קרנות הנאמנות הכספיות ממשיכות להוות תחליף מבוקש לפיקדונות בבנקים, לנוכח ריבית בנק ישראל שממשיכה לטפס, ומבטיחה תשואה שלא נראתה זה שנים בשוק. אומנם ההיקפים עדיין רחוקים זה מזה, והבנקים מגייסים לפיקדונות סכומים של כמעט פי עשרה, אבל הקרנות הכספיות רושמות זה חודש שלישי גיוסים של 6 מיליארד שקל ויותר. זאת בעוד שבקרנות הנאמנות האקטיביות שאינן כספיות (אלא משקיעות במניות ובאג"ח) נרשמו פדיונות גדולים של 3 מיליארד שקל בנובמבר - בדומה לספטמבר ולאוקטובר.
● הנתונים שמוכיחים: הישראלים שכחו עד כמה חוב יכול להיות מסוכן | ניתוח
● ניתוח טכני: העליות האחרונות ב-S&P 500 - האם השוק מצא תחתית?
● פרויקט 40 הצעירים המבטיחים של גלובס: ההרשמה נפתחת
החודשים האחרונים מתאפיינים במגמה שניכרה מתחילת השנה כמעט, של גיוסים לקרנות הכספיות, הדומות יותר לפיקדונות הבנקים בריבית משתנה, בכך ששני המוצרים מציעים תשואה שעולה ככל שהריבית עולה, העומדת כיום על 3.3% בחלק מהקרנות הללו.
קרן נאמנות כספית היא למעשה יותר מוצר חיסכון מאשר השקעה, והיא יכולה להשקיע בפיקדונות בנקאיים, במק"מים (תעודות מלווה קצר מועד), באיגרות חוב ממשלתיות או בכאלו המדורגות AA ומעלה.
מדובר בקרנות סולידיות הרבה יותר מקרנות המשקיעות במניות ובאג"ח, והן נהנות מיתרונות של נזילות רבה יותר והטבות במס לעומת הפיקדונות הבנקאיים.
נכון לסוף חודש נובמבר מנהלות 32 הקרנות הכספיות הפועלות בישראל יותר מ-43 מיליארד שקל, זינוק של 160% ביחס להיקף נכסיהן בתחילת השנה, שעמד על כ-16.5 מיליארד שקל. כתוצאה, חלקן של הקרנות הכספיות מסך נכסי התעשייה קפץ מ-4% מתחילת השנה ל-11.5%. במקביל, סך הנכסים המנוהלים בתעשייה הצטמצם ל-375 מיליארד שקל, ירידה של 6.3% מתחילת השנה.
אנליסט אחראי למחצית מהגיוסים כמעט
מי שבלט בחודש החולף מבחינת הגיוס לקרנות הכספיות הוא בית ההשקעות אנליסט, שגייס כמעט מחצית מהסכום שגייסו כל הקרנות הכספיות - 2.8 מיליארד שקל. מתחילת השנה גייס אנליסט בקרנות הכספיות מעל 6 מיליארד שקל, וכך גם הראל.
בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם, מציג בדומה למצבו בשוק הגמל והפנסיה נתוני חסר למול התעשייה, והוא פדה מתחילת השנה מקרנות הנאמנות סך של 8 מיליארד שקל, למרות גיוסים של 732 מיליון שקל בקרנות הכספיות מינואר ועד סוף נובמבר.
"הקרנות הכספיות הפכו רלוונטיות למעשה לכל מי שיש לו כסף בעו"ש, שמבין שהוא יכול לקבל לפחות הגנה על הכסף שלו מפני השחיקה של האינפלציה", אומר יוטב קוסטיקה, מנכ"ל משותף ומנהל השקעות ראשי במור קרנות נאמנות, שגייס כמעט 3 מיליארד שקל בכספיות מתחילת השנה.
"בריבית הנוכחית של בנק ישראל אפשר לקבל את התשואה שקיבלו לפני שנה במוצרים בעלי סיכון גבוה בהרבה. המודעות לשים את הכסף בקרנות כספיות מחלחלת כל יום לעוד אנשים, שמבינים שאפשר לשים כסף במוצר נזיל מאוד, שנותן הגנה מפני אינפלציה ויתרונות מיסוי אל מול שאר המוצרים הסולידיים. אז בהקשר הזה הצמיחה של הקרנות הכספיות לא מפתיעה, ואני מניח שהמגמה תימשך כי עדיין המון כסף יושב בעו"ש ונשחק.
"להערכתנו, כל עוד המצב בשווקים ימשיך להיות תנודתי, נמשיך לראות את הקרנות הכספיות מגייסות גם כשתגיע רגיעה. בסביבת הריבית הנוכחית, שסביר שתלווה אותנו לפחות לאורך 2023, רבים יעדיפו להישאר ולקבל תשואה כלשהי בסיכון נמוך".
23 מיליארד שקל נפדו השנה מהקרנות המנוהלות
מהצד השני נמצאים כאמור הפדיונות בקרנות המנוהלות, שבהן בוחרים מנהלי ההשקעות באופן פרטני היכן להשקיע, ומהן נפדו מתחילת השנה 23 מיליארד שקל, סכום דומה לפדיונות בשנת 2020 שכללה את התפרצות הקורונה.
"המצב כעת שונה, כי בשנת הקורונה הפדיונות התרכזו בחודש מרץ 2020 ונבעו מפאניקה. השנה הפדיונות בקרנות המסורתיות הם תוצאה של משהו אחר, יותר אמיתי ומאקרו־כלכלי, וזה קורה בכל יום ובכל חודש", מסביר בכיר בתעשיית הקרנות.
אחד הסקטורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא הקרנות המתמחות באג"ח, שבכל צורותיהן (אג"ח ממשלת ישראל, אג"ח קונצרניות, אג"ח חו"ל וכו') פדו מתחילת השנה 40 מיליארד שקל.
"נכון, תעשיית קרנות האג"ח פודה מתחילת שנה, ובכלל התעשייה, בנטרול הכספיות, פדתה אף יותר משנת 2020. חלק לא מבוטל זה כסף חם שנכנס לשוק בשנה-שנתיים האחרונות ובורח", מסביר קוסטיקה. "בנוסף, הרבה מהכספים נמצאים באווירת 'RISK OFF' ורוצים פתרונות סולידיים יותר.
"במבט אובייקטיבי יותר, שוק החוב נמצא בנקודה המעניינת ביותר שהייתה זה הרבה שנים, ולכן, להערכתנו מי שרוצה לחשוב שנה, שנתיים או שלוש קדימה, ההזדמנות באג"ח ראויה ואטרקטיבית.
"ברגע שתתרחש נקודת המפנה בכלכלת ארה"ב, שכולם מחכים לה, נראה חזרה של הציבור גם למוצרים הללו. אינפלציית המוצרים כבר יורדת, ואנו מעריכים שאינפלציית השירותים תצטרף ב-2023. כרגע המגמה היא ללכת על הבטוח יותר, איפה שלא מפסידים ואפשר לשמור על ערך הכסף, אבל צריך לזכור שהאלטרנטיבה של האג"ח לא הייתה פה המון שנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
