גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקדמיה ותעשייה: השילוב שיוציא את ההייטק הישראלי לדרך חדשה

שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה בישראל דווקא בימים אלה של משבר עולמי, הוא חשוב והגיוני מאוד ● זה הזמן לרתום את המוסדות האקדמיים בארץ לאמץ גישה פרואקטיבית ליזמות כדי להניח את התשתית לכלכלת החדשנות

מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב / צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב / צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' צבירן הוא חבר סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת ת"א. שי הוא יזם הייטק, משקיע הון סיכון ויזם חברתי. כיהן כשר המדע והטכנולוגיה. כיום שותף השקעות בקרן ההון סיכון Disruptive AI.

השנה האחרונה הייתה לא קלה להייטק הישראלי בכלל ולתעשיית הסטארט-אפים בפרט. אם בשנים הקודמות זרמו לחברות ההייטק נהרות של כסף, הרי שקטר ההשקעות נעצר בחריקה ויותר חברות מתקשות לגייס מימון ונאלצות לקצץ בהוצאותיהן ובמצבת כוח-האדם. נראה שטרם הגענו לתחתית, ומחכים לנו עוד חודשים מאתגרים שבהם קצב הפיטורים לצד גל סגירת חברות ילך ויתעצם, והשווי החלומי שקיבלו חברות טכנולוגיה ב-2021 ייחתך משמעותית.

הסיבה לקשיים בהייטק, ובמיוחד בסטארט-אפים היא המשבר הכלכלי בעולם שמתבטא בחוסר יציבות בשווקים, עליית ריבית, אינפלציה שמלווה בחששות למיתון ועוד. משבר זה משליך ישירות לפחות בשני מישורים: ראשית, מקורות המימון לסטארט-אפים שהיו זמינים באופן רחב ונדיב, הם כיום מוגבלים וסלקטיביים; בנוסף, חברות ההייטק תלויות בשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד במערב והמשבר הכלכלי בשילוב השלכותיהם של המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה הגלובלי מקשים על חברות ההייטק הישראליות לפתח ולהרחיב מכירות ועסקים בזירה הבינלאומית.

המצב הפוליטי משפיע

מעל כל אלה מרחפת גם עננת האי ודאות של המצב הפוליטי. תוצאות הבחירות הביאו להקמתה של ממשלה חדשה, המציגה סדר יום ימני ושמרני. מבלי להביע עמדה, בהחלט ייתכנו השלכות על כלכלת ישראל, מעמדה של בעולם והרצון לעשות עסקים בישראל, ומכאן השפעה ישירה ומיידית על ההייטק המקומי. ברם, משברים באים והולכים ובכל משבר יש גם ניצני הזדמנויות. השאלה היא איך ניתן להפוך את המשבר ואת אי הוודאות להזדמנות? אחת התשובות היא חיזוק התשתיות המשלבות את האקדמיה והתעשייה כבסיס להמשך הצמיחה של כלכלת החדשנות.

האוניברסיטאות בישראל מדורגות גבוה בדירוגים בינלאומיים, במיוחד בהתחשב בהיותן ציבוריות עם משאבים מוגבלים. ארבע אוניברסיטאות ישראליות - העברית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת ת"א - מדורגות בין 150 המובילים בעולם לפי מדד שנחאי.

מעבר להישגים המדעיים המרשימים, האוניברסיטאות הן גם מקור מוביל בהצמחת היזמים שמניעים את קטר ההייטק. חברת הנתונים והדירוג פיצ'בוק מפרסמת מדי שנה דירוג של המוסדות להשכלה גבוהה, המתבסס על מספר היזמים שיצאו משורותיהם של מוסדות אלו, הקימו חברות וגייסו הון סיכון. בצמרת הדרוג העדכני, שבדק כ-150,000 בוגרי תואר ראשון, נמצאות אוניברסיטאות סטנפורד וברקלי ומיד אחריהן הרווארד ו-MIT. אפשר לומר שבשל תקציבי הענק שלהן, ארבע האוניברסיטאות האלו נמצאות בליגה משלהן. אבל, האוניברסיטאות הישראליות ממוקמות גבוה מאוד בדירוג זה כשאוניברסיטת ת"א ממוקמת במקום השביעי בעולם והיא היחידה מחוץ לארה"ב בעשיריה הפותחת, הטכניון מדורג במקום ה-15, העברית במקום ה-31, הבינתחומי במקום ה-38 ואוניברסיטת בן גוריון במקום ה-45. מדובר בהישג חסר תקדים, בו חמש אוניברסיטאות ישראליות מדורגות בתוך ה-50 המובילות בעולם בהצמחת יזמים בוגרי תואר ראשון שגייסו הון סיכון. בנוסף, בדירוג בוגרי תארים מתקדמים ממוקמת אוניברסיטת ת"א במקום ה-14, העברית במקום ה-32 והטכניון במקום ה-36. אין ספק שגם הישג זה הוא תעודת כבוד למדינה בגודל של ישראל בה המוסדות האקדמיים הם מוסדות ציבוריים והוא מלמד על הפוטנציאל הקיים בהצמחת מיזמים המבוססים על טכנולוגיה עמוקה שהיא פרי מחקרים של בוגרי תארים מתקדמים, בעיקר בתחומי המדעים.

פוטנציאל לא מנוצל

הנתונים האלה מחזקים את התחושה שיש פוטנציאל לא מנוצל וניתן לעשות עוד כדי לצלוח את המשבר הנוכחי ולצאת ממנו עם כלכלת חדשנות צומחת ומחוזקת.

בשנים האחרונות החלו האוניברסיטאות לשלב לימודי יזמות כחלק מלימודי האקדמיה במסלולים טכנולוגיים ובמסלולים אחרים כמו כלכלה וניהול, מדעי החיים ועוד. בעוד שהנטייה המסורתית היא לראות סטודנט כחוקר עתידי הרי שחלק מהמוסדות הוסיפו לתפקידיהם גם את טיפוח היזמות והקניית כלים וערכים שיסייעו לבוגרות ולבוגרים במסע היזמות, אם ייבחרו בו. בעוד שיזמות איננה רק מיומנות אותה ניתן לרכוש אלא גם ביטוי לאופי ולאוסף תכונות, הרי שבהחלט ניתן לצפות שקורסים אקדמיים ולימודים התנסותיים יעשירו את הידע ויקנו כלים חשובים למי שמגדירים עצמם כיזמים, כדי להעניק להם נקודת פתיחה חזקה בתחילת מסעם להגשים את חלומם. כותבי טור זה חזו בשנים האחרונות באלפי יזמיות ויזמים שהוכשרו בקמפוסים בישראל ויצאו לנתיב היזמות כשהם מוכנים יותר ומועשרים בתחומי ידע רלוונטיים לדרכם.

תחום תשתיתי נוסף שיכול לסייע לצמיחת דור של חברות חדשניות הוא מסחור הידע הרב שנוצר באוניברסיטאות. שיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה, שיסייע למסחר הישגי מחקר, מדע וטכנולוגיה שפותחו בקמפוסים ולהכניס אותם לתוך חברות סטארט-אפ, יכול לייצר גל של חברות ישראליות בשלבים מוקדמים בתחומי "הטכנולוגיה העמוקה", תחומים שבאופן מסורתי מהווים את אחד היתרונות היחסיים של תעשיית החדשנות הישראלית. דווקא זמנים כאלה של משבר הם הזמן להקים, לטפח ולהשקיע בחברות מהסוג הזה, כאלו שמתבססות על טכנולוגיה ומדע עמוקים, ובונות את עצמן תשתיתית לטווח ארוך.

שווי נמוך יותר

המשקיעים שעדיין פעילים, למרות המשבר, נוטים להתמקד בשלבים המוקדמים של היווצרות חברות וזאת מכמה טעמים: ראשית, ההשקעות הנדרשות הן יותר נמוכות והשווי המיוחס לחברות בתחילת הדרך הוא יותר נמוך. שנית, טבעם של משברים להסתיים כשמניסיוננו בעשורים האחרונים אנו עדים להתקצרות זמני היציאה מהמשבר. משמעות ההשקעה בשלבים מוקדמים כיום היא שהמשקיעים מקווים שהתקדמות החברות וההזדקקות להשקעות תתרחש במקביל להתאוששות הכלכלית בעולם והפנייה מחודשת של השקעות לחברות מבטיחות, אותן אלו שכרגע נמצאות בתחילת דרכן. כך קרה בשני המשברים הקודמים של המאה הזו וכך מן הסתם יקרה גם הפעם.

מכאן, ששיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה דווקא בימים של משבר, הוא חשוב והגיוני. זה הזמן לרתום את המוסדות האקדמיים בארץ לאמץ גישה פרואקטיבית ליזמות כדי להניח את התשתית לכלכלת החדשנות ובכלל זה: לכלול הכשרת יזמים כחלק מהקוריקולום האקדמי, לנקוט בפעולות שיעודדו חשיבה יזמית, לעודד ולקדם מחקר יישומי במקביל למחקר הבסיסי, לאתר הזדמנויות המבוססות על טכנולוגיה עמוקה וידע שנוצר באקדמיה, לחזק את הממשקים בין האקדמיה לתעשייה ולאתר ולתמוך בדור הבא של יזמות ויזמים ישראלים שיתרמו ליצירת עולם טוב, בטוח, מעניין, בריא ונקי יותר, כמו שעשו קודמיהם.

אומת חדשנות

ניתן וצריך להקים את ענקיות ההייטק הישראלי של העשורים הבאים. אין ספק שכלכלת החדשנות תמשיך לדחוף קדימה את הכלכלה הישראלית, בהתבסס על היתרונות היחסיים שלנו, ההצטיינות האקדמית והאופי היזמי של הדור הצעיר, זה שייקח על עצמו את התפקיד לשמר את מעמדנו הבינלאומי לא רק כאומת הסטארט-אפ אלא כאומת החדשנות והחברות החדשניות המובילות בעולם.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר