גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקת הענק של אבו דאבי והפניקס: המספרים, המכשולים והמרוויחים הגדולים

קרנות ההשקעה של ממשלת אבו דאבי פועלות לרכוש את השליטה בחברת הביטוח הישראלית החולשת על כ־370 מיליארד שקל ● בדרך מחכות ועדה ממשלתית הבוחנת היבטי ביטחון לאומי ורשות שוק ההון שבעבר הסתייגה מקרנות הנשלטות בידי ממשלות זרות ● וגם - מי המרוויחים הגדולים מהעסקה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי
אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

מהיום בו רכשו קרנות ההשקעה האמריקאיות סנטרברידג' וגלטין את השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס בנובמבר 2019, היה ברור שהם לא יחזיקו בה מעבר לשנים ספורות, כפי שעושות קרנות מסוגן כמעט בכל השקעה שהן מבצעות.

הערכות: הממשלה החדשה תדחוף לאישור עסקת ממשלת אבו דאבי-הפניקס | ניתוח
לא רק ביטוח ופיננסים: הפניקס מספקת גישה לכלכלה הישראלית

ואכן, חלפו שלוש שנים בלבד מאז רכשו הקרנות את השליטה בהפניקס מידי קבוצת דלק של יצחק תשובה. כעת, הן בדרך למכירת רוב החזקותיהן לידי קרן השקעות של ממשלת אבו דאבי, ADQ, תמורת 2.3 מיליארד שקל. העסקה מבטיחה להן רווח עצום של יותר מ־150% על השקעתן בחברה.

העסקה המתוכננת למכירת 25% ממניות הפניקס משקפת לחברה שווי של 9.2 מיליארד שקל - נמוך מעט משווי השוק הנוכחי של החברה, מה שהוביל לירידה יומית של כ־3% במניית החברה, אך משקף תשואה של 100% למניה בשלוש השנים האחרונות.

 

המגעים למכירת השליטה בקבוצת הביטוח בעלת השווי הגדול בישראל החלו בתקופה מהסוערות שידעו שוקי ההון הגלובליים בעשורים האחרונים. הריבית העולה הפילה מדדים ושוויי חברות נחתך בעשרות אחוזים, בהחלט לא תנאים מאקרו כלכליים אופטימליים לעסקאות מהסוג הזה. כך, עצם העסקה מהווה הבעת אמון במשק הישראלי בכללותו ובהפניקס בפרט, שבלטה אל מול יתר חברות הביטוח המקומיות גם בתקופה זו.

שאלת המפתח: האם העסקה תאושר?

הגורמים המעורבים בעסקה הפגינו אופטימיות עם פרסום מזכר ההבנות, אך עד לחתימת ההסכם יש להם עוד דרך ארוכה לעבור, מספר חודשים לפחות, והיא כרוכה בעיקר באישור הגורמים הממשלתיים והרגולטוריים בישראל.

למעשה, הענקת השליטה בחברת ביטוח, שמנהלת גם קרנות פנסיה וקופות גמל והשתלמות, מעניקה לגוף חיצוני שליטה על כספי החיסכון ארוך הטווח של מאות אלפי ישראלים.

נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה, ניהלה הפניקס סכום של 364 מיליארד שקל בנכסים, רובו הגדול כספים של הציבור. בנוסף, לאחר תום הרבעון סך הכנסים עוד צמח בעקבות עליות בשוקי ההון ורכישת בית ההשקעות אפסילון המנהל נכסים בסך כ־11 מיליארד שקל נוספים בקרנות נאמנות אקטיביות ותיקים.

הגורמים שיצטרכו להחליט אם לתת את השליטה על כספי הציבור לקרנות הזרות מתחלקים לשניים. הראשון הוא ועדת ההשקעות הזרות, או בשמה הרשמי: "הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות". השני, הוא הרגולטור המפקח על הפניקס - רשות שוק ההון.

חברי ועדת ההשקעות הזרות יצטרכו לבחון האם להעניק אישור שליטה בחברה הישראלית לקרן ממשלתית של מדינה זרה. בין השיקולים הרבים שייבחנו: סיכונים ביטחוניים או אסטרטגיים, שעשויים לקבל משנה תוקף, כיוון שמדובר על קרנות השקעה אמירתיות, על כל המשתמע מכך מבחינה ביטחונית ומדינית.

יהיה הגורם הממשלתי המאשר את העסקה אשר יהיה, הוא לא יוכל להתעלם מאישור שניתן אשתקד לקרן ממשלתית אחרת מאבו דאבי, מובאדאלה, לרכוש 22% ממאגר הגז תמר, בתמורה ל־1.1 מיליארד שקל.

רק לאחר שיתקבל אישורו של הגוף ממשלתי, יהיה למעשה תוקף אמיתי להחלטת רשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על הפניקס, שידרוש כתנאי מקדמי שכל דרישותיו יכובדו ע"י הצד הרוכש, מה שעלול לייצר פתח לתקרית דיפלומטית, אם למשל תרצה הרוכשת מאבו דאבי למנות דירקטור מטעמה בהפניקס שאליו תתנגד הרשות.

הסינים ניסו להשתלט ונכשלו

עוד יצטרך הרגולטור להבטיח כי לא תהיה שום התערבות חיצונית של המדינה השולטת בהתנהלות הפניקס: "בטווח הקרוב, אני לא רואה את העסקה הזו מאושרת על ידי מישהו", אומר בכיר בשוק ההון. "אני לא יודע אם היא תעבור בוועדת ההשקעות הזרות, אבל אם הוועדה תחליט שהכל מאושר מבחינתה, הרגולטור צריך לעבוד על מתווה שייצר חוצץ בין השליטה של הממשלה בקרן לבין הגורמים שמייצגים את השליטה בהפניקס, ואז אולי הוא יאשר אותה. אבל זה דבר שבדרך כלל לא קורה. האם הקרנות הזרות יסכימו לכך? לא בטוח. צריך לזכור שלייצר את הבטוחות הכרוכות במהלך כזה יש עלות והיא משנה את מחיר העסקה".

עוד לפני שהקרנות האמריקאיות השולטות כיום בהפניקס רכשו את השליטה, מי שניסו לעשות זאת ללא הצלחה היו קרנות השקעה סיניות, גם הן בבעלות ממשלתית. במקרה הזכור ביותר, הערימה יו"ר רשות שוק ההון דאז, דורית סלינגר, קשיים על הענקת היתר השליטה לקרן הסינית פוסון, בשל ההחזקה של המשטר הסיני בה. לאחר חודשים ארוכים הועברה לפוסון טיוטת היתר שליטה, אך העסקה נפלה לבסוף לאחר שיו"ר פוסון נעלם, וכעבור כמה ימים התברר כי הוא נעצר.

מי שבכל מקרה לא יהיה צד משפיע על אישור העסקה היא רשות התחרות. זאת מאחר שבעסקה החדשה אין היבט שיכול לפגוע בתחרות, בעוד הפניקס כבר קיבלה אישורים לכל אחזקותיה הקיימות.

העסקת שבמסגרתה עשוי קונסורציום הקרנות מאבו דאבי לרכוש את השליטה בהפניקס תניב רווחים לשורה של מעורבים בה, ובראשם הקרנות האמריקאיות, סנטרברידג וגלטין, אך גם לבעלי תפקידים בחברה, למדינה שתקבל סכום ניכר ממסים וגם לחלק מהנהלת החברה הבכירה, בראשות המנכ"ל אייל בן סימון והיו"ר בני גבאי, שרוכשים יחד עם מנהלים נוספים עד 2% מהחברה בראשה הם עומדים.

הרווח של המנכ"ל, היו"ר גבאי וגם של תשובה

הקרנות האמריקאיות השקיעו בנובמבר 2019 סכום של כ־1.57 מיליארד שקל ברכישת כ־33% ממניות הפניקס מידי קבוצת דלק, בעסקה שהעניקה אז להפניקס שווי של 4.8 מיליארד שקל. מאז, צמח שווי החברה וכיום היא נסחרת בשווי של 9.7 מיליארד שקל, זינוק של פי שניים בשווי.

מזכר ההבנות למכירת השליטה שנחתם לפי שווי חברה של 9.2 מיליארד שקל, משקף לשתי הקרנות תשואה של בין פי 2.5 ל־2.7 על ההשקעה הכוללת דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים שהן קיבלו לאורך שלוש השנים האחרונות. בסה"כ, ירשמו שתי הקרנות רווח של כ־1.4 מיליארד שקל. קרן גלטין צפויה להישאר חלק מגרעין השליטה עם אחזקה של כ־6% ממניות הפניקס, בשווי של כ־550 מיליון שקל.

מתוך הסכום ששולם לדלק כדי לרכוש את השליטה בהפניקס, סנטרברידג' ולגטין השקיעו 750-800 מיליון שקל מכספן, ואת היתר נטלו כהלוואת מוכר מקבוצת דלק של יצחק תשובה ומאחד הבנקים, כשעל פי רוב בעסקאות כאלה מדובר במינוף בסכום דומה.

דלק ותשובה הם נהנים נוספים מהעסקה כשהקבוצה תקבל החזרי ריבית על החוב בסך של כ־235 מיליון, ותוספת של כ־150 מיליון שקל שישולם לה כאפסייד מהרווח שירשמו הקרנות על המכירה.

במקביל אליה, מי שיראו רווח גדול מהעסקה הם בן סימון וגבאי, לצד מנהלים נוספים בחברה. החזקה של 2% מהמניות על פי השווי בו נחתמה העסקה משקף מחיר של 184 מיליון שקל. לגלובס נודע, כי חלק מהסכום יושקע על ידי קבוצת המנהלים מתוך אמונה בעתיד החברה, אך כנהוג בעסקאות מסוג זה החלק הניכר מההשקעה מגיע מהלוואה שניתנת למנהלים ע"י בעלת השליטה, או כהטבה. בכל מקרה, פרטי המימון הכוללים גם את הגורמים המממנים טרם נדונו ולכן גם טרם סוכמו.

אגב, המנכ"ל בן סימון, התייחס בשבוע שעבר להתנהלות תחת קרנות ההשקעה הזרות. "קודם כל צריך לעבוד באנגלית. אנשים חושבים שזה שינוי פשוט כי כולם מדברים אנגלית בצורה כזו או אחרת, אבל למעשה אנגלית זה תרבות. הכל נמדד. מילה שנאמרת בסוף היום צריכה להתאמת עם המציאות ולהיות נכונה. זו תרבות של להסתכל על דברים בצורה הרבה יותר מחודדת ומדויקת. הפניקס עשתה מהפך בדרך הניהול שלה", אמר בוועידה של גוף התקשורת עדיף.

בהתייחס לכך שקרנות ההשקעה הזרות באות להשביח את הנכס, הסביר בן סימון כי זה אכן נכון וטוב. "כשאתה מתכנן לטווח הקצר בסוף היום אתה פוגש את המדיניות שלך. אם אתה מתכנן קצר ובנית משהו לא יציב אתה זה שצריך לתקן את הבעיות. מראש תבנה לטווח ארוך נכון, יכול להיות שמישהו אחר ימשיך את הדרך. אותו דבר נכון גם לחברות אחרות עם משקיעים אמריקאים. ההסתכלות היא לא על האקזיט של השנה הקרובה. גם הם מבינים שהמוניטין שלהם יושב על שזה שהחברה שתקנה מהם את הנכס תגיד שהשאירו לה חברה מצוינת".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח