מרכז החדשנות ביזמקס לחרדים בירושלים / צילום: יוסי זמיר
74% מהחברה החרדית משתמשים כיום באינטרנט לעומת 66% בשנת 2020, ו־62% עושים זאת באופן יומיומי - כך עולה מתוך נתוני מדד INDOX העוקב אחר צריכת המדיה של החברה החרדית. את המדד מובילים דודי דרור, מנכ"ל חברת הסקרים אסקריא, ונתי יעקובי, מנכ"ל שופ אנליטיקס.
● אינסטגרם מנצחת את טיקטוק: כך נראית צריכת המדיה בחברה הערבית
● האם אישה לא־חרדית משתכרת 30% יותר מאישה חרדית שעובדת איתה? | המשרוקית של גלובס
הנתונים הללו לא בהכרח מצביעים על ליברליזציה של החברה החרדית, אלא על האדפטציה שהיא עושה לאינטרנט. למשל, שימוש במיילים, בוואטסאפ וביוטיוב, ובמקביל התקנת מערכות סינון תכנים. עד כמה הסינון הוא משמעותי? על־פי הסקר, יותר משליש החברה החרדית מקפידים על סינון מחמיר, באמצעות ספקי אינטרנט החוסמים גלישה באתרים רבים.
הסטטוס של הוואטסאפ
על־פי נתוני המדד, מבין הרשתות החברתיות נמצאת במקום הראשון יוטיוב (29%), שנתפסת בקרב החברה החרדית כמקור תוכן לסרטוני וידאו לילדים או חדשות. יתר הרשתות החברתיות רושמות נתונים נמוכים יותר: פייסבוק עם 11.5%, אינסטגרם עם 7.2%, טוויטר עם 6.8% וטיקטוק עם 3.5%.
בגזרת האפליקציות להעברת מסרים, 31% מצהירים כי הם משתמשים בוואטסאפ (כמעט 100% מבעלי המכשירים החכמים), ו־11% מצהירים כי הם משתמשים בטלגרם. הוואטסאפ משמש גם כערוץ פרסום ייחודי, באמצעות השימוש ב"סטטוסים" (ערוץ שבחברה הכללית תפס הרבה פחות). כ־25% מעידים כי הם צופים בסטטוסים, שלמעשה מהווים חלופה ל"סטורי" של האינסטגרם.
לדברי דודי דרור, מנכ"ל אסקריא, "הקורונה שינתה את פני החברה החרדית ועשתה לאינטרנט את מה שמלחמת המפרץ הראשונה עשתה בחברה הזו לרדיו - הפכה אותו ללגיטימי. כיום, עם אמצעי הסינון החדשים, הוא כבר אינו מוקצה, ומשמש אמצעי ראוי לצריכת תוכן מותאם ושירותים יומיומיים מול גופים ומוסדות. עם זאת, העיתונות המודפסת פעילה ונוכחת במגזר ותישאר כזו, כאשר בשבתות זהו הערוץ היחיד דרכו צורכים תוכן".
מתעדכנים בקווי הנייעס
לכ־70% מהחרדים יש מכשיר טלפון כשר עם מספר כשר, מול כ־30% שמחזיקים בסמארטפון. מבין אלה עם סמארטפון, ל־13% יש "סמארטפון כשר", כלומר כזה שניתן להתקין בו אפליקציות מתוך מאגר מצומצם של חנויות אפליקציות כשרות, ול־19% יש סמארטפון רגיל, אך רובם עם תוכנות סינון. ב-INDOX מזהים גם תופעה של החזקת שני מכשירי טלפון, "אחד כשר, והשני להתקשר".
אתר החדשות הפופולרי בחברה החרדית הוא "כיכר השבת" (24%), ובמקום השני נמצא אתר "בחדרי חרדים" (18%). אתר נוסף שנהנה מפופולריות הוא "הידברות", המכיל תכנים תורניים, תכנים רחבים למשפחה, חדשות, פורומים ועוד.
בתחום ההאזנה, כ־53% מאזינים לשידורי תחנות הרדיו, ו־16% מאזינים לפודקאסטים. מנתוני INDOX עולה כי שתי תחנות רדיו של קול חי מובילות את ההאזנה, ואחריהן בסדר יורד: קול ברמה, קול פליי, כאן מורשת וגלי ישראל.
ערוץ ייחודי נוסף הוא קווי הנייעס (ניוז באידיש), ש־18% מצהירים כי הם מאזינים לו. מדובר בקו מידע טלפוני המבוסס על מערכת מענה קולי, אשר משמש כערוץ חדשות בחברה החרדית. האזנה לתחנות רדיו חילוניות כמו גלי צה"ל וגלישה באתרי חדשות חילונים תופסות מקום בחברה החרדית, אך הטלוויזיה עדיין נחשבת כטאבו.
