גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוסיה נגד נורבגיה: החזית החדשה שנפתחת בארכיפלג הארקטי

נורבגיה היא הריבון של קבוצת האיים סוואלבארד אבל בחסות הסכם ורסאי שנחתם ב־1920, מוסקבה ממשיכה להפעיל שם מכרות פחם וליישב אזרחים רוסים ● מנגד, נורבגיה לא רק כורה פחם, אלא גם מתכננת קידוחי נפט ● בצל המתיחות בין רוסיה למדינות המערב בשל המלחמה באוקראינה, מוסקבה מאשימה את אוסלו במניעת אספקה לעיירה הרוסית בארנטסבורג שנמצאת בארכיפלג

לוחם רוסי בחוג הארקטי / צילום: Associated Press, Vladimir Isachenkov
לוחם רוסי בחוג הארקטי / צילום: Associated Press, Vladimir Isachenkov

בצל המלחמה הקרה החדשה שמתרקמת בין רוסיה לבין נאט"ו, גוברים המתחים גם באזור ארקטי נידח יחסית שעד כה ריכז מעט תשומת לב. ארכיפלג סוואלבארד (שפיצברגן), קבוצת איים בשליטת נורבגיה שבה עדיין קיימים חוקים בינלאומיים מימי הסכמי ורסאי המסדירים נוכחות רוסית, הפך בחודשים האחרונים לזירה שבה מאיים להתלקח עימות מחודש בין מוסקבה לבין המערב. כמו במובלעת קלינינגרד שלחופי הים הבלטי או במסדרון סובאלק שבליטא, התגברות המתחים בין רוסיה למערב מאז שמוסקבה פתחה במלחמה נגד אוקראינה בפברואר השנה מפרה שלווה יחסית שנמשכה עשורים.

בצל משבר האנרגיה: גרמניה מחזירה לפעילות תחנות כוח פחמיות
המשקיעים הקטנים נוטשים את וול סטריט, ובמשפחות שלהם נושמים לרווחה |WSJ
הדולר סגר את הרבעון הגרוע שלו זה 12 שנה. למה דווקא מול השקל הוא מתחזק?

בחודש שעבר נעצר בטרומסו שבצפון נורבגיה אזרח רוסי בשם אנדרי יקונין, איש עסקים בן 47 בעל אזרחות בריטית ורוסית. מדובר בבנו של ולדימיר יאקונין, אוליגרך המקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנשא בתפקידים רשמיים בממשל וכיהן כיו"ר רשות הרכבות הרוסית. יאקונין הבן נעצר כשבאמתחתו כמה רחפנים, ציוד אלקטרוני ותקשורת. הוא בדיוק שב מסוואלבארד לפני שנעצר. שירות הביטחון הנורבגי עצר אותו משום שהפר לכאורה חוק חדש שנכנס לתוקף עם תחילת המלחמה באוקראינה, האוסר על אזרחים רוסים להפעיל כל כלי טיס בשטח המדינה.

הנורבגים חשדו כי יאקונין השתמש ברחפנים, במסווה של תייר מן השורה, כדי לצלם שורה של מתקני תשתיות, ריכוז עירוני, מכרה פחם, קווי תובלה ובאופן כללי לאסוף מודיעין מצולם על הנעשה בארכיפלג הארקטי, ששוכן קרוב לקוטב הצפוני, כשקצהו בקו רוחב 80, ובחודשים אלו השמש כלל אינה זורחת בו. החומר המצולם שכלל תמונות ו־וידיאו מאוקטובר האחרון נבדק, אך בית המשפט שיחרר אותו לפני כשבועיים משום שקבע כי הטסת רחפנים מסחריים אינה נכללת באיסור החדש. התביעה בנורבגיה הודיעה כי תערער על ההחלטה.

לנורבגים רבים, הפרשה האירה מחדש את העניין הרוסי בסוואלבארד, מקום שהיה בזמן המלחמה הקרה זירה לעימות חשאי בין־גושי, במיוחד בשל השימוש בו כבסיס צוללות רוסי. מתוקף אמנת סוואלבארד שנחתמה במסגרת הסכמי ורסאי שסיימו את מלחמת העולם הראשונה ב־1920, כל מדינה החתומה על האמנה יכולה באופן חוקי לכרות משאבי טבע באיים. לנורבגיה נתונה הריבונות הרשמית עליהם, אבל כל משאב שיימצא על או מתחת לקרקע יכול להיאסף ולהיות מופק על ידי עשרות המדינות החתומות על האמנה, ביניהן אפגניסטן, למשל.

דובי קוטב משוטטים

המשאב העיקרי שיש באיים הללו הוא פחם, וכך הממשלה הנורבגית, כדי להפגין את ריבונותה, הפעילה בו מכרה פחם מזהם, בלב האזור הארקטי, ואף תכננה לבצע קידוחי נפט באזור. גם הרוסים הפעילו שתי ערי כרייה בשפיצברגן, לא רחוק מהעיר לונגיירבויין הנורבגית, המשמשת כבירה ובה שוכן המושל של הטריטוריה, שלו סמכויות מפליגות. לכאורה, הרוסים נמצאו באיים כדי לכרות פחם. בפועל, היה מדובר בתשתית לצוללות רוסיות גרעיניות שיפטרלו בים הארקטי. אחת מהערים, פירמידן, ננטשה כמעט ביום אחד, אחרי קריסת ברית המועצות, כאשר התקציבים להפעיל אותה נעלמו, וכעת משוטטים בה דובי קוטב ותיירים מזדמנים שבאים לראות את השיכונים הסובייטים הנטושים.

דב קוטב בסוואלבארד / צילום: Associated Press, Romas Dabrukas

אבל עיירה אחרת, בארנטסבורג, עדיין ממשיכה לפעול בשם האחיזה הרוסית בשטח. עיירות הולנדיות ופולניות שהיו קיימות בעבר ננטשו, אך בבארנטסבורג עדיין יש כמה מאות כורים רוסים. כעת, עם התגברות המתחים בין נורבגיה החברה בנאט"ו לבין רוסיה, הצד הרוסי מאשים את אוסלו במניעת אספקה לעיירה, אחרי עשורים בהם הדבר נעשה בשיתוף פעולה בין אוסלו למוסקבה, תוך שימוש בספינות משא.

כחלק מהסנקציות הבינלאומיות על רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה, שאימצה גם נורבגיה למרות היותה מחוץ לגוש האירו, חל איסור להעביר מוצרים מסוימים, וכן איסור גורף על ניהול סחר ימי. ההחלטות הללו פגעו קשות בכלכלה הרוסית, והובילו אותה להתחיל לייבא בכמויות עתק ממדינות שלא אימצו את הסנקציות (כמו טורקיה, סין והודו), אך הן גם הובילו מדינות הקרובות לרוסיה ליישם מדיניות של בדיקת היצוא למדינה. כך, למשל, ליטא בודקת את הסחורה הרוסית העוברת ברכבות מבלארוס למובלעת הרוסית קלינינגרד.

חוסמים סחורה רוסית

וכך גם הרשויות הנורבגיות, שהחליטו לחסום את העברת הסחורה הרוסית באופן גורף לסוואלבארד דרך נמל הנמצא בנורבגיה עצמה, ששימש עד כה לשליחת ציוד לכורים בבארנטסבורג בעלות נמוכה יחסית לרוסיה. העובדה כי חלק מהסחורה אינו מורשה לעבור והנורבגים חסמו משלוח שכולל שבעה טונות ציוד, מעורר זעם בשבועות האחרונים בצד הרוסי. משרד החוץ הרוסי כבר הזהיר כי חסימה "בלתי־ידידותית" זו תוביל לצעדי תגמול של רוסיה, שלא פורטו.

במקביל, כמה מחוקקים רוסים הלכו רחוק יותר. קונסטנטין קוזאצ'ב, סגן יו"ר המועצה הלאומית של רוסיה, האשים את הרשויות הנורבגיות ב"הפרת זכויות אדם" ובפגיעה אנושה בכורים השוהים בסוואלבארד. "מדובר בצעד בלתי מוסרי", אמר לתקשורת במדינה. למעשה, האשים קוזאצ'ב את נורבגיה באי־כיבוד האמנה משנת 1920, ובמיוחד את התנאים המחייבים את המדינה, לדעתו, לסייע בהעברת האספקה לכל מי שפועל בארכיפלג.

ולדימיר פוטין,  נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev

רוסיה חתומה על אמנת סוואלבארד כמדינת־המשך לברית המועצות. "כל הצדדים הכירו בריבונות של נורבגיה על שפיצברגן, אך בתנאים המוזכרים באמנת פאריז עצמה", כתב קוזאצ'ב בטלגרם, "אבל נורבגיה כעת מפרה את סעיף 3 של האמנה". סעיף זה מסדיר את התובלה לאיים. עצם ההטלה בספק של הריבונות הנורבגית מהווה, לדברי פרשנים, "עליית מדרגה" ברטוריקה של העימות בין המדינות.

הרוסים למעשה זועמים על כך שנורבגיה אינה מאשרת כעת העברת סחורות כפי שנעשה לפני שפרצה המלחמה באוקראינה, באמצעות ספינות משא שעוגנות בנמל סטורסקוג. נורבגיה מבקשת ממוסקבה שיעבירו את האספקה באופן עצמאי, באוניות ממורמנסק, אך הרוסים מסרבים.

תנאי המחיה קשים

אנדריי קלישאס, מחוקק נוסף, היה חריף אף יותר. הפוליטיקאי הרוסי מכהן כיו"ר הוועדה לחקיקה, ואמר כי "הריבונות של נורבגיה על סוואלבארד כעת מוטלת בספק". "התושבים שלנו בשפיצברגן זכאים לקבל את כל הצרכים שלהם, והביטחון שלהם אמור להיות מובטח מעבר לכל ספק", אמר. תנאי המחיה בשפיצברגן הם קשים, עם עבודה פיזית בטמפרטורות עמוק מתחת לאפס, רוחות ארקטיות עזות, ועם הכרח להסתובב עם רובים ברחבי הטריטוריה מחשש לתקיפות דובי קוטב רעבים בעונות מסוימות.

לפי העיתון הנורבגי "The Barents Observer" זו אינה הפעם הראשונה שבה הרוסים מבקרים את ההתנהלות הנורבגית בסוואלבארד. לפני כשנתיים שלח שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לעמיתו הנורבגי מכתב שבו הוא מאשים כי אוסלו "מפלה לרעה" את רוסיה בארכיפלג. אך כעת, על רקע התגברות המתיחות, חשש לפגיעה בתשתיות הולכת גז ואנרגיה ואף גל המעצרים של הרוסים שהשתמשו ברחפנים, ייתכן שהמשבר ייצא מכלל שליטה.

הנורבגים מצידם שבו והבהירו כי לתפיסתם הם אינם מפירים את סעיף 3 לאמנה. הטיעון שלהם הוא שהסעיף אמור לאפשר העברת סחורה בנמלים נורביים בשפיצברגן עצמה, ואילו הם עצרו את המשלוח בנמל שבכלל נמצא בנורבגיה האירופית. "העברת האספקה נעצרה בגבול הנורבגי־רוסי בגלל הסנקציות המונעות מחברות תובלה רוסיות להעביר סחורה בתוך שטח נורבגיה", אמרה שרת החוץ. "העברת סחורות לבארנטסבורג לא חייבת להיעשות דרך נורבגיה. דרך זו הפכה למקובלת משום שהיא זולה, לא משום שהיא היחידה האפשרית". אוסלו אף הציעה למוסקבה לשלוח טיסות אספקה לאיים.

סבסוד במיליארדי דולר

נורבגיה מסבסדת את החיים בסוואלבארד במיליארדי דולרים, בשל החשיבות האסטרטגית של האיים, במיוחד בעתיד שבו הים הארקטי יהיה חופשי מקרח גם בחורף - עם התגברות ההתחממות הגלובלית - ויאפשר תנועה ימית חופשית בין מזרח למערב. המדינה הודיעה כי תסגור בהדרגה את מכרה הפחם שפעל בעיר לונגיירבואן, והיא מכוונת להפוך את בירת האי למקום מחקר לשינויי אקלים ולאתר תיירות. כחלק מההשקעה בעיר הוקמה מחוץ לה "כספת יום הדין" - מבנה תת־קרקעי שבו נשמרים בטמפרטורה קבועה של יותר מ־18 מעלות מתחת לאפס זרעים מרחבי העולם שאמורים לשמש כ"תעודת ביטוח" למקרה של קטסטרופה אקלימית ולאפשר הפקה מחדש של גידולים חקלאיים.

גם הרוסים שואפים להגביר את הנוכחות שלהם. משלחת מדעית רוסית שהייתה אמורה לפעול סמוך לארכיפלג קיבלה אישור חלקי בלבד לפעול מצד הרשויות בנורבגיה, לאחר דיון ציבורי בעניין. הממשלה הודיעה כי המשלחת לא תוכל לעגון או לקחת דגימות במים הטריטוריאליים שלה בסוואלבארד, ותהיה מוגבלת לפעילות מחוץ להם. משרד החוץ הודיע כי הדבר הוא חלק מהמנדט הקיים לממשלת נורבגיה בנושא.

יונס גר סטיורה,  ראש ממשלת נורבגיה / צילום: Associated Press, Roman Koksarov

הקרב על סוואלבארד הוא חלק ממאבק גדול יותר על האזור הארקטי בין כל המדינות הגובלות בו (ארה"ב, רוסיה, דנמרק באמצעות גרינלנד, קנדה, וגם סין). באזור אמורות להימצא עתודות נפט וגז עצומות, וכתוצאה מההתחממות הגלובלית והתכווצות מעטה הקרח של הים הארקטי הוא עשוי להפוך לציר תנועה ימית משמעותי. עד כה, רוסיה נקטה צעדים סמליים כמו תקיעת דגל מתחת למעטה הקרח של הקוטב הצפוני. כעת, חוששים בנורבגיה ובמערב, היא עשויה לנקוט צעדים מוחשיים יותר גם בסוואלבארד עצמה.

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

הצד הלא משמח של האקזיט: עשרות עובדים גילו השבוע שמפטרים אותם בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה