מקלט הקופים ביער בן שמן. מימין: עומר פולנסקי, ד''ר תמר פרדמן, מירי שרון דה פריס / צילום: איל יצהר
איפה אנחנו?
במקלט הקופים הישראלי ביער בן שמן, שהציל עד היום יותר מ-1,800 קופים, שהוחזקו בניגוד לחוק במעבדות מחקר או נסחרו כחיות מחמד בשוק השחור.
משתתפים בשיחה:
עומר פולנסקי, 29, רווק, מדריך ומטפל. במקלט מגיל 13
מירי שרון דה פריס, 50, נשואה + 2, פסיכותרפיסטית. 7 שנים
במקלט
ד"ר תמר פרדמן, מנכ"לית. הקימה את המקלט לפני 26 שנה
● התכוננו לזקנה מסוג חדש: כך יראו החיים של בני ה-30 בעוד 30 שנה
● חוקרת הנחמדות שגילתה למה כדאי לנו לדבר יותר עם אנשים זרים | ראיון
על מה מדברים
איך הגעתם: "העמותה הוקמה מכורח המציאות", מספרת המנכ"לית תמר, שייסדה אותה ב-1996, כשהתנדבה בפרויקט שאימן קופים לסייע לנכים. "הייתי מגיעה למשתלות, חוות סוסים, מכוני עיסוי, ורואה קופים בכלובים עם גלגל שחור. בשנים הראשונות אספנו את כולם". מירי, פסיכותרפיסטית, עבדה בחברת הייטק והחליטה לעשות שינוי. "הגעתי למקלט ואמרתי לתמר שאשמח לעשות את הטיפולים כאן". היום היא מטפלת באמצעות קופים בעיקר בילדים ונוער. עומר, מדריך ומטפל, עלה לארץ מארה"ב בגיל 13, והתחיל להתנדב שם. היום זו כבר העבודה שלו. "אין תחליף להרגשה כשקוף מגיע שבור ולאט לאט משתקם".
יום במקלט: מירי מגיעה בצהריים ומבלה עם המטופלים עד הערב: "אני בשטח כל הזמן, עובדת עם הילדים והקופים". עומר מגיע בתשע בבוקר ו"נכנס ישר לסבב תרופות לקופים הסוכרתיים, הגריאטרים, אלה שסובלים מבעיות לב". לתמר אין סדר יום אופייני: "זה הרבה ג'אגלינג בין השטח לקהל שמבקר ולעבודת המשרד". העבודה במקלט, הם מרגישים, היא ממש כמו אימון כושר. "אנחנו מלוכלכים רוב היום", אומרת תמר, ומירי מוסיפה: "אני כל היום רצה כי הילדים רצים ומטפסים, ואני איתם".
איתור: הקופים מגיעים ממעבדות ניסוי או מבתים. לפעמים הם מתגלים לגמרי במקרה. "באחד השיטוטים של בתי בת ה־17 בטיקטוק", מספרת מירי, "היא ראתה פתאום דוגמנית שמצטלמת עם גור קופים. בעזרת המשטרה ורשות הטבע והגנים הוצאנו אותו משם. היא קנתה אותו בשוק השחור".
סושיאל: "הרשתות הפכו לכר סחר מטורף בקופים", אומרת תמר. "זה יצא משליטה". עומר מסביר: "קוף תינוק, כל מה שהוא יודע זה לחבק. אז בטיקטוק זה חמוד, אבל כשהוא גדל הוא שורט ונושך כדי לבסס את מעמדו, ואז הבעלים כולאים אותו".
טיפול: "הקוף הוא החיה הכי קרובה לאדם", מסבירה מירי את הבחירה בהם. "יש לנו משפחת קופים עם אמא וארבעה ילדים. אחת המטופלות, ילדה במשפחה חד־הורית, פגשה אותם ואמרה: זה כמו אצלי. גם אבא שלי נפטר, ואני רואה שהם מסתדרים טוב. בכל פעם שילד נפתח ככה אני מתרגשת. הילדים פה גם אוספים אצטרובלים, מטפסים על עצים, קוטפים חרובים. הם חוזרים לטבע, שנעלם בעידן המסכים".
ישראלים: במקלט נערכים סיורים לקהל הרחב. עומר מעיד שזה לא תמיד פשוט: "אנשים רוצים לזרוק אוכל ולגעת בהם, ואנחנו צריכים להיות השוטר הרע. הם רואים חיה חמודה, אבל לא מבינים שהיא לא מעוניינת בקשר עם אדם". לא פעם הוא נאלץ לקרוא למאבטחים. "אני נראה אמריקאי אבל כאן עולה לי הישראליות".
החוק: אחד הדברים שמתסכלים אותם הוא שניסויים בקופים עדיין חוקיים. "אתה רואה את הצד הכי רע של האנושות", אומר עומר. "כל קוף מגיע אלינו אחרי שנעשו לו דברים איומים. אני מתפלל ליום שלא יהיה צורך בנו. נטפל בכל הקופים כאן עד שימותו בשיבה טובה, ונסגור את המקום. זה החלום".