גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההספדים למרצ מחמיצים את גודל השבר שבמחיקתה

ההיסטוריה של השמאל הציוני הרדיקלי התחילה הרבה לפני 1992 ● שרידי מחאת יום כיפור ושיירי מפ״ם המהוללת היו סיכוי יוצא דופן, שבוזבז לריק

שולמית אלוני, 1993. הבזבוז של 12 המנדטים מ–1992 נזקף כמעט לחלוטין לחובתה / צילום: Reuters, Havakuk Levison
שולמית אלוני, 1993. הבזבוז של 12 המנדטים מ–1992 נזקף כמעט לחלוטין לחובתה / צילום: Reuters, Havakuk Levison

איפה מתחיל הקונטקסט ההיסטורי, זה שאנחנו מנסים להציע מפעם לפעם בניסיון להסביר את ההווה? כמה שנים עלינו לסגת אחור, כדי לחפש רגע מכונן, כלומר הרגע שבו התחיל התהליך, המגיע אל שיאו, או מגיע אל סופו, לנגד עינינו?

מעל 30 מיליון שקל: החובות של המפלגות שנשארו מחוץ לכנסת 
סוד ההצלחה של ש"ס ומה יקרה לזכויות הנשים: איך משתקף הציבור הישראלי בכנסת ה-25 | פרויקט מיוחד 
זהבה גלאון רצתה להציל את מרצ, בפועל היא חתומה על מחיקתה | פרשנות

זו שאלה קבועה בטור הזה (בלי תשובות פסקניות), והיא חוזרת ועולה על דעתי, כאשר אני מעיין בהספדי מרצ. היא לא תיוצג בכנסת, "בפעם הראשונה מאז ייסודה, ב-1992", כתבו המספידים. שוו בנפשכם, שלושים שנה. הן שקולות לפחות כנגד דור אחד, אולי יותר.

אבל זו החמצת הקונטקסט. היא אמנם נרשמה בוועדת הבחירות המרכזית תחת האותיות מרצ בבחירות של 1992, ונחלה הישג מדהים, כמעט 10% של הקולות, 12 מושבים. אבל אי אפשר להעריך את הדרמטיות של התמוטטותה, אולי של מחיקתה, מבלי להביא בחשבון את ההיסטוריה הארוכה בהרבה של מרכיביה.

לא מרצ לבדה נמחקת מן המפה. איתה נמחקת מפ"ם, מפלגה היסטורית לעילא ולעילא, נושאת הדגל של השמאל הציוני הרדיקלי, מיישבת הארץ (השומר הצעיר), מייסדת של הגנתה (הורתו של הפלמ"ח). אמנם היא התכווצה והלכה עוד לפני מרצ, ורוב טביעות האצבעות שלה נעלמו זה כבר. אבל המי"ם של מפ"ם נשמרה, ואיתה האריכו ימים גם שמות מפ"מיים מובהקים כמו וילן ואורון. קשה להאמין שמפ"ם הייתה מפלגת האופוזיציה העיקרית הראשונה במדינת ישראל (19 מושבים בכנסת הראשונה. בן גוריון פחד אז מן השמאל עוד יותר ממה שפחד מן הימין).

אם הסתלקות שייריה של מפ"ם מסיימת את סיפורו של השמאל הציוני הסוציאליסטי, הנה יציאתם של יורשי התנועה לזכויות האזרח מטעימה את גודל ההחמצה הפוליטית-אלקטורלית של תנועות המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים.

איך אלוני "זכתה בפיס"

איך אפשר להסתפק בהיסטוריה המתחילה ב-1992, כאשר המרכיב העיקרי במרצ נכנס לכנסת עוד ב-1973? התנועה לזכויות האזרח (רצ) קמה בחיפזון לפני המלחמה, לאחר שגולדה מאיר סירבה לחזור ולכלול את שולמית אלוני ברשימת מפלגת העבודה לכנסת השמינית. מבלי להתכוון, אלוני הפכה לכתובת השמאלית היחידה בשביל קולות המחאה נגד ממשלת המחדל. אני מסופק אם אלוני היתה ראויה אז לאיפיון 'שמאל'. היא הייתה ליברלית, שהתעניינה בעניינים כמו זכויות הצרכן והפקעת המונופול של הממסד הרבני על חיי הפרט. אפילו פמיניזם, שהיה אז יבוא טרי מאמריקה, היה קצת יותר מדי בשבילה.

גולדה הגיבה ביובש. אלוני "זכתה בפיס", היא אמרה, כאשר התברר ששנואת-נפשה קיבלה שלושה מושבים (אחוז החסימה אז היה, כפשוטו, אחוז אחד). ואף כי היא נכנסה לממשלת רבין הראשונה כשרה ללא תיק  (היא, אגב, העדיפה 'שר', ועוררה מחלוקת לשונית)ע ם אחריות, בין השאר, לביעור עיזים שחורות (כן, עיזים שחורות), היא לא הצליחה מעולם לפתח את הגומחה הפוליטית הרדיקלית שכרטיס הפיס פתח בפניה.

היא היתה מחוסרת משמעת כמעט לחלוטין, והתענגה הרבה יותר מדי על ההקנטה והרבה פחות מדי על חריש קרקע פוליטי. הבזבוז המזעזע של 12 המנדטים מ-1992 נזקף כמעט לחלוטין לחובתה. את חוסר המשמעת היא הורישה כמעט לכל הבאים אחריה. קריסתה של התנועה הזו היא בכייה לדורות. היא יכלה להיות מפלגה פוליטית רצינית, עם מצע רעיוני מעמיק, עם עבודת-שטח שאינה מוגבלת לגיוס קולות, עם דמוקרטיה פנימית של התייעצות ושל משאלי-חברים, עם חינוך נוער. זה חשוב, מפני שזה מעניק למפלגה סיבה ותקווה להתקיים שאינן תוצאה בלבדית של אוסף הקפריזות ומחוות יחסי הציבור של מנהיגיה.

אני אגב כותב את הדברים האלה באהבה רבה לאישיותה של אלוני ולאומץ לבה, גם אם בצער על מעידותיה.

לא רק מרב מיכאלי

מותר להניח שיישמעו עוד הרבה הסברים על מצב הדעת, שהניא את מנהיגת מפלגת העבודה מלעשות יד אחת עם מרצ בחזית אלקטורלית משותפת. שטות להטיל על מרב מיכאלי את האחריות לסופו של השמאל הישראלי, אבל היא מילאה תפקיד כלשהו באיפשורו של מעמד הקבורה. היא עברה את אחוז החסימה, במקרה. מוסרית והיסטורית אפשר לטעון שגם מפלגת העבודה הסתיימה.

מפלגות היסטוריות אמנם מסתיימות. לא רק מפלגות קומוניסטיות מגיעות אל קיצן כשהן נחשפות לתחרות פתוחה. גם מפלגות דמוקרטיות, או מפלגות בדמוקרטיה, מסתיימות. מדהימים הם שיעורי הדמיון בין שקיעת מפלגת העבודה לקריסה של מפלגת הקונגרס בהודו, למשל. עוד נחזור אל זה.

היא דומה למפלגה הסוציאליסטית בצרפת. מועמדת המפלגה לנשיאות קיבלה 1.75% מן הקולות בסיבוב הראשון באפריל. קשה להאמין שרק לפני עשר שנים מועמד המפלגה ניצח בבחירות, עם 51% ויותר של הקולות. התמוטטות מדהימה בהיקפה ובמהירותה. מעטים מאמינים שיש לה תקומה.

הייתכן שמערכת מפלגתית דמוקרטית תתקיים ללא נוכחות שמאלית קבועה (הבה נסכים שיש עתיד אינה שמאל באיזשהו מובן רעיוני והיסטורי)? אולי. ארה"ב היא דוגמה למצב עניינים כזה. במפלגה הדמוקרטית שם יש אמנם אלמנטים שמאליים, אבל היא מפלגת מרכז. בהולנד, מפלגת העבודה, שמשלה בכיפה במשך שנים רבות, וקיבלה 30% ב-2003, התכווצה ל-6% ופחות.

המפלגה הליברלית הבריטית לא היתה בדיוק שמאלית, אבל התחילה לפזול שמאלה לפני מאה שנה ויותר. היא הנהיגה את בריטניה פעם אחר פעם עד מלחמת העולם הראשונה, קרסה מיד אחריה, ולא קמה עוד לתחייה. ספר פוליטי קלאסי, החוזר ומצוטט בכל מיני עניינים, נקרא "מותה המוזר של אנגליה הליברלית". אולי שם מעין זה יעניק השראה לכותבי הביוגרפיה של השמאל הישראלי: מותו המוזר, או בעצם הלא-כל-כך-מוזר.

עוד כתבות

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

עפרי ביבס, אחותו של החטוף ירדן ביבס, בהפגנה למען שחרור החטופים בהאג, בשבוע שעבר / צילום: ap, Martin Meissner

גנץ ל"גורם המדיני": לא להיכנס להיסטריה משיקולים פוליטיים

מקור בכיר בחמאס: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה • גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות • במקביל לדיווחים, המלחמה בעזה נמשכת - מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בחאן יונס שבה זוהה שיגור לעוטף • בלינקן לראש ממשלת קטאר: לסלק את בכירי חמאס מדוחה אם ימשיכו להתנגד לעסקה • עדכונים בולטים

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר