מלונות על טיילת תל אביב. מחירי המלונות בארץ יקרים פי 2 מבאירופה / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic
הנופש בבתי המלון בישראל צפוי להתייקר בשנה הקרובה ביחס לרמת המחיר הנוכחית, הגבוהה ממילא, בשל ירידה משמעותית בקצב בניית חדרי מלון חדשים - כך העריך השבוע דוד פתאל, בעל השליטה ומנכ"ל רשת המלונות הגדולה בארץ, פתאל החזקות.
● ישראכרט מפטרת 250 עובדים. מה עומד מאחורי המהלך?
● בניגוד למגמה, הכירו את התחזית האופטימית לכלכלה
● מחירים כמו בתל אביב: מי מקפיץ את שוק היוקרה הירושלמי?
פתאל כינס משקיעים מוסדיים במלון "הרודס" בתל אביב כדי להציג את נתוניה הכספיים של החברה בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה. אלה הצביעו על חזרה לרמת ההכנסות שקדמה לפרוץ מגפת הקורונה, שהובילה למשבר קשה בענף.
החדשות הרעות מבחינת הציבור, אם להאמין לדבריו, הן שמי שירצה לנפוש במלונות בשנה הקרובה - יידרש להיפרד מסכומים גדולים יותר.
לפי נתונים שפרסמה פתאל, ההכנסה היומית הממוצעת מחדר במלון של הרשת בארץ עמדה על 1,146 שקל מתחילת 2022, עלייה דו-ספרתית של 15% ביחס להכנסה מחדר ערב המגפה ב-2019.
הנתון אף צורב יותר לכיס של הנופש הישראלי כשמסתכלים עליו ביחס להכנסת הרשת מחדרי מלונות שהיא מחזיקה באירופה. מהנתונים עולה כי חדר בישראל מניב בממוצע לרשת 129% יותר מחדר באירופה (שהניב 500 שקל), והוא יקר ב-102% ביחס לחדר מלון בבריטניה ובאירלנד, וב-64% ביחס לחדר מלון בקפריסין.
בדיקה של תוצאות שלוש רשתות המלונאות הגדולות בישראל - פתאל, מלונות דן וישרוטל - מעלה כי הללו רשמו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 עלייה מדודה של 3% בהכנסות ביחס לאותה תקופה ב-2019. אלה הסתכמו בסך מצרפי של 6.4 מיליארד שקל. המגמה של ההתאוששות בהכנסות הגיעה יחד עם עלייה של 10% ברווח התפעולי בין התקופות, למיליארד שקל כמעט - נתון הנזקף בעיקר לזכות העלייה במחירי החדרים ביחס לשנים קודמות.
פתאל הסביר מדוע להערכתו צפוי הזינוק במחירים להימשך: "בשנתיים וחצי האחרונות כמעט ולא בנו בתי מלון חדשים בישראל ובעולם, ככה שמקצב גידול ממוצע (תוספת חדרי מלון) של 3%-4% בשנה, ירדנו לקצב גידול של 0.5% בלבד. זה מאפשר לנו להעלות מחירים בכל מקום שבו אנחנו פועלים, פשוט משום שההיצע קטן, והביקוש רק הולך וגדל".
פתאל הוסיף וציין בנושא כי בעקבות המגפה חל שינוי תרבותי בין-דורי בעולם המלונאות. "התיירות היא כבר לא מותרות כמו שהיה בעבר, זה מוצר בסיסי כיום. אם פעם הדורות הקודמים נסעו פחות וחסכו יותר כדי לקנות דירה לילדים, הרי שהיום יש דור של אנשים שרוצים חוויות, והם לא רואים בחופשה מותרות אלא צורך. עובדים שלושה חודשים וחייבים להתאוורר. זה שינוי בתפיסה. אנשים רוצים לבזבז, ובישראל גם מבזבזים את מה שאין".
גורם נוסף שידחוף לדבריו כלפי מעלה את מחירי החדרים במלונות הוא עלויות הבנייה. "עלות בניית בתי מלון חדשים מטפסת, וזה צפוי להעלות את שווי הנכסים שלנו". הוא מעריך כי כשתרד הריבית בעולם, "שווי הנכסים שלנו יטוס לשמיים".
התוצאות מתבטאות כבר בהכנסה שרשמה רשת פתאל ממחיר ממוצע של חדר מלון ב-2022. בכל הטריטוריות שלה נרשם זינוק ביחס ל-2019. מהנתונים עולה כאמור גם תמונה שעלולה לקומם את הנופש המקומי - עלות חדר מלון בישראל יקרה פי שניים ויותר מחדר באירופה, בבריטניה או ביוון ובקפריסין.
"אנשים התחילו לנפוש בתוך המדינות שלהם"
שינוי נוסף שחל בענף התיירות, שמשחק לדברי פתאל לטובת הרשת הפועלת בעיקר באירופה, הוא ש"ערים מרכזיות באירופה הפכו ליעדי נופש של התיירות המקומית. האנגלים, שהיו נוסעים פעם לאיים רחוקים, התחילו לבלות את סופי השבוע בתוך הערים הגדולות בממלכה. זה קרה גם בהולנד ובספרד. אנשים התחילו לנפוש בסופי שבוע במדינה שלהם. יש לנו הרבה מאוד מלונות עירוניים שהפכו בעונה החלשה גם לאתרי נופש".
ככלל מציין פתאל כי ענף התיירות בעולם נמצא במגמת צמיחה. "זה הענף הכי צומח בין ענפי הכלכלה השונים גם ברמה העולמית. יש מגמה חדשה כיום שנקראת B-Leisure, כלומר ביזנס ופלז'ר. אנחנו נתקלים הרבה פעמים בעובדי חברות שמגיעים לעבוד מהחופשה שלהם.
"חלק מהמעסיקים מאפשרים לעובדים, למשל בחודש אוגוסט, לצאת עם המשפחה לחופשה, אבל לעבוד באותו הזמן מהמלון, וזה לא ייחשב להם כימי חופש. זו תפיסת עולם חדשה. מעבר לזה, יש גם ביקושים גדלים של דור ה'בייבי בומרס'. הוא חצה את גיל 60, ובעשור הזה לחיים (60 עד 70) מבזבזים הכי הרבה כסף.
"האסטרטגיה שלנו היא לחזק את הפעילות באזורי הביקוש, במיוחד במדינות שאנחנו פועלים בהן ומכירים היטב. נמשיך להשביח את המלונות שלנו, תוך חיזוק מותגי הקבוצה, ונפתח מלונות יוקרה, מלונות בוטיק ומלונות נופש".
רשת פתאל מחזיקה ב-253 בתי מלון שחלקם בהקמה ומרביתם (214) פעילים. בישראל יש לה 61 בתי מלון, והשאר באירופה, בעיקר בגרמניה ובבריטניה וכן בספרד, בהולנד, ביוון ובקפריסין.
שיעורי התפוסה של הרשת הגיעו בשנת 2022 לרמתם הטובה ביותר מאז פרוץ הקורונה, אך הם עדיין נמוכים במעט מרמות 2019 ערב המגפה. עם זאת, פתאל מוסיף כי בשל העובדה שמחירי האירוח עלו, ההכנסות הגיעו לרמות שיא. בנובמבר עמד שיעור התפוסה ברשת על 72.5%, מול 78% ב-2019, אך גבוה דרמטית מ-63% ב-2021 ומ-13.3% ב-2020.
כדי להבין עד כמה עמוקה הייתה הטלטלה של השנים האחרונות, יש לזכור שבמרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, התרוקנו המלונות כמעט לחלוטין, ובתום הסגר הראשון, באוגוסט אותה שנה, שיעור התפוסה טיפס לכ-48%. האופטימיות נעלמה כשהגיעו הסגרים הבאים, ובינואר 2021 ירדה התפוסה לפחות מ-10%, ומאז עלתה בהדרגה עם הגעת החיסונים והיציאה מהמגפה, עד לרמה של 81% בספטמבר האחרון.
זינוק בשיעור הוצאות האנרגיה באירופה
שנת 2022 מסתמנת כשנה של חזרה לשגרה בתחום המלונאות. יש לזכור כי בתחילתה עדיין הוטלו מגבלות הקורונה, בשל זן האומיקרון, שפגעו בהכנסות הענף. אך תשעת החודשים הראשונים, גם בשל הזינוק במחירי האירוח במלונות, מעידים על חזרה לשגרה ביחס לנתונים המקבילים מלפני שלוש שנים.
