יש לכם חשבון בחו"ל? רשות המסים בעקבותיכם: "מאות קיבלו מכתבים השבוע"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן • ערן יעקב, מנהל רשות המסים, הודיע השבוע בכנס לשכת יועצי המס כי רשות המסים החלה לפנות לישראלים עם חשבונות זרים

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

רשות המסים שלחה השבוע מאות מכתבים לישראלים בעלי חשבונות בחו"ל. כך חשף בתחילת השבוע מנהל רשות המסים ערן יעקב בפאנל הפתיחה הכנס השנתי של לשכת יועצי המס. "יש הרבה מאוד תוצאות מהמידע שמגיע לרשות המסים מחילופי המידע בהסכמי ה-FATCA וה-CRS. הרבה מאוד תוצאות. חלק מהתוצאות אתם תראו כבר ביום שני או שלישי. אנחנו נוציא ביום שני מאות מכתבים לאנשים שיש להם חשבונות מעבר לים", אמר יעקב ביום ראשון.

השר לשעבר ניצח את רשות המסים: ישלם מס מופחת על הדירה במגדל בתל אביב 
"חושבים שאנחנו השטן, אבל אנחנו עובדים בשביל האזרחים": ביקור ברשות המסים 

יעקב הוסיף כי "יש כ-88 מדינות עם נתונים שמעבירות לנו עד ספטמבר בכל שנה, והרבה פעמים קורה שעוד קודם המדינות מדווחות לנו, אז יצאו מאות מכתבים כבר השבוע לאותם אלה שבאופן פוזיטיבי אנחנו נבקש מהם דיווחים. אנחנו פותחים להם תיק".

עשרות מיליוני שקלים לא דווחו לרשויות בישראל

ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה. בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב, ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב; וכן במסגרת ה-CRS, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות.

המידע שהתקבל הוביל לחשיפת מאות חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל בהם הופקדו עשרות מיליוני שקלים שלא דווחו לרשויות בישראל. חלק מהתיקים מועברים לחקירות ולהליכים פליליים, ולאחרים נפתחים תיקים למעקב והם מתבקשים לדווח. יעקב התייחס לכך ואמר: "אנחנו מקבלים הרבה מאוד מידע. חלק שעובר מיד לחקירות - כאלה של סכומים גדולים שלא דווחו, חלק שהולך לשומות, ויש חלק שהולך להרחבת רשת המדווחים. בסוף אנחנו מתנהלים בסדרי עדיפויות. השבוע נפנה למאות שאנחנו אומרים להם: 'פתחנו לך תיק', וזה אומר שהוא צריך להגיש דוח. אם הוא לא מגיש דוח, יש סנקציות. מה שצריך לעשות זה מיד לבוא להגיש דוח. ואני מציע לכולם מעל הבמה הזאת קודם כל לרוץ ולהגיש את הדוחות, ולעשות את זה שעה אחת קודם".

לשאלת גלובס כמה בעלי חשבונות צפויים לקבל מכתבים, השיב יעקב כי בשלב הראשון מעל 250 בעלי חשבונות לא מדווחים יקבלו מכתבים, ובהמשך יהיו עוד כמה מאות. "זה רק השלב הראשון. כל הזמן יהיו טאקטים נוספים. כשאני אומר מאות, זה מאות. אז בטאקט הראשון ייצאו מעל 200, יהיה טאקט שני, וזה יגיע למאות רבות של מכתבים שייצאו אל מול כאלה ששכחו או רצו לשכוח לדווח - אז אנחנו נזכיר להם שיש להם חשבונות, ויש חובה לדווח עליהם".

"רוצים להנגיש את רשות המסים לציבור"

יעקב השתתף הערב בפאנל הפתיחה של כנס יועצי המס בשיחה אחד על אחד עם נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי. גינדי סיפר בתחילת הפאנל על כתבה של גלובס על כך שיועצי המס הגיעו לטיקטוק, וסיפר כי מאז שפתחו את החשבון לפני חצי שנה, יש ללשכת יועצי המס 18.8 מיליון צפיות בסך-הכול (מתוכן 7 מיליון צפיות בספטמבר). על כך השיב יעקב כי "רשות המסים בקרוב מגיעה לטיקטוק", והוסיף: "אנחנו רוצים להנגיש את רשות המסים לציבור ולהגביר את הממשק עם הציבור. החלטנו באופן מובנה וקיים לשים את האזרח במרכז".

בהמשך התייחס מנהל רשות המסים למצב הכלכלה, יוקר המחיה והאינפלציה בישראל, ואמר כי "בחוק ההסדרים האחרון נעשו המון רפורמות משמעותיות, שאותן ייקח קצת זמן לראות, כי השינוי המבני לוקח לו זמן להתאים את עצמו. בעניין של תחרותיות, השפעה, המון תהליכים נעשו. חוק ההסדרים הזה היה מהגדולים ביותר ביחס לרפורמות שנעשו. אנחנו עדיין לא רואים את הכול בהשפעה על יוקר המחיה, אבל אני חושב שחלק יופנם, לוקח זמן לשינויים מבניים להיות מופנמים פנימה ולהביא את השינויים האלה".

יעקב הוסיף: "אנחנו בעולם אינפלציוני, ומדינת ישראל מככבת במקום הטוב מלמטה - למרות שהיעד המוצהר של בנק ישראל זה 3%, אנחנו ב-4.6%. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. מדינות כמו צ'כיה סביב ה-18%, אירופה 10%, ארה"ב ב-8.6%. צריך להדגיש את זה שישראל עומדת עם כלכלה איתנה. יש עוד מה לעשות כדי שבאמת זה יירד למטה ויביא לצמצום הפערים באופן הטוב ביותר". 

בקרוב: פתרון לבעיית הפקדת קריפטו בבנקים

בהמשך התייחס מנהל רשות המסים לבעיה שהציג נשיא לשכת יועצי המס בנוגע לכך שלא ניתן להכניס כסף מרווחי קריפטו למערכת הבנקאית, כיוון שהבנקים מסרבים לקבל את הכסף, לרבות כספים שנועדו לתשלום מס על רווחים.

לדבריו, "לצערנו, כחלק גדול מהתמודדות עם גורמי סיכון בעולם הלבנת ההון, במערכת הבנקאות עושים בעיקר הדרת סיכון ולא ניהול סיכון, והדבר הזה מחייב חשיבה מחודשת. המציאות היא כזו שהיום לא רק בעולם הקריפטו, בכלל, לפתוח חשבון בנק זה הרבה יותר קשה מחשבון בנק זר. הקושי הוא באמת קושי שקיים. יש קושי לא מבוטל ביכולת של משקיעים להביא את הכספים לארץ, גם אם זה כספי השקעה, וגם אם זה כספי מסים".

עם זאת, גם בעניין הזה הבהיר יעקב כי הפתרון יתפרסם בימים הקרובים. היות שיש לנו התמודדות בפסיקה עם עולם של ביטקוין, אז אני מקווה שבזמן הקרוב גם היועצת המשפטית לממשלה תקבל החלטה בעניין, ואני מקווה מאוד שההחלטה תהיה לכיוון שבו אנחנו נעשה תהליך שבו יתאפשר בצורה יותר קלה עם בדיקות פשוטות, להעביר את הכספים, בטח ובטח כשמדובר בכספי מס, להעביר אותם לחשבונות בנק או לציבור, לאזרחי מדינת ישראל. אני חושב שבסופו של יום, כשזה לא קורה, מדינת ישראל מפסידה פעמיים. אני מאמין שבימים הקרובים, ממש בתקופה הקרובה, יובא פתרון. זה לא פתרון מושלם, אבל הוא ייתן מענה מסוים ליכולת או לפחות להתמודדות עם הבעיה, או יייצר קלות יותר גדולה לעולם הבנקאות כדי לאפשר העברת כספים".

בהמשך נשאל יעקב מהי עמדת רשות המסים בנוגע למיסוי בלוגרים ומשפיעני רשת - כיצד מתייחסת רשות המסים להטבות שהם מקבלים, הזמנות למלונות לצורך סיקור וטובות הנאה אחרות שהן חלק מהעבודה שלהם. "קודם כל קוראים לזה 'כלכלת יוצרים'", אמר יעקב "חלק גדול מהמידע בנוגע למיסוי 'גיג אקונומי' וגם כלכלת יוצרים הצגתי פה בכנס לראשונה לפני שלוש שנים, וזה משהו ששטף את כל רשויות המס בעולם. זו בעיה של רשויות מס בכלל בהתמודדות עם הכלכלה החדשה, שבחלקה אותו 'גיג אקונומי' שמייצר המון Self employment, מה שמצריך שינוי מחשבתי. 'כלכלת יוצרים' זה דבר אחר. אותם כוכבי רשת או אנשים אחרים שמפיקים הכנסה - ההכנסה הזאת כמובן חייבת במס".

יעקב הוסיף כי על אף שהמודרניזציה מציבה אתגרים חדשים לעולם המס, רוב הפתרונות להם כבר קיימים בפקודת מס הכנסה שחוקקה הרבה מאוד שנים לפני שהרעיונות החדשים הללו נולדו. "העולם של הכלכלה החדשה מפגיש אותנו עם הרבה דברים, למשל המטא-וורס, 'כלכלת יוצרים' ו'גיג אקונומי'. איך חוקי הכלכלה המנדטוריים מתאימים לעולם החדש? כשהפקודה חוקקה אז, לכאורה הדברים האלה לא היו קיימים. אני רוצה להפתיע אתכם: לפקודה יש פתרונות לרוב הדברים האלה. ולמה הפתרונות קיימים? כי בסוף הכנסה זו הכנסה, והוצאה זו הוצאה, ורווח זה רווח, וזה לא השתנה. אז גם כשיש 'כלכלת יוצרים', ויש לה רווח, אז יש מס".

"החוכמה נמצאת בפשטות", אמר יעקב. "האסטרטגיה של רשות המסים היא לפשט את עולם המסים. בסוף הפקודה נותנת מענה לעולם של הרווח וההוצאות ו'כלכלת יוצרים' ו'גיג אקונומי'. אנחנו צריכים כל הזמן לייצר וודאות מתוך מה שיש בחוק".