פלטפורמה למפגשים רפואיים במטאוורס / צילום: Shutterstock
"אנחנו מהמרים שהחברה הגדולה בעולם תהיה חברה בתחום טכנולוגיות הבריאות לצרכן", נכתב בנובמבר האחרון בדוח של קרן אנדריסן הורביץ, המשקיעה בחברות טכנולוגיה ובריאות. "זה אולי יישמע מטורף, אך ארבע מחמש החברות המובילות בעולם הן חברות מוצרי צריכה, ובריאות היא אחת התעשיות הגדולות ביותר בארה"ב. היא מגלגלת כ-4 טריליון דולר. כל חברות הטכנולוגיה הגדולות רוצות לפעול בתחום הבריאות כי הן מבינות את גודל ההזדמנות: פי חמישה מתעשיית הפרסום המניבה היום את עיקר ההכנסות של גוגל ופייסבוק, וחלק גדול מאלה של אפל ואמזון.
● הבית החכם יגיע לכולנו: אלה הטכנולוגיות שיפרצו השנה
● האזהרה של בנק ההשקעות השוויצרי שהפילה את מניית מיקרוסופט ביותר מ-4%
● כנס הטכנולוגיה הגדול בעולם: אלה המוצרים שיהפכו את חיינו לבריאים יותר
"דמיינו שאפל וחברת ביטוח הבריאות יונייטד הלת' יעשו יחד ילד, והילד הזה ייתן שירותי רפואה עם רמת חוויית הצרכן ונאמנות המותג של אפל", הם הוסיפו. חברה כזו תגיע לשווי של 10 טריליון דולר, לדבריהם.
הסיבה היחידה שבגללה חברה כזאת עדיין לא התפתחה, הם טוענים, היא שהיום צרכנים אינם בוחרים בעצמם את שירותי הבריאות שלהם. המערכת מכוונת היום למקסום הרווח של המבטחים, אך העולם הולך לכיוון של הרחבת חופש הבחירה לצרכן ולהגברת התחרות שתסיט את הכוח אליו. מעבר לכך, חברות הביטוח יהיו חייבות לערב את הצרכנים בניהול הבריאות שלהם, אחרת הם יזניחו אותה, ואז עלויות הבריאות יהיו גבוהות מדי וכל המערכת תקרוס. לכן השינוי הוא בלתי נמנע.
המכשול של הענקיות
אביחי סודרי מחברת הטלה-רפואה אנטידוט, שהוקמה בישראל ופועלת בארה"ב, יש הסברים נוספים מדוע חברות הביג טק עדיין לא שולטות במשחק הבריאות.
"בניגוד למוצרי צריכה אחרים, בבריאות יש אלמנט פסיכולוגי שהופך את החוויה לשונה לגמרי מזו שחברות מוצרי צריכה מכירות. רוב החיים אנשים מדחיקים את ענייני הבריאות. הם רוצים לחשוב שתמיד יהיו בריאים והם תמיד מופתעים כשהם חולים. כשמצטרף לזה אלמנט של סיכון פיננסי משמעותי, אנשים מאבדים כל יכולת, רצון או מוטיבציה לעסוק בזה.
"זה לא תחום שאנשים צורכים בשביל הכיף. לחברות הטכנולוגיה לקח זמן להבין את זה, והן גם לא הבינו שבתחום הבריאות אי אפשר לספק פתרון רק לרכיב אחד. צריך שליטה רחבה בכל שרשרת הערך. לכן אני לא יודע איך חברות הטכנולוגיה יוכלו לשלוט במשחק הבריאות כמו שהן שולטות בוורטיקלים אחרים".
הפוקוס משתנה
ואכן, עד היום חברות הטכנולוגיה הגדולות פעלו בפריפריה של תעשיית הבריאות. בתחילת הדרך, כולן ביקשו ליצור רשומה רפואית בשליטת הצרכן. אחר כך, הן התמקדו בחיפוש מידע ובמערכות תומכות החלטה. בשלב מסוים מוצרי ניטור לבישים היו במוקד. חלקן ביקשו למחשב את בתי החולים, אך בפועל רוב התחום נשאר בידי החברות המתמחות בבריאות.היום, נראה שכל אחת מחברות הביג-טק מאמצת אסטרטגיית בריאות שונה. אנחנו ממפים כאן את הכיוונים שבחרו שבע ענקיות.
IBM: המחשב הקוואנטי יגלה לנו תרופות
מיכל רוזן צבי, מנהלת מחקרי AI ברפואה ב-IBM, אומרת שהחברה מתמקדת כיום בהאצת הגילוי המדעי באמצעות יכולות חישוב יוצאות דופן. "אנחנו מתחילים עם בינה מלאכותית וטכנולוגיות של חישוב היברידי, ובעתיד הלא רחוק גם המחשב הקוואנטי ישחק תפקיד", היא אומרת. לדוגמה, החברה נעזרת בבינה מלאכותית לזיהוי תרופות שכבר קיימות בשוק ועשויות להיות רלוונטיות לטיפול בפרקינסון. כך אותרה עבור חברת טבע תרופה שרשומה להפרעות שינה ועשויה להתאים גם לפרקינסון. "ממש כפי שתוכנה כמו Dall-E יכולה ללמוד ממיליארדי תמונות איך לצייר תמונה חדשה, כך אנחנו לומדים ממולקולות שכבר נוסו או משמשות כתרופות ומולקולות דומות להן. זה אפשרי רק באמצעות מכונות למידה עמוקה ענקיות". המערכת הזאת גם תוכל לבצע התאמה טובה יותר בין תרופה לקולטן המיועד לה בגוף, על פי המבנה המדויק שלהם.
ב-2022 החליטה החברה לזנוח את פעילותה בתחום המערכות תומכות החלטה לרופאים. גולת הכותרת של המערכת שלה, שנקראה Watson health והושקעו בה מיליארדי דולרים, הייתה אמורה להיות כתיבת פרוטוקולים טובים יותר או מותאמים אישית לטיפול במחלות מורכבות כמו סרטן, על בסיס מידע עתק. אבל זוהו טעויות של המערכת, וגם ככל הנראה עדיין לא נמצא המודל העסקי המאפשר להשיג רווח משמעותי משיפור החלטות כאלה.
אורקל: רוצה להפוך למנהלת של המידע הרפואי בארה"ב
רק לאחרונה ביצעה אורקל רכישה גדולה שמגדירה את אסטרטגיית הבריאות שלה: היא רכשה את סרנר, שפיתחה מערכות לרשומה רפואית וניהול מידע במערכות בריאות, ב-23.8 מיליארד דולר. סרנר משמעותית לאורקל משום שכבר יש לה דריסת רגל בבתי החולים ובקליניקות, שבהם היא פועלת מאז 1979. "סרנר היא לא רק רשומה רפואית, היא מנהלת מערך בריאות שלם - מהקהילה, דרך בתי המרקחת וניהול המעבדות ועד בתי החולים", אומר שמוליק האוזר, מנהל חטיבת לקוחות אסטרטגיים באורקל ישראל. "אם נניח קופת חולים כללית הייתה יכולה לקנות מוצר טכנולוגי אחד, זה היה זה".
יו"ר ומייסד אורקל, לארי אליסון, שיש לו מיזמים רבים נוספים בתחום הבריאות, בהם השקעה בחברת אימג'ין הישראלית, אמר כי שליטה של האנושות במידע הרפואי תאפשר לרופאים לתת טיפול טוב יותר, תוזיל עלויות למערכת, וגם תאפשר לממשלות להתוות מדיניות בריאות טובה יותר. לכן הוא רוצה לראות את סרנר מפתחת "רשומה רפואית לאומית" לארה"ב, אתגר קשה במיוחד למערכת הבריאות האמריקאית המבוזרת מאוד. גם לא בטוח שמבחינת כל הגורמים במערכת הרשומה הזאת צריכה להיות בידי אורקל.
אורקל-סרנר אינה רק סיפור אמריקאי. גם בישראל יש לה מרכז מידע. על גבי היכולות של סרנר תפעיל אורקל מערכות תומכות החלטה לרופאים, לחוקרים, למפתחי תרופות ולגורמים נוספים בתעשיית הבריאות. "אנחנו מדברים על ניסויים קליניים בינלאומיים, שמערכות הבינה המלאכותית מנהלות אותם", מבהיר האוזר.
אמזון: הופכת למעסיקה משמעותית של רופאים
אמזון תמיד הייתה יוצאת דופן בין חברות הטכנולוגיה הגדולות, מבחינת שורשיה והפעילות שלה בעולם הפיזי. בהתאם לכך, היא היחידה שרוצה להיות גם מעסיקה של רופאים, והיא הקרובה ביותר להעניק את החוויה האחודה שעליה דיבר הדוח של קרן אנדריסן הורביץ.
ב-2019, הקימה החברה את Amazon Care, חברה בת המעניקה שירותי רפואה בבית הלקוח ואונליין. השירות הושק בדיוק בזמן לקורונה, אבל נסגר בקיץ 2022. אמזון הסבירה את הצעד הזה בכך שהשירות לא נתן פתרון מקיף מספיק. חודש לפני כן היא הודיעה על רכישת One Medical תמורת 3.9 מיליארד דולר. זו חברה המציעה שירותים דומים וכבר יש לה 8,000 לקוחות, והיא בעלת ניסיון בתחום הבריאות.
אמזון הייתה גם אחת המתמודדות על Signify Health, חברה שפיתחה אוסף של כלים טכנולוגיים בעיקר לניהול הטיפול הרפואי בבית. היא לא זכתה לבסוף, אבל הניסיון עשוי להעיד על הכיוון שאליו פונה הענקית. לאמזון יש גם בית מרקחת מקוון, ושעון פעילות גופנית שבו מוטמעות היכולות של הבוטית הקולית אלקסה.
כל זה נוסף על פעילות ענן הבריאות של אמזון והמוצרים הנלווים אליו. בשיחה עם גלובס ב-2021, מיקדה החברה את פעילות ענן הבריאות שלה בשלושה אתגרים: ניבוי אירועים רפואיים כך שניתן יהיה לתת טיפול טוב יותר ולייעל את מערכת הבריאות; ניהול יעיל ומותאם אישית של מסע המטופל; ושיתוף מידע בין גורמים שונים. לחברה גם מערך שלם של כלים ספציפיים לסקטור המחקר הגנומי.בישראל, AWS שותפה בהשקעה בסטארט-אפים והכוונתם, דרך המיזמים AION ו-BeyondBio.
פייסבוק: פלטפורמה למפגשים רפואיים במטאוורס
הכלים המובילים של מטא היום בעולם הבריאות הם קבוצות החולים ברשת החברתית והיכולת לפרסם מוצרים רפואיים ישירות לצרכן.
כך, לדוגמה, פרחו בשיאה של מגפת הקורונה חברות טלה-רפואה שאיתרו לקוחות דרך פייסבוק, ולא ברור עד היום מהי רמת השימוש שהן עשו במידע האישי שנאסף ברשת. המידע הרב שפייסבוק יכולה תיאורטית לאסוף על משתמשיה (ואז להפוך אותו לאנונימי) היה יכול להיות כר פורה לאנליטיקה בתחום בריאות הציבור, אך החברה לא שמה על כך את הדגש באסטרטגיית הבריאות שלה.
"אנחנו מאפשרים לארגוני בריאות ולחוקרים גישה למאגרי מידע ספציפיים שעליהם הם יכולים לבצע מחקר, אבל יש קבוצה מאוד מוגבלת של גורמים שיכולים לקבל גישה למאגרים הללו", מסביר נועם גביסון, ראש תחום הבריאות הדיגיטלית בפייסבוק ישראל. "הרגולציה בתחום הזה התגמשה בתקופת הקורונה והוקשחה אחר כך".
אז מה כן? "מטא כרגע פועלת בשני אפיקים, היום והעתיד. היום רוב הפעילות והרווח שלנו הם מפרסום, גם בתחום הבריאות, והמון שוט שלנו הוא המטאוורס. כרגע אנחנו ממוקדים ואף רכשנו יכולות בתחומים של פעילות גופנית, מדיטציה, פיזיותרפיה. מה שצמח תחילה ללא הכוונה שלנו היה תחום בריאות הנפש ותחום הרפואה מרחוק. אנחנו מאמינים שבכל התחומים האלה, היתרון המשמעותי של המטאוורס הוא היכולת להגביר את המעורבות של המטופל באמצעות מפגש בין-אישי עשיר או סביבה חווייתית אף שהוא מתקיים מרחוק.
