צח חרמון ויגיל מנוביץ / איור: גיל ג'יבלי
לחיים (שם בדוי), גמלאי צה"ל היה 1.2 מיליון שקל לבנות את ביתו. עד שהקרקע תופשר הוא ביקש למצוא אפיק השקעה משתלם בעידן של ריביות אפסיות ולהרוויח כסף מהסכום ששכב ללא שימוש. הוא בחר להשקיע את הכסף דרך MHR1 שבשליטת יגיל מנוביץ' וצח חרמון, חברת השקעות המתמחה בהשקעה בנכסים מניבים בגרמניה.
● ג'קי בן זקן מול השותף לשעבר: סכסוך הכוכבים של אשדוד והפשרה שקרסה | בלעדי
● המניה נפלה בכ-50% השנה, תשואת האג"ח נוסקת ובעלי המניות בדסק"ש מתקוטטים
חיים החל להשקיע בשנת 2017. בעדות שמסר בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כשבועיים, במסגרת בקשה שנדחתה להכריז על החברה חדלת פירעון, סיפר כי בתחילה הכול פעל מצוין, הוא קיבל תשואות כמובטח ואף המשיך להשקיע. הוא חיכה להפשרת קרקע לבניית ביתו. "צח וגם תמיר (איש מכירות בחברה- נ"ש) הבטיחו לי שאני מעביר את הכסף למספר חודשים עד שתהליך הבניה יתחיל. חודשיים לפני הקורונה אמרתי לו שהקרקע מופשרת לבנייה ואני רוצה את הכסף והוא אמר לי שאין לו את הכסף".
ההסכם עליו חתם חיים, כמו יתר המשקיעים, לא הבטיח את השבת כספי ההשקעה, אלא ציין במפורש כי יש אפשרות שהכספים יאבדו לחלוטין. "לחברה הזאת אין שום זכות קיום. הם משקרים. אומרים בעל פה שייקחו את הכסף לחודשיים שלושה ואז נועלים את הדלת", אמר חיים בביהמ"ש. "אני כועס. הבית שלי נלקח ממני. האמנתי להם. הייתי אידיוט. זה לא אומר שאני לא צריך לקבל את הכסף".
אתר החברה ממשיך לפעול כרגיל
החברה, שמבטיחה באתר שלה תשואה מהיום הראשון, שילמה למשקיעים תשואות גבוהות במשך שנים. הם היו מרוצים, הביאו בני משפחה להשקיע והרחיבו את השקעתם בנכסים נוספים. לטענת קבוצת משקיעים, בשנה האחרונה הופסקה העברת התשואות הקבועה. המשקיעים החלו לבדוק מה קרה עם המיליונים שהשקיעו, ולטענתם גילו שורת ממצאים מדאיגים.
300 משקיעים התאגדו ופנו בבקשה להכריז על החברה חדלת פירעון ולמנות לה נאמן. לפני שבועיים עשרות מהם התייצבו בביהמ"ש. לפי הבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד עמית לדרמן ודורית קרני ממשרד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ', בדיקת המשקיעים, שהשקיעו יחד 132 מיליון שקל, העלתה כי הוצגו להם מצגי שווא ונעשו מעשי הונאה.
לטענתם, החברה קיבלה כספים אך לא רכשה נכסים בחלק מהמקרים, גבתה עמלות בניגוד להסכמים, העבירה נכסים בין השותפויות וגייסה כספים ביתר. הם טוענים כי בניגוד למצגים שהוצגו להם, ההשקעות לא היו סולידיות, וכספיהם שימשו להלוואות עבור קונצרן שבשליטת איש עסקים גרמני. אחת הטענות היא כי נכס שקנו משקיעים נמכר ומיליונים הועברו להשקעות אחרות מבלי לידע את המשקיעים. בזמן שהמשקיעים מנהלים מערכה משפטית מול החברה, זו ממשיכה להציע לציבור באתר האינטרנט שלה "תשואה מהיום הראשון".
מנכ"ל החברה יגל מנוביץ, שהעיד בהליך, כינה את המשקיעים "שקרנים", "מחפשים לצוד אותנו, לא פועלים בתום לב", והאשים אותם שהם גורמים נזקים מול המשקיע הגרמני שמעל בכספים וטען כי אם יתנו לו לעבוד הם יראו את כספם.
