הומלס על ספסל ברחוב. ההשוואות בדוח שגויות / צילום: תמר מצפי
היום (ב') התפרסם דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת". על פי הדוח, ישנן 698 אלף משפחות החיות בעוני, המהוות 23.3% מכלל משקי הבית בישראל. מדובר בדוח שמראה על פניו מצב עגום מאוד, אך יש בו כמה פגמים ו"חורים" שראוי להתייחס אליהם יחד עם המדד שהם נותנים.
● תלושי מזון או כסף? המחקרים שמגלים איך הופכים את תזונת הציבור לבריאה
● האם שיעור הילדים העניים גדל תחת הממשלה היוצאת?
ראשית, בפתיחת הדוח, כותב ערן וינטרוב מנכ"ל לתת שב-20 השנים האחרונות, מדד ג'יני "עלה מ-0.35 ל-0.38,ובמילים אחרות - גם אי השוויון והפערים החברתיים התרחבו". מדד ג'יני הוא המדד המקובל לאי שוויון, כאשר ציון 0 משמעו שוויון מלא (אותה הכנסה לכולם) ו-1 אי שוויון מלא (כל ההכנסה בידי אדם אחד). אם כך, נראה שאי השוויון באמת התרחב.
אך בפועל, וינטרוב עושה השוואה שגויה: ה-0.35 משנת 2000 הוא נתון של סקר הלמ"ס, וה-0.38 הוא נתון מנהלי, שנובע מהנתונים שמוגשים ביטוח לאומי. כפי שהם מראים בעצמם בעמוד 41 בדוח, קיים פער משמעותי בין הנתונים המנהליים לנתוני הסקר, ונתוני הביטוח הלאומי תמיד גבוהים יותר.
אם נבחן כל שיטה בנפרד, נגלה מציאות הפוכה לגמרי: על פי נתוני הסקר, אי השוויון אכן התרחב מ-0.35 בשנת 2000 ל-0.392 בשנת 2005, אך לאחר מכן התחיל לרדת באופן עקבי עד ל-0.356 בשנת 2018 - השנה האחרונה לגביה יש נתוני סקר. כלומר, בעשור האחרון, אי השוויון דווקא הצטמצם. נגיע לאותה תוצאה כאשר נבחן את הנתונים המנהליים - ב-2012 מדד ג'יני עמד על 0.4, וב-2021 הוא הצטמצם ל-0.38. כלומר, גם כאן - אי השוויון בעשור האחרון נמצא בירידה.
על פי "לתת", "ההשוואה נעשית במאמר שהוא מאוד כללי ואין בו מקום להסברים מעמיקים אלא להראות מגמה כללית שמפורטת ומוסברת בהמשך בפרק המלא שמראה את התפתחות מדד ג'יני, לפי נתונים מנהליים ולפי הלמ"ס". אך מדובר בהשוואה שגויה לחלוטין, שמובאת בהקדמת המנכ"ל ונגזרת ממנה מסקנה שגויה לחלוטין על התרחבות הפערים החברתיים בישראל.
האם ישראל סובלת מצבירת חובות כרונית?
בעיה שנייה היא ההצגה של נתוני ההכנסה הכספית נטו, לעומת ההוצאות למשקי בית. על פי הניתוח שהם הציגו, שמקורו בלמ"ס, כל אחד מחמשת העשירונים התחתונים מוציא יותר ממה שהוא מכניס. עניין זה, שהם מקשרים בהמשך לצבירת חובות בקרב הנזקקים, מותיר רושם כאילו חצי ממדינת ישראל נמצאת במינוס כרוני.
אך למעשה, לא מדובר בתופעה יוצאת דופן כלל - עשירוני ההכנסה התחתונים כוללים גם חיילים, סטודנטים, פנסיונרים החיים מחסכונות וסתם מובטלים זמנית. כלומר, אנשים שאין שום בעיה עם כך שההכנסה שלהם לפחות באופן זמני נמוכה מההוצאות. זה נובע מאופי הסקר, שהוא סקר חתך - כלומר, בודק את כל האנשים בנקודת זמן בודדת ועושה מהם ממוצע.
במקום זאת, כדי לראות האם באמת יש בעיה של צבירת חובות כרוניים, יש לעקוב אחרי אותם האנשים לאורך זמן ולראות אם אכן יש יסוד לטענה. בנוסף, לא ניתנה השוואה לעבר, או השוואה בינ"ל, שתוכל לתת אינדיקציה נוספת האם מדובר בבעיה מהותית, או בתופעה רגילה לגמרי שנובעת מצורת המדידה יותר מכל דבר אחר.
על פי "לתת", "בחרנו להציג את הפער לפי הלמ"ס ולהראות אותו כפי שהוא עולה מסקר ההוצאות שהם עורכים. כמובן שיש ביאורים שונים החל מקבוצות אוכלוסייה ועד כמה אנשים מדווחים על כלל ההכנסות שלהם. עם כל החסרונות שיש בדיווח עצמי הן על הכנסות והן על הוצאות זה זה המקור הרשמי שקיים אודות הכנסות והוצאות ובחרנו להציג אותו, כמו דברים אחרים במבואות כדי לתת סקירה כללית, מפאת כמות הנתונים הרבה שיש בדוח וכדי לשרת את מטרותיו לחשוף את האוכלוסייה לעוני לא הוספנו לרוב הסברים לנתונים שאנו רואים אלא בעיקר הצגה שלהם. כמו כן המציאות של הנתמכים מלמדת שקיים פער בין ההכנסות להוצאות".
הקושי בהשוואה
דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" נועד לתת אלטרנטיבה למדד הסטנדרטי של ביטוח לאומי, שבודק עוני יחסי בלבד ללא התחשבות במצוקות חומריות קונקרטיות. עם זאת, המדדים האלטרנטיביים של "לתת" מבוססים על סקר בקרב כמות מצומצמת יחסית של אנשים, והשאלות שנשאלות הן בחלקן סובייקטיביות למדי ומודדות תחושות של מחסור שקשה להשוות בין אנשים ולאורך זמן. שינויי מתודולוגיה מביאים לכך שהמדד הרב-מימדי של "לתת" ניתן להשוואה אחורה רק עד 2018 לכל המוקדם, לא כולל 2020, ומדד המצוקה הכלכלית - עד 2019 לכל המוקדם.
בדוח עצמו לא ניתנת השוואה לאורך זמן של מדד העוני הרב-מימדי, והשוואה בינ"ל לא ניתן אפילו תיאורטית לעשות. כך שמעבר לעובדה שבהחלט יש עוני בישראל - קשה לגזור ממנו מסקנות קונקרטיות לקבלת החלטות מדיניות בפועל.
מדידת עוני, ובכלל הגדרת העוני, היא נושא סבוך ומורכב בכל הגדרה. זה מביא לריבוי גישות, כל ארגון על פי הראיה שלו והאינטרסים שמנחים אותו. לכן, כשקוראים על כל מדד, ראוי לשאול: כיצד מדדו אותו? האם מדובר על מדד יחסי או אבסולוטי? האם הוא כולל שאלות אובייקטיביות על מצב כלכלי, או סובייקטיביות על תחושות של מחסור? האם הוא מודד הכנסות, וכיצד הם מדווחות?
אין דינו של סקר למ"ס כדין דוחות המוגשים לביטוח לאומי עם השלכות כלכליות כמו קצבאות ומיסים בצידן. לכן, בעוד הניסיונות למדוד את העוני הן מבורכות ויש להבין כיצד צעד מדיניות משפיעים על היקף העוני - דרוש דיון רחב יותר במהות העוני שאותו רוצים למגר - וכיצד יש למדוד אותו בצורה תקינה ונכונה.