יום שלישי הפופולרי
תופעה ייחודית בחברה החרדית היא צריכת עיתונים בגרסה דיגיטלית. כך, קבצי PDF סגורים (ללא קישורים) של עמודי עיתונים כמו "המבשר", "שחרית" או "בחזית" נשלחים ישירות במייל. מדובר בעיתונים הכוללים תוכן חדשותי ותוכן ייחודי, כאשר לעתים המודעות במהדורה הדיגיטלית שונות מאלה שבפרינט, ומותאמות יותר לקהל הספציפי. בנוסף, כ-18.5% מצהירים כי הם קוראים ניוזלטרים, המהווים חלק ממגמה זו.
כידוע, מרגע שנכנסת השבת לא ניתן להסתכל במחשב או בסמארטפון, וזוהי שעתה של העיתונות המודפסת. לפי נתוני המדד, כ־70% קוראים עיתונות בסוף השבוע, לעומת כ־60% הקוראים באמצע השבוע.
לפי INDOX, מדובר בנתון גבוה ביחס למגזר הכללי, שבו השיעור עומד על 43% בימי החול ו־49% בסופי שבוע. בחברה החרדית קוראים במהלך השבת הן עיתוני סוף שבוע והן מגזינים חודשיים ושבועיים, וכ־26% מקדישים לכך לפחות שעה.
"עיתונות סוף השבוע היא ללא ספק המדיה הדומיננטית בחברה החרדית", אומר יעקובי. "יחד עם זאת, לאור תהליכי המודרניזציה שהחברה הזו עוברת, אין לי ספק כי במחקרי ההמשך שנעשה בשנים הבאות תגדל החשיפה למדיות החדשות, עד שלבסוף הן יהיו שוות לזו שמשיגה העיתונות המסורתית".
כאשר בוחנים את העיתונים היומיים בלבד, "יתד נאמן" שפונה לזרם הליטאי הוא העיתון המוביל, ובמקום השני נמצא "המודיע" הפונה לזרם החסידי. גיליון יום שלישי של "יתד נאמן" הוא הפופולרי ביותר, משום שביום זה מצורף השבועון של העיתון.
כך נבנה המדד
בשנים האחרונות עוברים על החברה החרדית שינויים רדיקליים, הכוללים בין היתר גידול במספר היוצאים לעבודה, תהליכי מודרניזציה ושימוש באינטרנט, ובמקביל, שוק הפרסום והמדיה החרדי עדיין מסתמך על כלים ישנים ולא מעודכנים. העובדות האלה הובילו את דודי דרור, מנכ"ל חברת הסקרים אסקריא, ואת נתי יעקובי, לשעבר מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, לבנות כלי מדידה עצמאי שיסייע למפרסמים להבין את המפה החרדית.
מדד INDOX (ראשי תיבות של The Ultra-Orthodox media index) הוא מדד מדיה עצמאי ובלתי תלוי, העוקב אחר דפוסי צריכת המדיה של החברה החרדית. הממשק מציג מידע בכמה חתכים: דמוגרפיה, הרגלי צריכת מדיה וצרכנות. "הממצאים מאפשרים לחברות ולמשווקים לבצע סגמנטציה מדויקת של קהלי היעד, ולבצע אופטימיזציה של תקציב המדיה בפרסום המגזרי", מסבירים יעקובי ודרור.
המדד מתבסס על שאלון בן כ־100 שאלות, וסקר טלפוני ארוך של אלף משיבים חרדים שנערך אחת לשנה. המדגם מייצג על פי פרמטרים כמו מגדר, גיל, יישוב וזרם. "הבחירה בסקר טלפוני ולא אינטרנטי נובעת משיקולי ייצוגיות המדגם", מסביר דרור. "אמנם לחרדים רבים ישנה גישה לאינטרנט, אך עדיין כשליש מהחברה החרדית לא עושה שימוש באינטרנט". כדי לאשש את התוצאות בוצע גם סקר אינטרנטי בקרב 1,300 משתתפים.
יעקובי ודרור מצביעים על כך שהחברה החרדית מתגוררת בריכוזים, כאשר כ־26% מהחרדים מתגוררים בירושלים וכ־17% בבני ברק. הזרמים המרכזיים הם ליטאים, חסידים וספרדים, וכל אחד מהם מונה כ־31% מהחברה החרדית, ונבדל מהזרמים האחרים באורחות החיים, אזורי המגורים ועוד.
לפי נתוני הלמ"ס, החברה החרדית מונה כ־1.2 מיליון איש, עם גידול דמוגרפי שנתי של 4%. על פי התחזיות, בשנת 2030 תהווה החברה החרדית כ־16% מכלל אוכלוסיית המדינה. מספר הילדים הממוצע במשפחות חרדיות הוא 6.6 ילדים, וזאת בהשוואה ל־3.2 ילדים במשפחה במגזר הכללי.