חלבון של חברת פליינג ספארק
גל ההנפקות של חברות טכנולוגיה בוסריות שפקד את הבורסה בתל אביב בשנים 2021-2020, ממשיך לייצר "שלדים בורסאיים" בפוטנציה - חברות שאיבדו כמעט את כל ערכן לנוכח אכזבת המשקיעים מביצועיהן, וכעת נאלצות לנקוט צעד דרסטי של מכירה או העברת השליטה כדי להמשיך לשרוד.
● הכול בדולר: לא תאמינו כמה שווה היום מניה אחת של פאגאיה
● זו המניה שהמוסדיים הכי אוהבים בחו"ל. ומי הפסיד הכי הרבה על השקעה בוול סטריט?
השבוע דיווחה פליינג ספארק , אחת מאותן "חברות חלום" שהגיעו לבורסה במסגרת אותו גל הנפקות, על מהלך משולב של הכנסת משקיע חדש וגיוס הון לנוכח מצוקה תזרימית אליה נקלעה. החברה, שמפתחת תחליפי חלבון מזחלי זבובים ונמצאת בעיצומה של הקמת מפעל בתאילנד, דיווחה כי בעל השליטה הנוכחי, המנכ"ל ערן גרוניך, יפנה את מקומו לטובת איש העסקים יריב לרנר, שהוא בעל החזקות במגוון תחומים, ובהם סלולר (חברת Wecom), קזינו ומלונאות (קווינקו ), רשתות מזון (לנדוור), הסעדה (שולץ) וקנאביס (פארמוקן ).
המהלך שמתכננת החברה כולל הקצאת מניות פרטית של 16.5% מהון החברה ללרנר, תמורת 1.46 מיליון שקל, לצד הנפקת זכויות בהיקף 10 מיליון שקל, שבמהלכה יעביר המנכ"ל והמייסד גרוניך (המחזיק כיום 31% מהמניות) את זכותו ללרנר, כך שהאחרון יזרים לה סכום נוסף של 3.7 מיליון שקל. לאחר ההנפקה יחזיק לרנר כ־30% ממניות החברה ואילו גרוניך ידולל לכ־12%.
מחיר המניה בהנפקה עומד על 2 שקלים, חיתוך ודרמטי של 57% ביחס למחירה בשוק טרם הדיווח. זאת כאשר קופת החברה התרוקנה כמעט לגמרי, לאחר שגייסה 22 מיליון שקל (נטו) במרץ 2021, ולא נותרו בידיה משאבים להשלמת תוכניותיה העסקיות.
שטראוס תשתתף חלקית בהנפקת הזכויות
בקופת חברת הסטארט־אפ חסרת ההכנסות עדיין, שהוקמה ב־2015, נותרו בסוף יוני כ־1.3 מיליון שקל בלבד. מאז הנפקתה מניית פליינג ספארק נפלה בכ־85%, ושווי השוק שלה עומד על כ־15 מיליון שקל.
רואי החשבון של החברה הצמידו הערת "עסק חי" לתוצאותיה העסקיות במחצית 2022, לנוכח הפסד של 5.3 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי בסכום דומה. מאז היווסדה צברה פליינג ספארק הפסדים בסך כ־21 מיליון שקל.
בין בעלי המניות בפליינג ספארק נמצאת ענקית המזון שטראוס (23.6%) שהחברה צמחה בחממת הפוד־טק שלה. שטראוס צפויה להשתתף באופן חלקי בהנפקת הזכויות ולרדת להחזקה של 19.6%.
משקיעה נוספת היא חברת תאי יוניון התאילנדית, ענקית מזון בתחום מאכלי הים, שתרד משיעור החזקה של 5.1% ל־4.3% לאחר הנפקת הזכויות. מוקדם יותר השנה, חתמה תאי יוניון על מזכר הבנות עם פליינג ספארק לרכישת 20 טונות של אבקה המשמשת כתחליף חלבון ידידותי לסביבה, שישמש כחומר גלם לשוק חיות המחמד.
התוכנית של פליינג ספארק היא לנצל סכום של 5-4 מיליון שקל מתמורת ההנפקה להשלמת הקמת המפעל בתאילנד המתוכננת עד לסוף השנה, ולהתחיל למכור ברבעון הראשון של 2023. סכום נוסף של 2.5-3 מיליון שקל יושקע בהוצאות תפעול ושיווק בתאילנד, ועוד 2-2.5 מיליון שקל ישמשו להוצאות תפעול של החברה בארץ. סכום נוסף של 1.5 מיליון שקל עתיד לשמש לפירעון התחייבויות שוטפות לספקים בתאילנד.
יריב לרנר מסר כי "אני מקווה שבזכות גיוס זה, תראה החברה בקרוב מכירות והיתכנות כלכלית. הביקוש לחלבון איכותי הוא גבוה, ועל פי תחזיות החברה, ולאחר ייעול תהליכים פנימי, ניתן יהיה לראות רווח גולמי משמעותי מהתהליך".
עוד ציין לרנר כי "לאחר הוכחת הצלחת המפעל הקיים ניתן יהיה לשכפל את התהליך ולהגדיל את נפח הייצור. לאחר בחינת הנושא נראה שהמוח, התעוזה, והחריצות הישראלית לא מפסיקים להפתיע ולהערכתי נראה כאן עוד גאווה ישראלית".
ערן גרוניך, מייסד ומנכ"ל פליינג ספארק מסר כי בחבכנ "למרות הקושי הרב בשווקים הפיננסים הצליחה החברה לאתר משקיע איכותי שזיהה את הפוטנציאל הגדול של הצעת הערך של החברה, בעולם הצומח של החלבון האלטרנטיבי. ההשקעה הנוכחית, יחד עם הנפקת הזכויות, מבטיחה לחברה אופק פיננסי לקראת השלמת שלב ההקמה של המפעל בתאילנד, שנמצא בשלביו הסופיים, לקראת תחילת תהליך הייצור המסחרי שצפוי ממש בקרוב".
גרוניך הוסיף כי "למרות תנאי השוק המאתגרים, אני שמח כי הדילול לבעלי מניות החברה הקיימים מקרב הציבור בעקבות ההקצאה ליריב, היה נמוך יחסית, ובנוסף תינתן למשקיעים שהאמינו בחברה מתחילת דרכה, את האפשרות במסגרת הנפקת הזכויות, לשמור על חלקם ולהשקיע באותו מחיר בו בוצעה ההקצאה הפרטית".
איירובוטיקס לא מתרוממת ושמיים מתרסקת
כאמור פליינג ספארק אינה החברה היחידה בגל ההנפקות של 2020-2021 שנאלצת לשנות את מבנה הבעלות בה לנוכח מצוקת מזומנים וקריסת המניה. שתי חברות נוספות הן יומן אקסטנשנס , שמפתחת מכשירים זעירים לניתוח פולשני, ואיירובוטיקס שמייצרת מערכות רחפנים מתוחכמות, שגם מניותיהן רשמו נפילות חדות בערכן מאז ההנפקה (90% ו־78% בהתאמה).
יומן אקסטנשנס קיבלה באוגוסט האחרון הצעת השקעה מקרן סינית פרטית בשם שנגחאי ראן־יאנג קפיטל. באותו חודש חתמה על הסכם התחייבות כלפי הקרן הסינית, שלא לנהל מו"מ עם צדדים שלישיים ביחס להצעות השקעה אחרות.
מניית החברה קרסה על רקע ירידה חדה בהכנסות מ־20.7 מיליון שקל בשנת 2020 ל־2.8 מיליון שקל אשתקד. עוד קודם למו"מ על העברת השליטה ביצעה יומן שינוי בהנהלתה, כשמינתה את רונן קסטרו כמנכ"ל במקום תמר פרנקל, מבעלי המניות וממייסדי החברה.
איירובוטיקס, העוסקת באיסוף, ניתוח והנגשת מידע באמצעות רחפן אוטומטי, נחשבה במשך שנים לסטארט־אפ מבטיח, ובמהלך גיוסים פרטיים שביצעה הגיעה גם לשווי של כרבע מיליארד דולר.
עם זאת הנפקתה בבורסה בתל אביב בסוף בספטמבר אשתקד, לאחר ניסיון ראשון שכשל, נעשתה לפי שווי של 100 מיליון שקל בלבד. החברה שהוקמה על ידי רן קראוס ומאיר קליינר, דיווחה ביולי האחרון כי הגיעה להבנות לפיהן תימכר לחברת ONDAS הנסחרת בנאסד"ק, בעסקת מניות לפי שווי של 15 מיליון דולר - מחצית משוויה בהנפקה.
בין המניות הנוספות של חברות טכנולוגיה מקומיות שהונפקו בשנתיים האחרונות והסבו הפסדים כבדים למשקיעים, בולטת חברת המכשור הרפואי אריקה בי־קיור , יצרנית מכשיר הלייזר שנועד לטפל בכאבים כרוניים, שהונפקה באוגוסט אשתקד, ואשר צנחה מאז ההנפקה ב־96% לנוכח אכזבת המשקיעים מהצניחה בהכנסותיה.
מניית חברת התוכנה שמיים אימפרוב , שהוקמה על ידי טייסים יוצאי חיל האוויר ומפתחת תוכנה לשיפור הליכים עסקיים פנים ארגוניים, נחתכה ב־89% מאז ההנפקה ונסחרת בשווי של 10 מיליון שקל בלבד, לאחר שלא הצליחה לייצר הכנסות משמעותיות. חברה נוספת היא אורה סמארט אייר , שפיתחה מסנני אוויר שנועדו לחסל וירוסים, אך העניין בה דעך עם היציאה ממגפת הקורונה, ומנייתה נפלה ב־87% מאז שהונפקה ביוני אשתקד.