מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock
ארגון המדינות המפותחות ה־OECD העביר בתחילת החודש מסגרת גלובלית חדשה שנועדה לקדם דיווחים והחלפת מידע בין מדינות בנוגע לקריפטו, כדי ליצור שקיפות באשר למיסוי הנכסים, ולאפשר מיסוי אפקטיבי יותר שלהם.
המסגרת, Crypto - Asset Reporting Framework - CARF, נוצרה לבקשת מדינות ה־G20 שמעוניינות במסגרת לחילופי מידע אוטומטיים בין מדינות על נכסי קריפטו. ה־CARF הועבר לשרי האוצר ולנגידי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות להמשך תהליך. הדרישה למסגרת החלפת המידע האוטומטית באה על רקע אימוץ מהיר של השימוש בנכסי קריפטו, שהפכו לנכס השקעה פיננסי מקובל, שבניגוד למוצרים פיננסיים מסורתיים, ניתן להעבירו ולהחזיקו ללא מתווכים.
המערכת הפיננסית בנויה כך שהמתווכים הם שומרי הסף, וחלק מתפקידם לדאוג לזיהוי, לבדיקה שהכסף לא מופנה למימון טרור או להלבנת הון, וגם לניכוי מס במקור והעברתו לרשויות המס. אבל שוק הקריפטו גם הוליד מתווכים וספקי שירותים חדשים, כמו בורסות נכסי קריפטו וספקי ארנקים, שרבים מהם נותרו ללא פיקוח, ולכן אין באמת תמונה מלאה של כלל הפעולות שנעשו בקרפיטו ובכללן הרווחים, כדי למסות את ההשקעה.
ב־OECD מציינים שמשמעות ההתפתחויות היא שנכסי קריפטו ועסקאות נלוות אינם מכוסים באופן מקיף על־ידי תקן הדיווח המשותף הקיים של ה־G20 (שידוע בשם CRS), מה שמגדיל את הסבירות לשימוש בהם להעלמת מס, תוך פגיעה בהתקדמות שנעשתה בשקיפות המס באמצעות אימוץ ה־CRS. בהתאם לתקן הדיווח המשותף, בשנת 2021, יותר מ־100 תחומי שיפוט החליפו מידע על 111 מיליון חשבונות פיננסיים, המכסים נכסים של 11 טריליון אירו" - כך מנתוני ה־OECD. לכן, מדינות ה־G20 מעוניינות בתקן מקביל גם לקריפטו, שיבטיח שקיפות ביחס לעסקאות, באמצעות החלפה אוטומטית של מידע בין מדינות שבהן נעשות השקעות בקריפטו, לבין המדינות שבהן גרים המשקיעים ובהן משולם המס. החלפת המידע תתבצע על בסיס שנתי, באופן סטנדרטי בדומה ל־CRS.
CARF יתמקד בהחלפת מידע על כל ייצוג דיגיטלי של ערך שנרשם על הבלוקצ'יין, מלבד עסקאות שלא למטרות תשלום או השקעה, וכן מלבד נכסים שכבר מדווחים במסגרת ה־CRS. כל המבצע השקעות וטרנזקציות קריפטו בשם לקוחות, יהיה מחוייב לדווח. לפי ההצעה מדובר במודל כללי שיומר לחקיקה מקומית. עוד מוצע לערוך גם סדרת תיקונים נוספים ל־CRS, כדי להתאים אותו לכיסוי מקיף של מוצרים פיננסיים דיגיטליים.
נושא המס תקוע, החברות מקדמות פתרונות עוקפים
אחד הנושאים שימתינו לשר האוצר הבא בישראל, הוא קביעת מסגרת פעולה מקיפה בתחום הקריפטו. בהיעדרה, קשה להכניס כסף שמקורו בהשקעות קריפטו בחו"ל לישראל, אפילו כדי לשלם את המס על ההשקעות. מכיוון שמס בישראל ניתן לשלם רק מחשבון בנק ישראלי, משקיעים שמעוניינים להכניס את הרווח לישראל כדי לשלם את המס, לא עושים זאת בשל התנגדות הבנקים השונים לקבל אליהם את הכסף, משיקולי הלבנת הון. שר האוצר אביגדור ליברמן היה מודע לדבר, והקים צוות בין משרדי, ובו נציגים של כל הרגולטורים שלהם יש נגיעה לקריפטו, ואלה העבירו את מסקנותיהם לגבי המסגרת הרגולטורית הנחוצה בישראל. אולם, אף שהצוות הגיע לשלב מתקדם, המסקנות לא פורסמו.
בינתיים, השוק מנסה למצוא דרכים לעקוף את המגבלה, בעיקר ביצירת מסלולים סגורים - כלומר, במקום שהלקוח ירכוש קריפטו לארנק וימכור אותו בזירות או לאנשים פרטיים, ברוקרים יוצרים מסלול שבו הכסף מופקד אצלם למשמורת, הם רוכשים קריפטו בזירה ליגטימית מבחינת הלבנת הון, וכשהלקוח "מוכר" את הקריפטו הם למעשה נותנים לו את שווי הקריפטו בשקלים, אותם קל יותר להחזיר למערכת הפיננסית.
בישראל: שנה סוערת מאפשרת ניצול הפסדים
שנת המס מתקרבת לסיומה והשנה הסוערת שעברה על ענף הקריפטו מאפשרת ניצול ההפסדים כמגני מס. כלומר - הם ניתנים לקיזוז מול רווחים עתידיים. כדי שבאמת ייווצר הפסד, אין די בירידת ערך תיק ההשקעות בקריפטו, אלא יש צורך במימוש של ההשקעה - מכירת המטבעות לפיאט או המרת המטבעות למטבעות קריפטו אחרים. כל אלה יוצרים אירוע מס, ואז ההפסד שנובע מההפרש בין שער קניית המטבע לשער מכירת המטבע, בהנחה שהוא נמוך יותר אחרי הירידות המשמעותיות שחווה הענף השנה, יכול בעתיד להתקזז מול רווחים. כך, אם יש מטבעות שירדו, וכבר לא מתאימים לאסטרטגיית ההשקעות שלכם ניתן לממשם וליהנות ממגן המס לעתיד. כדי לממש את ההפסד, יש צורך לדווח עליו למס הכנסה, במסגרת הדיווח השנתי לאחר סיום השנה.