גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישיבת הקבינט על הסכם הגז עם לבנון בשבוע שעבר / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

הממשלה הגישה הערב (ד') לבג"ץ את תגובתה לקראת הדיון מחר נגד אישור ההסכם הימי עם לבנון על-ידי הממשלה. בתגובה טוענת הממשלה כי ישנם טעמי דחיפות וחיוניות המצדיקים חתימה על ההסכם ללא דיחוי. בתגובה נטען כי "לתפיסת גורמי המקצוע, אנו מצויים בחלון זמנים ייחודי המאפשר הגעה להסכם והצפוי להיסגר עוד קודם למועד הבחירות בישראל, כאשר לא ניתן להעריך מתי ואם תהיה לכך הזדמנות נוספת".

● בג"ץ אישר את בקשת גלובס לשדר את הדיון בעתירות נגד ההסכם הימי עם לבנון
● האם כל ההסכמים הבינלאומיים בעבר הובאו לאישור הכנסת? בדקנו
● הולכת בין הטיפות: היועמ"שית מסרבת לנקוט עמדה חד-משמעית בהסכם הגז
● הממשלה אישרה: הכנסת לא תצביע על ההסכם עם לבנון

בנוסף, נטען כי ישנן "משמעויות ביטחוניות כבדות-משקל הטמונות באי-הגעה להסכם בעת הזו, הן בראי הזירה הלבנונית והן בראייה אסטרטגית רחבה יותר". הקפאת אישור ההסכם עלולה להיות בעלת השלכה ביטחונית כבדת-משקל מול הזירה הלבנונית, לצד השלכות כלל-אזוריות, נכתב בתגובה. בהינתן נימוקים אלה, נציגי המדינה יבקשו מחר  (ה') לקיים גם דיון בדלתיים סגורות במעמד צד אחד.

באשר לסמכותה של הממשלה שלא לאשר את ההסכם בכנסת, נטען כי "אישור ההסכם מצוי בסמכותה של הממשלה, ולא חלה חובה בדין על הממשלה להביא את ההסכם לפני הכנסת דווקא על דרך הצבעה ואישור. עמדת משיבי הממשלה היא שבנסיבות העניין הייתה לממשלה חובה לשקול את האפשרות של הבאת ההסכם לפני הכנסת על דרך אישור, ולקיים דיון במליאתה לצורך כך".

בתגובה צוין כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הבהירה לממשלה כי הבאת ההסכם לאישור הכנסת היא "שהולמת במידה רבה יותר את התכליתיות ביסוד דיני הבחירות, ובראי דינים אלה היא האפשרות העדיפה והראויה"; זאת הגם שאין חובה בדין לעשות כן.

ארבע עתירות הוגשו נגד החלטת הממשלה שלא לאשר את ההסכם בכנסת, על-ידי חבר הכנסת איתמר בן גביר, פורום קהלת, ארגון לביא ונוספים. העותרים טוענים נגד האופן בו בחרה הממשלה לאשר את ההסכם, ללא אישור הכנסת, למרות שמדובר בממשלת מעבר. לטענת חלק מהעותרים, יש לאשר את ההסכם במשאל עם או ברוב של 80 חברי כנסת.

היועמ"שית לכנסת: "ראוי להביא את הסכם הגז עם לבנון לאישור המליאה"

מוקדם יותר היום, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגישה לבג"ץ את חוות-דעתה לעניין הבאת הסכם הגז עם לבנון לאישור הכנסת. בעוד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה כי ראוי ועדיף להביא את ההסכם לכנסת נוכח הבחירות, אפיק עולה מדרגה בעמדתה ומדגישה כי לא רק שראוי לעשות זאת בימי בחירות, אלא ראוי ורצוי לעשות זאת גם בימים כתיקונם. 

עו"ד אפיק כותב כי כעת ערב בחירות, בממשלה יוצאת, ובפגרת בחירות כאשר הכלים הפרלמנטריים של חברי הכנסת מצומצמים ומוגבלים יותר, הצורך להביא את ההסכם לאישור הכנסת מתעצם. עוד היא קובעת כי הממשלה צריכה לנקוט איפוק וריסון עוד יותר בתקופה כזו, ולכן על הממשלה לנמק מדוע החליטה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת למרות זאת.

