גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית הדין קבע שהדירה שייכת לאישה / איור: Shutterstock

הכותבים הם שותפים מייסדים במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה

חוק המקרקעין קובע כי הרישום הקיים בטאבו הוא ראיה חותכת לתוכנו, וכדי לסטות מן המרשם יש לעמוד בנטל הוכחה לא מבוטל. כיוון שאין חוק הקובע כיצד יירשמו נכסים שנצברים במהלך קשרי נישואים, ערכאות שיפוטיות הדנות בגירושים וחלוקת רכוש נדרשות לסוגיה זו בתדירות גבוהה, כאשר צד לפירוד טוען לזכויות שאינן עולות בקנה אחד עם הרישום בטאבו.

● בית המשפט: חברת תוכנה תשלם תוספת מס של כ-250 מיליון שקל על מכירת קניין רוחני מלפני 20 שנה
● יש לכם חשבון בחו"ל? רשות המסים בעקבותיכם: "מאות קיבלו מכתבים השבוע"

כך אירע גם אצל בני הזוג שהגיעו לבית הדין הרבני ברחובות. כשנה לאחר ההיכרות ובטרם נישאו, הם רכשו דירה מקבלן שנרשמה על שם שניהם. לכאורה, העובדה שהדירה נרכשה כאשר היו בני זוג (גם אם לא נשואים) ונרשמה על שם שניהם, קובעת את הבעלות בחלקים שווים לשניהם. אלא שהאישה לא הייתה מרוצה מכך, והיא תבעה לקבל את הבעלות בדירה לידיה בלבד.

בחינת המסכת העובדתית גילתה כי במעמד חתימת הסכם הרכישה, האישה העבירה 45% מסכום הרכישה מכספים שהיו לה טרם ההיכרות, והיתרה שולמה באמצעות חשבון משכנתה על שם האיש. באותה העת הוסכם כי בשל שיקולי מיסוי הדירה תירשם על שם האיש בלבד.

אלא שארבעה חודשים לאחר שהתחילו תשלומי המשכנתה, התשלומים הועברו לחיוב מחשבון הבנק של האישה, ובתוך זמן קצר היא אף פרעה כספים וחסכונות שלה ושל ילדיה מנישואיה הראשונים וסילקה בהם את כל הלוואת המשכנתה, עד כדי שמיד לאחר מכן העבירו הצדדים 50% מהבעלות בדירה לשמה.

האישה טענה בבית הדין כי הסיבה להתרחשות היא ניצול הטבת משכנתה שהייתה מגיעה לאיש בלבד, ואילו האיש מצדו נתלה ברישום בטאבו אשר לטענתו משקף את הבעלות השייכת לשניהם בחלקים שווים.

ההחלטה: דייני בית הדין הרבני ברחובות לא הצליחו להגיע להחלטה פה-אחד. דעת המיעוט סברה כי יש להיצמד להוראות החוק הקובעות כי רישום הדירה מהווה הוכחת בעלות, ובפרט כאשר הצדדים בעצמם מודים שהרישום הראשון (על שם האיש בלבד) היה פיקטיבי ונעשה לצרכי מיסוי בלבד.

מאידך, דעת הרוב סברה כי פעולותיה של האישה מוכיחות שהיא הבעלים של הדירה, שנרכשה כולה מכספים השייכים לה בלבד. את העובדה שהאישה הסתפקה ברישום רק מחצית הזכויות על שמה, תולים דייני הרוב בסברה "מאחר שכבר נכנסה כלווה במשכנתה, ומאחר שבפועל תשלומי המשכנתה ירדו מהחשבון שלה, על כן העדיפה לסגור את המשכנתה, ותלתה יהבה בבית הדין".

המשמעות: החוק אומנם מעניק מעמד אבסולוטי לרישום בטאבו, אבל הדבר איננו מונע ממי שטוען לזכויות שונות להוכיח את טענותיו בבית המשפט או בבית הדין. במקרה כזה, הנטל הרובץ על כתפיו של הטוען לשנות מן המרשם הוא נטל כבד מאוד, והפעם האישה הצליחה להוכיח כי רכישת הדירה נעשתה מכספיה שלה בלבד, וכי הסיבה היחידה לרישום על שם האיש היא ניצול הטבות.

המסקנה היא לא להתפתות לנצל הטבות כספיות שכרוכות ברישום שפוגע בזכויותיו של מי מבני הזוג.