גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הריבית הפכה את הקרנות הכספיות ללהיט, ועכשיו הן מעלות את דמי הניהול

הקרנות הכספיות הפכו ללהיט בעקבות עליית הריבית וגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנה החולפת ● כעת מנצלים מנהליהן של עשרות קרנות את המומנטום לייקור דמי הניהול באופן שיגדיל את הכנסותיהם בכ-100 מיליון שקל ● זאת לאחר שנה חלשה שבה איבדה תעשיית הקרנות המקומית כ-30 מיליארד שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ההתייקרות שמרגיש הצרכן הישראלי בכיסו בחודשים האחרונים, החל מהחזרי ההלוואות, דרך מוצרי המזון ועד לתעריפי החשמל והמים, לא פוסחת גם על שוק ההון. בתחילת השבוע ייקרו מנהלי קרנות הנאמנות המקומיות את דמי הניהול שהן גובות מהמשקיעים בעשרות קרנות, בהן גם קרנות שהשיגו תשואה שלילית, כלומר למרות שהלקוחות הפסידו כסף וההכנסות התכווצו, הקרנות לא מוותרות על ההכנסות שלהן.

איפה לשים את הכסף ב-2023? זו התחזית של עשרה בתי השקעות
מתי הריבית תרד? זה מה שבאמת חושבים בבנקים | תחזיות 2023
נזיל ומגן מאינפלציה: המוצר הפיננסי שהפך ללהיט וגייס בדצמבר 6 מיליארד שקל

מדובר בקרנות נאמנות המשתייכות לכל הסוגים, החל מקרנות כספיות שהפכו ללהיט השנה ושמתחרות בפיקדונות של הבנקים, ונהנו מעליית הריבית של בנק ישראל, ועד לקרנות אקטיביות המשקיעות באג"ח ובמניות.

בקרנות הכספיות דמי הניהול הם הנמוכים ביותר, אך בחלק מהקרנות הללו שיעור הזינוק בדמי הניהול הוא גם הגבוה ביותר, ומגיע גם למאות אחוזים. כך למשל, בהראל העלו את דמי הניהול בקרן הכספית מ-0.02% ל-0.1%. באנליסט העלו את דמי הניהול מ-0.03% ל-0.14%. עם זאת, אלו עדיין דמי ניהול מהנמוכים ביותר בתעשייה.

 

מנגד, במור כספית לדוגמה, שהחלה מדמי ניהול גבוהים יחסית, עלו דמי הניהול מ-0.14% ל-0.19%. גם בקסם העלו מחירים בלא מעט קרנות, לאחר שלפני כשנה יצאו במהלך שיווקי שבו הציעו עשרות קרנות ללא דמי ניהול כלל.

העלייה הזו נעשתה כאמור גם בקרנות אקטיביות מסורתיות, שם דמי הניהול מראש היו גבוהים יותר, בשל הצורך בניהול הדוק יותר של השקעות על מנת להשיג תשואה גבוהה יותר. דמי ניהול בקרנות המתמחות במניות היו עד להעלאה האחרונה סביב 1.2% וזינקו לאזור ה-1.5%. בקרנות המתחלקות בין אג"ח למניות (לדוגמה קרנות 10/90 או 20/80), עלו דמי הניהול מאזור ה-0.5% לכ-0.7% וישנן קרנות שדמי הניהול בהן כבר מגיעים ל-1%.

 

גורמים בשוק מעריכים כי בעקבות העלאות דמי הניהול יגדלו ההכנסות של הקרנות בכ-100 מיליון שקל בשנה הקרובה. מנהלי הקרנות רשאים להעלות מחירים פעם אחת בשנה, ב-1 בינואר, ובכל שנה הם אכן עולים בעשרות קרנות. חברת ניהול הקרנות שלא עושה זאת באופן מסורתי היא אלטשולר שחם, שגם הפעם לא ייקרה תעריפים.

המנהלים טוענים כי עבור חלק גדול מהקרנות דמי הניהול שנגבים כיום הם הפסדיים (לעיתים משיקולים שיווקיים של משיכת משקיעים טרם העלאת דמי הניהול). זאת בזמן שלטענתם הם נאלצים להתמודד לאחרונה עם עליית תעריפים בתשלומים שלהם לצדדים שלישיים.

כך למשל, עמלת ההפצה המשולמת לבנקים, שהם הצינור הכמעט בלעדי ללקוחות הקצה, עומדת על 0.1% מההשקעות. מעבר לזה עמלת תפעול לבנק המתפעל היא 0.01% וכן אגרת יצירה משולמת לרשות ני"ע, של 0.01% על כל שקל שנכנס. כך, בקרנות משלמים כ-0.12% לגורמים חיצוניים בגין ניהול הקרן עוד לפני אגרת תשקיף ואגרת ניהול קרן שמשולמת גם היא לרשות ני"ע.

מעבר לכך, הם מזכירים כי הבורסה לני"ע ייקרה לאחרונה תעריפים כדי לעקוב אחר המדדים שלה - התייקרות שרלוונטית לכחמישית מנכסי הקרנות - אלו שעוקבות אחר מדדים. בבורסה עצמה טוענים בתגובה כי מדובר בעליית תעריפים מזערית ובכל מקרה העמלות שהיא גובה נמוכות מהנהוג בעולם.

במקביל גם ספקי שירות העלו מחירים, דוגמת חברות תוכנה או הגנת סייבר הדרושות לתפעול העסק ושמירה על הלקוחות, כך שכדי לשמור על רווח לא הייתה להם ברירה אלא לייקר תעריפים.

הבעיה הגדולה מבחינת הלקוחות היא שייקור דמי הניהול נעשית לאחר שהלקוחות כבר השקיעו את כספם בקרן. זאת בניגוד לדוגמה לעולם הגמל והפנסיה, שם דמי הניהול מוגנים משינויים לרעה למשך חמש שנים לפחות מהרגע שהלקוח החל להפקיד כסף.

במקרה של תעשיית הקרנות היועצים בבנקים מודיעים על ייקור דמי הניהול באמצעות הודעות אלקטרוניות או דואר במעטפה, ולא בשיחת טלפון ישירה, כאשר רוב הציבור מעדיף להתעלם מהודעות דואר אלה.

הכספיות גייסו אשתקד 33.7 מיליארד שקל

מעבר לסוגיית דמי הניהול, אין ספק כי השנה שחלפה הייתה השנה של הקרנות הכספיות. עליית הריבית הפכה את המוצר הזה לאטרקטיבי אחרי שנים שהקרנות הללו הציעו ריבית אפסית בהתאם לריבית האפסית של בנק ישראל ששלטה במשק בשנים האחרונות. כעת, לאחר שהנגיד אמיר ירון העלה ביום ב' את הריבית ב-0.5%, היא כבר עומדת על 3.75%.

עליית הריבית הביאו את הקרנות הכספיות, שנהנות מהטבות מס ונזילות אל מול הפיקדון הבנקאי, אך גם מגלמות רמת סיכון הגבוהה במקצת מאותם פיקדונות, לגייס ב-2022 סכום של 33.7 מיליארד שקל. גיוסים אלו הביאו את שיעור הנכסים של הקרנות הכספיות מכ-4% בתחילת השנה לכ-13.6% בסוף דצמבר.

הגידול הזה עומד בניגוד מוחלט ליתר התעשייה. סך נכסי כל הקרנות התכווץ במהלך 2022 בכ-30 מיליארד שקל, ירידה של כ-7.5% והוא עומד בסוף 2022 על 369 מיליארד שקל. על פי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, התשואה השלילית "תרמה" ירידת ערך של כ-39 מיליארד שקל עקב הירידות בשווקים ומולה כניסת הכספים הסתכמה בכ-9.3 מיליארד שקל.

הקרנות האקטיביות המסורתיות סבלו מיציאת כספים מסיבית בסך של כ-27.4 מיליארד שקל, כשלעומתן הקרנות הפסיביות דווקא גייסו סכום של כ-3.8 מיליארד שקל שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-800 מיליון שקל וקרנות הסל עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל.

השנה של אנליסט: הגדילה נכסיה ב-150%

חודש דצמבר לא היה שונה במגמותיו המרכזיות מהחודשים האחרונים עם יציאת כספים מהקרנות האקטיביות המסורתיות בסכום של כ-4 מיליארד שקל, יציאה בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל מהקרנות הפסיביות וגיוס אדיר בקרנות הכספיות, בסך של כ-6.9 מיליארד שקל. כך שבחודש שעבר גייסה התעשייה כ-1.5 מיליארד שקל.

מי שהובילה את הגיוסים בקרנות הכספיות היא אנליסט, שהצליחה מתחילת השנה לגייס סכום משמעותי של יותר מ-9 מיליארד שקל ובדצמבר לבדו כמעט 3 מיליארד שקל. עד כמה משמעותיים הגיוסים הללו? אנליסט החלה את 2022 עם היקף נכסים של 5.4 מיליארד שקל בלבד, והוא עומד בסוף השנה על 13.5 מיליארד שקל, גידול של 150%.

