מפעל ייצור, חברת עלבד / צילום: איל יצהר
רוב הציבור רוצה וודאי להדחיק את ימי הסגרים והריחוק החברתי שנכפו עליו שלאחר פרוץ מגפת הקורונה, אך עבור ארבע חברות בורסאיות העוסקות בעיקר בייצור בדים לא ארוגים מדובר היה בתקופה של שגשוג חסר תקדים עקב הצורך המוגבר במוצרי חיטוי שהפך לאחד מסממני התקופה.
● מה מגלות מאה שנים של מחקר על קריסות בשוק המניות
● בכיר בחברת תעסוקה עולמית: "בשוק גלובלי קל לגייס טאלנטים ולחסוך כסף" | ראיון
● הכנסות הריבית ומחזורי הגיהוץ זינקו, אז למה ישראכרט מפטרת מאות עובדים?
כך, לאחר תקופה של דשדוש, משבר הקורונה ייצר הזדמנות עסקית יוצאת דופן לעסקיהן של ארבע חברות הבדים הלא ארוגים הנסחרות בת"א (עלבד , ספאנטק , אבגול ושלא"ג ) והוביל אותן לסכם את 2020 כשנת פעילות מצוינת - עם תוצאות כספיות מרשימות.
כל זאת בזכות הביקושים האדירים שנרשמו בעקבות התפשטות המגפה למגבונים, למסיכות ולמוצרי רפואה והיגיינה שונים שהן מייצרות, או מספקות עבורם חומרי גלם. הללו סייעו לחברות להקפיץ באופן חד את הרווחיות של אותם מוצרים, שבלטה ביחס לשיפור מתון יותר בשורת ההכנסות.
מניותיהן של החברות הללו נסקו בשנת 2020 במאות אחוזים על רקע פעילות ייצור ומכירה מוגברת והערכות המשקיעים לפיהן הביקושים למוצריהן צפויים להימשך. בשיאן נסחרו ארבע החברות לפי שווי מצרפי של קרוב ל־4 מיליארד שקל.
אלא ששנתיים וחצי בלבד לאחר פרוץ המגפה, איבדו ארבע החברות הללו כ־2.5 מיליארד שקל משוויין - והן נסחרות כיום בשליש מערכן המצרפי בשיא. זאת על רקע התפוגגות הביקושים והירידה החדה ברווחיהן, שציננו את התלהבות המשקיעים.
אחת מאותן חברות, עלבד שבשליטת מושב משואות יצחק, אף רושמת הפסדים כבדים במיוחד ואינה עומדת באמות המידה הפיננסיות לגופים המלווים. מניית החברה צנחה מהשיא בכ־90% ושווייה עומד כיום על כ־100 מיליון שקל - לעומת מיליארד שקל בשיא.
עלבד מייצרת מגבונים לחים ומוצרי היגיינה נשית. ספאנטק, שבשליטת ניסן תעשיות, מייצרת חומרי גלם לתעשיית המגבונים. אבגול (בשליטת אינדורמה התאילנדית) מייצרות מגוון של מוצרים ובהם מתחום ההיגיינה לרבות חיתולים ומגבונים וגם בתחום הרפואי ואילו שלא"ג (שבשליטת קיבוץ שמיר) מייצרת בדים לא ארוגים כחומרי גלם לענפים שונים.
כאמור, בזמן התפרצות הקורונה, נוצר ביקוש עצום למוצרי החברות הללו, מה שהוביל אותן להגביר את כושר הייצור שלהן ולהעלות מחירים, באופן שהקפיץ את רווחיהן את בשנת 2020.
אלא שלאחר שוך הבהלה מהמגפה, ההכנסות ובעיקר הרווח דעכו. שתיים מיצרניות הבדים, אבגול ושלא"ג, עדיין מדווחות על רווחים נאים אך כאלה שמהווים ירידה של עשרות אחוזים ביחס לתקופה המקבילה לפני שנתיים.
אבגול רשמה בחודשים ינואר־ספטמבר השנה רווח נקי של 79 מיליון שקל ואילו שלא"ג רוויחה 27 מיליון שקל, ירידה של 34% ו־40% בהתאמה ביחס לתקופה המקבילה ב־2020.
בספאנטק ועלבד המצב גרוע יותר ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, הן הציגו הפסדים של 11 מיליון שקל ו־88 מיליון שקל בהתאמה. זאת מול רווחים של 56 מיליון שקל ו־88 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2020.
עלבד: מחיקות, הפסדים ומנכ"ל חדש
המקרה של עלבד הוא ללא ספק העגום מבחינה עסקית ביחס לחברות האחרות. חלק גדול מהצרות שפקדו את החברה משקפות את המגמה הכללית בענף. עלבד הגדילה משמעותית את כושר הייצור שלה בתחום המגבונים על רקע פרוץ המגפה ועם דעיכתה, התקשתה להמשיך ולגלגל את הוצאותיה הגדלות על לקוחותיה בשל הירידה בביקושים. במקביל, עיכובים בשרשרת האספקה בעולם שהזניקו את מחירי התובלה והעלו את מחירי חומרי הגלם שצורכת החברה.
