גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק של אבו דאבי והפניקס: המספרים, המכשולים והמרוויחים הגדולים

קרנות ההשקעה של ממשלת אבו דאבי פועלות לרכוש את השליטה בחברת הביטוח הישראלית החולשת על כ־370 מיליארד שקל ● בדרך מחכות ועדה ממשלתית הבוחנת היבטי ביטחון לאומי ורשות שוק ההון שבעבר הסתייגה מקרנות הנשלטות בידי ממשלות זרות ● וגם - מי המרוויחים הגדולים מהעסקה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי
אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

מהיום בו רכשו קרנות ההשקעה האמריקאיות סנטרברידג' וגלטין את השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס בנובמבר 2019, היה ברור שהם לא יחזיקו בה מעבר לשנים ספורות, כפי שעושות קרנות מסוגן כמעט בכל השקעה שהן מבצעות.

הערכות: הממשלה החדשה תדחוף לאישור עסקת ממשלת אבו דאבי-הפניקס | ניתוח
לא רק ביטוח ופיננסים: הפניקס מספקת גישה לכלכלה הישראלית

ואכן, חלפו שלוש שנים בלבד מאז רכשו הקרנות את השליטה בהפניקס מידי קבוצת דלק של יצחק תשובה. כעת, הן בדרך למכירת רוב החזקותיהן לידי קרן השקעות של ממשלת אבו דאבי, ADQ, תמורת 2.3 מיליארד שקל. העסקה מבטיחה להן רווח עצום של יותר מ־150% על השקעתן בחברה.

העסקה המתוכננת למכירת 25% ממניות הפניקס משקפת לחברה שווי של 9.2 מיליארד שקל - נמוך מעט משווי השוק הנוכחי של החברה, מה שהוביל לירידה יומית של כ־3% במניית החברה, אך משקף תשואה של 100% למניה בשלוש השנים האחרונות.

 

המגעים למכירת השליטה בקבוצת הביטוח בעלת השווי הגדול בישראל החלו בתקופה מהסוערות שידעו שוקי ההון הגלובליים בעשורים האחרונים. הריבית העולה הפילה מדדים ושוויי חברות נחתך בעשרות אחוזים, בהחלט לא תנאים מאקרו כלכליים אופטימליים לעסקאות מהסוג הזה. כך, עצם העסקה מהווה הבעת אמון במשק הישראלי בכללותו ובהפניקס בפרט, שבלטה אל מול יתר חברות הביטוח המקומיות גם בתקופה זו.

שאלת המפתח: האם העסקה תאושר?

הגורמים המעורבים בעסקה הפגינו אופטימיות עם פרסום מזכר ההבנות, אך עד לחתימת ההסכם יש להם עוד דרך ארוכה לעבור, מספר חודשים לפחות, והיא כרוכה בעיקר באישור הגורמים הממשלתיים והרגולטוריים בישראל.

למעשה, הענקת השליטה בחברת ביטוח, שמנהלת גם קרנות פנסיה וקופות גמל והשתלמות, מעניקה לגוף חיצוני שליטה על כספי החיסכון ארוך הטווח של מאות אלפי ישראלים.

נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה, ניהלה הפניקס סכום של 364 מיליארד שקל בנכסים, רובו הגדול כספים של הציבור. בנוסף, לאחר תום הרבעון סך הכנסים עוד צמח בעקבות עליות בשוקי ההון ורכישת בית ההשקעות אפסילון המנהל נכסים בסך כ־11 מיליארד שקל נוספים בקרנות נאמנות אקטיביות ותיקים.

הגורמים שיצטרכו להחליט אם לתת את השליטה על כספי הציבור לקרנות הזרות מתחלקים לשניים. הראשון הוא ועדת ההשקעות הזרות, או בשמה הרשמי: "הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות". השני, הוא הרגולטור המפקח על הפניקס - רשות שוק ההון.