ביהמ"ש דחה את הבקשה להליך חדלות פירעון
בסוף השבוע שעבר דחתה השופטת לושי עבודי את בקשתם של המשקיעים למנות נאמן ולהוציא את השליטה מבעליה. הסיבה לכך היא מבנה ההשקעות בה פועלת החברה דרך שותפויות ונאמנויות. כל משקיע חתם על הסכם מול שותפות שרכשה נכס ונחשב לשותף מוגבל. MHR1 שימשה כשותף הכללי ב־11 שותפויות. בשל מבנה זה, קבעה השופטת כי למשקיעים אין מערכת זכויות מול החברה, הם לא נושים של החברה ולכן לא יכולים לפנות בבקשה לפתיחת הליכים. זאת למרות ש־MHR1 היא השותף הכללי, המנהלת את ההשקעות בכל השותפויות. המשקיעים אף חויבו לשלם הוצאות משפט גבוהות של 50 אלף שקל.
בשלב מסוים עברה החברה לפעול באמצעות נאמנויות. זה היה לאחר שהרשות לניירות ערך קנסה את החברה, את יגל מנוביץ ואת צח חרמון בשל מכירת ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף ובגין הטעיית הרשות. הם חויבו לשלם באופן אישי 150 אלף שקל והחברה חויבה ב־350 אלף שקל. לפי ממצאי הרשות, החברה הציעה תשואה צפויה של 10% המהווים נייר ערך ואלו הוצעו ללא תשקיף ליותר מ־35 משקיעים.
בשיטה החדשה בה פועלת החברה, נחתמו הסכמים מולה ומונה נאמן על כספי המשקיעים. בניגוד לשותפויות המהוות ישות משפטית, בשיטת הנאמנויות אין את מי לתבוע מלבד החברה. בבקשת המשקיעים להליך חדלות פירעון, הם מציינים כי הרשות לניירות ערך הוציאה לחברה דרישה להפסיק את הפעילות בשנה שעבר. ברשות לני"ע סירבו להתייחס לכך.
המשקיעים טענו בפני השופטת, איריס לושי־עבודי, כי נכון לנהל הליך קולקטיבי ולא עשרות הליכים, אך השופטת קבעה כי "אף אם טענה זו תתברר לבסוף כנכונה (ואינני מביעה כל דעה בעניין), הדרך אליה עוברת דרך הליכים אזרחיים 'רגילים' ולא דרך בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה". השופטת הדגישה כי אין בהחלטתה כדי לקבוע לגבי הטענות למעשי הונאה והבהירה כי קביעתה מוגבלת להליך חדלות הפירעון. "מערכת החובות והזכויות של המבקשים אינה עם החברה, אלא עם השותפויות השונות שהן יישויות משפטיות נפרדות".
עדויות המשקיעים חשפו פער בין המצגות שהוצגו להם, לטענתם, לחוזים עליהם חתמו. משקיע נוסף שהעיד הוא בעל תואר שני במנהל עסקים שעובד כמנהל פרויקטים בחברת תעשייה ביטחונית. הוא השקיע דרך החברה 900 אלף שקל. "התפתיתי למה שהם אמרו במצגת העסקית", הסביר. והוסיף שבמצגת שהוצגה לו, הובטחה תשואה שנתית של 8%. עו"ד רז מנגל, מטעם החברה, הציג מצגת בה צוין כי החברה לא מבטיחה למשקיעים תשואה כלשהי אלא מציגה נתונים שהם צפי לתשואה. "אף אחד מהמשקיעים פה לא היה משקיע על סמך החוזה הדרקוני שהחתימו אותנו", השיב המשקיע על טענות הפרקליט. "כולם פה השקיעו על סמך המצגת העסקית".
בחוזים עליהם הוחתמו המשקיעים נכתב כי הם מודעים לכך שהם עלולים לאבד את השקעתם; החברה רשאית למנף את ההשקעה; החברה לא חייבת בגין הפסד הכספים; וההסכם גובר על כל מצג או מצגת שהוצגו.
בביהמ"ש התבקש אחד המשקיעים על ידי עו"ד מנגל להסביר מדוע חתם על ההסכם, "צח אמר לי זה חוזה סטנדרטי. האמנתי לו" השיב. כשנשאל מי הבטיח לו שיחזירו את הקרן, השיב כי כך נכתב במצגת העסקית. "חשבתי שאני עומד מול אנשים ישרים. עמדתי מול אנשים שהוליכו אותי שולל". המשקיע הוסיף "טעיתי. התפתיתי להבטחות שלהם ואני מצטער כי הוליכו אותי שולל מהיום הראשון".
גם משקיעה בשנות ה־50 לחייה סיפרה בביהמ"ש כי עבדה בחברת חשמל וחסכה בשנות עבודתה. היא השקיעה 900 אלף שקל בשנת 2016. גם אמה ואביה בן ה־96 השקיעו חצי מיליון שקל. מאז אמה נפטרה. "קיבלתי תשואות כמו שעון. לא העליתי על דעתי שתבוא הקורונה והם יתהפכו".