"הרעיון הוא שבעתיד מטא תהיה פלטפורמה שדרכה שותפים או לקוחות שלנו יוכלו להציע את הפתרונות האלה".
לדברי גביסון, זהו לקח של החברה מהקורונה, בין היתר. "כשהתחילה המגפה השקנו שאלוני בדיקת תסמינים ומערכי מידע. הבנו שאלה דברים שממשלות או ארגוני בריאות צריכים לעשות, והתפקיד שלנו הוא להנגיש אותם. התפקיד שלנו כן כולל הנגשת מידע חיובי והסרת מידע בעייתי".
אפל: היחידה ששמה את הצרכן במרכז
ביולי השנה פרסמה אפל דוח מקיף על אסטרטגיית הבריאות שלה, המבוססת על הטלפון הסלולרי והשעון שלה. המטרה היא לאגור מידע רפואי רב בבעלות המטופל. המכשירים כבר כוללים ויכללו עוד ממשקים שתפקידם לעודד בעדינות את הצרכנים לשמור על בריאותם, וכן להתריע כשמשהו עומד להשתבש.
אפל היא היחידה שהאסטרטגיה שלה שמה את צרכן הבריאות במרכז, ובכל זאת, הרגל השנייה נועדה לאפשר לארגוני בריאות, כולל ממשלות, גישה למטופל דרך אפליקציות שונות, כדי לעזור לו לנהל את בריאותו וכדי להעביר לו מסרים בריאותיים (על פי בחירתו כמובן). הם יכולים להציע לו להשתתף בניסויים קליניים הכוללים שאלונים ומדידות, חברות ביטוח יכולות להציע תמריצים להתנהגות טובה מדידה, רופאים וחברות תרופות יכולים לתקשר עם הצרכנים שלהם, וחברות יכולות לשווק לצרכן אפליקציות לטיפול בריאותו דרך חנות האפליקציות.
אלפאבית: להפוך את הבריאות לחלק מהחיים
אלפאבית מפצלת את עסקי הבריאות שלה לכמה חברות בנות: גוגל, ורילי הממוקדת בטכנולוגיות בריאות של העתיד הקרוב יחסית וחברות המשתמשות ביכולות החישוביות של גוגל כדי לתקוף בעיות מורכבות ועתידניות, כמו Calico המפתחת תרופות נגד הזדקנות, או Isomorphic Labs העוסקת בגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית.
לדברי פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא למחקר והנדסה בגוגל וראש מרכז המו"פ של גוגל בישראל, "החזון של גוגל הוא לארגן את כל המידע בעולם, וכמובן שמידע בריאותי הוא חלק קריטי בסיפור. גוגל חיפוש ויוטיוב הם הכלים המובילים היום לצרכן לחיפוש מידע רפואי". בנוסף, לגוגל יש ענן לניהול מידע רפואי. ב-2021 היא רכשה את חברת מכשירי הניטור פיטביט, ושילבה את היכולות שלה ב-Google pixel watch. עבור הרופאים מפעילה גוגל את CareStudio, מערכת לניהול רשומות רפואיות, מידע רפואי והקשר עם המטופל, תוך שימוש ביכולות החיפוש של גוגל, ויש לה גם כלים רבים למחקר רפואי.
"הטלפון הוא כלי מוביל לשמור על אורח חיים בריא ולזהות מצוקה, אם באמצעות המצלמה, הרמקול, חיישני התנועה", אומר מטיאס. "אבל הגישה שלנו אומרת שהבריאות היא חלק מהחיים. זה אותו גוגל סרץ' למידע רפואי, אותו טלפון שמנטר צעדים. אני לא צריך 'לפתוח את מכשיר הבריאות שלי'".
אולי בשל כך גוגל פירקה את חטיבת הבריאות שלה, והמנכ"ל שלה, דיוויד פיינברג, עבר לנהל את סרנר, שנרכשה על ידי אורקל. אולם לגוגל ישנה סמנכ"לית בכירה לתחום הבריאות, קארן דסלבו, בעבר בכירה במשרד הבריאות האמריקאי, והיא הצהירה כמה פעמים שגוגל נותרה מחויבת לתחום.
אפשר לראות זאת בתחומים שבהם גוגל החליטה לפצח מוצר מההתחלה עד הסוף. למשל, מערכת לניתוח תמונה לאבחון מחלות עור, ומערכת אחרת שעוזרת לרופאים באבחון ניוון ראייה ממקור סוכרתי. אלה דוגמאות לסוגי "חכות" שגוגל שולחת לכיוון של מערכות תומכות החלטה רפואית וחיזוי רפואי על בסיס בינה מלאכותית.
"אנחנו בוחרים את התחומים שבהם נעמיק יותר לפי רמת הבשלות של הטכנולוגיה אצלנו בבית ולפי מידת האימפקט", אומר מטיאס. לעומת זאת, גוגל החליטה לא להיכנס לשוק של מיפוי גנומי כשחקן של מוצר, אלא כגורם המאפשר יכולות חישוב ותשתיות לעיבוד ואגירה של מידע עבור חוקרים חיצוניים וחברות אחרות. בינתיים בוורילי, פותחו או מפותחים מוצרים כמו פלטפורמה לניהול מחקרים קליניים ברפואה, מערכת לניהול מחלות כרוניות, הנחיה של ניתוחים באמצעות בינה מלאכותית, ניתוח תמונות פתולוגיה ועוד. ורילי הקימה מרכז פיתוח בישראל ומשתפת פעולה גם עם סטארט-אפים ישראליים וגם עם מערכת הבריאות המקומית.
מיקרוסופט: ניתוח שיחות כדי לייעל את העבודה
אסטרטגיית הבריאות של מיקרוסופט היום מבוססת על שירותי הענן שלה לרפואה, הממותגים Cloud for Health. "יש לנו היום 170 אלף לקוחות שהם ארגוני בריאות", אומרת הדס ביטרן, המנהלת את תחום הבריאות במיקרוסופט בישראל.
לדברי ביטרן, לצד אספקת שירותי הענן וקידום תקן המאפשר לשתף מידע רפואי בין ארגונים שונים, יש לחברה שירותים שהיא מפתחת בעצמה. "אנחנו עושים את זה במקומות שבהם אנחנו מאמינים שיש לנו יכולת לחולל שינוי בסדרי גודל גדולים".
כך, לדוגמה, פיתחה החברה, באמצעות מרכז הפיתוח בישראל, מוצר המאפשר להפיק תובנות מטקסט חופשי בתחום הרפואי. "פיתחנו את היכולות של אנליזה של טקסט רפואי כי זו בעיה שאנחנו פוגשים שוב ושוב אצל הלקוחות שלנו בסיטואציות שונות", אומרת ביטרן.
יכולת נוספת שפותה בהובלת המרכז הישראלי היא בוט המתשאל את החולים למצבם טרם הכניסה לרופא. המידע הזה ישולב עם שירות להצגת ההיסטוריה הרפואית של המטופל לרופא בצורה נוחה. שירותים נוספים על הענן הם ניהול תורים (כולל רכיב בינה מלאכותית לחיזוי שיעור הביטולים) וניהול שיתוף פעולה בין רופאים.
מיקרוסופט רכשה ב-2021 בסכום של 19.7 מיליארד דולר את חברת Nuance, שפיתחה יכולות זיהוי דיבור וניתוח שיחות קוליות. כשני שלישים מהפעילות של ניואנס בעת הרכישה הייתה בתחום הבריאות, ומיקרוסופט הצהירה על כוונתה להמשיך בסקטור הזה. היעד הראשון הוא ניתוח שיחה בין מטופל לרופא כדי להפיק באופן אוטומטי חלק מהמידע הדרוש לאדמיניסטרציה. המטרה בעתיד היא להפוך כמה שיותר מפעולות התיעוד של הרופא לאוטומטיות, ולהפחית שחיקה.
פעילות שמיקרוסופט ניסתה ויצאה ממנה ב-2019 היא HealthVault, אתר שבו חולים היו אמורים לשמור ולנהל את המידע עבור עצמם. הבעיה העיקרית של האפליקציה הזאת, כמו רבות אחרות בתחום, הייתה חוסר אינטגרציה עם מידע ממקורות אחרים. זו הבעיה העיקרית שהחברה מנסה כעת לפתור עם הענן שלה.