לאלו נוספו במקרה של עלבד גם התקשרות כושלת עם מפיץ בארה"ב שפשט רגל, שפנה מוקדם יותר השנה לביהמ"ש להליכי פשיטת רגל, מה שהוביל את החברה להפרשה מצטברת של 32 מיליון דולר בגין נפילתו של אותן מפיץ - בגין ירידת ערך מלאי, עלויות השמדת מלאי וחובות של המפיץ ושל ספקי המשנה שלו.
בדוחות הכספיים לסיכום הרבעון השלישי, מפנים רואי החשבון של עלבד ל"מצבה הפיננסי של החברה וצפי לאי עמידה באמות מידה פיננסיות". בתום תשעת החודשים הראשונים של השנה, צמחו אומנם ההכנסות של עלבד ל־1.1 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עלייה שהושפעה בין היתר מרכישת פעילות בתחום המגבונים בספרד.
לצד הצמיחה בהכנסות, צלל הרווח התפעולי של החברה ב־88% ל־12 מיליון שקל בלבד, כאמור בשל התייקרות חומרי הגלם ועלוית התובלה, שחיקה ברווחית מגזר המגבונים באירופה ובישראל ורישום ירידת ערך בגין הפעילות בארה"ב. הוצאות חד־פעמיות של 79 מיליון שקל בגין המפיץ האמריקאי הובילו כאמור את החברה לסיים את התקופה בהפסד צורב של 88 מיליון שקל - אותו סכום שהרוויחה בתקופה המקבילה ב־2020.
"נקודת אור לאחר 'ניקוי האורוות' בחברה"
ההרעה בתוצאות עלבד הובילה לטלטלה בהנהלת החברה. יעקב חן מונה לאחרונה לתפקיד המנכ"ל במקום דן מסיקה (ששימש בתפקיד שבע שנים) וכעת מוביל רה־ארגון מקיף בחברה. בין היתר פנתה עלבד לבנקים ולגופים המממנים לקבל מכתבי ויתור (Waver) משום שהיא מפרה כאמור את אמות המידה הפיננסיות לאחר שנוצר לה גירעון בהון החוזר של 167 מיליון שקל. זו הפעם השנייה השנה שהיא נוקטת בצעד כזה, הפעם הקודמת היתה בחודש מרץ.
כמו כן, פתחה עלבד בביצוע פעולות לשיפור מצבה הכספי. היא מתכננת לבצע גיוס הון בדרך של הנפקת זכויות בסכום של 40-50 מיליון שקל, סכום שרובו הובטח והועבר לחברה בדרך של הלוואה המירה על ידי בעל השליטה, משואות יצחק. בנוסף, בוחנת עלבד מימוש של חלק מהנכסים שלה. במסגרת אותו מימוש היא השלימה עסקת מכירה וחכירה חוזרת של מקרקעין בארה"ב בתמורה לסך של כ־9.5 מיליון דולר ונמצאת במו"מ לעסקת מכירה ושכירות מחדש של חלק ממבנה שבבעלותה בישראל בתמורה לסך של כ־50 מיליון שקל.
בחברה מציינים כי יש כעת נקודות אור, לאחר "ניקוי האורוות" שביצעה. עלבד מתכננת "להסתער" על השוק האירופאי עם טכנולוגיה חדשה של בדים לא ארוגים שנשטפים במים, שאותם תתחיל לייצר בקו הייצור שלה בדימונה. בכוונתה להתרחב באירופה, שם יש לה פעילות עניפה כיום עם הבדים הנשטפים במחצית השנייה של השנה. לאחר ההפסדים הכבדים, מקווים בעלבד שהגיעו ל"תחתית", ומתכננים לפעול שם לפי תפיסה שפעילות שאינה מרוויחה, תיסגר.
עם פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השלישי, אמר המנכ"ל הטרי של עלבד, יעקב חן כי "בהסתכלות קדימה, אנו מזהים התמתנות בעלויות הלוגיסטיקה ומעריכים כי על בסיס המחירים הנוכחיים, תוכל החברה לשפר את תוצאותיה בהמשך. הבחירה שלנו להתבסס על ייצור מקומי באירופה, בשלוש מדינות יעד מרכזיות, מוכיחה את עצמה במכירות ותמשיך לסייע לנו בניהול התפעול ובשמירה על רמות השירות הגבוהות ללקוחות".
עוד ציין כי "קו הבדים הנשטפים שלנו בדימונה, בו יושקעו כ־190 מיליון שקל, מתקדם היטב ועתיד להציב את עלבד בעמדת זינוק במענה לצרכי השוק האירופי, על רקע תנאי התקדמות הרגולציה באירופה בתחום הבדים הירוקים המגבילה שימוש בפלסטיק במגבונים".
***גילוי מלא: בשל טעות אנוש הנתון המספרי בכותרת בגרסה קודמת היה שגוי. הטעות תוקנה.