גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות שיעור החדירה הנמוך, הביקוש לקרקעות לדיור מוגן בעלייה

רק 2.5% מהגמלאים בישראל חיים בדיור מוגן, לעומת ממוצע של 7%־8% בעולם המערבי • אלא שאחרי שנים בהן המכרזים של רמ"י לדיור מגון נכשלו באחוז גבוה, בשנה האחרונה 75% מהם הסתיימו בהצלחה • מה הוביל לתפנית ומי מתכנן כפר נופש לגמלאים בדימונה

בית דיור מוגן עבור הציבור הדתי לאומי ביישוב אלקנה / הדמיה: יח''צ
בית דיור מוגן עבור הציבור הדתי לאומי ביישוב אלקנה / הדמיה: יח''צ

לפני יותר משלוש שנים, באוגוסט 2019, פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרז עבור שלוש קרקעות לבניית 750 יחידות דיור (יח"ד) מוגן במודיעין, בראשון לציון וברמלה. המכרזים לא זכו להתעניינות, לא הוגשו הצעות ולא נמצאו רוכשים גם אחרי שהמכרז הוארך כמה פעמים.

מקרה דומה אירע בירושלים: במאי 2019 פרסמה רמ"י מכרז עבור קרקע לבניית 250 יח"ד מוגנות בפסגת זאב שעבורו לא הוגשו הצעות. אותו מכרז פורסם שוב כעבור שנתיים וגם אז לא הוגשו עבורו הצעות.

העתיד של העיר רחובות וכאב הראש של הרכבת הקלה: מה צפוי השבוע בנדל"ן
"אם אתם מחפשים דירה למגורים אל תחכו שהמחירים יירדו": מה צופים ארבעה מומחי נדל"ן ל-2023? | כסף בקיר

מדובר במיקומים מבוקשים בשוק הנדל"ן למגורים, אולם כשמדובר בדיור מוגן הביקוש לקרקעות לא זכה להתעניינות. על כך מעידות תוצאות נוספות של מכרזים באתר רמ"י: בין נובמבר 2020 עד נובמבר 2021 רמ"י פרסמה 13 מכרזים לטובת דיור מוגן מתוכם רק 47% נמכרו - שישה מתוך 13. בין 2019 ל־2020, רק שניים מתוך שבעה מכרזים, המשקפים 28.5% מהמכרזים, מצאו רוכשים.

לאחרונה, סגמנט מגורים זה, המוגדר בענף הנדל"ן כנדל"ן מניב, קיבל תפנית חדה ובשנה האחרונה מתוך 16 מכרזים המיועדות לדיור מוגן/בתי אבות, 12 נמכרו כלומר 75%, וגם המחירים עולים.

פוטנציאל ל־30 אלף יח"ד בשני העשורים הקרובים?

ממחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי שוק הדיור המוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי בישראל מונה כיום 100 מוסדות עם 15 אלף יח"ד שרובן באזור גוש דן והשרון. בגיאוקרטוגרפיה מאמינים כי תהליכים דמוגרפיים וכלכליים מייצרים פוטנציאל גידול משמעותי של הענף, וככל שיהיה אימוץ נרחב יותר (חשיפה ועלייה ברמת החיים) הצורך במספר יחידות הדיור ימשיך ויגדל.

מהמחקר עולה עוד כי הכפלת האוכלוסייה לבדה מצריכה תוספת של כ־15 אלף יח"ד במהלך שני העשורים הקרובים. "ככל שבתי הדיור המוגן יספקו את הצרכים של אוכלוסיית הגיל השלישי, יש לצפות לאימוץ הקונספט והגדלת שיעור המימוש - מה שיכול לעודד פיתוח של עד 20 אלף יח"ד במהלך שני העשורים הקרובים. כ־1,000 יח"ד בשנה השקולות לשלושה־ארבעה בתים חדשים בשנה", אומרים בגיאוקרטוגרפיה. כתוצאה, להערכת המכון, היצע הקרקעות לבתים צפוי לגדול בשנים הקרובות - על רקע שילוב ייעוד לדיור מוגן בתוכניות מתאר לשכונות חדשות כחלק ממגמה תכנונית.