לדבריה, היא האמינה לחברה שהקורונה גרמה להפסקת תשלום התשואות וחיכתה בשקט, אבל איבדה אמון. "אני יכולה רק לבוא לעצמי להאשים את עצמי. אבל אתם חייבים כסף. יש לכם חוב לאנשים שהשקיעו אצלכם כספים של פנסיה. חסכתי שקל לשקל. נתתי לכם את הכסף שתעשו בו דברים טובים ואתם לקחתם הלוואות והעברתם ועשיתם בלגן".
המשקיעים ענו באופן דומה לשאלה החוזרת למה חתמו על הסכם שלא משקף את מה שהובטח להם, לטענתם, בעל פה או במצגת. "גם כשאני הולכת לעשות ניתוח הרמת עפעפיים כותבים לי שאני יכולה לקבל אירוע מוחי, ואני יכולה לקבל דום לב, ועדיין אני חותמת", אמרה המשקיעה. "בפרסומים, בשיחות ובהחתמות התחייבו לתשואות מאוד מסוימות", סיפר משקיע אחר והוסיף: "החוזה שחתמנו עליו זה כמו שכתוב באקמול. אתה יכול למות מדום לב, אז גם כאן כתוב שכספך יכול לרדת לטמיון".
המנכ"ל צחק בעדות משקיע, השופטת נזפה
לדיון שהתקיים בבקשה למינוי נאמן לחברה, הגיעו עשרות משקיעים רובם אנשים מבוגרים. הם מילאו עד אפס מקום את אולמה של השופטת איריס לושי־עבודי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הדיון, שנמשך 5 שעות, היה חריג ואמוציונלי.
מנוביץ נראה זחוח, הרבה להעיר הערות כאשר המשקיעים העידו והתווכח עם עורך דינם עד לחילופי קללות. בשלב מסוים צחק למשמע עדות של אחד המשקיעים. לושי־עבודי פנתה אליו ואמרה "מה הטעם להתייחס ככה למשקיעים שלך? אני מבקשת שלא תצחק".
הוא העיד בביהמ"ש וטען כי המשקיעים "השקיעו בהשקעה שהם יודעים טוב מאוד במה הם השקיעו, אי אפשר להגיע ל־10% תשואות בלי לקחת סיכון". הוא גם טען שכתב למשקיעים באופן אישי במייל שאם הם חייבים את הכסף, שלא ישקיעו.
מנוביץ' האשים את המשקיעים כי הם "מחבלים לנו בעבודה", יצרו קשר עם המשקיע הגרמני שלטענתו גנב את כספם, וכינה את המשקיעים שקרנים. כאשר התבקש על ידי השופטת להסביר את הטענה, החל מנוביץ' להכפיש את המשקיעים באופן אישי. השופטת קטעה אותו.
כאשר עומת עם הטענה כי בכספי ההשקעה לא נקנו נכסים, אלא ניתנו הלוואות, השיב המנכ"ל: "אנחנו ניסינו לחסוך תשלומי מס מהמשקיעים וכתבנו בדוחות הכספיים חלק מהדברים כהלוואה, זה רק תעלולים חשבונאיים". הוא הוסיף שהוגשו תביעות נגד המשקיע הגרמני שמכר, לטענתו, נכס מאחורי גבם. המשקיעים טוענים מצידם כי סכסוך עסקי בין החברה לשותף הגרמני אינו סיכון שהם צריכים לשאת בו.
במקביל, מתנהלת תביעה של משקיע נגד החברה וכן שלושה הליכים לפירוק 3 שותפויות מתוך ה־13. גם שם טוענים משקיעים של החברה, באמצעות עו"ד איתן שמואלי ממשרד ליפא מאיר, כי החברה כשותף הכללי, הונתה ורימתה אותם. תביעה ייצוגית שהוגשה בתחילת השנה, גם בטענה למצגי שווא והטעיית משקיעים, עודנה מתנהלת ורשות ניירות ערך משתתפת בהוצאות התביעה.
המשקיעים שוקלים לערער על דחיית בקשתם לביהמ"ש העליון. אפשרות אחרת העומדת בפניהם, כפי שציינה השופטת, היא להגיש תביעה נגד החברה.
תגובת החברה: "הטענות אינן נכונות"
באי כוחה של החברה, עוה"ד איתן ארז ורז מנגל, מסרו בתגובה: "מהשאלות של כתבת גלובס עולה כי מדובר בכתבה מגמתית, שמתעלמת לחלוטין מהעובדה שבקשת הפירוק ההזויה וחסרת העילה נדחתה על הסף תוך חיוב המבקשים בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים. הטענות שהועלו על ידי קומץ משקיעים אינן נכונות, ועובדה היא כי בקשתם לבית המשפט נדחתה. חברת MHR1 תמשיך לפעול לטובת לקוחותיה בהגינות ובשקיפות כפי שעשתה עד כה תוך השגת תשואות נכבדות ביותר".