חברי ועדת ההשקעות הזרות יצטרכו לבחון האם להעניק אישור שליטה בחברה הישראלית לקרן ממשלתית של מדינה זרה. בין השיקולים הרבים שייבחנו: סיכונים ביטחוניים או אסטרטגיים, שעשויים לקבל משנה תוקף, כיוון שמדובר על קרנות השקעה אמירתיות, על כל המשתמע מכך מבחינה ביטחונית ומדינית.

יהיה הגורם הממשלתי המאשר את העסקה אשר יהיה, הוא לא יוכל להתעלם מאישור שניתן אשתקד לקרן ממשלתית אחרת מאבו דאבי, מובאדאלה, לרכוש 22% ממאגר הגז תמר, בתמורה ל־1.1 מיליארד שקל.

רק לאחר שיתקבל אישורו של הגוף ממשלתי, יהיה למעשה תוקף אמיתי להחלטת רשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על הפניקס, שידרוש כתנאי מקדמי שכל דרישותיו יכובדו ע"י הצד הרוכש, מה שעלול לייצר פתח לתקרית דיפלומטית, אם למשל תרצה הרוכשת מאבו דאבי למנות דירקטור מטעמה בהפניקס שאליו תתנגד הרשות.

הסינים ניסו להשתלט ונכשלו

עוד יצטרך הרגולטור להבטיח כי לא תהיה שום התערבות חיצונית של המדינה השולטת בהתנהלות הפניקס: "בטווח הקרוב, אני לא רואה את העסקה הזו מאושרת על ידי מישהו", אומר בכיר בשוק ההון. "אני לא יודע אם היא תעבור בוועדת ההשקעות הזרות, אבל אם הוועדה תחליט שהכל מאושר מבחינתה, הרגולטור צריך לעבוד על מתווה שייצר חוצץ בין השליטה של הממשלה בקרן לבין הגורמים שמייצגים את השליטה בהפניקס, ואז אולי הוא יאשר אותה. אבל זה דבר שבדרך כלל לא קורה. האם הקרנות הזרות יסכימו לכך? לא בטוח. צריך לזכור שלייצר את הבטוחות הכרוכות במהלך כזה יש עלות והיא משנה את מחיר העסקה".

עוד לפני שהקרנות האמריקאיות השולטות כיום בהפניקס רכשו את השליטה, מי שניסו לעשות זאת ללא הצלחה היו קרנות השקעה סיניות, גם הן בבעלות ממשלתית. במקרה הזכור ביותר, הערימה יו"ר רשות שוק ההון דאז, דורית סלינגר, קשיים על הענקת היתר השליטה לקרן הסינית פוסון, בשל ההחזקה של המשטר הסיני בה. לאחר חודשים ארוכים הועברה לפוסון טיוטת היתר שליטה, אך העסקה נפלה לבסוף לאחר שיו"ר פוסון נעלם, וכעבור כמה ימים התברר כי הוא נעצר.

מי שבכל מקרה לא יהיה צד משפיע על אישור העסקה היא רשות התחרות. זאת מאחר שבעסקה החדשה אין היבט שיכול לפגוע בתחרות, בעוד הפניקס כבר קיבלה אישורים לכל אחזקותיה הקיימות.

העסקת שבמסגרתה עשוי קונסורציום הקרנות מאבו דאבי לרכוש את השליטה בהפניקס תניב רווחים לשורה של מעורבים בה, ובראשם הקרנות האמריקאיות, סנטרברידג וגלטין, אך גם לבעלי תפקידים בחברה, למדינה שתקבל סכום ניכר ממסים וגם לחלק מהנהלת החברה הבכירה, בראשות המנכ"ל אייל בן סימון והיו"ר בני גבאי, שרוכשים יחד עם מנהלים נוספים עד 2% מהחברה בראשה הם עומדים.

