גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד מתי נשלם 750 שקל לארוחה זוגית במסעדה?

בשנים האחרונות הישראלים מעבירים נתח הולך וגדל מההוצאה שלהם בסופרמרקטים לטובת בילוי במסעדות, ומייצרים שוק של 31 מיליארד שקל בשנה ● אלא שעליות הריבית והאינפלציה מובילות לשינויים התנהגותיים בקרב הלקוחות ולפגיעה במעגל החיים של האכילה בחוץ

העלייה ביוקר המחיה תחייב את המסעדנים לשנות כיוון / צילום: Shutterstock
העלייה ביוקר המחיה תחייב את המסעדנים לשנות כיוון / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואלו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף, ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

האם נמשיך לבלות במסעדות ונשלם 750 שקל ויותר לארוחה זוגית במסעדה?

כיום המגמה הרווחת בקרב הישראלים היא הימנעות מבישול, וכתוצאה מכך נתח הולך וגדל מההוצאות בסופרמרקט עובר למסעדות. אם לפני עשור היחס היה 1:5, כלומר על כל שקל שהוצאנו במסעדה הוצאנו 5 שקלים סופרמרקטים, הרי שהיום היחס הוא כבר 1:3.

קרנות נאמנות כספיות: כל מה שכדאי לדעת על המוצר שמתחרה בפיקדונות הבנקים | ניתוח
עסקת הענק של גוגל בתל אביב: 20 קומות ב-90 מיליון שקל בשנה | בלעדי

לפי דיווחי בנק ישראל מכרטיסי האשראי, ההוצאה של הישראלים על הסעדה עלתה מכ־55 מיליון שקל ביום לפני הקורונה, ל־70-75 מיליון שקל ביום בתקופה שקדמה לחגים האחרונים. שיעור המכירות היומיות גדל בכ־35%.

מגמה רווחת נוספת היא המחירים הגבוהים מאוד שהמסעדות גובות. בבסיס המחירים נמצאות עלויות "אמיתיות" (חומרי הגלם, דמי השכירות, כוח האדם ועוד), אך גם העובדה שלבעלי המסעדות נוח עם ההתנהגות הצרכנית שבה משלמים "ללא חשבון" - 70-90 שקל למנה ראשונה, 150-200 שקל ויותר למנה עיקרית במסעדות יוקרה.

כל זה מתרחש בתקופה של "צונמי" בכל הנוגע להוצאות משקי הבית, כתוצאה מגידול משמעותי ביוקר המחיה, האינפלציה, הריבית שעולה וגורמי מאקרו כלכלה נוספים.

מבלים יותר לפני החגים

שוק ההסעדה השנתי בישראל נאמד בכ־31 מיליארד שקל (לא כולל מע"מ). התרומה שמחוללים משקי הבית נאמדת ב־19.3 מיליארד שקל, המועסקים כ־7.8 מיליארד שקל ותיירי חוץ (בכמויות שלפני הקורונה) כ־3.7 מיליארד שקל בשנה.

לפי נתוני בנק ישראל, ובהתייחס לנתוני כרטיסי האשראי בלבד (ללא כסף מזומן והון שחור), היקף המכירות היומי בשוק ההסעדה גדל בכ־35% ביחס לתקופה של טרום הקורונה.

 

אם בגל הראשון של הקורונה המכירות ירדו בכ־60%, בגלים השני והשלישי הן ירדו ב־40%-30%, ובגל הרביעי עלה היקף המכירות בכ־40% ביחס לתקופה של טרום הקורונה. בחודש מאי השנה ההוצאה גדלה ב־40%-30%, ולבסוף, בספטמבר, החודש שלפני החגים, ההוצאה עלתה ב־70%-60%.

ההערכה היא שהלחצים הכלכליים על משקי הבית בתקופה הקרובה, לצד גורמים אחרים, יקטינו את ההוצאה היומית על מוצרי הסעדה. תוצאות מגמה זו יקבלו ביטוי בעוד מספר חודשים.

מה התרחש בסך הרכישות של משקי הבית ברשתות המזון והסופרמרקט? השיא היה בגל הראשון, שבו המכירות היומיות עלו בכ־30%. בין הגלים השני והחמישי הן עלו ב־18%-10%. במאי 2022, במקביל לפתיחת השמים לטיסות, ההוצאה גדלה ב־13%-10% בלבד, ובספטמבר 2022 בכ־20%.

מדובר בעלייה נומינאלית, שכוללת בתוכה גידול בגודל האוכלוסייה, כ־2% בשנה, אינפלציה של כ־4.5% ועליות מחירים של כ־5% (כלומר גידול כולל קטן, שאינו מושפע מהגידול בצריכה של משק הבית).

בשורה התחתונה, חל גידול בצריכה במסעדות וקיטון בצריכה ברשתות הסופרמרקט, וביחד חל שינוי במבנה הוצאות משקי הבית.

מזמינים פחות מכל דבר

מה השתנה, משתנה וישתנה בשוק ההסעדה, הן מצד הלקוחות והן מצד בעלי המסעדות?

הגישה הרווחת היא "שיבשלו לנו, ושלא נבשל לעצמנו", ובהתאמה נתח ההוצאה על מוצרי הסעדה מסך הוצאת משקי הבית לתצרוכת גדל ויגדל. לפי נתוני ה־OECD, בארה"ב עומד היום שיעור ההוצאה על כ־6%, ובישראל כ־5.3% (מקום 26 מבין מדינות ה־OECD). כאשר לוקחים את שנת 2011 כנקודת ייחוס, מדובר בעלייה של 1% בממוצע בכל מדינות ה־OECD, וזאת ביחס ל־0.7% בישראל ול־0.6% בארה"ב.

עם זאת, לפי דיווחי בנק ישראל, נתח ההוצאה היומי על מסעדות מסך ההוצאה של משקי הבית עלה מכ־5.6% לפני הקורונה לכ־6.1% בחודשים האחרונים - גידול משמעותי.

הנתח שהישראלים מוציאים על הסעדה מסך ההוצאה על מוצרי מזון עלה מכ־26% לכ־29%, וביחס של 1:3. מספרים אלו מייצרים מגמה כללית של עלייה גבוהה ברמת החיים של משקי הבית, ושינוי בהעדפות. בנוסף, נתח ההוצאה של משקי הבית ברשתות המזון מסך הוצאתם היומית קטן מ־15.7% לפני הקורונה, לכ־15% עתה.

בהתייחס לעלויות הייצור ועליית המחירים, יש לקחת בחשבון את חומרי הגלם, החשמל, המים, הארנונה העסקית וכוח האדם. לשם הדוגמה, מנהלי מסעדות מבקשים משכורת של 15 אלף שקל נטו לחודש, שוטפי כלים מבקשים גם 700-800 שקל נטו למשמרת, והישראלים אינם ששים לעבודה בשירותי הסעדה.

כאשר מוסיפים לכל זה את הרגולציה לסוגיה, ניתן להסביר את החלטת בעלי המסעדות להעלות את מחירי המנות גם ב־30%-20%. במקביל, הם נענים לביקוש "ללא גבולות" של הישראלים, שחיים את הרגע, ומבזבזים על מוצרי מותרות, בילוי, פנאי והסעדה.

עם זאת, לישראלים יהיה קשה להמשיך לבלות כבעבר, ואופי הבילוי ישתנה בעקבות המחירים של 500-750 שקל ויותר על ארוחה זוגית במסעדה. לסועדים יהיו שתי ברירות עיקריות: לצאת למסעדות בתדירות פחותה, ו/או להזמין פחות לשולחן - פחות מנות, מנות קטנות יותר ופחות סיבובי שתייה. עם זאת, לא צפוי שמשך השהות במסעדה יתקצר, כך שמעגל החיים של המסעדות ייפגע מכל הכיוונים.

הכיוון: מסעדות קטנות

כל המתואר לעיל מייצר שינויים בסוגים ובמיצוב המסעדות לפי סגמנטים. מבחינה מספרית, הסגמנט המוביל ימשיך להיות ה־Fast Casual עם נתח של 55% כבר היום. סגמנט זה יתחזק בהמשך בשל יכולתו הגבוהה לאפשר למסעדנים להרוויח כסף במסעדות קטנות יותר, המושקעות הרבה פחות.

במעט מסעדות ישקיעו 3-4 מיליון שקל ויותר כמו בעבר, אך רוב המסעדות שייפתחו יהיו קטנות, לצד דוכני אוכל רחוב, פוד טראק וקונספט של ארוחה בפיתה. זאת בנוסף לעסקים המבוססים בעיקר על איסוף המוצרים באופן עצמאי ו/או במשלוחים.

כולם יידרשו למעט כוח אדם לשירות ולאירוח, והמסעדות יצטרכו לספק ואליו פור מאני עם מזון בריא ואיכותי במנות קטנות, ובמחירים של 49, 59 ו־69 שקל למנה בלבד.

עתיד שוק ההסעדה והמשך הצמיחה בו יושפעו בצורה ישירה מנתוני המאקרו הכלכליים. המשך עליית המחירים והלחץ של יוקר המחיה הכללי יביאו לשינוי התנהגותי אצל הלקוחות, שיחייב את המסעדנים להתאמות בהפעלת מסעדות קטנות שעובדות גם במשלוחים. נציין כי גם המסעדות ובתי הקפה הוותיקים נדרשים להעלות את מחזוריהם בשיעורים גבוהים במטרה להשיג רווחיות, שקטנה לעד 15% בלבד.

ניתן להעריך שהסועדים יאמצו חלק מהרגלי הצריכה הקפדניים שלהם בסופרמרקט, שבהם הם בוחנים כל מוצר ואת מחירו לפני שהם "זורקים" אותו לעגלה.

עוד כתבות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 עלה ב-1.2% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס