גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה השוק לא מתלהב ממכירת ראדא וכיצד המנכ"ל שקונה אותה מתכוון לשנות זאת

וויליאם (ביל) לין, מנכ"ל חברת הציוד הביטחוני האמריקאית לאונרדו DRS, סבור כי לאחר השלמת המיזוג עם ראדא הישראלית, החברה תציע פתרונות הגנה אווירית שהמלחמה באוקראינה מבליטה את הצורך בהם: "זו עסקה טובה לבעלי המניות, אבל לוקח זמן להבין אותה" • הוא גם משוכנע שהקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות יישארו איתנים, בלי קשר לזהות שר הביטחון החדש

וויליאם לין, יו''ר ומנכ''ל חברת לאונרדו DRS / צילום: איל יצהר
וויליאם לין, יו''ר ומנכ''ל חברת לאונרדו DRS / צילום: איל יצהר

בסוף החודש תושלם העסקה שבה רוכשת החברה הביטחונית האמריקאית לאונרדו DRS את ראדא הישראלית, לפי שווי שנקבע על כ־775 מיליון דולר. המשקיעים, למרות מועד ההשלמה הקרוב, לא ממהרים להתלהב, ושוויה של ראדא בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב מגיע כיום ל־493 מיליון דולר בלבד - הנמוך ב־36% משוויה בעסקה.

הסיבה המרכזית לכך היא שמדובר בעסקת מניות שבה הרוכשת, לאונרדו DRS, היא חברה פרטית, כך שאין לה מניה נסחרת שממחירה ניתן לגזור את שוויה המדויק של ראדא.

סמנכ"ל כוח-אדם בתעשייה האווירית: "זה לא משבר בהייטק, זו הצטננות קלה"
מה משותף לפלוטון, לזום ולנטפליקס, ואיזה צעד כדאי להן לנקוט ב־2023
לא הכול נוצץ: הקשיים שמאחורי מבול המיזוגים בשוק עריכת הדין

עם זאת, גם השווי שבו ראדא נסחרת היום גבוה משמעותית משוויה הזעום לפני פחות מ־7 שנים, כשחברת ההשקעות הפרטית DBSI הצילה אותה מפשיטת רגל כמעט ודאית.

ראדא היא חברה ותיקה שהוקמה ב־1970 ועסקה בעבר בפתרונות אוויוניקה (מערכות לכלי טיס). לפני למעלה מעשור היא נכנסה לתחום חדש, שבו היא מייצרת ומשווקת מכ"מים טקטיים שמיועדים לכוחות המתמרנים ומספקים להם הגנה אקטיבית, למשל מפני פצמ"רים או רחפנים. החברה מציעה גם מערכות הגנה אווירית לטווח קצר, ובמקביל ממשיכה לפעול גם בתחום המסורתי, אוויוניקה.

ראדא מנוהלת בשנים האחרונות על־ידי דב סלע והיו"ר שלה הוא יוסי בן־שלום מ־DBSI. החברה הרוכשת אותה (DRS) הוקמה ב־1969 והפכה ללאונרדו DRS כשנרכשה ב־2008 על־ידי Leonardo SpA האיטלקית (שנסחרת כיום בשווי של כ־4.3 מיליארד אירו).

היא מספקת פתרונות וטכנולוגיות להגנה, בהם חיישנים ופתרונות תקשורת. בין ראדא ל־DRS היה שיתוף־פעולה לאורך מספר שנים. החברה האמריקאית ניסתה להפוך לחברה ציבורית אך הנפקה שקידמה בשנה שעברה לא יצאה אל הפועל, בשל ביקושים נמוכים במחיר שאליו היא כיוונה. כעת עם השלמת העסקה עם ראדא, החברה הממוזגת תיסחר בנאסד"ק ובתל אביב.

 

"יש פה חברה חדשה שצריך להכיר"

וויליאם (ביל) לין, מנכ"ל לאונרדו DRS, הגיע בשבוע שעבר לישראל לפגישות עם משקיעים וגורמים נוספים לקראת השלמת המיזוג, בין היתר בניסיון להסביר מי זו לאונרדו DRS ומהם היתרונות במיזוג עם ראדא, רגע לפני שהחברה הממוזגת מתחילה להיסחר.

בראיון לגלובס הוא מסביר כי "לשוק לוקח קצת זמן ויש עבודה כדי להבין את השווי. בעלי המניות המקוריים של ראדא הכירו אותה היטב, ועכשיו יש פה חברה חדשה שהם צריכים להכיר. אנחנו חושבים שזו עסקה טובה לבעלי המניות, אבל לוקח זמן להבין אותה. זו תקופת מעבר שבה בעלי המניות יראו את השילוב וייחשפו להזדמנויות". הוא מציין שאסיפת בעלי המניות של ראדא אישרה ברוב גורף של 99% את העסקה.

יוסי בן־שלום מוסיף כי "היו כמה משקיעים אמריקאים גדולים שאמרו לנו שהם רצו להשקיע בלאונרדו DRS כשהיא תכננה להפוך לציבורית, ועכשיו הם יקבלו חברה טובה יותר, במחיר זול יותר. אישית, אנחנו לא מתכננים למכור (DBSI מחזיקה כיום בכ־4% ממניות ראדא) כי אנחנו חושבים ששווי השוק עוד יעלה בעתיד".

"אסטרטגית, המיזוג טוב לשתי החברות"

מתברר שכבר באמצע 2020, שנתיים לפני ההודעה על המיזוג, ראדא התחילה לבחון אפשרות לעסקה אסטרטגית ושכרה את בנק Evercore לצורך זה, כאשר גם שמה של DRS עלה כרוכשת פוטנציאלית. לאחר שראדא החליטה לעצור את התהליך בסוף אותה שנה, היא חזרה אליו ב־2021, ופנתה למספר דו־ספרתי של רוכשים פוטנציאליים, מהם נותרו DRS וקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית, שהציעה לרכוש את ראדא בעסקת מזומן, אך לבסוף החליטה לוותר. המגעים עם DRS הואצו בתחילת 2022, עד לחתימת ההסכם ביוני.

"יש לנו יחסים טובים עם ראדא הרבה שנים", אומר לין. "אחד הדברים שהופך מיזוג להצלחה זו התאמה תרבותית, ויש התאמה חזקה בין החברות. שתיהן חברות זריזות ואגרסיביות בשוק, שתיהן מצליחות, וההתאמה הזו היא הסיבה המרכזית לכך שהמיזוג יצליח.

"אסטרטגית, המיזוג טוב לשתי החברות. לאונרדו DRS חזקה בעסקי החיישנים המתקדמים, מערכות Force Protection (הגנה על הכוח) שזה עסק שבו אנחנו עובדים גם עם ראדא, תשתיות רשתות תקשורת והתחום החשמלי.

"כשאני מסתכל על העתיד אני חושב שחשוב לשלב את היכולות של שתי החברות. הדבר היחיד שלא היה לנו היה רדאר, וזה צריך להיות חלק מהחברה, כי התוכניות הצבאיות בעתיד יכללו יותר אינטגרציה של יכולות מרובות. עניין נוסף הוא שיש לנו יעד אסטרטגי להפוך לחברה ציבורית בנאסד"ק, ובמיזוג הזה נוכל להשיג את היעד הזה בצורה הרבה יותר יעילה מאשר בהנפקה, שקשה לעשות בשוק כזה, והיא מסוכנת ויקרה".

למה זה יעד אסטרטגי מבחינתכם?
"כי יש לנו צמיחה אורגנית, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים גם לעשות רכישות ולצורך זה רוצים מאזן עצמאי של חברה ציבורית כדי שתהיה לנו גמישות - זה קריטי לביצוע רכישות אסטרטגיות".

למעשה רציתם להיסחר בנאסד"ק ותשיגו את היעד הזה, אבל ראדא נסחרת גם בתל אביב. יש כוונה להימחק מהמסחר כאן?
"נמשיך להיסחר בתל אביב. לא נהיה חלק מהמדד המוביל כי כרגע אנחנו לא עומדים ברף הסחורה הצפה המינימלית, אבל אולי בהמשך נעמוד בו".

לדברי לין, היום רוב הפעילות של שתי החברות מתבצעת בארה"ב (לאונרדו 90% וראדא 70%), אך הן מזהות הזדמנויות בעוד אזורים גאוגרפיים, בעיקר אירופה "שצריכה את מערכות ההגנה שראדא מפתחת", וכן במזרח התיכון, אוסטרליה וטייוואן.

כיצד המצב המאקרו־כלכלי משפיע על התעשייה הביטחונית, ועליכם בפרט?
"באופן כללי, אני רואה פחות השפעה מצד המאקרו־כלכלה. לרוב כשרואים איום של מיתון, מניות התחום הביטחוני חזקות יותר, כי הן פחות מושפעות משום שהן לא מוכרות לצרכן, הן מושפעות מהמצב בסין וברוסיה למשל.

"מדינות בכל מקרה חייבות להשקיע בביטחון, אז חברות כאלה קצת יותר חסינות. יש קצת אתגר מהאינפלציה, לא מהמיתון. אנחנו כן חושבים שיש השפעה מכיוון שרשרת האספקה, שם האתגר המרכזי. בתחום המיקרואלקטרוניקה לוקח יותר זמן, צריך לרכוש מוקדם יותר, קונים יותר רכיבים ממה שצריכים כדי שלא יהיו עיכובים".

לדברי לין, לאחר השלמת העסקה תוכל החברה לשלב את הפתרונות של שתי החברות ולייצר פתרונות חזקים יותר. בתחום החיישנים, למשל, הוא אומר שכיום יש חיישנים נפרדים לכל בעל תפקיד ברכב - מפקד, נהג וכו' - ואילו בעתיד, בדומה למה שטסלה עושה, אפשר יהיה לחבר את הכל יחד ולתת תמונה אחת עם הרבה יותר מידע.

בנוגע לתחום ה־force protection הוא אומר: "אנחנו רואים בסרטי הווידיאו שמגיעים מאוקראינה כמה הרוסים פגיעים משום שאין להם הגנה אווירית, רואים את הצורך במוצרים שאנחנו מייצרים. זה אפילו לא העתיד של המלחמה, זה קורה היום וזה רק מדגיש את החוזק של השילוב שלנו".

"האיום העתידי מגיע בעיקר מסין"

לין מונה למנכ"ל DRS בתחילת 2012. קודם לכן כיהן כסגן מזכיר ההגנה בתקופת כהונת הנשיא אובמה, ב־2009-2011. בעבר, בין היתר, היה גם בתפקיד בכיר בחברה הביטחונית Raytheon ושימש כיועץ לסנטור טד קנדי.

מהם האתגרים הביטחוניים המרכזיים של ארה"ב בימים אלה?
"שני האתגרים המרכזיים הם הפלישה של ולדימיר פוטין לאוקראינה, והחשש שאם הוא יצליח, הוא ימשיך הלאה ויאיים על עוד מדינות באירופה ועל חברות בנאט"ו. בטווח היותר ארוך, ישנו חשש מהאגרסיביות של סין באסיה. סין הציגה הצלחה כלכלית גדולה והתחזקות צבאית, והחשש הוא שהשילוב הזה ישמש אותה להיות יותר אגרסיבית. ארה"ב תרצה לייצר נגדה הרתעה, ולאו דווקא להילחם בה - שהחוזק הצבאי של ארה"ב ובעלות הברית שלה יסייע לשמור אותנו מחוץ לקונפליקט".

בהקשר זה עולה בשיחה גם נושא הטילים ההיפר־סוניים - טילים בעלי מהירות גבוהה מאוד, שיוצאים מחוץ לאטמוספירה ואז חוזרים אליה ויודעים לתמרן, כך שקשה מאוד ליירט אותם.

לדברי לין, ללאונרדו DRS יש יכולות בתחום החלל, שהן חשובות לצורך מענה על איום כזה, שלוויינים ורדארים על היבשה לא יכולים להתמודד איתו (הרדארים של ראדא במקרה זה נותנים שכבת הגנה נוספת, מפני איומים שונים). לפני מספר חודשים נודע שרוסיה השתמשה בטילים כאלה במלחמה באוקראינה, אך לין סבור כי היכולות של רוסיה בתחום לא עד כדי כך מתקדמות, וכי האיום העתידי מגיע בעיקר מסין.

כמי שהיה סגן מזכיר ההגנה בארה"ב, אתה מעריך שלזהותו של שר הביטחון שתמנה הממשלה החדשה בישראל תהיה השפעה על היחסים הביטחוניים של ארה"ב וישראל?
"החוזק של היחסים הביטחוניים הוא כזה, שיש כבר עשורים של שיתוף־פעולה חזק. הייתי בממשל, והיום אני בתעשייה, וראיתי את החוזק בשני המקרים. מעת לעת יש ממשלות חדשות, אבל אני לא רואה את זה משפיע על שיתוף־הפעולה העמוק, שנתמך על־ידי שתי הממשלות, ואני לא חושב שהוא יאוים. הרבה פעמים יש שינויי הנהגה, והיו כל־כך הרבה לאורך השנים. אני מעריך שזה יסתיים באופן חיובי".

"זה היה מסע פנטסטי, ולא רק בגלל הרווח שעשינו"

"לראשונה, חברה גדולה רוכשת חברה ישראלית בתחום הביטחוני, ואנחנו רואים את זה כמשהו מאוד חשוב לקהילה הביטחונית של ישראל", אומר יוסי בן־שלום, יו"ר ראדא. "זאת הזדמנות לעוד חברות ביטחוניות, שהאפשרויות שלהן תמיד היו או להפוך לציבוריות או להימכר לאלביט. היום אנשים רואים שיש אלטרנטיבה, וכבר קיבלתי הרבה טלפונים מאנשים ששאלו איך".

