב של אפשרויות.
"בארה"ב רגילים להזמין, ובתוך 24 שעות המוצר אצלך, או להשאיר אותו ליד הדלת כשרוצים להחזיר והחברה אוספת את המוצר, כך שאמזון היא חלק מהיום-יום. בישראל מתקרבים לשם. אומנם אנחנו בצעדים הראשונים, ויש עוד דרך ארוכה, כך שבעולם הצרכנות בישראל יש עוד הרבה מקום לקדמה טכנולוגית".
לדבריו, גם התעשיות הכבדות יותר פונות היום לעולמות הטכנולוגיה. "האגריטק, ה-Health care, הפארמה - אלה תעשיות שצריכות את החדשנות והתחרות על מנת להמשיך לצמוח ולגדול. אנחנו בתקופה של טלטלה בשווקים וההיסטוריה מלמדת שבאופן מסורתי - וראינו את זה במשברי 2008 והקורונה - ארגונים וחברות שיהיו עם היתכנות טכנולוגית שתאפשר נגישות והמשך התפתחות, ושבהם העובדים יוכלו להמשיך לעבוד בסביבה מצוינת, לא רק שיצלחו את המשבר אלא גם ייצאו חזקים".
חן קמר
אישי: נשוי ואב ל־3
מקצועי: לפני תפקידו זה ניהל את תחום הפתרונות האסטרטגיים ב־TCS העולמית, וכן שימש כמנהל פיתוח עסקי ב־TCS ישראל
עוד משהו: כלוחם ומפקד לשעבר ביחידת העילית שלדג השתתפתי במבצעים מסווגים, כולל במלחמת לבנון השנייה פעילות: אספקת שירותי ענן ופתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים לתחום הבנקאות, הטכנולוגיה וגם לענפי הקמעונות והספנות. בישראל נבחרו להיות חלק מפרויקט "נימבוס" הממשלתי להעברת המגזר לענן, וכן נבחרו ע"י רשות המים לייעוץ ומעבר לשירותי הענן של אמזון
TCS ישראל
היסטוריה: החברה החלה לפעול בישראל בשנת 2005, כסניף מקומי של Tata Consultancy Services מבית תאגיד הענק טאטא ההודי
נתונים: החברה העולמית מעסיקה כ־600 אלף עובדים, מתוכם מעל 1,000 עובדים על פרויקטים ללקוחות ישראלים. מחזור המכירות העולמי שלה הוא מעל 25 מיליארד ד'