תל לכיש / צילום: ויקיפדיה
התקופה היא מהמסע הבבלי הראשון ליהודה ב-597 לפנה"ס, שסופו בהגליית המלך יהויכין על ידי נבוכדנצר לבבל יחד עם האליטות של ממלכת יהודה; ועד החורבן הגדול ב-586 לפנה"ס, שבו חרבו עיר הבירה, ירושלים, בית המקדש וכל ערי יהודה המבוצרות, ביניהן העיר הגדולה לכיש: "וְחֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל נִלְחָמִים עַל־יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַנּוֹתָרוֹת אֶל־לָכִישׁ וְאֶל־עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר". (ירמיהו ל"ד, ז').
בחפירות בתל לכיש בשנת 1935, שנוהלו על ידי הארכיאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי, נמצא, בין היתר, חרס מספר 4. חרס זה הוא חלק מאסופת מכתבים הכתובים על שברי חרס שנמצאו בשכבת חורבן לכיש על ידי בבל, המתוארכת ל-586 לפנה"ס. על גב החרס נכתב הטקסט: "וְיֵדַע כִּי אֶל מַשֻּׂאֹת לָכִשׁ נַחְנוּ שֹׁמְרִם... כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה".
● היכן מסתתרת העיר האבודה של הסופר ס.יזהר ודוד המלך?
● עלייתה ונפילתה של חצור הקדומה: מי החריב את העיר הכנענית?
● מה מצאו בחפירות שמתבצעות כבר מאה שנה בעיר ההיסטורית שילה?
● מאיפה הגיעו הפלישתים ולאן הם נעלמו?
על פי הארכיאולוג יגאל ידין הכוונה בביטוי "אל משואות לכיש" הוא "על משואות לכיש". כלומר משמר העיר מדווח כי המשואות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבר כבש את העיר. כל שנותר למגיני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם.
הטקסט שכתוב על החרס
אם נוסיף ניקוד ונשלים את המילים החסרות בחרס מס' 4 מלכיש, זהו נוסח המכתב, המקובל על ידי רוב החוקרים:
● יַשְׁמִעַ יהו[ה אֶת אֲדֹנִ]י עַתָּ כַּיֹם שְׁמֻעַת טֹב.
עד כאן פשוט - ברכה מקובלת.
● וְעַתָּ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח אֲדֹנִי כֵּן עָשָׂה עַבְדְּךָ, כָּתַבְתִּי עַל הַדֶּלֶת כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַחְ[תָּ אֵ]לַי.
כל מה שביקשת עשיתי ('הדלת' היא מגילה).
● וְכִי שָׁלַח אֲדֹנִי עַל דְּבַר בֵּית הָרֶפֶד אֵין שָׁם אָדָם.
שלחתי מישהו לבדוק מה קורה בבית הרפד ולא מצאתי.
● וּסְמַכְיָהוּ, לְקָחֹה שְׁמַעְיָהוּ וַיַעֲלֵהוּ הָעִירָה. וְעַבְדֵּךָ אֵינֶ[נִּ]י שֹׁלֵחַ שָׁמָה אֹתֹה עוֹ[ד הַיֹּם] כִּי אִם בִּתְסִבַּת הַבֹּקֶר [אֶשְׁלָחֵהוּ]
סמכיהו הוכרח ע"י שמעיהו לעלות לירושלים ולכן אני לא יכול לשלוח אותו היום. אחכה שיחזור ומחר בבוקר אשלח אותו.
● וְיֵדַע כִּי אֶל מַשֻּׂאֹת לָכִשׁ נַחְנוּ שֹׁמְרִם כְּכֹל הָאֹתֹת אֲשֶׁר נָתַן אַדְנֵי, כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה.
אנחנו שומרים על משואת לכיש, כפי שביקשת מאיתנו. זו המשואה האחרונה שנותרה, משואת עזקה כבר כבתה.
כמה שאלות שעולות מהחרס הזה: מיהו סמכיהו? מיהו שמעיהו? מהיכן נשלח המכתב ללכיש? סמכיהו מופיע במכתבים נוספים מלכיש. סביר להניח שהיה חייל או קצין יהודאי מקומי. שמעיהו הוא כנראה קצין יהודאי בכיר ממנו.
זיהוי נמען המכתב: מפקד חדש בלכיש
בספרו "תעודות לכיש" משנת 1939, הפילולוג וחוקר המקרא והלשונות השמיות העתיקות הנודע, נפתלי הרץ טור-סיני, הציע קריאה שונה של החלק השני של הטקסט:
● וּסְמַכְיָהוּ, לְקָחֹה שְׁמַעְיָהוּ וַיַעֲלֵהוּ הָעִירָה, (וְעַבְדֵּךָ אֵינֶ[נִּ]י שֹׁלֵחַ שָׁמָה אֹתֹה עוֹ[ד הַיֹּם] כִּי אִם בִּתְסִבַּת הַבֹּקֶר [אֶשְׁלָחֵהוּ])
● וְיָדַע כִּי אֶל מַשֻּׂאֹת לָכִשׁ נַחְנוּ שֹׁמְרִם כְּכֹל הָאֹתֹת אֲשֶׁר נָתַן אַדְנֵי, כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה.
כלומר, שליחתו של סמכיהו לירושלים ע"י שמעיהו הוא סיפור צדדי שלא שייך לסיפור הראשי וצריך להכניס אותו לסוגריים.
טור-סיני סבור שהנמען למכתב הוא מפקד חדש שהגיע לסייר בשפלת יהודה ושוהה בלכיש. אותו מפקד לא היה שייך לאליטה היהודאית שגלתה כבר לבבל, ואינו מכיר היטב את פרטי רשת הקשר שבין הערים.
זיהוי המקום ממנו נשלח נשלח המכתב: תל מרשה
בציבוריות הישראלית ידוע בני בגין כפוליטיקאי לשעבר, בנו של מנחם בגין, גיאולוג ומנהל המכון הגיאולוגי. פחות ידועה תרומתו הרבה לחקר חרסי לכיש, שפורסמה בספרו "כי לא נראה את עזקה" משנת 2000.
בגין חולק על הפרשנות המקובלת. הוא טוען שהחרס מתעד דיווח שגרתי, בו מעדכן הכותב כי הם צופים למשואות לכיש כדי לקבל הודעות מהפיקוד הגבוה (בימי קדם השתמשו במשואות ובלפידים לצורך העברת מסרים בין מקומות רחוקים), שכן הם אינם יכולים לראות את האיתותים הנשלחים ממשואות עזקה, איתה אין להם קשר עין ישיר.
בני בגין שואל שאלה חשובה: אם לא מלכיש, מהיכן בדיוק נשלח המכתב?
ברור שהמכתב נשלח אל לכיש ממקום קרוב. כעת אנחנו צריכים לחפש מקום ממנו ניתן לראות את לכיש אבל אי אפשר לראות את עזקה.
בין שתי הערים, עזקה ולכיש, קיים אתר מבוצר יחיד בשם "תל מרשה".
מתל מרשה אפשר לראות את לכיש, אך לא ניתן לראות את עזקה, שכן אוכף משואה (כיום פארק בריטניה) עומד בין תל מרשה לעזקה ומסתיר את קו הראייה.
לעומת זאת, בין עזקה ללכיש, למרות שהמרחק ביניהן כ-17 ק"מ, מתאפשרת תצפית ברורה וחדה. מכאן הגיע בני בגין למסקנתו שחרס מס' 4 נשלח בהכרח מתל מרשה.
נותר רק לפענח את הכוונה במילה וְיָדַע. למי היא מתייחסת? מי ידע?
בגין מציע לחבר את כל החלקים יחד, כך ש-וְיָדַע מתייחסת לשמעיהו. המשמר שמוצב בתל מרשה מדווח לקצין הבכיר בלכיש (שאת שמו אנחנו לא יודעים ושאינו מכיר את קווי הראיה על בוריים):
● וּסְמַכְיָהוּ, לְקָחֹה שְׁמַעְיָהוּ וַיַעֲלֵהוּ הָעִירָה... וְיָדַע כִּי אֶל מַשֻּׂאֹת לָכִשׁ נַחְנוּ שֹׁמְרִם כְּכֹל הָאֹתֹת אֲשֶׁר נָתַן אַדְנֵי, כִּי לֹא נִרְאֶה אֶת עֲזֵקָה.
שמעיהו (בניגוד אליך) יודע שאין לנו אפשרות לראות את עזקה, ולכן אנחנו צופים אל משואת לכיש, מקבלים ומעבירים מידע דרכה.