עד כמה ברשתות החברתיות זועמים על גל העלאות המחירים של מוצרי המזון בסופרמרקטים? בחברת סיאברה (Cyabra), העוסקת בזיהוי וניתוח של מהימנות המידע והשיח ברשתות, ניתחו את הפוסטים והציוצים בנושא מאז 15 באוקטובר ועד 27 בנובמבר - וגילו תמונת מצב כועסת.
המותג הראשון שנבדק הוא תנובה, ונמצא כי כ-1,600 פרופילים הפיצו כ-2,400 פוסטים בפייסבוק ובטוויטר. ב-14 בנובמבר, יום ההודעה על עליות המחירים, נרשמה עלייה של כ-380% בשיח סביב החברה. 90% מהתוכן שהכיל את המילה "תנובה" היה שלילי. 62% מהפוסטים עשו שימוש בביטויים שכללו את המילה "חרם" על הטיותיה השונות, ואותם פוסטים הגיעו לכ-70 אלף פרופילים בטוויטר ופייסבוק ביום ההודעה, ולכ-285 אלף פרופילים לאורך כל זמן הבדיקה.
14 בנובמבר היה שיא הפיק השלילי על תנובה, ובימים שאחרי חלה ירידה, אבל ב-22 בנובמבר - היום שבו נכנסה העלאת המחירים לתוקף - נרשמה עלייה של 2,114% בשיח. הפוסט שזכה למספר הגבוה ביותר של שיתופים קרא לחרם על החברה. מכאן מסיקים בסיאברה כי מספר הישראלים שלוקח חלק בשיח אודות החרם ברשתות החברתיות הולך וגובר, ורבים מהם מפרסמים תוכן הקשור בכך ככל שעוברים הימים.
חברה גדולה נוספת שנמצאת במוקד היא יוניליוור, שבעקבות הודעתה על העלאות מחירים החל גל מחאה ברשת בהובלת תוכנית "הצינור". מאז 15 באוקטובר הפיצו כ-1,200 פרופילים יותר מ-1,600 פוסטים על החברה בפייסבוק ובטוויטר, כשמרבית השיח היה שלילי, כולל קריאות לחרם על החברה. הפוסטים של "הצינור" הגיעו ליותר מ-905 אלף פרופילים.
מניתוח השיח לפי ימים נמצא כי הפיק המשמעותי נרשם ב-7 בנובמבר, בעקבות קריאה להפסיק לקנות את קורנפלקס תלמה של יוניליוור. לאחר תאריך זה השיח ירד משמעותית, ובסיאברה מספרים כי לאחר פרסום כתבות רבות שבהן דווח על הפגיעה במכירות החברה, פרופילים רבים הפסיקו לקחת חלק בשיח, כנראה מתוך תחושה שהשיגו את מטרתם.
שירה ספיר
אזור התעשייה
ההדפסה הדיגיטלית מגיעה לבית הכנסת "המפטון" בניו יורק: בית התפילה המרכזי של הקהילה היהודית בלונג איילנד שודרג לאחרונה באמצעות פרוכת שהודפסה במפעלי קורנית דיגיטל בראש העין, שהוצבה ליד עבודות של אמן הזכוכית הבינלאומי דייל צ'יהולי. את החיבור יצר המעצב אדי ג'ייקובס, המתמחה בעיצוב בתי כנסת.
"הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לאמנים מכל התחומים לתת ביטוי ליצירה שלהם בעולמות הטקסטיל, וכך גם בפרויקט הזה", אומר גיל שביט, מנהל הפיתוח העסקי בישראל של קורנית דיגיטל, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. "אנו שמחים לקחת חלק בפרויקט חוצה היבשות הזה, בשיתוף עם אמן בעל שיעור קומה כמו צ'יהולי".
קורנית דיגיטל עוסקת באופנה דיגיטלית ובטכנולוגיות ייצור. מטה החברה נמצא בישראל, ויש לה משרדים בארה"ב, באירופה ובאסיה פסיפיק.
מצנח הזהב
שחר בן מויאל מונה למנכ"ל סאנפלאואר, זרוע ההשקעות של קיסטון בתחום האנרגיה המתחדשת.
אמיר ירוחם מונה למנכ"ל EMPOWER, העוסקת בפיתוח והקמת מתקנים לאגירת חשמל ולטעינת סוללות לרכבים חשמליים. החברה מוחזקת על ידי דוראל אנרגיה, הפניקס ואמפא.
שי טל, 45, יכהן כמנהל אגף הנדל"ן הקמעונאי של שופרסל, וכחבר הנהלה. בארבע השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל נכסים ובינוי של רשת Be.
אופיר משרקי, 49, מונה לסמנכ"ל השיווק של קבוצת ניסקו, הפועלת בתחום החשמל והתאורה.
אנג'לינה יגורנקוב מונתה לרב-חובלת בצים, ותפקד על אניית צ'ינגדאו, הפועלת בקו היוצא מהים התיכון לחוף המזרחי של ארה"ב.
מירב בן שימול תכהן כמנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי.
חדשות טובות
תורמים שיער. חברת פנטן ועמותת זכרון מנחם יקיימו בתחילת דצמבר את קמפיין תרומות השיער השנתי "צמה של עוצמה". השת"פ מאפשר לחלק פאות לנשים חולות סרטן בכל גיל, בעוד שבעבר העניקה העמותה פאות לצעירות עד גיל 24. בנוסף תורמת פנטן לזכרון מנחם ולמפעל הפאות שלה כרבע מתקציב השיווק השנתי של המותג.
מקדמים שינוי חברתי. פרס "דרור" לשינוי חברתי הוענק לשלושה ארגונים חברתיים: "פייק ריפורטר", מיזם מחקרי למאבק בפעילות זדונית ברשת; עמותת "שווים" לשיקום תעסוקתי, המציעה פתרונות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות נפשית ושיקום תעסוקתי לנפגעי נפש וצרכים מיוחדים; ו"הלובי" למלחמה באלימות מינית, העוסק בשינוי מדיניות החקיקה הנוגעת לטיפול המערכתי בנפגעות ונפגעי אלימות מינית בישראל. סך הפרסים לשלשות האגונים עומד על 45 אלף שקל.
פרס דרור הינו יוזמה חברתית לזכרו של הפרסומאי דרור שטרנשוס ז"ל, שנפטר לפני 13 שנים ממחלת הסרטן. הפרס מוענק זו השנה ה-13 לאנשים או ארגונים שקידמו נושא חברתי בשיח הציבורי והתקשורתי. בחבר השופטים יושבים מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, נשיא אוניברסיטת חיפה לשעבר, פרופ' אהרון בן זאב, העיתונאית והפעילה החברתית ענת סרגוסטי, הפסיכותרפיסטית אורה סטיבה, ומיכל שטרנשוס, אלמנתו של דרור.