מגדלי הים התיכון בגני תקווה. ''מעסק נישתי לנדל''ן מניב'' / צילום: יחצ

גם פירמת המחקר והייעוץ האסטרטגי VCELL ברשות מוטי ויזל, בשיתוף גב' יולי גת יו"ר ארגון א.ב.א (איגוד בתי אבות ודיורים מוגנים בישראל), ערכו בדיקה ובחנו כיצד תשפיע כניסת חברות הבנייה והיזום על שוק הדיור המוגן. לפי הערכתם "עלות הקמת בית דיור מוגן או כפר גמלאים הכולל 250־350 יח"ד, היא בין 400־600 מיליון שקל כולל רכיב הקרקע. מכך נגזר, כי במידה וכל יזם חדש שנכנס לתחום יקים מבנה דיור מוגן אחד לכל הפחות, היקף ההשקעה בתחום עשוי להגיע לכ־4 מיליארד שקל בשנים הקרובות".

אחת החברות בתחום היא חברת פרוטיאה, שבבעלות קבוצת שפונדר. החברה מפעילה כיום שני בתי דיור מוגן ומקימה שניים נוספים שאחד מהם מיועד לציבור הדתי־לאומי ביישוב אלקנה ועלות הקמתו נאמדת בכ־420 מיליון שקל. יהושע שפונדר, הבעלים של פרוטיאה, סבור כי הרווח מהענף המניב הזה משתלם יותר מכל נכס מניב אחר והסיבה לכך היא המודל הכלכלי שלו.

לדבריו, "הרבה מהחברות שנמשכו לענף, הן שחקניות גדולות ומוסדיים. הן ראו דוחות כספיים והבינו את הרווחים שיש בו ואת הפוטנציאל שטמון בו. בסך הכל 2.5% מכלל גמלאי ישראל גרים בדיור מוגן, בזמן שבעולם המערבי בערך 7%־8% מהם משתמשים בסגמנט דיור זה. וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון שאוכלוסיית ישראל הולכת ומזדקנת".

רשת מגדלי הים התיכון הינה אחת מהחברות הוותיקות בענף הדיור המוגן בישראל ובבעלותה שבעה נכסי דיור מוגן פעילים בהיקף של כ־1,650 יח"ד ועוד 1,000 נוספות בשלבי פיתוח. החברה רכשה לפני כשנה קרקע להקמת פרויקט בהיקף של 500 יח"ד בפארק איילון הסמוך לצומת מסובים, חתמה על הסכם אופציה להקמת בית דיור מוגן בחיפה ורכשה נכס להקמת בית דיור מוגן בתל אביב. כמו כן היא מקימה בימים אלה בית דיור מוגן ברחובות שיכלול 250 יחידות דיור.

מוטי קירשנבאום, יו''ר מגדלי הים התיכון / צילום: רמי זרנגר

מוטי קירשנבאום, יו"ר מגדלי הים התיכון, מסביר שהתחום הזה היה במשך שנים רבות ענף נישתי לנדל"ן מניב. לדבריו, "שכנענו את הרשות לניירות ערך שמדובר על נדל"ן מניב ולא רכוש קבוע. עד אותה נקודת זמן הדוחות הכספיים נראו רע מאוד והדוח רווח וההפסד היה תמיד בהפסד".

"ב־2014, הרשות קיבלה את עמדתנו ומכאן נפתח פתח לכל החברות שגילו הזדמנות להשקעה בענף, והרבה מהן הצטרפו לתחום. זה נבע בין היתר בשל גידול וצמיחה במספר המבוגרים בישראל. גם כל נושא התפיסה של התחום הייתה בעבר שלילית והיום אנשים מבינים את הערך המוסף שיש בדיור מוגן".

קירשנבאום מציין כי המכרזים של רמ"י שלא מצאו רוכשים הם לא אטרקטיביים הן מבחינת המיקום והן מבחינת זכויות הבנייה, אולם מציין שהביקוש ההולך וגדל באחרונה לא מהווה סיכון עבורו. "יש לתחרות בענף שני היבטים" הוא אומר. "מצד אחד היא גורמת לנו התאמץ ולשלם יותר, ומצד שני היא מובילה לחשיפה יותר טובה של הענף וזה מעלה למודעות את עניין הדיור המוגן ויש לזה השפעה חיובית.