"אנחנו פועלים בקרנות הכספיות שנים רבות, מאז שהעולם הזה קם", מספר אלון אגושביץ, מנכ"ל קרנות הנאמנות בבית ההשקעות. "קרן כספית משקיעה בפיקדונות בבנקים, במק"מים, באג"ח קצרות טווח ובנע"מים, וצריך לדעת לתמרן היטב בין האפיקים השונים. האם להשקיע בפיקדונות בריבית משתנה או קבועה, כיצד להתאים את ההשקעות לציפיות לעליית ריבית, צריך לייצר קשרים טובים עם הבנקים כדי להשיג ריבית טובה".

הוא מוסיף כי כאשר הבנקים לא גלגלו את עליית הריבית לפיקדונות, החלו בבית ההשקעות להשקיע במק"מים, כיוון שזה לאחרונה לתמיכה של בנק ישראל שהחל להנפיק מק"מים, צעד שנועד לקדם את העלאת הריבית על הפיקדונות של הציבור.

"ההשקעה הזו הניבה תשואות עודפות על פיקדונות הבנקים. זו מומחיות בפני עצמה כמו שדרושה מומחיות במניות. לפעמים מדובר בניואנסים קטנים אבל זו המשמעות ללקוח, שתאפשר לו להשיג תשואה עודפת".

הגופים הקטנים הצליחו לגייס בקרנות האקטיביות

לדבריו, "כל מי שמשווה תשואות רואה שבקרנות שלנו התשואות עודפות ואנחנו במקומות הראשונים בכל פרקי הזמן - שנה, שנתיים ושלוש. גם כאשר העלנו דמי ניהול, הם עדיין מהנמוכים בתעשייה, וכאשר התשואה עומדת בקרנות הכספיות על 3.4%, ותעלה אחרי העלאת הריבית אולי גם ל-3.6%, דמי ניהול של 0.1%-0.2% כבר לא מהווים משקולת משמעותית על התשואה הפנימית של הקרנות האלה", מסביר אגושביץ.

לצד אנליסט עומדים בקרב המגייסים הגדולים בקרנות הכספיות הראל (7.3 מיליארד שקל), מיטב (5.1 מיליארד), פסגות (4.8) ומור (3.6).

בנטרול הגיוסים בכספיות המגייס הגדול ביותר הוא פורסט, שגייס 1.6 מיליארד שקל בשנה שחלפה, כאשר מלבד מור שהפך לשחקן משמעותי בצמרת אין גופים גדולים, אלא אילים, עם גיוס של 102 מיליון שקל ותמיר פישמן עם 90 מיליון שקל.

הסיבה שהגופים הקטנים הצליחו לגייס כספים בקרנות האקטיביות היא שעד לפני מספר חודשים השוק הישראלי היה עדיף באופן משמעותי על השוק האמריקאי, וכגוף קטן הם יכולים לנהל את החשיפה בשוק המקומי בהשקעות קטנות, כשכל עסקה מוצלחת תהיה משמעותית לתשואה של הקרן.

מדובר בהשקעות שהגופים הגדולים לא יכולים להשקיע בהן, בין היתר בשל קשיי נזילות.

כשהשוק כולו השיג תשואות טובות המניות הקטנות בלטו עוד יותר לטובה, אך כשהשוק נחלש זה יהפוך לחיסרון, ואותן השקעות יתפקדו רע יותר מהשוק כולו ויהוו משקולת עבור אותם גופים קטנים.

לפי שעה, שינוי המגמה שבו השוק המקומי מציג תשואות חסר לעומת השווקים הגדולים בחו"ל עוד לא בא לידי ביטוי בקרנות, בעיקר מאחר שמערכות הדירוג של הבנקים ממליצות על קרנות לא לפי ההרכב שלהן אלא לפי התוצאות שלהן לפני שנה, שנתיים או שלוש.

פדיונות של כ־8 מיליארד שקל לאלטשולר שחם

ולבסוף, את רשימת הפודים הגדולים בקרנות הנאמנות מובילה אלטשולר שחם, שסיימה את 2022 עם פדיונות של כ-7.65 מיליארד שקל, ובנטרול הגיוסים בקרנות הכספיות פדו הקרנות האחרות של בית ההשקעות כ-8.4 מיליארד שקל.

הראל ומיטב סיימו את השנה החולפת עם גיוסים חיוביים נאים של 3.8 מיליארד ו-2 מיליארד שקל, בהתאמה, אך בנטרול הגיוסים בקרנות הכספיות הן מסיימות את השנה עם פדיונות של יותר מ-3 מיליארד שקל כל אחת.

בית ההשקעות ילין לפידות, אשר לו אין קרנות כספיות, פדה אשתקד כ-1.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות.

עוד כתבות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר