מימין: מירן פחמן, יניב בן מ־IDX, הילה סלומון ואייל גיא מ־DIBOOR / צילום: אייל זלצברג
משרדי הפרסום ענבר־מרחב g, אדלר־חומסקי ו־DIBOOR הם הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום העצמאית גרנות, עם שתי מדליות זהב לכל אחד. את התחרות מובילים מירן פחמן (בעלי חברת creative first, הפועלת לקידום מצוינות קריאייטיבית) וענת בן נתן (פרסומאית שעוסקת גם ביזמות).
● הלקחים והפוליטיקה: התחרות הגדולה של ענף הפרסום יוצאת לדרך
ענבר־מרחב זכה על קמפיין גיוס העובדים ל־am:pm, שהיווה מעין "תגובת נגד" לגיוסים בהייטק בקטגוריית השילוט; ועל הקמפיין שהוביל בשיתוף עם "לאישה", כאשר על שער המגזין הוצג המספר 6724* השייך לקו הסיוע האנונימי לנשים נפגעות אלימות, בקטגוריית הקריאייטיב מדיה. בנוסף זכה המשרד בשלוש מדליות כסף ובארבע מדליות ארד.
אדלר־חומסקי זכה בפרסים על מהלך המיינקראפט של "קופה ראשית" לבזק בקטגוריית הדיגיטל והסושיאל, ועל קרדיט לעובדים (בכל קמפיין טלוויזיה, במקום שם המשרד מופיע קרדיט לשלושה עובדים שעסקו במלאכה) בקטגוריית מיתוג מעסיק. המשרד אף זכה בשתי מדליות כסף.
ב־DIBOOR זכו במדליית הזהב על קמפיין "הקשיבי בקולי" הן בקטגוריית הסרטים והן בקטגוריית יחסי הציבור. נזכיר כי מדובר בסרטון שנעשה באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית של חברת D-ID, ובו "מדברות" חמש נשים שנרצחו בידי בני זוגן. הנרצחות מספרות על הטרגדיה שעברו וקוראות לנשים במצבן לפנות לסיוע כדי להשתחרר מזוגיות אלימה.
בסך־הכול הוענקו 21 מדליות - תשע זהב, ארבע כסף ושמונה ארד - בעשר קטגוריות, ובהן פרסום, יחסי ציבור, שילוט, סרטים, דיגיטל וסושיאל, קד"מ וגרילה, פרינט ומיתוג מעסיק.
"זו לא אולימפיאדה, ולכן אין מספר שווה של מדליות בכל קטגוריה", מסביר פחמן. "כל עבודה נשפטת בפני עצמה, ולכן תאורטית יכול לקרות מקרה שבו אין בכלל זוכים בקטגוריה מסוימת. לא תמיד יש מצוינות".
גידול של 50% בהגשות
תחרות גרנות יצאה לדרך בשנה שעברה, במטרה להעלות את הרמה הקריאייטיבית של העוסקים בתחום. השבוע היא התקיימה בפעם השנייה, כחלק מכנס marketivity שהתקיים בתל אביב.
מדובר בתחרות שאינה תלויה ואינה פוליטית, כלומר היא אינה שייכת למשרדי הפרסום, ואין בה שופטים מתוך המשרדים. צוות השופטים מורכב מאנשי ונשות קריאייטיבי בכירים שאינם עובדים במשרדים כיום, והוא שוויוני מגדרית. בין היתר חברים בו אורי לברון, רונה יעקבי, אלון זייפרט, דלית אורבך, שני גרשי, שרי סימן טוב וניר פרח.
השנה נרשמו כ־150 הגשות לעבודות שנעשו בשנת 2021 ועד אמצע 2022 על־ידי כ־45 משרדי וסוכנויות פרסום, יחסי ציבור, דיגיטל, סושיאל וקד"מ, לצד לקוחות שפנו באופן עצמאי - גידול של יותר מ־50% ביחס לשנה שעברה. מתוך זה, 39 עבודות עלו לגמר.
לא רק פרסומות מחזמר
"המודל שלנו הוא תחרויות עולמיות כמו פסטיבל קאן", אומר פחמן. "חיפשנו מצוינות קריאטייבית בכל מהלך, גם ביחסי ציבור. ואגב, בכוונה לא בחרנו ב'משרד השנה', כי זה מייצר אינטריגות שלא מקדמות אותנו למטרה.
"השנה השתפו יותר משרדים ויותר לקוחות זכות ההצלחה של התחרות בשנה הקודמת, ומהפעילות השוטפת שלנו בקבוצת הפייסבוק קריאייטיב פירסט. אני כבר יודע שבשנה הבאה יהיו משרדים שלא השתתפו השנה".
בשנה שעברה היו משרדים שסירבו להשתתף. והשנה?
"גם השנה היו כאלה שלא שלחו עבודות לתחרות. ברור שהייתי רוצה שיהיו יותר משתתפים, אבל רוב אלה שלא ששלחו זה כי אין להם עבודות לשלוח, זה לא באינטרס שלהם להשתתף בתחרות קריאייטיב.
"התחושה שלי היא שמתחיל שינוי, חלק ממנו בגלל תחרויות כאלה. למשל, אדלר־חומסקי לא השתתפו בשנה שעברה, והשנה הם כן ניגשו לתחרות וגם זכו, כי היו להם עבודות מצוינות. המטרה היא לגרום לכל המשרדים לחזור לעשות קריאייטיב מצוין, כי זה התפקיד שלהם, וכי זה מביא תוצאות שיווקיות מצוינות. לא צריך ללכת בדרך הקלה של פרסומות מחזמר, אלא באמת להשקיע ברעיונות. לאט־לאט זה מחלחל.
"פעם המשרדים הובילו את הענף מבחינה קריאייטיבית, ואילו השנה השתתפה בתחרות ליגת העל של הקריאטייב, וזה לאו דווקא הגדולים. חלק מהעניין שלנו זה להחזיר אותם לשם".
עד כמה יש חשיבות לתחרות כזו בתקופה של נטישת עובדים להייטק?
"זה חלק מהעניין. מה שיש לענף הפרסום להציע זה פיתוח קריאייטיבי ואסטרטגי, אתה עושה משהו גאוני שכולם מדברים עליו, זה מפתיע ומשנה דעות, עמדות והמרות. וכשזה נשחק, אנשים כבר מעדיפים להרוויח כסף בהייטק. אנחנו מנסים להבליט את הקריאייטיב המצוין בענף, ולהחזיר לאנשים את החשק לעבוד על הדברים המגניבים, ולקום בשבילם בבוקר".