ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו שלח מסרים מרגיעים לכמה ראשי מדינות בנוגע לממשלתו החדשה. לגלובס נודע כי לשכת נתניהו קיבלה פניות מכמה מנהיגים ממדינות הסכמי אברהם וממדינות אחרות באזור שאינן בקשרים דיפלומטיים עם ישראל, בנוגע למדיניותו הצפויה של ראש הממשלה המיועד בסוגיות בינלאומית - כאשר במוקד איראן.
● הדרישה של סמוטריץ' ל־2.5 מיליארד שקל והתוכניות החדשות של אלקין וסער | טור סופ"ש
● גוגל המעסיקה הטובה ביותר במשק. ומי עוד ברשימה?
תשובת נתניהו לכולם הייתה כי הוא ימשיך במדיניותו התקיפה נגד המשטר באיראן ונגד ניסיונותיו להגיע לנשק גרעיני. שאלה נוספת נגעה להרכב ממשלתו, ולכניסתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לתוכה בתפקידי שרים בכירים. תשובת נתניהו הייתה כי הוא יהיה הקובע והאחראי הבלעדי של מדיניות החוץ והביטחון של ישראל.
גורם דיפלומטי ממדינות המפרץ מספר לגלובס כי הוחלפו מסרים, בין השאר, עם מדינות הסכמי אברהם, עם מצרים וירדן וגם באופן עקיף עם ערב הסעודית. סוגיית ממשלת נתניהו עלתה גם בשיחותיו של הנשיא יצחק הרצוג בוועידת האקלים בשארם א־שייח' - ולפי מקורות ישראליים, הרצוג העביר מסרים מהם אל נתניהו.
במפרץ מרוצים מהקמתה של ממשלה יציבה
במדינות המפרץ הביעו שביעות רצון מכך שהממשלה צפויה להיות יציבה, ותוכל לאפשר מהלכים ארוכי טווח. סוגיה נוספת היא הסכסוך בין ערב הסעודית ומדינות הנפט לבין ארה"ב בהנהגת הנשיא ג'ו ביידן. אותו גורם דיפלומטי אומר כי ההערכה היא שכישוריו וקשריו של נתניהו עשויים לסייע בהרגעת הסכסוך הזה.
בראיון לגלובס אומר שר המסחר והתעשייה של בחריין זאיד אל־זיאני כי הסכמי אברהם ימשיכו ביתר שאת עם ממשלת נתניהו. לשאלה על כניסת סמוטריץ' ובן גביר לממשלה, משיב אל־זיאני כי לא תהיה לכך השפעה על הקשרים בין המדינות.
על המו"מ בין ישראל לבין הפלסטינים, השר הבחרייני אומר כי הוא צריך להתבצע בשיתוף מדינות נוספות מהאזור - בהן מהמפרץ. "בחריין מחוייבת לסוגיה הפלסטינית", מוסיף אל־זיאני, "אבל זה לא תנאי לקידום היחסים בין ישראל למדינות ערב. מו"מ בין ישראל לפלסטינים יסייע בוודאי לעוד מדינות להצטרף להסכמי אברהם, אך אינו תנאי הכרחי".
בנוגע ליחסים הכלכליים בין ירושלים לבין מנאמה, אל־זיאני מצהיר: "הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבחריין יסוכם עד לסוף השנה". לדבריו, גם אם יהיו עיכובים בלתי צפויים, החתימה תתבצע לכל המאוחר בינואר הקרוב. "מה שהושג עד כה בהיבט הכלכלי־מסחרי בין ישראל לבחריין זה קצה הקרחון".
בתשעת החודשים הראשונים של 2022, היקף הסחר בין ישראל לבין בחריין הגיע לכמעט 40 מיליון דולר - פי חמישה מכל שנת 2021 (7.5 מיליון דולר). "ברגע שנשבור את הקרח, והפריצה תתרחש", מסכם השר הבחרייני, "זה יהיה כמו כדור שלג, והיקפי החסר יגדלו במהירות רבה".
אל־זיאני עמד בראשות משלחת שהתארחה במרכז החדשנות מרגלית סטארט־אפ סיטי ירושלים של היזם אראל מרגלית, בעליה של קרן ההון־סיכון JVP. השניים דנו, בין השאר, בהקמת מרכז סטארט־אפ סיטי דומה במנאמה, בירת בחריין.
