קטאר קנתה השפעה במערב במיליארדים, כעת האסטרטגיה שלה עומדת למבחן

במשך שנים בנתה קטאר את הכוח הרך והדיפלומטי שלה באירופה. היא חתמה על עסקאות גז טבעי לעשרות שנים קדימה, רכשה קבוצות ספורט, השקיעה באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, בחברות אייקוניות שנקלעו לקשיים ופיזרה את כספי הנפט והגז שלה בצורה שתבטיח לה מקסימום עוצמה מדינית.

● קטאר קנתה השפעה במערב במיליארדים, כעת האסטרטגיה שלה עומדת למבחן
● טראמפ מעוניין להגביר את הלחץ על פוטין: פונה לאיחוד האירופי בבקשה להטיל מכסים של 100% על הודו וסין

ביום פקודה, התייצבו מדינות אירופה המובילות לצידה של האמירות המפרצית, אחרי ההפצצה של חיל האוויר הישראלי בלב הבירה דוחא, בניסיון לחסל את צמרת חמאס.

תוביל מהלך משפטי?

ראשון המתייצבים היה נשיא צרפת עמנואל מקרון. בין המדינות שוררת ידידות ארוכת שנים, עוד לפני קמפיין שיפור התדמית הגדול שבו פתחה האמירות באירופה בעשור האחרון. אביו של האמיר הנוכחי של קטאר היה אורח כבוד בצרפת בעבר, השקיע והצטייד בנשק צרפתי.

גם האמיר הנוכחי תמים בן חמד אל־ת'אני התקבל בכבוד מלכים, כולל תהלוכות צבאיות, במספר ביקורים. קטאר אף השתתפה באבטחת האולימפיאדה, כסמל לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, ורק לפני כחצי שנה הבטיחה השקעה של כעשרה מיליארד אירו בצרפת בתחום הטכנולוגיה. מקרון אמר כי "ההתקפה הישראלית על קטאר אינה מתקבלת על הדעת, משום סיבה". "אני מביע את הסולידריות שלי עם קטאר והאמיר שלה", הצהיר הנשיא הצרפתי.

 אמיר קטאר, תמים בן חמד אל ת'אני, ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Chema Moya

אחריו גינה את התקיפה גם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. קטאר רכשה שורה של מועדוני כדורגל ועסקים בבריטניה, וחתמה על עסקת גז עם "של" הבריטית-הולנדית. שיחות בין מנהיגי שתי המדינות הן דבר שבשגרה. "אני מגנה את ההתקפה הישראלית בדוחא, שהפרה את הריבונות של קטאר ומסכנת הסלמה נוספת באזור", אמר סטארמר.

לבסוף, גם גרמניה, הנחשבת לידידה המשמעותית ביותר של ישראל באיחוד האירופי, הצטרפה לגינויים החד־משמעיים. ברלין הסתפקה בהודעה של שר החוץ יוהאן וואדפול, שכתב כי "ההתקפה הישראלית לא רק מפרה את הריבונות של קטאר, אלא מסכנת את כל המאמצים שלנו לשחרר את כל החטופים".

לכאורה, אירופה התייצבה לצידה של קטאר בשעת המבחן, אבל השאלה האם האסטרטגיה הקטארית אכן השתלמה כרוכה בתגובה שלה, אם תהיה, על התקיפה.

"המדיניות הקטארית הוכיחה את עצמה למראית עין בשלב הזה", אומר ד"ר אריאל אדמוני, חוקר קטאר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "יש אכן גינויים לישראל באירופה ואני מניח שקטאר ביקשה מחלק מהמדינות לפרסם אותם". אבל, לדבריו, מה שיכריע בשאלה לגבי הצלחת האסטרטגיה ארוכת־הטווח של קטאר "תהיה ההתנהלות בימים הקרובים". קטאר מכינה כעת את התגובה לישראל, שצפויה להיות במישור המשפטי הבינלאומי, אומר אדמוני.

"השאלה לגבי המדיניות הקטארית תהיה אם היא תרצה ואם תצליח לגייס את מדינות אירופה למהלך משפטי־דיפלומטי שהיא מכינה", הוא אומר. לדבריו, בהתאם לתגובה הקטארית אפשר יהיה לראות אם היא "סופגת" את התקיפה, או מגיבה בחריפות.

"אני מעריכה שהאירוע הזה יעבור מהר יותר ממה שחושבים", אומרת ד"ר מורן זגה, חוקרת מדינות המפרץ באוניברסיטת חיפה ובמיינד ישראל, "גם בגלל שלקטאר אין הרבה מה להרוויח מעימות ישיר עם ישראל כרגע, וגם בגלל שלאירופה אין אינטרס לפגום ולפגוע בקשרים שלה עם קטאר". לכן, לדבריה, "כולם ינסו לגנות, ולהצניע את זה לאחר מכן".

לדבריה, קטאר היא שחקן מאוד משמעותי באירופה, אבל הסוגייה סביב הטענות לתמיכתה בטרור ואירוח מנהיגי חמאס מעיבה עליה. "ייתכן שיהיה אפקט לטווח הארוך של כמה מעורבות פוליטית מאפשרים לקטאר במדינות אירופה. אני חושבת שכל עוד ישראל מחזקת את התפיסה שקטאר מממנת ומעודדת טרור, זה משהו שכן מחלחל בסופו של דבר לאירופה, שסובלת גם היא מזה".

גם הנשיא דונלד טראמפ "לא התלהב" (thrilled) ממבצע הסיכול הישראלי על אדמת קטאר, ודוברת הבית הלבן אף מסרה שהוא "לא שירת את האינטרסים של ארה"ב או של ישראל".

למעשה, מעבר לפעילות באירופה, הממשל האמריקאי הנוכחי מדגים את הצלחתה של המדיניות הקטארית בצורה מדהימה.

בביקורו האחרון באמירות, במאי, טראמפ קיבל לידיו מתנה יוצאת דופן: מטוס בואינג 747-8 בשווי 400 מיליון דולר, שיוסב לשימוש אישי ובהמשך יועבר לספריית הנשיאות שלו.

העסקה החריגה הזו נחתמה על ידי התובעת הכללית של ארה"ב, פאם בונדי, שעבדה בעברה במשרד לוביסטים שקטאר שילמה לו 115 אלף דולר בחודש, כך לפי חוזה משנת 2019 שנסקר בידי אמצעי התקשורת בארה"ב.

היא לא היחידה בממשל עם קשרים לקטאר. סוזי וויילס, ראשת הסגל של טראמפ, ניהלה את חברת הלובינג Mercury Public Affairs שייצגה את שגרירות קטאר בוושינגטון, וראש ה־FBI קש פאטל שימש כיועץ לנסיכות, מבלי להירשם כסוכן זר.

גם בחוגים הקרובים לנשיא ניכרת טביעת האצבע הקטארית. בשנת 2023 סטיב ויטקוף, חבר ותיק של טראמפ ושליחו המיוחד למשא ומתן בין ישראל לחמאס, מכר את חלקו במלון פארק ליין בניו יורק לקרן העושר הריבונית של קטאר ב־623 מיליון דולר. במקביל, ארגון טראמפ מתכנן מגרש גולף יוקרתי ליד דוחא, במהלך שחורג מהתחייבותו להימנע מהתקשרויות עם ממשלות זרות במהלך כהונתו השנייה, ובנו של הנשיא, דונלד טראמפ ג’וניור, צפוי לנאום בפורום הכלכלי של קטאר במושב שכותרתו "השקעה באמריקה".

האינטרס הגדול בארה"ב

במקרה של ארה"ב, אחד האינטרסים המובהקים של קטאר הוא לקנות לעצמה הגנה ביטחונית. על כן, ההשקעה האסטרטגית ביותר שלה הוא בסיס חיל האוויר הגדול במזרח התיכון, אל־עודייד. מאז 2013 מימנה קטאר את בנייתו בעלות של למעלה מ־8 מיליארד דולר, כך לפי נתוני מחלקת המדינה של ארה"ב, והפכה אותו לאבן יסוד במערך הביטחון הלאומי האמריקאי. בשנה שעברה הוארכה החכירה של הבסיס בעשור נוסף.

גם מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית הפכה לזירת השפעה. לפי דוח של ה־Jewish Virtual Library, מבית העמותה האמריקאית American-Israeli Cooperative Enterprise, שהתפרסם לאחרונה, מאז שנות ה־80 קטאר העבירה כ־6.6 מיליארד דולר לאוניברסיטאות.

מאז 2017 לבדה הוציאה קטאר 225 מיליון דולר על לובינג ויחסי ציבור (לפי חישוב אתר החדשות הנחשב Free Press) - סכום שפתח בפניה את כל הדלתות הנכונות בוושינגטון. כמובן, כל מדינה זרה מעסיקה לוביסטים בקונגרס, אבל רק קטאר עושה זאת בהיקפים כאלה.

בשנתיים האחרונות הגבירה קטאר את הקמפיין למען שיפור תדמיתה, בין היתר על רקע מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס ביחד עם ארה"ב. מנהיגים מרחבי אירופה התקשרו להודות לאמיר ולראש הממשלה, על שחרור חטופים ישראלים המחזיקים גם באזרחויותיהן.

לפי Free Press, קטאר הוציאה קרוב ל־100 מיליארד דולר בעשור האחרון כדי לבסס את מעמדה בארה"ב.