"אני חושב שהביקוש יעלה בשנים הקרובות כי התפוסה כיום גבוהה - כ־94%, ואחוז החדירה - כלומר מימוש השירות בקרב האוכלוסייה - הוא נמוך, וזה אומר שמדובר על תחום שטרם הגיע למיצויי. הרווחיות נובעת מתזרימי מזומנים שמתקבלים לתקופה של 10 שנים. מה שאומר שאין השפעה מאינפלציה או מריבית, או שרק חלק מהסכום מושפע מריבית בניגוד לשאר ענפי הנדל"ן מניב המושפעים מהתנודות בשוק"

2.88 מיליון שקל על קרקע ששווה 9 מיליון שקל

בגזרת השחקנים הקיימים בענף, העסקים נראים פחות או יותר כרגיל. אולם מה שמעניין לא פחות הוא כניסתם של שחקנים חדשים לתחום. חלקם ניצלו את חוסר העניין שעוררו מכרזים וקפצו על המציאה - בסוף מדובר על קרקע לבנייה בתקופה של מצוקת קרקעות ומשבר דיור, ואפיק מניב נוסף התקבל אצלם בברכה.

קבוצת ביג הודיעה לאחרונה כי זכתה במכרז של רמ"י לחכירת שטח בזכרון יעקב הכולל כ־12 דונם עבור הקמת 250 יחידות דיור מוגן, וכן כ-3,000 מ"ר שטחי מסחר נלווים. עבור זכויות החכירה תשלם ביג לרמ"י כ-63 מיליון שקל וכ-5 מיליון שקל בגין הוצאות פיתוח. פרויקט הדיור המוגן בזיכרון יעקב מתווסף לפרויקט דיור מוגן נוסף בבעלות ביג שנמצא כבר בשלבי תכנון בנס ציונה וימנה כ־300 יחידות דיור.

דוגמה נוספת היא זו של חברת גשם למשתכן מקבוצת גשם החזקות, המתמחה בדרך כלל בנדל"ן למגורים ופתרונות דיור לשוק החופשי.

ביולי האחרון זכתה הקבוצה בקרקע המיועדת לפרויקט דיור מוגן בדימונה. הקרקע, בשטח של כ־15 דונם, מיועדת לבנייתן של 200 יחידות דיור. ההצעה של גשם, שעמדה על 2.88 מיליון שקל, הייתה ההצעה היחידה שהוגשה במכרז של רשות מקרקעי ישראל - בזמן שהשומה על הקרקע העריכה את שוויה ביותר מ־9 מיליון שקל.

"קנינו קרקע מפותחת במחיר מינימום"

שמגר ואקנין, בעלים ומנכ"ל גשם החזקות, מסביר כי החברה מתעסקת בכל קשת הנדל"ן, ובגלל התחרות על קרקע למגורים, חיפשה אפיקים חדשים להשקעה. הוא מציין כי בענף הדיור המוגן התמחור של המנהל שגוי, לכן העסקה משתלמת. וקנין סבור כי היום אין הרבה דיור מוגן חדש ואיכותי.

שמגר ואקנין / צילום: גשם החזקות

לדבריו, "כיום מדובר בבתים עייפים עם תמורה מאוד נמוכה. אנחנו בכוונה הלכנו על דימונה כי הצפיפות של המגרש נמוכה ואפשר לבנות שם 'קומפלקס' גדול".

וקנין מוסיף כי "דימונה מרוחקת אבל היא נגישה, וראינו שאפשר לממש פה חזון - כלומר כפר נופש לגיל השלישי. לכן קנינו קרקע מפותחת במחיר מינימום, אז יש אפשרות למימוש כלכלי מאוד טוב.

"כשבמרכז הארץ מוכרים קרקע מאוד צפופה האפשרות לפתח בה 'ריזורט' מוגבלת. פה אנחנו גם יכולים לבנות משהו טוב ולמכור בזול. יחד עם זאת אני איש נדל"ן ומזהה הזדמנויות, על אחת כמה וכמה כשמדובר על קרקע זולה בדימונה".

"ללא שום קשר למחיר של הקרקע הייתי רוצה להיכנס לענף. היום הגיל השלישי או שנאלץ לגור לבד או שהוא נופל נטל על הילדים, ופה אנחנו רוצים לתת פתרון לדיור מוגן איכותי. אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך - מה שנכון לאשכנזים, שהם רוב האוכלוסייה כיום בדיור המוגן, יהיה נכון בעתיד גם ליהודים ממוצא מזרחי ולערבים. כרגע אנחנו מתכננים לבד אבל נשמח לצרף שותף חזק שנמצא בעסק".

"לא קניון. יש כאן דבר אחר, מקצועי לחלוטין"

אז איך המודל הכלכלי עובד?
"מי שמצטרף לפרויקט משלם מקדמה אבל הוא לא רוכש זכות קניינית אלא זכות מגורים", אומר יהושע שפונדר. "הדייר משלם פיקדון שזה מעין הלוואה לחברה היזמית, והוא נשחק בממוצע של 3.5% לשנה והכדאיות של היזמות היא שגיוס הפיקדונות מכסים את העלויות של הפרויקט".

שפונדר מציין שמדובר על נכס מניב שתוך שנתיים מחזיר את ההשקעה בו בניגוד לנכסים מניבים "קונבנציונליים" שלוקח להם 10־13 שנים בממוצע.

"היום יש משהו כמו 12 אלף גמלאים שגרים בדיור מוגן ובבתי אבות והפוטנציאל הוא ליותר מפי שלושה. אני בטוח שהשוק הזה יגדל, זה שוק חדש שעוד לא התפתח בישראל".

עוד אומר שפונדר כי "הבתים שנבנו ונבנים היום פונים לאוכלוסייה במצב סוציו־אקונומי גבוה יותר, אולם הביקוש הגדול קיים בשוק לרמת הסוציו־אקונומית ממוצעת, ולצערי הרב לא נבנים פרויקטים שיתאימו לרמת הכלכלית הזו".

עם זאת, הוא סבור כי חלק מהחברות החדשות שנכנסו לשוק הזה עושות טעות. לדבריו, "זה לא קניון. יש כאן דבר אחר, מקצועי לחלוטין המצריך ידע מאוד גדול כולל מתן שירות לאנשים מסביב לשעון ולא קל להפעיל אותו".

"להנגיש את הדיור המוגן לכל האוכלוסייה, מבחינת המחיר"

האדריכלית דנית שנהב, מומחית בתכנון בתי דיור מוגן מכנען שנהב אדריכלים, שתכננה בין היתר עבור קבוצת עזריאלי, רשת פרוטיאה, רשת בית בלב ועוד מסבירה כי "דיור מוגן הוא קומפלקס שיש בו גם מוגנות רפואית - שירותי רפואה, הגנה פיזית - שומר בכניסה, וגם יש בו נושא חברתי־תרבותי.

אדריכלית דנית שנהב / צילום: גיא גלעד

"אנחנו מכינים דירת מינימום שתכלול חדר שינה, סלון, מטבח, חדר רחצה ופינה למטפל - שהיא בשטח 4 מ"ר לפחות וכוללת מקום למיטה, לארון ולאסלה נוספת, אומרת שנהב. "היחידה הקטנה היא בשטח 59 מ"ר. זו דירה שיש בה הרבה מחשבה על המעברים, כדי שלאנשים בכיסא גלגלים יהיה קל לנוע. במטבח דואגים שיהיו דלתות עם פתחים רחבים יותר ולא גבוהות. גם המרפסת היא דבר חשוב מאוד ולפעמים היא אפילו יותר גדולה מהשטחים של המרפסות בדירות רגילות".

שנהב סבורה כי האתגר הגדול הוא הנגשת הדיור המוגן לכל האוכלוסייה, מבחינת המחיר. לדבריה, "אנחנו מנסים לעשות דיור מוגן למעמד הביניים, בפרויקטים שיש בהם יותר יחידות דיור כך שיהיה יותר כלכלי ליזם. אם יהיה לנו יותר יחידות דיור בתמהיל משתנה יהיו יותר ביקושים".

בנוסף היא מציינת כי "25% מכלל המבוגרים באוכלוסייה היום גרים לבד, וחווים בדידות. דווקא הקורונה הבהירה שלשבת בבית לבד יותר קשה וזאת למרות התדמית השלילית שנוצרה סביב הדיור מוגן וההדבקות".

שנהב מזכירה כי דיור מוגן מוגדר בתב"ע כדיור מיוחד שלא ניתן להמירו למגורים. לדבריה, "אי אפשר לשנות את הייעוד למגורים. בכל תב"ע לשכונות מגורים חדשות אנחנו מקצים שטח מוגדר מראש לטובת דיור מוגן, כך שמראש תהיה הגדרה של מתחם מגורים לאוכלוסיית הגיל השלישי".

עוד כתבות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"