"יש בישראל תמיכה מוחלטת חוצת מפלגות, מעל הפוליטיקה, בהסכמי אברהם", מציין מרגלית. "כל ממשלה שתקום תמשיך לפעול להרחבת והעמקת הקשר בין שתי המדינות. החזון המלא יתממש כאשר ייחתם גם הסכם שלום עם סעודיה, שייצור משולש כלכלי משמעותי בין ישראל - בחריין - סעודיה - וימנף את המזרח התיכון כולו".
פריג' יוצא מתוסכל מהמשרד לשת"פ אזורי
חזון הסכמי אברהם עוסק בשיתופי פעולה בין מדינות שישפרו את חיי תושבי האזור. שני הפרויקטים המרכזיים שקידמה איחוד האמירויות בהקשר הזה הם הסכם המים תמורת חשמל בין ישראל לירדן, וקידום אזור התעשייה המשותף "שער הירדן" שאמור להעסיק פועלים ירדנים במפעלים בבעלות ישראלית.
הסכם המים תמורת חשמל שהתעכב, קיבל השבוע דחיפה בחתימת מזכר הבנות נוסף בשארם א־שייח', ואילו השני תקוע. השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' יוצא מתוסכל מהמשרד שהיה מופקד עליו, וביקורתו העיקרית מופנית אל הממשלה שבה היה שותף ואל הפקידים.
בשיחה עם גלובס, הוא אומר כי הביקורת של האמירותים על הביורוקרטיה והסחבת הישראלית מוצדקת. "מכרנו להם בעיקר דיבורים, 'כלאם פאדי'. כמעט שנה התחננתי לקדם את הנושא, ורק ביולי התקבלה סוף־סוף החלטה שהקצתה כספים לכביש גישה לאזור התעשייה באחריות משרד הביטחון ולתוכניות להקמת תשתיות בשטח המיועד לאזור התעשייה", מספר פריג'.
לדבריו, ראש הממשלה יאיר לפיד מיהר להתקשר למלך עבדאללה ולדווח על ההתקדמות, "אבל מה קרה מאז? כלום". בהחלטת הממשלה ביולי נקבע כי בתוך 100 ימים התוכניות יצאו לדרך, אבל לפי פריג' אין שום התקדמות. אחד מהמכשולים הוא ויכוח בין רשות המעברים של משרד התחבורה לבין אגף תקציבים באוצר על מימון תפעול המעבר המיוחד שנבנה על נהר הירדן לצורך יישומו של הפרוייקט.
פריג' מוסיף כי מאז שניתנו ההבטחות מישראל לירדנים ואחר כך לאיחוד האמירויות, עברו כבר כמה שנים - והביורוקרטיה הישראלית עוצרת הכל. "אין בעל בית על יישום ההבטחות הללו שיש להן חשיבות אסטרטגית מול שכנותינו. אין מי שייקח על זה אחריות, ובינתיים מריבות הפקידים תוקעות את הכל. קידום פרוייקט שער הירדן חשוב אסטרטגית וביטחונית, וגם הממשלה הזו לא עשתה כמעט כלום לקדמו" .
השר לשיתוף פעולה אזורי מציין כי הממשלה נמנעה מלקדם את הוועדה הכלכלית המשותפת עם הפלסטינים שנקבעה בהסכמי אוסלו. כינוסה חשוב לעדכון ההסכמים, ולהתאמת הקביעות שהתקבלו ב־1994 לתמונת המצב כיום. כך, למשל, מכסות ייבוא הבשר לשטחי הרשות הפלסטינית לא עודכנו למרות הגידול הרב באוכלוסיה הפלסטינית. ברמאללה דורשים לכנס את הוועדה המשותפת מזה זמן רב, אבל ישראל עד כה מנעה זאת. פריג' הציב את חידוש הדיונים בוועדה כמטרת־על של פעילותו כשר אבל לא הצליח לשכנע את משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון לעשות כן, על אף ההצהרות על קידום הכלכלה הפלסטינית.
למה זה קרה?
"אני חושב שהם חששו שזה יתפרש כהתקדמות מדינית", אומר פריג', "לכן לא כינסו אותה".
הנושאים הללו יגיעו, כמובן, גם לפתחה של הממשלה החדשה, שהרכבה עשוי למנוע התקדמות כלכלית מול הפלסטינים - אף שנתניהו עצמו הוא חסיד הגישה של כלכלה המביאה רגיעה.
לפי גורם מסביבת נתניהו, יש כוונה לקדם מיזמים עם ירדן ואיחוד האמירויות, בין השאר באמצעות מינוי שר בכיר שיפקח על ביצוע התוכניות הקיימות וייזום חדשות.
