אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock
הכותב הוא רקטור אוניברסיטת תל אביב
רגע לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, עלינו להודות ביושר שאוניברסיטאות המחקר נדרשות להתמודד עם אתגר שכמותו לא ידעו בעבר. טכנולוגיות המידע, וכוונתי למנעד הרחב שבין יוטיוב למערכות ביג דאטה המבוססות על בינה מלאכותית, מאיימות לפגוע במעמדה של האוניברסיטה כמוסד המוביל והחשוב ביותר למתן השכלה גבוהה ולהכשרת עובדים. התוצאה עשויה להיות פגיעה במשק ובהמשך שגשוגה של ישראל כמעצמת סטארט־אפ.
טכנולוגיות המידע חוללו שינוי יסודי באנושות, בהרגלי הצריכה ובמערכי הציפיות שלה מנותני שירותים. אם לפני עשור עוד נקראנו פיזית לסניף הבנק כדי לבצע פעולות, היום רוב האינטראקציה עם הבנק עברה למרחב הדיגיטלי. לעומת זאת, מי שנרשם לאוניברסיטה נדרש להתניע מכונית או לעלות על אוטובוס ולהיתקע שעה בחיפוש חנייה או בפקק, כדי להעתיק מילים ומשוואות מלוח מחיק, לעתים ללא אינטראקציה משמעותית, ועם יכולת מוגבלת לשאול שאלות. עבור צעירים שהתרגלו לשירות מהיר ומקוון, הדרישה עשויה להיתפס כאנכרוניסטית במקרה הטוב, וכזלזול בזמנם במקרה הרע.
במקביל, טכנולוגיות המידע אפשרו הקמה של פלטפורמות ייעודיות להנגשת תכנים לימודיים. כבר עכשיו אפשר למצוא באינטרנט קורסים אקדמיים כמעט בכל תחומי הדעת, לרבות קורסים שהוקלטו כשם שהועברו לסטודנטים באוניברסיטאות המובילות. לצד אלו אפשר למצוא גם קורסים שהופקו מראש עבור המדיום הדיגיטלי, וכן סדרות של סרטונים קצרים, ברמות העמקה משתנות. ולבסוף, חברות מסחריות החלו להציע תוכניות הכשרה משל עצמן בשם בוטקאמפס. החברות מבטיחות למועמדים לרכוש מקצוע בתחום ההייטק או בניהול, וזאת בזמן קצר של חודשים בודדים עד שנה וחצי, ובכך קוראות תיגר על אוניברסיטאות המחקר.
לספק תשובות
לאור כל אלו, הולך ומתמעט הדור שמתעקש על תואר אקדמי בשביל לרצות את הוריו. כדי להתחייב ללימודים בקמפוס פיזי, הצעירים מבקשים, ובצדק, להבין מהו הערך של לימודים אקדמיים בהשוואה לאלטרנטיבות, מהו תפקידה של ההוראה המסורתית, הלא־מקוונת, ובכלל מהי חשיבות הקשר הבלתי־אמצעי שבין הסטודנטים למרצים ובין הסטודנטים לבין עצמם, ואת התשובות אוניברסיטאות המחקר צריכות לספק באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתידן.
המציאות היא שגם אם כיום עולים בקנה אחד האינטרסים המסחריים והאינטרס הלאומי להכשרת עובדים בתחומים חיוניים, בוגר בוטקאמפ בתכנות, למשל, ילמד לפתור בעיות מסחריות ספציפיות של חברות מסחריות ספציפיות ולא את המתמטיקה, הלוגיקה, ההיסטוריה והפילוסופיה שביסוד הבעיות הללו. אם ישתנו דרישות שוק העבודה, ובקצב ההאצה הטכנולוגית הן ישתנו מהר, בוגרי הכשרות אלו עלולים למצוא עצמם ללא עבודה וללא הבסיס הנדרש לרכישת מיומנויות חדשות בתחומם.
אין פתרון קסם
צריך לזכור שרוב הסטארט־אפים לא נולדים בבית מול יוטיוב, אפילו אם המרצה שבמסך הוא חתן פרס נובל. סטארט־אפים נולדים כשסטודנטים יוצאים מהרצאה על התקנים או על ראייה ממוחשבת, יושבים בקפיטריה ומתווכחים על ניואנסים, חוזרים לכיתה ושואלים את המרצה, לא מקבלים תשובה שמניחה את דעתם, עד שאחד מהם מציע פתרון שאחר כך הופך להיות המובילאיי הבא.
על האוניברסיטאות להתניע הליך שירחיב את הפעילויות שהמפגש הפרונטלי חיוני להן, כמו דיון, ניסוי או עבודה על פרויקט ויעתיק אחרות למרחב הדיגיטלי. הפתרון יכיל שילוב בין הרצאות פרונטליות, פעילויות אינטראקטיביות, לומדות דיגיטליות והקלטות ללימוד עצמי. בהמשך ניתן לשלב גם כלים של בינה מלאכותית שיתאימו את שיטות ההוראה להעדפות הסטודנט.
כדי ליישם את המודל, ישראל, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, תידרש בשלב תקופת המעבר להשקעה מסיבית באוניברסיטאות לטובת התאמת התשתיות, פיתוח מערכי הלמידה והדרכת סגלי ההוראה. בהמשך, ההוצאה השוטפת של האוניברסיטאות צפויה להתאזן ואף לרדת.
אין לי פתרונות קסם, אבל עלינו לעשות הכול כדי להבטיח את עתיד ההשכלה הגבוהה הבלתי תלויה, שמייצרת בסיס ידע רחב ופתוח ומקדמת את הפרט ואת הכלל. אנחנו לא רוצים לחיות בעולם ללא סטודנטים, ועוד פחות מכך בעולם ללא בוגרים של אוניברסיטאות מחקר.