מי שפעיל באפליקציית ביט של בנק הפועלים, גילה כי בשבועות האחרונים הוא נדרש למלא שורה של פרטים אישיים עבור האפליקציה, שכוללים בין היתר כתובת מגורים, הצרכים להם משמשת האפליקציה, ועוד. הסיבה בשלה נדרשים פרטים אלו כעת היא כניסתו לתקוף של צו איסור הלבנת הון על אפליקציות תשלומים. כניסת הצו הובילה להחלת הוראת נוהל בנקאי תקין 411 גם על אפליקציות כמו ביט.
● מניות העם החדשות: איזו מניה המשקיעים הספקולנטים הכי אוהבים? | בדיקת גלובס
● מיהו הסטארט-אפ המבטיח בתעשייה? הצביעו והשפיעו
● איך משפיעה הריבית ומה קורה לביקוש למשרדים: הסיפורים מאחורי דוחות חברות הנדל"ן המניב | ניתוח
נוהל בנקאי תקין 411 הוא נוהל שמעגן דרישות למניעת ואיסור הלבנת הון. הנוהל דורש מגופים פיננסיים לבצע הליך להכרת הלקוח, כך שיהיה ברור מי מעביר כספים, לאן, ולשם מה הכספים מיועדים. מטרת הנוהל היא למנוע מצב של הכנסת כספי הלבנת הון למערכת הפיננסית, בנוסף לכך, כחלק מהנוהל הלקוחות צריכים להיות ידועים ולא אנונימיים. המידע שנאסף נשאר בידי הגוף הפיננסי, ובמקרה של פעילות חשודה, אז הוא מועבר לרשות איסור להבנת הון לבדיקה מעמיקה יותר.
הנוהל חל במקור על הבנקים, אבל עם התפתחות אמצעי התשלום הוא הורחב והותאם גם לחברות כרטיסי אשראי, לנותני שירותים פיננסיים, לעוסקים בקריפטו, וכעת גם לאפליקציות תשלומים.
הרחבת הנוהל גם לגופים חוץ בנקאיים מאפשרת את התפתחות עולם הפינטק ועולם התשלומים החוץ בנקאי. הרחבת הנוהל גם לגבי גופי קריפטו, אפשר לדוגמא את מתן הרשיונות הראשונים לברוקרי קריפטו בארץ, ואת גיבוש מדיניות הפעילות בקריפטו של הבנקים.
המחוקק הטיל על הגופים הפיננסים השונים חובות למניעת הלבנת הון ומימון טרור דרכן, בכלל זה חובות זיהוי והכרת הלקוחות, בחינה ואף דיווח לרשות להלבנת הון על העברות גבוהות או על העברות חשודות, למשל מספר העברות רב בסכומים נמוכים מסכום שנקבע לדיווח - על מנת לפצל העברת כסף גדולה יותר, וכו'.