יחד עם זאת, היועמ"שית לכנסת מציינת בעמדתה כי "במקרה שהממשלה תצביע על טעמים ראויים אחרים, אין מנהג חוקתי שמחייב אותה להביא את ההסכם לאישור". עו"ד אפיק כותבת כי "אופן אישורן של אמנות בינלאומיות, ככל שאלה אינן כרוכות בוויתור על שטח ריבוני, לא הוסדר בחקיקה ראשית. הפרוצדורה לעניין זה קבועה בתקנון עבודת הממשלה, בו נקבע כי על הממשלה להביא לידיעת הכנסת אמנות בינלאומיות שבועיים לפני מועד אשרורן בממשלה, ובמקרים בהם האמנה בעלת חשיבות רשאית הממשלה להביאה לאישור הכנסת".

עוד היא מוסיפה כי על אף היעדרו של הסדר חקיקתי, במהלך השנים הובאו הסכמים רבים בעלי חשיבות מיוחדת על-ידי הממשלה לאישורה של הכנסת כדי לאפשר לכנסת וחבריה, כבית הנבחרים, לקחת חלק בהליך קבלת התחייבויות בינלאומיות משמעותיות על-ידי המדינה. "במישור שיקול-הדעת, עמדתנו היא כי הנוהג לפיו הסכמים בעלי חשיבות מיוחדת מובאים לאישור הכנסת משקף פרקטיקה נכונה וראויה, הנותנת משקל לעקרונות שיטת המשטר הנהוגה בישראל לפיהם הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת", כותבת אפיק.

היא גם חוזרת וטוענת בעמדתה כי הבאת ההסכם לאישור חברי הכנסת הייתה מוסיפה ללגיטימיות על חתימתו. "מעורבות הכנסת כבית הנבחרים מעניקה לגיטימציה מוגברת להסכמים בינלאומיים בעלי חשיבות מדינית, וישנו ערך רב להשתתפות הרשות המחוקקת בהליך קבלת התחייבויות בינלאומיות במישור הפיקוח הפרלמנטרי בעניינים אלה. על כן, עמדת היועצת המשפטית לכנסת היא כי ראוי שהסכמים בינלאומיים בעלי חשיבות יובאו לאישור הכנסת". 

עמדה מחמירה

היועצת המשפטית לכנסת למעשה מביאה בפני בית המשפט העליון עמדה מחמירה יותר מזו שתוצג להם על-ידי בהרב-מיארה, שכן היא טוענת כי חרף העובדה שאין נוהל רשמי המחייב הבאת ההסכם לאישור, כך פועלים בשגרה וביתר שאת בתקופת בחירות, וכך היה ראוי לנהוג. "משמעות הדברים היא שבבואה של ממשלה יוצאת להחליט בשאלה - האם להביא הסכם מהסוג האמור לאישור הכנסת - עליה לייחס משקל ראוי לנוהג האמור, דרך-כלל, ומשקל משמעותי עוד יותר, שעה שהיא מכהנת כממשלה יוצאת... מלאכת שקילת השיקולים המתחרים מסורה לממשלה, ונראה כי מוטל עליה לנמק את הכרעתה".

לסיום כותבת עו"ד אפיק כי "לאור העובדה שממשלה יוצאת אינה נהנית עוד מאמון הכנסת, ומאחר שלחברי הכנסת עומדים כלים פרלמנטריים מצומצמים לצורך פיקוח על הממשלה בתקופת בחירות, ישנו משנה חשיבות לנוהג לפיו יש להביא הסכמים בינלאומיים בעלי חשיבות לאישורה של הכנסת" .

"באשר לענייננו, ממאפייני ההסכם, נראה כי מדובר בהסכם בינלאומי חשוב. ההסכם עוסק בהסדרת גבול ימי עם מדינת אויב עימה אין למדינת ישראל יחסים בינלאומיים רשמיים, ועל כן הוא בעל משמעויות מדיניות וביטחוניות; הוא כרוך בחזרה מתביעה קודמת של ישראל בדבר גבולה הימי; והוא בעל פוטנציאל לוויתור על זכויות כלכליות ששווין אינו ידוע. הדברים עולים גם מחוות-דעת המשנים (עמ' 9-8), ועל כן נראה כי אין חולק שההסכם מושא העתירה הוא  'בעל חשיבות מיוחדת', אשר בהתאם לנוהג האמור  - ראוי להביאו לאישורה של הכנסת".