האם אישה לא־חרדית משתכרת 30% יותר מאישה חרדית שעובדת איתה

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה גפני
מפלגה: יהדות התורה
מקום: ועידת ישראל לעסקים
תאריך: 26.10.22
ציטוט: "אישה לא-חרדית מקבלת 30% יותר מאישה חרדית שעובדת איתה באותו מפעל"
ציון: לא נכון ברובו

טרם הבחירות יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני התארח בוועידת ישראל לעסקים של עיתון גלובס ונשאל על הנושא של לימודי ליבה והשתלבות חרדים בתעסוקה. גפני כעס על השאלה ואמר: "יותר ויותר חרדים יוצאים לעבודה, משתלמים בזה, אני מכיר את זה מקרוב. אני מכיר את זה מקרובי המשפחה שלי, אני מכיר את זה מהחברים שלי. בסדר. למה האישה החרדית שיוצאת לעבודה ויש לה את כל התעודות והיא עובדת באותו מפעל שהחברה שאיננה חרדית עובדת באותו מפעל במקום אחר, היא מקבלת 30% במשכורת יותר ממנה, למה היא מקבלת פחות? היא יודעת שהיא לא תוכל לעשות הרבה, היא לא תוכל לשבות…" ובשלב זה נקטע.

לא הצלחנו לקבל תגובה מגפני כדי להבין על אילו מקורות הסתמך. המכון הישראלי לדמוקרטיה מוציא מדיי שנה את שנתון החברה החרדית. השנתון האחרון הוא של 2021, שפורסם בתחילת 2022. הפרק הרביעי בשנתון עוסק בתעסוקה, והוא כולל גם השוואה בשכר הממוצע של חרדים ויהודים לא חרדים בפילוח לפי מגדר. לפי שנתון זה, ב-2018 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים נכון למועד פרסום השנתון) אישה חרדית השתכרה בממוצע 6,908 שקלים לחודש. לעומתה, אישה יהודייה שאינה חרדית השתכרה 10,410 שקלים לחודש. מדובר בהפרש של 3,502 שקלים, שהם כ-34% מהשכר של יהודייה שאינה חרדית (כל הפערים שחושבו כאן הם מתוך השכר הגבוה). כלומר, על פניו, גפני צודק.

אך השנתון מסייג את הנתונים הגולמיים: "אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות (77% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). בשנת 2018 אישה חרדית עבדה 29.1 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 37.7 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות. לעומת הגברים החרדים, השכר השעתי של נשים חרדיות קרוב יותר לשכר השעתי של יהודיות לא־חרדיות (85%); בשנת 2018, נשים חרדיות השתכרו בממוצע 55 ש"ח לשעה, לעומת 64 ש"ח לשעה בקרב יהודיות לא־חרדיות" - פער של 14%. כלומר, חלק מהפערים לא נובעים מאפליה בתוך מקום העבודה, אלא מהיקף המשרה. עם זאת, גם על בסיס שעתי ישנו פער.

השנתון ממשיך ומרחיב: "שיעור הנשים החרדיות שהועסקו ב־2020 בחינוך (39%) היה גבוה בהרבה משיעור המועסקות בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (17%). הסיבה לכך היא בראש ובראשונה מספר הילדים הגדול באוכלוסייה החרדית, שמצריך מספר גדול יותר של עובדים במערכת החינוך. נוסף על כך, נשים חרדיות רבות מעדיפות את מקצוע החינוך בשל שעות העבודה הנוחות והאפשרות לעבוד בתוך הקהילה. גם בתחום שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שיעור הנשים החרדיות גבוה יותר מאשר בקרב היהודיות הלא־חרדיות (23% ו-19%, בהתאמה). שיעור הנשים החרדיות שהועסקו באותה שנה (2020) בתחום המינהל הציבורי והביטחון עמד על 3% בלבד, לעומת 10% מקרב שאר העובדות היהודיות. תחום נוסף שבו ניכר משקלן הנמוך יחסית של עובדות חרדיות הוא התעשייה (2% לעומת 4% מקרב שאר העובדות היהודיות). בתחום המסחר היה שיעור הנשים החרדיות 5%, לעומת 10% מקרב העובדות

היהודיות הלא־חרדיות. הפילוח המיוחד של ענף ההיי־טק בשנת 2020 העלה ש־5% מן הנשים החרדיות עסקו בתחום זה, לעומת 7% מן הנשים היהודיות הלא־חרדיות".

השנתון לא ניסה להשוות בין שכר שתקבלנה עובדת חרדית ועובדת שאינה חרדית באותה משרה, אך ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ואחד מעורכי השנתון, אמר למשרוקית: "רמת ההכנסה של נשים חרדיות עמדה בשנת 2019 על 73% מהכנסתן של נשים יהודיות שאינן חרדיות. הסיבה העיקרית לפער הינה עבודה במשרות חלקיות של נשים חרדיות (81% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). השכר השעתי של נשים חרדיות קרוב לשכר השעתי של יהודיות לא־חרדיות (91%); בשנת 2019, נשים חרדיות השתכרו בממוצע 60 ש"ח לשעה, לעומת 66 ש"ח לשעה בקרב יהודיות לא־חרדיות. לאור העובדה שנשים חרדיות נמצאות בחלק מן המקרים בענפים שההכנסה בהן מתחת לממוצע (40% עסקו בהוראה לעומת 16.5% מן הלא חרדיות), ונוכחותן חסרה בענפים שההכנסה בהן גבוהה (4% מן הנשים החרדיות לעומת 7% בקרב נשים שאינן חרדיות).

"העולה מכל האמור שהפער בין נשים חרדיות נובע בעיקר בשל שעות עבודה מצומצם וככל הנראה גם בשל ענפי היד בהן הן עובדות. גם אם אין לנו נתונים מדויקים שמשווים בין אותן עבודות ממש בין חרדיות ללא חרדיות, הראיות מצביעות על כך שהפערים ביניהן יהיו נמוכים (אם בכלל)".

בדקנו גם באתר של המכון החרדי למחקרי מדיניות. לוח הנתונים שלו, שגם מגיע עד 2018, מראה נתונים מעט שונים. שכרה החודשי של אישה חרדית עומד על 7,019 שקלים, לעומת 10,521 שקלים ליהודייה לא חרדית - פער של 33.3%. בשכר שעתי הפער נמוך במיוחד: 63 שקלים לאישה חרדית לעומת 65 שקלים ליהודייה שאינה חרדית - פער של 3.1% בלבד. בהקשר זה מעניין לציין שלפי השנתון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לעתים בשכר השעתי הפער הוא דווקא לטובת החרדיות. לפי השנתון, ב-2017 חרדיות השתכרו 61 שקלים לשעה, לעומת לא חרדיות שהשתכרו 59 שקלים לשעה. הפערים במדידות נובעים מהבדל מתודולוגי במדידה: במכון הישראלי לדמוקרטיה הגדירו חרדים לפי מקומות מגורים וסוג בית הספר, ואילו במכון החרדי באמצעות הגדרה עצמאית.

שוחחנו עם ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, שנתן מספר גורמים לפערים הללו: "רוב הפער אכן נובע מפערים בהיקפי משרה. רוב הנשים החרדיות עובדות פחות שעות, והפער בשכר השעתי מצטמצם. מנתונים מנהליים שניתחנו, כאלו שמתבססים על נתוני הכנסה מרשות המסים ולא מהלמ"ס, הגענו למסקנה שנשים לא חרדיות משתכרות 76 שקלים לשעה לעומת חרדיות שמשתכרות 61 שקלים, פער של כ-18%. חלק מהפער מוסבר בהתפלגות הענפית: יש יותר חרדיות בתחום החינוך, כ-40%, לעומת כ-23% מהנשים הלא חרדיות, וזה ענף בו השכר נמוך יחסית. יש גם פערים פנים ענפיים. למשל בענף בריאות ורווחה אנחנו רואים שהשכר של נשים חרדיות משמעותית יותר נמוך בגלל שבענף הזה הן עובדות בעיקר כאחיות ועובדות סוציאליות, ואצל לא חרדיות יש יותר רופאות. בענפים אחרים אנחנו לא מזהים פערים עצומים, אבל יש ענפים בהם השכר של נשים לא חרדיות מעט גבוה יותר. עוד גורם שמביא לכך שנשים חרדיות לא ממצות את כושר ההשתכרות שלהן הוא שרבות מהן נאלצות לעבוד קרוב לבית - כדי לטפל במשפחה, לא פעם כשהן תלויות בתחבורה ציבורית - וזה מקטין את רדיוס החיפוש שלהן. ככל שמקטינים את הרדיוס לחיפוש עבודה כך מקטינים גם את היכולת למצות את כושר ההשתכרות, גם אם יש להן הכשרה לעבוד במקצועות שמאופיינים בשכר גבוה".

לסיכום, הפער בין השכר החודשי של חרדית לשכר החודשי של יהודייה שאינה חרדית עומד על 34%. אך הדבר נובע מכך שחרדיות עובדות בממוצע פחות שעות ובמקצועות פחות מתגמלים, והפער בשכר השעתי מצטמצם משמעותית. לא נאספים נתונים על אותה משרה בדיוק, אך לפי המכון החרדי למחקרי מדיניות הפערים הענפיים אינם משמעותיים. לכן דבריו של גפני לא נכונים ברובם.