הרווח של המנכ"ל, היו"ר גבאי וגם של תשובה

הקרנות האמריקאיות השקיעו בנובמבר 2019 סכום של כ־1.57 מיליארד שקל ברכישת כ־33% ממניות הפניקס מידי קבוצת דלק, בעסקה שהעניקה אז להפניקס שווי של 4.8 מיליארד שקל. מאז, צמח שווי החברה וכיום היא נסחרת בשווי של 9.7 מיליארד שקל, זינוק של פי שניים בשווי.

מזכר ההבנות למכירת השליטה שנחתם לפי שווי חברה של 9.2 מיליארד שקל, משקף לשתי הקרנות תשואה של בין פי 2.5 ל־2.7 על ההשקעה הכוללת דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים שהן קיבלו לאורך שלוש השנים האחרונות. בסה"כ, ירשמו שתי הקרנות רווח של כ־1.4 מיליארד שקל. קרן גלטין צפויה להישאר חלק מגרעין השליטה עם אחזקה של כ־6% ממניות הפניקס, בשווי של כ־550 מיליון שקל.

מתוך הסכום ששולם לדלק כדי לרכוש את השליטה בהפניקס, סנטרברידג' ולגטין השקיעו 750-800 מיליון שקל מכספן, ואת היתר נטלו כהלוואת מוכר מקבוצת דלק של יצחק תשובה ומאחד הבנקים, כשעל פי רוב בעסקאות כאלה מדובר במינוף בסכום דומה.

דלק ותשובה הם נהנים נוספים מהעסקה כשהקבוצה תקבל החזרי ריבית על החוב בסך של כ־235 מיליון, ותוספת של כ־150 מיליון שקל שישולם לה כאפסייד מהרווח שירשמו הקרנות על המכירה.

במקביל אליה, מי שיראו רווח גדול מהעסקה הם בן סימון וגבאי, לצד מנהלים נוספים בחברה. החזקה של 2% מהמניות על פי השווי בו נחתמה העסקה משקף מחיר של 184 מיליון שקל. לגלובס נודע, כי חלק מהסכום יושקע על ידי קבוצת המנהלים מתוך אמונה בעתיד החברה, אך כנהוג בעסקאות מסוג זה החלק הניכר מההשקעה מגיע מהלוואה שניתנת למנהלים ע"י בעלת השליטה, או כהטבה. בכל מקרה, פרטי המימון הכוללים גם את הגורמים המממנים טרם נדונו ולכן גם טרם סוכמו.

אגב, המנכ"ל בן סימון, התייחס בשבוע שעבר להתנהלות תחת קרנות ההשקעה הזרות. "קודם כל צריך לעבוד באנגלית. אנשים חושבים שזה שינוי פשוט כי כולם מדברים אנגלית בצורה כזו או אחרת, אבל למעשה אנגלית זה תרבות. הכל נמדד. מילה שנאמרת בסוף היום צריכה להתאמת עם המציאות ולהיות נכונה. זו תרבות של להסתכל על דברים בצורה הרבה יותר מחודדת ומדויקת. הפניקס עשתה מהפך בדרך הניהול שלה", אמר בוועידה של גוף התקשורת עדיף.

בהתייחס לכך שקרנות ההשקעה הזרות באות להשביח את הנכס, הסביר בן סימון כי זה אכן נכון וטוב. "כשאתה מתכנן לטווח הקצר בסוף היום אתה פוגש את המדיניות שלך. אם אתה מתכנן קצר ובנית משהו לא יציב אתה זה שצריך לתקן את הבעיות. מראש תבנה לטווח ארוך נכון, יכול להיות שמישהו אחר ימשיך את הדרך. אותו דבר נכון גם לחברות אחרות עם משקיעים אמריקאים. ההסתכלות היא לא על האקזיט של השנה הקרובה. גם הם מבינים שהמוניטין שלהם יושב על שזה שהחברה שתקנה מהם את הנכס תגיד שהשאירו לה חברה מצוינת".

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות