הקריפטו לא מת, זו רק תפנית בעלילה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הקריסה המהדהדת של בורסת FTX של סם בנקמן-פריד, היא נקודת מפנה בעולם הקריפטו, והתגובות שצפויות לה יעצבו את התעשייה בשנים הבאות. יש שמיהרו להספיד את התעשייה לאחר הקריסות הרבות מתחילת השנה, והונאת הענק שהתגלתה בבורסת FTX שהייתה המסמר האחרון בארון הקריפטו. התחזית הקודרת הזו, קיצונית למדי. תעשיית הקריפטו עדיין חיה ובועטת, אך כל ענפי הקריפטו מושפעים מארועי 2022, ויצטרכו להשתנות עכשיו. איך תיראה התעשייה ביום שאחרי?
● התחזית של ג'י.פי מורגן וגולדמן זאקס: מה יקרה ל-S&P 500 בעוד שנה
● כך מצאה את עצמה צעירה בת 28 במרכז הקריסה הפיננסית שמטלטלת את העולם
זה לא החורף הראשון
לפני שנצלול לעומק כדאי להבין את הרקע למשבר של 2022: אנחנו בשלב שידוע בתעשייה כ"חורף קריפטו", תקופה בה שערי המטבעות נופלים ומדשדשים לאורך זמן. בקריפטו, חורפים כאלה, ארוכים יותר או פחות, הם עניין מחזורי. היו כאלו בעבר, כנראה יהיו כאלה בעתיד, ו-2022 איננה חריגה. במה שונה חורף הקריפטו הזה מחורפים קודמים? ראשית, התעשייה הגיעה אליו כשהיא כבר לא קוריוז לחובבי טכנולוגיה, אלא אחרי שפרצה וחדרה ללב המיינסטרים. אם בחורפים הקודמים מי שאיבדו את השקעתם היו אלו שמאמינים בצדקת הדרך של הקריפטו כאידיאולוגיה, מי שאיבדו את כספם השנה הם משקיעים שחיפשו לעשות כסף בזכות הטכנולוגיה החדשה ולא בטוח שימהרו לתת צ'אנס נוסף. מצד שני, התעשייה מגיעה לחורף הזה עם יתרות מזומנים לאחר גיוסים גדולים בשנה החולפת, מה שאומר שיש לה את התזרים להמשיך לפעול גם בתקופה הזו - וזה אכן מה שקורה.
עולם הפיננסים משתנה
שנת 2022 פגעה אולי הכי קשה בענף הפיננסים המבוזר, ה-DeFi. הקריסות המהדהדות - טרה-לונה, צלסיוס, קרן 3AC ו-FTX כולן התרחשו בענף זה, ומה שהתחיל את הטריגר היה התלכדות בין חורף הקריפטו לבין שינוי כללי המשחק בעולם המסורתי: האינפלציה מתפרצת והריביות עולות. המטבעות הדיגיטליים פרחו על רקע הריביות האפסיות בעולם, שעודדו מינופים גבוהים ולקיחת סיכונים. שינוי כללי המשחק ב-2022 הוא דרמטי עבור שוק המטבעות הדיגיטליים ועליית הריבית מכבידה עליהם. הסיבה שחלק מהדברים שראינו בשנים האחרונות בשוק הזה לא יחזרו עוד קשורה הרבה יותר לג'רום פאוול - יו"ר הפד, מאשר לרמאות של סם בנקמן פריד. אז אחרי החורף יבוא האביב, אבל ענף ה-DeFi לא יחזור למה שהיה. התעשייה תמשיך ותפתח מוצרים חדשניים, אבל המשחקים הפיננסיים של ההבטחות המנופחות, שהתעשייה אימצה, לא ישרדו את העידן בו לכסף יש מחיר. וזה לא דבר רע.
איך פותרים משבר אמון?
אחרי שנחשף שדווקא בורסת הקריפטו FTX, שהניפה את דגל השקיפות בענף, זייפה בדיווחים הפיננסיים שלה (מה שגרר שרשרת אירועים שבסופם קרסה הבורסה), משבר האמון שאליו נקלע שוק הקריפטו העמיק לשיאים חדשים. מאחר שאין תעשייה פיננסית בלי אמון השוק נדרש לפתור את הפלונטר. איך? כעת אנחנו רואים שלוש גישות במקביל: הגישה הראשונה היא השקיפות המזוייפת. בזה אחר זה אנחנו רואים בעלי בורסות שונות, שהמוביל בהם הוא מייסד הבורסה הגדולה בעולם בינאנס, עולים וקוראים להגברת השקיפות בתעשייה. רוצים להגביר את השקיפות בתעשייה באמת? תאמצו רגולציות, תנו דין וחשבון למשקיעים. כל זמן שזה לא קורה, והשקיפות היא בציוצים סלקטיביים בטוויטר, זה טריק שיעבוד רק עד הקריסה הבאה.
