פסיכומטרי גבוה ורקע כלכלי מבוסס הם מנת חלקם של רוב המתקבלים ללימודי רפואה / צילום: Shutterstock
היום (ה') פרסמה הלמ"ס נתונים על המועמדים מתקבלים ללימודי רפואה. רפואה היא מקצוע נחשק במיוחד, הן בשל השליחות והצלת החיים הכרוכה בו, והן בשל השכר הגבוה שניתן להגיע אליו. מצד שני, מספר הסטודנטים שניתן לקבל מצומצם בשל צוואר הבקבוק של השדות הקליניים בבתי החולים שמצמצמים את ההכשרות לרפואה בפועל.
● הצעה אחת עשויה לשנות מהקצה אל הקצה את שוק ראיית החשבון בישראל
● ירושלים צונחת לתחתית: רשימת הערים העשירות והעניות של ישראל נחשפת
● תמורת בונוסים ומענקים: התעשייה האווירית תעסיק אלפי עובדים במפעל חדש בבאר שבע | בלעדי
על פי נתוני הלמ"ס, מספר המתקבלים ללימודי רפואה עלה ב-22.7% בלבד בין תשס"ה (2005) לתשפ"א (2021), בעוד מספר הנדחים זינק ב-150%. כיום, ציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים עומד על 731, לעומת 694 לנדחים. ציון הבגרות הממוצע של המתקבלים עומד על 106, ושל הנדחים - 104. הן ציוני הבגרות והן ציוני הפסיכומטרי גבוהים למדי ודומים ביחס לעבר, וכבר נרשמו שיאים גבוהים יותר - מה שעשוי ללמד שהם הפכו מגורמים מסננים - לתנאי סף. כעת, כנראה, הסינון נעשה יותר על סמך הראיונות האישיים וגורמים נוספים.
בעוד בעבר מספר הגברים והנשים המתקבלים ללימודי רפואה היו דומים, כיום יש רוב מובהק לנשים: בתשפ"א, 526 מהמתקבלים ללימודי רפואה היו נשים, לעומת 327 גברים בלבד. פער זה ניכר גם בקרב המועמדים: 1,534 נשים ניסו להתקבל ללימודי רפואה ב-2021, לעומת 942 גברים בלבד.
סיכוי גבוה הרבה יותר לעשירונים הגבוהים
המתקבלים לרפואה מגיעים בדרך כלל ממשפחות מבוססות יחסית, המסוגלות לתמוך במאמץ הרב הנדרש כדי להתקבל ללימודי רפואה - ואז גם לבצע את המסלול בפועל. ל-84.7% מהמועמדים שהתקבלו לרפואה בתשפ"א היה הורה אחד לפחות בעל השכלה אקדמית, כאשר שיעור זה גבוה ב-7.2 נקודות אחוז מהשיעור המקביל בשנת תשס"ה (77.5%). גם מבחינת הכנסת האב, ל-80% מהמתקבלים ללימודי רפואה בתשפ"א הכנסת האב היא באחד מ-3 העשירונים העליונים, לעומת 5% בלבד מ-3 העשירונים התחתונים. כלומר, יחס הסיכויים של 3 העשירונים הגבוהים להיות מועמדים לרפואה הוא פי 16 לעומת 3 העשירונים הנמוכים.
קצב ההכשרה לרפואה בישראל נמוך מאוד ביחס לעולם: רופא אחד בשנה בלבד על כל 40 מיטות אשפוז (לעומת 30 בממוצע ה- OECD), ושיעור הרופאים בישראל צפוי להידרדר עוד עם פרישת הרופאים הוותיקים, רבים מהם עולי ברה"מ. כיום, כ-30% מהרופאים בישראל הם מעל גיל 60, והם יפרשו במוקדם או במאוחר. כדי להגיע לשיעור רופאים ראוי, יש למצוא דרך להאיץ את ההכשרה של חדשים.