יוסי בן שלום, יו''ר ראדא / צילום: תמר מצפי

בעלי המניות של ראדא שאישרו את עסקת רכישתה ברוב גדול, התלהבו פחות מבונוסים שביקשה החברה להעניק ליו"ר בן־שלום ולמנכ"ל דב סלע בגין העסקה, בסך 1.2 מיליון דולר ו־2 מיליון דולר, בהתאמה, וסירבו לאשרם. עם זאת, הדירקטוריון שדן לאחרונה בנושא מחדש אישר בהתאם לסמכותו את הבונוס לסלע, וראדא זימנה אסיפה נוספת לאישור הבונוס לבן־שלום, מתוך הערכה שתוכל לקבל את אישור בעלי המניות.

אחת הסיבות לכך היא תרומתו של בן־שלום מאז מינויו כיו"ר פעיל, והתפנית שחלה בחברה בתקופה זו, כולל גידול משמעותי בהכנסות ובמספר העובדים. DBSI של בן־שלום וברק דותן רכשה את השליטה בראדא ב־2016 כשהחברה נקלעה לקשיי נזילות ונסחרה בשווי מיליוני דולרים בודדים. היא השקיעה בחברה סכום מצטבר של 13 מיליון דולר ולאורך התקופה מאז, מימשה מניות בתשואה של פי 7 על ההשקעה.

איך אתה מסכם תקופה של כמעט 7 שנים בראדא?
"זה היה מסע שהוא נס, שהתחיל עם חברה שכמעט פשטה רגל. היא הייתה מרחק חודש אחד מחוסר אפשרות לשלם לעובדים ולספקים, והפכה לחברה מצליחה. זה סיפור ארוך של קבלת החלטות, של ההנהלה, של דובי (דב סלע) ושלי. היה לנו גם מזל אבל גם הרבה החלטות נכונות לאורך הדרך - החלפת הנהלה, התמקדות ברדאר, בניית מפעל, יציאה מהשוק הסיני, גיוסי הון.

"זה היה מסע פנטסטי, לא רק בגלל הרווח. כמובן שעשינו כסף, אבל השבוע היינו בבית שאן (במפעל החברה, שח"ו) וראינו את השינוי של לפני שש שנים על הפנים של האנשים שם. אז היינו 82 איש בחברה, היום אנחנו כמה מאות, 90 רק בארה"ב".

תישאר בחברה?
"ביל ביקש שאשאר, וחשוב לי להישאר בשביל האנשים, והרצון שהמיזוג יצליח. עשיתי את זה עם עוד חברות שבהן נשארתי אחרי האקזיט".

וסלע מוסיף: "פה זה לא ממש אקזיט, אלא יותר צעד אסטרטגי, הצעד החשוב ביותר שקרה לראדא ב־52 שנות קיומה. הוא מבטיח את מקומות העבודה והטכנולוגיה".

דב סלע, מנכ''ל ראדא / צילום: סיון פרג'

ראדא צפויה להמשיך לפעול כחברה בת עצמאית של לאונרדו DRS, תחת ניהולו של סלע. לדברי בן־שלום, "קודם היינו סירת מרוץ, ועכשיו כשאנחנו שטים באוקיינוס, אנחנו רוצים להיות חלק מנושאת מטוסים".

ראדא

תחום עיסוק: פיתוח ואספקת מכ"מים טקטיים ופתרונות הגנה אקטיבית לכוחות המתמרנים, וכן מערכות הגנה אווירית לטווח קצר

היסטוריה: הוקמה ב־1970 ועסקה רוב השנים בתחום האוויוניקה, שבו יש לה פעילות מסוימת גם כיום. משנת 2016 הייתה בשליטת חברת ההשקעות DBSI של יוסי בן־שלום המשמש כיו"ר ראדא

נתונים: במטה החברה בנתניה מועסקים 308 עובדים (נכון לסוף 2021). הכנסות מחצית ראשונה 2022: 45.6 מיליון דולר, הפסד נקי מחצית 1: 5.1 מיליון דולר, EBITDA בתקופה זו: 3.1 מיליון דולר

וויליאם (ביל) לין

אישי: בן 68, נשוי + 2, מתגורר בוושינגטון די.סי

מקצועי: יו"ר ומנכ"ל לאונרדו DRS משנת 2012. בעברו שימש כסגן נשיא בכיר בחברה הביטחונית Raytheon, כמנהל פיננסי במשרד ההגנה האמריקאי, וכן יועץ של הסנאטור טד קנדי. השכלה: ד"ר למשפטים מאוניברסיטת קורנל, בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים מאונ' פרינסטון

עוד משהו: כיהן כסגן מזכיר ההגנה של ארה"ב בממשל אובמה

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך