סמנכ"ל כוח-אדם בתעשייה האווירית: "זה לא משבר בהייטק, זו הצטננות קלה"

המשבר בהייטק הוא רק "הצטננות קלה" - כך מגדיר זאת ברק שטרוזברג, סמנכ"ל כוח-אדם של אחת מהמעסיקות הטכנולוגיות הגדולות ביותר בישראל, התעשייה האווירית.

"אין שינוי מהותי בתמונת המצב של מחסור במהנדסי טכנולוגיה גבוהה, אנחנו רחוקים מרוויה, ולכן הביקוש לעובדים יחזור לצמוח כשייווצרו התנאים הנכונים בשווקים, מצב הריבית המשפיע על היקפי השקעות ועוד. מה שקרה בשוק עד כה הוא בעיקר עצירה מסויימת של גיוסים בחלק מהחברות, אבל כמעט ולא פיטורים. בחברות מבינים שאם יפטרו, אחר כך כשהמצב יחזור לקדמותו הגיוסים יהיו הרבה יותר קשים, וצריך לשמר את העובדים", אמרו לגלובס שטרוזברג ומנהלת הגיוס של התעשייה האווירית עדי בן שושן.

 עדי בן שושן, ראש מינהל ניוד וגיוס בתעשייה האווירית / צילום: אלון רון

שטרוזברג קורא לממשלה להתערב באופן עמוק בהרבה בפתרונות למחסור במהנדסים. "הממשלה חייבת מאוד לקדם עידוד הכשרות הסבות, הסרת חסמים, תקציבי עידוד השקעות ותמיכה בשווקים".

מה ההבדל בין תואר אקדמי מלא להכשרות והסבות?
"יש מקצועות שבהם הכשרה אוניברסיטאית מלאה חשובה מאוד כמו אווירודינמיקה - שם אי אפשר לדלג על שלבים או מקצועות הקשורים לכימיה ופיזיקה. מנגד, במקצועות תוכנה, סייבר, הנדסת מערכות, אפשר הכשרות והתפתחות תוך כדי תנועה. זה תלוי בעיקר בהתנהלות בתוך החברות. צריך לדעת לתת צ'אנס לפתח ולבנות את העובדים שקיבלו הכשרות. זה עובד טוב כשעושים הסבה מהנדסת חשמל שהיא תחום קרוב למקצועות הטכנולוגיים בתחום התוכנה".

 ברק שטרוזברג, סמנכ''ל ההון האנושי בתעשייה האווירית / צילום: התעשייה האווירית

בינתיים, לפי שטרוזברג, התעשייה האווירית מצליחה לגייס עובדים חדשים. "גייסנו מראשית השנה מספר שיא של יותר מ-1,000 עובדים, והצפי הוא כי עד לסוף השנה המספר יגיע ל-1,500 עובדים, 10% מכלל העובדים בחברה. מנגד את התעשייה האווירית עזבו 5% מהעובדים, מדובר במחצית השיעור הממוצע השנתי של עזיבה בחברות ההייטק הישראליות ככלל". נתון העזיבה הממוצע בענף הייטק, שמציגים בתעשייה האווירית, מבוסס בעיקר על סקרי השכר של פרופ' משה צבירן.

כשליש מהעובדים החדשים הן נשים

עובדה מעניינת על הגיוסים לתעשייה האווירית היא שכשליש מהם נשים, רובן המכריע במקצועות הטכנולוגיים. תע"א מעסיקה בישראל יותר מ-15 אלף עובדים, מהם כ-10,000 במקצועות הטכנולוגיים המתקדמים. השכר הממוצע של עובדי תע"א הוא 27 אלף שקל, נתון גבוה לחברה ממשלתית - אך נראה נמוך לעומת חברות טכנולוגיה גבוהה אחרות.

שטרוזברג מזכיר את ההסכמות עם העובדים על הגדלת תקציב הקידום והעלייה בדרגות השכר כדי להתמודד עם השוק הפרטי. בד בבד מתנהל מו"מ על הסכם שכר חדש עם מודל גמיש יותר, שיוכל לאפשר רמות שכר גבוהות למקצועות המבוקשים ולצד זה ההנהלה דורשת גמישות ניהולית גדולה יותר.

שטרוזברג היה סגן הממונה על השכר וניהל משאים ומתנים כאלה עם כמה מהחברות הממשלתיות הגדולות ביותר. לשאלתנו על מצב המו"מ הוא אומר כי זה "עבר את נקודת האל-חזור". כלומר, שני הצדדים ההנהלה והעובדים מבינים את הצורך בהסכם מותאם לעידן הנוכחי עם שכר ומענקי הצטיינות ואלמנטים שיאפשרו התמודדות טובה יותר בתחרות על העובדים.

יו"ר ארגון העובדים יאיר כץ אומר לגלובס כי "מדובר בהסכם מחוייב המציאות בעידן שלנו לצורך התמודדות עם הביקוש למשרות טכנולוגיות ושימור העובדים הטכנולוגיים החיוניים. זה יקרה לא בגלל כיפוף ידיים, אלא כי צריך".

"רוב הפונים היו כאלה שעברו מחברות אזרחיות"

באביב יצאה התעשייה האווירית בקמפיין חוצות פרובוקטיבי משהו, עם מודעות שמתחו ביקורת לא מרומזת על תחומי הייטק כמו הימורים דיגיטליים, ומנגד הראו את ה"משמעות" וה"תרומה" שבעבודת הייטק בחברה הביטחונית.

"הקמפיין עשה באזז אדיר והסוד היה שהוא נגע במשמעות העבודה ולא רק בכסף. יש יצירת ערך לעבודה בתע"א. ערך למדינה בהגנה עליה ולסיפוק האישי. רוב הפונים היו כאלה שעברו מחברות אזרחיות. הצבנו להם מראה מול הפנים שיראו אם הם גם אוהבים את מה שהם עושים ומקבלים מזה סיפוק". שטרוזברג מוסיף כי הפרסומים בתקשורת סייעו לחברה: בזכותם הגיעו יותר מ-600 פניות ליום לעומת 200 קודם לקמפיין.