הגישה השנייה היא הגישה הטכנולוגית, אותה מוביל מייסד בלוק האית'ריום - ויטליק בוטרין. חובבי הטכנולוגיה, כמו חובבי טכנולוגיה, מגיעים בדרך מאוד פרקטית לאירוע. יש משבר אמון? בואו נכתוב קוד שיחזיר את האמון. לטכנולוגיה הזו קוראים "הוכחה באפס ידיעה". כלומר, הגוף יכול להוכיח דברים, גם אם אתה לא תדע אותם בדיוק. ניתן דוגמה: מקימים בורסת קריפטו? היא לא מדווחת שום דבר? באמצעות הטכנולוגיה של הוכחה באפס ידיעה, היא יכולה להוכיח שיש לה רזרבות מתאימות לכיסוי ההתחייבויות ללקוחות, כלפי כולם, בכל רגע נתון, ללא צורך בדיווח רגולטורי. הגישה הזאת ממשיכה את הגישה המסורתית של הקריפטו לפיה אין צורך בחותמת רגולטור על מנת ליצור אמון. במבחן המציאות, עד כה הפתרונות הטכנולוגיים והשקיפות של הבלוקצ'יין (כולם יכולים לראות את כל הטרנזקציות), לא מנעו הונאות, אלא רק חשפו את נורות האזהרה.
הגישה השלישית היא רגולציה: וככל שהטכנולוגיה תהיה יותר ויותר מיינסטרים, זה יהיה הפתרון. ואם עד כה הרגולציה התמקדה בשער המעבר בין הקריפטו למערכות הפיננסיות המסורתיות, היא תלך ותחדור עמוק יותר לתוך הטכנולוגיה עצמה, ותתמקד בהגנות על כספי לקוחות שמנוהלים על ידי צדדים שלישיים.
הבנקים המרכזיים בפנים
הקריפטו בכלל, והביטקוין בפרט, צמחו על רקע החולשות של המערכת הפיננסית המסורתית. הבנקים המרכזיים, הבינו את האתגר שמגיע מהמערכת המקבילה, ואימצו אותו - כמעט כל הבנקים המרכזיים בעולם פועלים להנפקת מטבעות מדינתיים דיגיטליים שמאפשרים קידמה טכנולוגית במסגרת מטבע של בנק מרכזי. כך, הקריפטו ייכנס ללב המיינסטרים. הבנקים המרכזיים יעצבו את המערכת כך, שעל אף שתיאורטית ניתן לוותר על הבנקים המסחריים, זה לא יקרה. ולהיפך: הבנקים המסחריים יתפסו גם הם תפקיד כגופים פיננסיים פעילים בתחום.
השוק יחזור לפרופורציה
מספר המטבעות הדיגיטליים היה באינפלציה מתמדת בשנתיים האחרונות, חלקם היו תרמית ברורה, חלקם בעלי פוטנציאל ואלו התערבבו עם אלו. כל אחד חיפש את המטבע הבא שיתפוצץ ויניב תשואה של 400% - בין אם הוא מסמל הבטחה אמיתית, או שהוא בדיחה עם תמונה של כלב. הטלטלות שעבר הענף והמשבר הכלכלי העולמי - יחזירו את המטבעות להיות מה שהם באמת: דרך של חברות טכנולוגיה צעירות לגייס כסף בלי להנפיק מניות. כלומר, סוג של נייר ערך, שתלוי בחברה צעירה עם טכנולוגיה שיכולה גם להשתבש או להיכשל. יש לו סיכונים רבים, וסיכוי קטן להיות הדבר הגדול הבא. אבל: כל הטריקים הפיננסיים, המינופים ולקיחת הלוואות מופרכות על בסיס אותו נייר ערך שמגלם במקרה הטוב פוטנציאל - הם בעייתיים ומסוכנים. הלוואי והיינו יכולים לכתוב שבעתיד נראה רק מטבעות שיש מאחוריהם חברות טכנולוגיות, פיתוחים, והיתכנות כלכלית. אבל אנחנו ריאליים: זה תלוי הרבה בהתפתחות הרגולטורית. במקום שבו אין כללי משחק, תמיד יהיה מי שייקח את הסכנה לקצה, ותמיד יהיו מי שיתפתו לכך בשביל 400% תשואה.
