גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגרים של שר האנרגיה הבא ולמה באנרג'יאן קוראים ל"שוק גז אזורי משותף"

בזמן שאירופה נואשת לגז, ישראל מבססת את כוחה כשלאחרונה החלה ההפקה ממאגר כריש ● מנכ"ל אנרג'יאן ישראל קורא לממשלה החדשה לקדם ייצוא גז ליבשת, ומדגיש: "השארתו באדמה לנוכח הביקוש הגובר באירופה היא פרדוקס שאפשר לפתור רק באמצעות שיתוף פעולה אזורי"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר
אסדת כריש / צילום: איל יצהר

לשר האנרגיה הבא יהיה אתגר משמעותי עם כניסתו לתפקיד. דווקא שהחגיגות מהפקת הגז ממאגר כריש החלו, ישראל עשויה לפספס הזדמנות ייחודית לייצא גז לאירופה שסובלת ממחסור בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

"מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון
6 מנדטים, 6 תפקידים: אלו פרטי ההסכם בין הליכוד לעוצמה יהודית 

"הפרדוקס של השארת הגז באדמה לנוכח הביקוש הגובר והעצום מהשווקים באירופה יכול להיפתר רק באמצעות פעולה ממשלתית ושיתוף פעולה אזורי", אומר לגלובס שאול צמח, מנכ"ל אנרג'יאן ישראל ומי שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה לפני כעשור. בשיחה על ההפקה ממאגר כריש שהחלה לפעול לפני כשלושה שבועות, אומר צמח כי הממשלה חייבת לגבש תוכנית ארוכת טווח למשק הישראלי, שתשלב ותאזן בין צרכי המשק והביקוש של הצרכים, לבין מתן אפשרות לייצא גז.

"דרוש שוק גז אזורי משותף"

לדברי צמח, נחוץ מהלך אזורי כדי להקים במהירות את התשתיות הנחוצות להולכת הגז לשווקים באירופה. הוא מגדיר זאת כ"שוק גז אזורי משותף", כלומר העלאת מדרגה בשיתוף הפעולה בין המדינות החברות בפורום הגז האזורי - יוון, קפריסין, מצרים וישראל, וגם לבנון שעשויה להצטרף בעקבות חתימת הסכם הגבול הימי. "מדינות האזור צריכות לתאם, לתכנן ולממן, בשיתוף עם חברות הגז, הנחת תשתית הולכה, בין אם בצינורות למתקני ההנזלה למצרים דרך קפריסין או ישראל", אומר צמח. נציין כי האפשרות האחרונה נחשבת לבעייתית יותר בשל התנגדות של גופים וארגונים שונים בעקבות חשש מזיהום והליכים בירוקרטיים.

שאול צמח, מנכ''ל אנרג'יאן ישראל / צילום: איל יצהר

"אם כל מדינה תפעל בנפרד, לא נתקדם לשום מקום. זה לא יעיל ורק יעכב את המהלך המרכזי והאינטרס הכלכלי של כלל מדינות האזור", משוכנע צמח. "זה לא הגיוני שרק אנרג'יאן פעילה כיום בשטח המים הכלכליים של ישראל בחיפוש אחר גז. המאגרים שם, רק צריך למצוא אותם ולהפיק מהם, הן להמשך הבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל והן לצרכי ייצוא להשבעת הרעב לאנרגיה באירופה. זה אינטרס של כולם, רק צריך ליישם אותו. משברים לא נמשכים לנצח, והם גם מעניקים הזדמנויות שאותן צריך לנצל".

לא רק חיזבאללה לחץ על אנרג'יאן

הסכם הגבול הימי עם לבנון התרחש במקביל לתהליך ההפקה ממאגר כריש, ולווה באיומים של ארגון הטרור חיזבאללה לפגוע בהפקה, ואף עלתה קריאה לפגוע ישירות בבכירי אנרג'יאן. בגלובס פורסם כי על החברה הופעלו לחצים כבדים להאט את קצב ההכנות להפקה ולא להתחיל בה עד שיושלם ההסכם ויאושר. ואכן, ההפקה החלה ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם.

מלבד גורמי ביטחון וממשלה בישראל, הלחצים על אנרג'יאן הופעלו גם מצד ארצות הברית ומצרפת, שתי שושבינות של ההסכם הימי. הלחצים הגיעו הן מדמויות פוליטיים משתי המדינות, והן דרך גורמים מסחריים באירופה. באנרגי'אן לא מאשרים את המידע, וכשצמח נשאל עליו, הוא השיב: "החברה התנהלה בהתאם להנחיות שקיבלה ממשרד האנרגיה הישראלי".

 

פחדתם מאיומי חיזבאללה?
"ממש לא. גם בשבועות קודם וגם ביום התחלת ההפקה הייתי על האסדה. אנחנו לא חוששים ומרגישים בטוחים לחלוטין שמדינת ישראל יכולה להגן על כל נכסיה האסטרטגיים והתשתיות הקריטיות. אנחנו משתפים פעולה עם כל גורמי הביטחון הרלוונטיים, ויש לנו אמון מלא במדינה וזרועות הביטחון שלה".

ואכן, ישראל מעניקה מעטפת ביטחונית רחבה למתקני הגז בים התיכון, ואסדת כריש הקרובה ביותר לגבול עם לבנון עם האבטחה ההדוקה ביותר. על האסדה פועלים בין 80 ל־100 עובדים ממגוון מדינות, ובהם רק ישראלים בודדים, רובם עוסקים באבטחה. מתחת לאסדה, בעומק של 1.7 ק"מ, נמצאת מערכת מסועפת של צינורות, מתקני וויסות סינון והפרדה, ואלה שולחים מעלה את הגז ואת התוצרים הנלווים ובהם הקונדנסט הנמכר גם הוא לשווקים באירופה.

עד סוף 2022: הכנסות של 1.4 מיליארד דולר

ההשקעה בשאיבת הגז בשטח המים הכלכליים של ישראל היא עצומה, וחברות האנרגיה מבקשים לוודא שהיא תשתלם. ואכן, בהשוואה למחיר הנע סביב בין ארבע לחמש דולר ליחידת חום (יחידת המידה המקובלת לגז טבעי) בישראל, המחיר באירופה כיום, הוא כ־35 דולר. גם לאחר שמורידים את עלויות השינוע של הגז ממזרח הים התיכון לאירופה, הרווחיות גדולה מאוד.

אם ישראל תייצא גז לעולם, המשמעות היא לא רק גידול ברווחי החברות, אלא גם הכנסה גדולה מאוד למדינה באמצעות מיסוי הרווחים. נציין כי על החברות מוטלים שלושה סוגי מס: מס חברות, היטל על רווחי יתר (מס ששינסקי) ותמלוגים בשיעור של 11.5% הנגבים מההכנסות על ניצול משאבי הטבע.

במהלך השנה משרד האנרגיה דיווח כי ההכנסות ממסים שנגבו מחברות הגז צמחו ב־48% לכ־650 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה, רק ממאגרי לוויתן ותמר. כעת, עם תחילת הפעלת מאגר כריש, הצפי הוא שההכנסות יגיעו ל־1.4 מיליארד דולר ממסים עד תום 2022.

אמנם הסכום רחוק מהתחזית שהעלה בנק ישראל במהלך העשור הקודם, אבל הגדלה משמעותית של עתודות הגז על ידי פיתוח מאגרים חדשים יכולה להביא לסכומים שנתיים גדולים עוד יותר בעתיד.

לא הכל נוצץ: ייצוא עלול להוביל למחסור בישראל

אל מול היתרונות בייצוא גז, ניצב חשש משמעותי שהוא יוביל למחסור בישראל. המשמעות: עליית מחירי אנרגיה בישראל בשל הצורך לייבא גז במחירים גבוהים. בוועדה בראשות המנכ"ל הקודם של משרד האנרגיה, אודי אדירי, הוצעה דרך פעולה שתבטיח את התצרוכת המקומית במקביל לייצוא שיאפשר לחברות האנרגיה להשקיע בחיפושים חדשים, אלא שהמסקנות אופסנו. אולי השר החדש ינער את האבק ויקדם את הסוגיה בחלון הזמנים הנוכחי.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד נערך ליציאה להליך התחרותי הרביעי. פרסום ההליך חשוב בתקופה הקרובה בעיקר עקב משבר האנרגיה העולמי והדרישה האירופאית לגז טבעי ישראלי, כמו גם להגברת הוודאות לאספקת הגז הטבעי למשק הישראלי".

עוד כתבות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק לאחר שחמאס הודיע על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל מתחזק מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%