רשת פתאל עצמה רשמה הכנסות של 3.96 מיליארד שקל, ירידה קלה של 1% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019. עיקר ההתאוששות בהכנסות במהלך השנה הנוכחית נבע לדברי פתאל מהחזרה לפעילות שגרתית בזמן הרבעון הראשון. הרווח התפעולי נשחק וירד ב-3% בין התקופות, ל-557 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה הרשת הפסד נקי של 68 מיליון שקל שנבע בעיקר מעלייה בתשלומי שכירות במלונות שאינם בבעלות הרשת. בשנה שעברה עדיין הוקפאו חלק מהתשלומים הללו, לנוכח המגפה.
בפתאל מציינים כי בין האתגרים שהיא מתמודדת מולם נמצאים מחסור בכוח-אדם לצד עלייה בהוצאות השכר. בפתאל מתכננים להשתמש בטכנולוגיות חדשות לצמצום הצורך בעובדים ולנייד מרכזי הזמנות טלפוניים לאזורים זולים יותר.
עניין אחר נוגע למחירי האנרגיה. בישראל הם נותרו דומים ועמדו על 5% מסך ההכנסות מפעילות המלונאות בתשעת החודשים הראשונים של השנה. אך באירופה המשבר ניכר, והוצאות אלה הוכפלו מ-3% בתשעת החודשים הראשונים של 2019 ל-7% כיום, גבוה משיעורן בארץ. בבריטניה ובאירלנד הן זינקו גם כן מ-3% מההכנסות ל-5% השנה.
בין הפתרונות מציינים ברשת סבסוד שיבוצע על-ידי הממשלות במדינות אירופה, ובחלק מהמלונות בגרמניה קיימת מערכת גיאותרמית שמקטינה את התלות במחירי החשמל.
מלונות דן טרם חזרה למספרים של 2019
מבין שלוש הרשתות הגדולות, את התוצאות הטובות ביותר רשמה רשת ישרוטל , שהציגה זינוק חד ברווחיה ביחס לתוצאות 2019. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל, עלייה של 27% ביחס לתקופה המקבילה לפני שלוש שנים.
ההכנסות הושפעו לא רק מהחזרה לשגרה, אלא גם מפתיחה של בתי מלון בשנים האחרונות, כולל גם במהלך השנה הנוכחית, בכנרת ובתל אביב. הרווח הנקי של ישרוטל הכפיל את עצמו בין שתי התקופות והסתכם ב-201 מיליון שקל.
מנגד, מלונות דן טרם חזרה למספרים של שנת 2019. הכנסות הרשת הסתכמו במיליארד שקל, ירידה של 5% ביחס לתקופה המקבילה אז, והרווח הנקי נשחק ב-35% ל-67 מיליון שקל. ברשת ציינו כי הושפעו במהלך השנה הנוכחית גם מהתייקרות התשומות, קרי מזון ומשקאות ועלויות כוח-אדם.
מבחינת ביצועי המניות, מניות רשת פתאל רשמו עלייה של 3.5% בשנה החולפת, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 5.6 מיליארד שקל, כאשר שווי חלקו של דוד פתאל (53%) עומד על 3 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 280% במחיר המניה מאז השפל של הקורונה במרץ 2020. אך בשנה האחרונה נראה כי השוק כבר מגלם חלק גדול מההתאוששות ומושפע מהמגמות הכלליות.
מניית מלונות דן, הנמצאת בשליטת משפחת פדרמן, נשחקה ב-13% בשנה האחרונה, כששווי השוק הנוכחי של החברה עומד על כ-3 מיליארד שקל. מניית ישרוטל, שבשליטת משפחת לואיס, נשחקה ב-3% בשנה האחרונה, ומחירה משקף לחברה שווי של 5.5 מיליארד שקל.
מרשת פתאל נמסר: "על אף שעלות חדר בישראל גבוהה יותר ביחס לאירופה, הרי שהרווחיות לחדר בישראל נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לרווחיות לחדר באירופה. עיוות זה לא נוצר בגלל רשת פתאל, אלא בגלל העלויות האדירות שמושתות עלינו בישראל ביחס לאירופה.
"כך למשל, המזון בישראל, הארנונה, החשמל, עלות כוח-האדם, כשרות, שירותי הצלה ואבטחה - כל אלה גבוהים דרמטית ביחס לעלויות של מוצרים ושירותים דומים באירופה. השורה התחתונה היא שחדר בישראל עולה יותר, ורשת פתאל מרוויחה עליו פחות מאשר באירופה. בפועל, על-מנת להגיע לרווחיות שווה בין ישראל לאירופה - חדר בישראל צריך לעלות 60% יותר".