המהפכה תהיה אפורה
נעבור לציר הנוסף של הקריפטו - ה-NFT. ההבטחה הטכנולוגית שם משמעותית: היא מאפשרת זיהוי חד ערכי לבעלות. עד כה, היישומים של הטכנולוגיה הזאת מאוד אינפנטיליים: זירת מסחר של דמויות קופים משועממים במאות אלפי דולרים וצילומים של אבני כותל. אבל החוזקה של ה-NFT נמצאת במקומות אחרים, מאוד מאוד אפורים. איחסון מידע, יעול תהליכים שדורשים זיהוי מיוחד וכו'. אם ההתפתחות הטכנולוגית תצליח, היא יכולה באמת להוביל למהפכה בחיים שלנו, אבל זו לא תהיה מהפכה נוצצת, מלאת פרסומות סופרבול, זו תהיה מהפכה אפורה ויעילה, שבעיקר תפתור אותנו מלהגיע למשרדים ביוקרטיים שנותנים שירות שעתיים ביום.
ה-NFT, כמו כל תעשיית הקריפטו סבל מעודף חשיפה. אחרי הכל בלוקצ'יין היא טכנולוגיה עטופה יפה, אבל בשלב זה היא בעיקר נמצאת בשלב שנקרא בעגה המקצועית "קרובה לברזלים", כלומר בשלב תשתיתי מוקדם. המצב הזה לא קרה בהתפתחויות טכנולוגיות קודמות. רובינו לא יודעים איך עובדת הטכנולוגיה התשתיתית בבסיס המחשב שלנו, או אפילו איך קוראים לה. הנפקת אותם מטבעות, שכביכול איפשרו לכולם להשקיע במהפכה הבאה, יצרה ציפייה מוגזמת מטכנולוגיית תשתית, והייפ צבעוני ונוצץ, והפנתה זרקורים לכל כישלון, לכל פגם ולכל ניסיון שהתברר כדרך לא נכונה - ובכל ענף טכנולוגי יש לא מעט כאלו. אבל למרות התדמית הנוצצת, בסוף, כשתגיע המפכה היא תהיה יותר אפורה.
האינטרנט העתידני רחוק
נעבור לציר השלישי: עולם הווב3 והמטאוורס. מאז קריסת FTX והשערויות הגדולות בתחום הפיננסים המבוזר - עולם הווב3 והמטאוורס הפכו למפלטם של המשקיעים המקצועיים בקריפטו. זה העתיד. לכאורה תחום הווב3 והמטאוורס הם פוטנציאל למהפכה של ממש: עתיד האינטרנט יהיה כזה שהטכנולוגיה תאפשר לנו לשמור על הבעלות על המידע, הקשרים, והתוכן שייצרנו ברשת. הם ישארו אצלנו ונוכל לקחת אותם איתנו כשנעבור בין פלטפורמות שונות. הם לא יהיו בבעלות גופים שונים כמו יוטיוב או פייסבוק. החזון אולי נשמע מבטיח, עד כדי כך שחברות רכשו שטחים בעולמות מטאוורס שונים כדי להקים בהם חנויות, אבל למען האמת, מדובר בחזון מאוד מאוד ראשוני, והיום אין מי שיודע באמת איך יראה עולם המטאוורס העתידני הזה. עד שיהיה פה מטאוורס, גם הענף הזה עוד יעבור טלטלות רבות בדרך.
מה יהיה על האידיאולוגיה?
לסיום, בואו נחזור לרגע לשורש: הרי ממה צמח עולם הקריפטו? מאידיאולוגיה של אנשים שראו במשבר 2008 את הבנק המרכזי שופך מיליארדים כדי לחלץ את בנקי ההשקעות בוול סטריט וזעמו. הסלידה מהמועדון הסגור הזה יצרה חזון אוטופי לפיו המערכת הבאה תהיה מבוזרת, הכסף יהיה אוניברסלי, וכולם יוכלו להשתתף במשחק. במבחן המציאות, המיזמים שקמו היו מאוד ריכוזיים, והענף הפך גן עדן לנוכלים. אבל האם האידיאולוגיה שעומדת בבסיס הקריפטו תמצא דרך לשרוד? האידיאולגים רואים בהתפתחויות האחרונות דווקא הוכחה לכך שהביטקוין, הפשוט, השקוף, שמתמקד בהעברת ערך ולא בכל מיני תרגילים פיננסיים מורכבים שהציעו מטבעות אותם הם מכנים "שיטקוינים", הוא זה שימשיך הלאה אחרי הקריסה של המטבעות. יש גם אמת בדבריהם, אבל זה לא מייתר פיקוח רגולטורי עמוק, שיאפשר לציבור הרחב להבחין ביתר קלות, בין ביטקויין לשיטקוין.