גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טרנד? באזז? הנתונים האמיתיים של התופעה הכי מסקרנת בשוק העבודה

קראו לה מילת באזז ואמרו שמדובר בטרנד שלא יעמוד במבחן המציאות, אך נראה כי בחלק ניכר מהארגונים בישראל העובדים לא מעוניינים להשקיע מעל ומעבר לנדרש​ ● סקר חדש של עמותת משאבי אנוש ישראל והמרכז האקדמי פרס מציג אומדן ראשוני להיקף התופעה, ואת הקשר לפרקטיקות ארגוניות

משרד ריק בניו יורק / צילום: Shutterstock
משרד ריק בניו יורק / צילום: Shutterstock

ההתפטרות השקטה קיימת גם בישראל ולא ניתן להתעלם ממנה, זו המסקנה מסקר ראשון מסוגו שבחן את הפופולריות המקומית של התופעה ונחשף עתה בגלובס. מהסקר, שערכו עמותת משאבי אנוש ישראל והמרכז האקדמי פרס, עולה כי התופעה קיימת גם בחברות הייטק, אך נפוצה יותר בחברות בסקטורים אחרים.

מה לעשות כשהשיח בעבודה הופך לפוגעני? | מגזין הניהול של הרווארד
●  התכונה הקריטית שחסרה לרוב המוחלט של המנהלים  

לפני פחות מחצי שנה שלל סרטוני טיקטוק מרחבי העולם הציפו את המושג התפטרות שקטה (Quiet Quitting). אלה ביקשו מאתנו לשכוח את כל מה שהכרנו על עולם העבודה - את ההערכה לה זוכה הקדשת שעות ארוכות לקריירה, ואת המחיר המקובל של צמצום שעות הפנאי. כבר אז היו מי שקבעו שמדובר בעוד באזז זמני של צעירים, מי שטענו שלא מדובר בדבר חדש, ומי שפסקו שמהר מאוד הטרנד יפגוש את המציאות ויגלה שבעולם העבודה האמיתי לארגונים יש אפס סובלנות ל"ראש קטן".

מולם, המברכים על התופעה הסבירו שמדובר באיזון הכרחי להתמודדות עם שחיקה ובהתנערות ראויה שממנה כבר אין דרך חזרה, היות שמדובר במהפכה שתיטיב עם כולם. ואכן, מילים כמו היברידיות וגמישות כבר נכנסו לז'רגון הארגוני.

מידת המעורבות, התפטרות וימי מחלה

עם זאת, היות שמדובר בתופעה חדשה, ובעיקר כזו שקמה בפלטפורמה צעירה במיוחד, עד כה היא טרם נבחנה מחקרית וניתן היה רק לשער מה היקפה. העובדה שזמן לא רב אחר כך הוצפה רשת חברתית אחרת ומעט יותר "מעונבת" - לינקדאין - ביותר ויותר משתמשים שפוטרו, והכריזו על עצמם דווקא כמחפשי עבודה ובעלי כישורים גבוהים הקוסמים למעסיקים, הגבירה את סימני השאלה.

במקביל לעליית גל הפיטורים בחברות ההייטק, בסוף אוקטובר, ערכו עמותת משאבי אנוש ישראל והמכון האקדמי פרס סקר במטרה לבחון את קיומה והיקפה של תופעת ההתפטרות השקטה בישראל. הם הפיצו בקרב נשות ואנשי משאבי אנוש שאלונים אנונימיים (אך שכן התייחסו לענף ולגודל הארגון) בנוגע להיקפן ושכיחותן של תופעות העשויות להיתפס כהתפטרות שקטה.

הנשאלות והנשאלים התבקשו להעריך עד כמה נפוצה תופעת ההתפטרות השקטה בארגון, את מעורבות העובדים גם מחוץ לשעות העבודה, את שיעור העובדים שעזבו את הארגון באופן וולונטרי בשנה האחרונה ואת סך ימי ההיעדרות של עובדים מפאת מחלה. ריבוי ימי מחלה אגב, הוא מאפיין מוכר למידת המחוברות לארגון, ועלייה בניצולם מעידה רבות על המוטיבציה להשקיע. בחלק אחר של השאלון התבקשו הנשאלות והנשאלים לדרג את שכיחותן בארגון של פרקטיקות כגון מתן אפשרות לעבודה מהבית, מתן אוטונומיה לעובדים, מעורבות בהעלאת רעיונות, שקיפות בתהליכי תגמול ושכר, ועוד.

ניסיונות ראשונים לאמוד את היקף התופעה

רוב (58%) נציגי משאבי אנוש בחברות הייטק שהשיבו על הסקר, מזהים את התופעה בקרב כ־10% מהעובדים. בקרב חברות שאינן הייטק, הנתון מטפס ל־64% שמזהים אותה בהיקף זה. כשליש (30%) מהמשיבים בענף ההייטק טוענים שהם מזהים התפטרות שקטה בקרב יותר מ־16% מהעובדים. לעומת זאת הנתון גבוה בהרבה בענפים אחרים וכמעט מחצית (47%) מהמשיבים בענפים שאינם הייטק מזהים את התופעה בקרב יותר מ־16% מהעובדים בארגון שלהם. בקרב כלל הסקטורים 62% טוענים שהתופעה קיימת בקרב מעל 10% מהעובדים, ו־40% טוענים שהתופעה נפוצה בקרב מעל 16% מהעובדים. תוצאות הסקר ומסקנותיו ידונו בכנס המצוינות של העמותה שייערך בשבוע הבא.

ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת משאבי אנוש ישראל, אמרה כי ברוב שיחותיה עם מנהלות משאבי אנוש אלה העידו כי הן דווקא כלל לא מרגישות את התופעה אצלן. "לאור העובדה שלא נעשה סקר הבוחן את התופעה בישראל, בדקנו את הנושא בסקר שכלל 250 אנשי משאבי אנוש, ממגוון סקטורים וגדלים. להפתעתי הרבה נמצא שאכן יש התפטרות שקטה בישראל", אומרת קמינקא ומעידה שלמרות ההכחשה הראשונית, בחינה עמוקה מגלה שלא ניתן להתעלם מקיומה של התופעה.

ד''ר שלומית קמינקא, מנכ''לית עמות משאבי אנוש ישראל

עוד קודם לכן, סקר אחר בחן את תפיסת המצב בקרב עובדים. עורכת הסקר ההוא, ד"ר הילה פרץ, חברת סגל במכללה האקדמית להנדסה בראודה וראש יחידת המחקר של משאבי אנוש ישראל, מסבירה כי "הוא היה בין היחידים עד כה בעולם שמדדו אמפירית את התופעה מנקודת מבט של עובדים ושל אנשי משאבי אנוש בארגונים. לדבריה, "בסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של עובדים בישראל נמצא כי 60% מהעובדים מזדהים עם תפיסת ההתפטרות השקטה בהיבטיה הפסיכולוגיים־תפיסתיים. 31% ציינו כי הם מסרבים לעבוד מעבר לשעות העבודה הרשמיות ו־33% שוקלים שלא להגיע לאירועי חברה מכיוון שהם מתקיימים מחוץ לשעות העבודה". פרץ מציינת כי "עד כה, מחקרים אמפיריים על התופעה כמעט ולא קיימים. בארה"ב נערך סקר ראשוני על ידי גאלופ ונמצא כי מעל 50% מהעובדים בארה"ב מוגדרים כ'מתפטרים שקטים'".

ד''ר הילה פרץ, ראש יחידת המחקר של משאבי אנוש ישראל / צילום: מירב בן שושן

התנערות מהאזרחות הארגונית

ד"ר ליעד ברקת־בוימל, ראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ ובפיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, מסבירה כי הסקר נערך כבדיקת דופק, כזו שתוכל להוות בהמשך בסיס למחקר מדעי. היא לדבריה, לא מופתעת מהתוצאות. "רואים את הדברים האלה - את הדרישה של עובדים לגמישות, למשמעות, לאוטונומיה ולשליטה על הזמן שלהם", היא אומרת. "אלה תהליכים שמתרחשים כבר הרבה זמן, וגם חילופי הדורות משפיעים, מה שמוביל לתופעת ההתפטרות השקטה שהתעצמותה די קשורה לקורונה".

ברקת־בוימל מדגימה זאת באמצעות מונח מסורתי יותר - אזרחות ארגונית: "זה אומר להיות 'אזרח' טוב בארגון, לעשות מעבר למה שמבקשים, להיות סובלני לבעיות שצצות בדרך ולגלות נאמנות גם כשלא הכול מושלם. ההתפטרות השקטה אומרת שאנשים לא מוכנים יותר להיות אזרחים טובים בארגון. עד היום, ההתייחסות בספרות הייתה ללמידת האזרחות הארגונית, וההתפטרות השקטה היא וריאנט חדש של זה. מה שבכל זאת מעניין בסקר שלנו זו נקודת המבט של מנהלי משאבי אנוש שהם אלה שאחראים על ניהול ההון האנושי, הם יושבים בדיוק בצומת הזה, ואם הם מעידים שיש אנשים שמורידים הילוך, אז צריך להתעמק בהמשך בממצא הזה".

ד"ר פרץ מזכירה כי החוקרים חלוקי דעות בנוגע לחידוש שהמושג מביא עמו. "המתנגדים למושג רואים בו כטרנד 'טיקטוקי' ותו לא, ולמעשה מאמינים שמדובר באותה גברת בשינוי אדרת של מושג ישן בשם work disengagement, המדבר על התנתקות רגשית של אדם מעבודתו", אומרת פרץ. אולם, לדבריה "קבוצה אחרת של חוקרים מאמינה שמדובר במשהו אחר - במושג חדש בעל שני היבטים. מצד אחד היבטים פסיכולוגיים/תפיסתיים ומהצד השני היבטים התנהגותיים. כלומר, נסיגה והתנתקות רגשית מהעבודה, בד בבד עם היבטים התנהגותיים של עשייה מינימלית".

בדומה לד"ר ברקת־בוימל, גם ד"ר פרץ מזהה קשר בין התעצמות התופעה לבין מגפת הקורונה: "עובדים רבים נאלצו 'לשנס מותניים' לטובת מקום עבודתם ולעבוד קשה יותר, תוך הסתגלות מתמדת לשינויים רבים ותכופים, וזאת על מנת לאפשר לארגונים לשרוד. בנוסף, העבודה מהבית בזמני הסגר סיפקה לאנשים הזדמנות לחשוב מחדש על הערכים שלהם, על מה חשוב להם בעבודה ובחיים בכלל, ועל האופן שבו הם מתייחסים לעבודתם. אמנם, חלק מהעובדים בחר לעזוב את מקום עבודתו, במה שמוכר כ'התפטרות הגדולה' אך חלק אחר, ניכר לא פחות, החליט במקום לעזוב רשמית, להישאר בעבודה אך לעשות פחות, רגשית ומעשית".

ההיבט המעשי - התמודדות ומניעה

נקודה נוספת שעורכות הסקר מציינות כמעניינת היא הקישור שהתגלה בין הביטויים לתופעה לבין פרקטיקות ארגוניות - וכאן נכנס לתמונה ההיבט המעשי שמראה כי יש דברים שניתן לעשות על מנת להתמודד עם האתגר. לדברי, ברקת־בוימל "בתפיסה, וכנראה גם במציאות, כשיש שיתוף וגמישות רואים פחות מקרים של התפטרות שקטה. הסקר הוא זיהוי ראשוני של הקשר הזה. קשר מעניין אחר הוא לריבוי ימי המחלה, שהם בספרות מדד שמעיד על בריאות ארגונית־רגשית ואינדיקטור למעורבות".

ד''ר ליעד ברקת-בוימל, המרכז האקדמי פרס / צילום: עמוס בר זאב

קמינקא מכניסה למשוואה את נושא הרגש, ומעדיפה להתייחס להתפטרות שקטה כהתנתקות רגשית. לא סתם, היא אומרת, אנחנו מדברים על אינגייג'מנט של העובדים, שמשמעותו היא בעצם אירוסין. קמינקא מספרת כי הפרקטיקות הארגוניות שהופיעו בסקר חולקו לשני תחומים - כאלו המבטאות את העצמת העובד - שיתוף, אוטונומיה, גמישות ואפשרות להתפתחות אישית, וכאלו המבטאות מדיניות כמו תהליכי מנטורינג פנימיים, מיסוד אופק מקצועי ועוד.

"המעניין במיוחד", אומרת קמינקא, "הוא שלפרקטיקות שעוסקות בהעצמת העובד יש קשר משמעותי יותר לביטויי תופעת ההתפטרות השקטה. ראינו שככל שיש יותר גמישות בעבודה, אפשרויות שיתוף ומתן אוטונומיה לעובד - כך פוחתת התופעה. באופן אישי למדתי שכבר לא מספיק לדאוג להתפתחות אישית של העובדים. גמישות ואוטונומיה חשובות אף יותר". לדבריה, "את הקשר הברור לגמישות ראינו בכך שבמבט השוואתי, התופעה נפוצה פחות בחברות הייטק, שנוטות להעניק לעובדים יותר גמישות ואוטונומיה".

האם ההאטה תשפיע על המוטיבציה

פרץ מסבירה את הקשר על ידי מודל JDR - Job Demand Resource Theory. "הנחת היסוד הבסיסית של מודל JDR היא שעובדים מתמודדים עם דרישות העבודה לצד מערך של משאבים אישיים, ארגוניים, ניהוליים וכו'. כאשר לחצי הדרישות עולים על מערך המשאבים - התוצאה תהיה התפטרות שקטה. כדי להחזיר את המערך לשיווי משקל, יש להגביר את המשאבים החשובים, עליהם הסקר מצביע".

כל זה יפה וברור, אבל אנחנו תחת גל פיטורים ועל ההאטה כבר מדברים כעובדה. הסקר אמנם התקיים במהלך התקופה, אבל ההאטה עשויה להשפיע עליו ועל המוטיבציה של עובדים להיתפס כ"אזרחים ארגוניים" טובים יותר.
קמינקא: "ההאטה לא תשפיע. זה לא יעזור למנהלי הארגונים. העובדים עדיין יבואו ויעבדו לפי הספר, אבל אלה לא יהיו העובדים שאנחנו רוצים. לא תהיה להם מחוברות אישית ורגשית. לא יהיה אינגייג'מנט, כי העובדים עדיין הם מחפשים הדדיות ואת הממד הרגשי".

ד"ר ברקת־בוימל דווקא כן מעריכה שאם הסקר היה נערך היום, ייתכן שהתמונה הייתה מתונה יותר. "ברור שמצב השוק מושפע גם מהיצע וביקוש, אבל אם הדור של ההורים שלי קיבל את מה שיש כעובדה. הדורות הצעירים בערכים הבסיסיים שלהם שואפים לעצמאות, שוויון וצדק. לכן זה ימשיך. ברור שבזמן שיש גם חשש לאבד את מקום העבודה, ולכן לא בטוח שכדאי שלא להשקיע ולעשות מעבר. עם זאת, עדיין נראה את אותה חתירה לתפיסת הוגנות בעבודה. גם הגמישות מצד המעסיקים תימשך גם הלאה, ולו רק בגלל שכבר יש לנו את הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים זאת".

עוד כתבות

סוללות פטריוט בסעודיה, עליהן הלייזר הסיני נועד להגן / צילום: ap, Andrew Caballero-Reynolds

החיסרון של מערכת הלייזר שאיש לא צפה מראש

מערכת הלייזר הסינית נוחלת כישלון בסעודיה, כיצד זה קשור לישראל? • הודו משיקה תוכנית הגנה רב־שכבתית הכוללת את ברק 8 הישראלי ● לוקהיד מרטין סוגרת עסקת מיירטי פטריוט בהיקף שיא ● ואוקראינה מחזירה לשימוש את המל”טים הטורקיים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שייח'ה אל–מיאסה הקטארית. מהדמויות החזקות בעולם האומנות / צילום: Reuters, Ammar Abd Rabbo/ABACAPRESS

קטאר וסעודיה הולכות על אחד ממנועי ההשפעה הגדולים בעולם - הוליווד

קטאר הפכה לשחקנית מרכזית בעולם האמנות והקולנוע, כשהיא משקיעה הון עתק ביצירות ובסרטים ● בסעודיה גם מנסים למשוך את הוליווד כשריאד בונה תעשיית קולנוע משל עצמה ● הפרדוקס הוא ששתי מדינות המפרץ ממשיכות לצנזר את אותה התרבות שהן מבקשות לממן

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Chiang Ying-ying

הכוכבת הגדולה של וול סטריט כבר לא מצליחה להמם את השוק

ענקית שבבי הבינה המלאכותית אנבידיה סיפקה לוול סטריט רצף ארוך של עקיפת תחזיות ההכנסות והרווחים, אך הטיסה שלה נוחתת אל קרקע המציאות - בין היתר בשל אילוצי אספקה ​​ותשתית

טיילור רובינסון, החשוד ברצח צ'ארלי קירק / צילום: Reuters, EYEPRESS

דיווח: טיילור רובינסון, בן 22 מיוטה - הוא החשוד ברצח צ'ארלי קירק

"אני מקווה שהוא יקבל עונש מוות", אמר הנשיא האמריקני לאחר שהודיע כי ככל הנראה נעצר המתנקש, והוסיף כי לא צפה בסרטון הירי: "לא כך רציתי לזכור אותו" • מקור אישר לרויטרס את דברי טראמפ: החשוד נמצא במעצר של כוחות הביטחון ביוטה • בניו יורק פוסט דיווחו: החשוד ברצח קירק - טיילר רובינסון, בן 22 מיוטה

מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed

ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל

הסכמי אברהם סייעו לישראל לייצר שורה של קשרים כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם מדינות ערב - אך ההישגים לא באים ללא אתגר ● המלחמה בעזה והפערים סביב הסוגיה הפלסטינית העמיקו את החשדנות ועיצבו תדמית של ישראל ככוחנית ומתרחקת מהשתלבות אזורית ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחרי פסילת המועמד של סמוטריץ': התרחישים האפשריים למינוי ראש אגף תקציבים באוצר

לאחר שוועדת המינויים פסלה את מהרן פרוזנפר, מועמדו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לראשות אגף התקציבים, עומדות בפניו שתי אפשרויות: קרב משפטי על המינוי - או נסיגה וחיפוש ממלא-מקום ● בינתיים, עבודת התקציב לשנת 2026 נתקעת, והמערכת הפיננסית ממתינה להכרעה ● אז מי הם המועמדים האפשריים לתפקיד?

הרס בדוחא לאחר המתקפה הישראלית, השבוע / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa

סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה

המתקפה בקטאר הציפה גל גינויים חריפים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות - שם אף הדירו את ישראל מתערוכה יוקרתית ● כעת מומחים חוששים מ"שלום קר", בדומה ליחסים עם מצרים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות אך סגרה שבוע חיובי

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% בניגוד למגמה בעולם ● מחלבות גד מזנקת בכ-17%, מה שמביא אותה לשווי של 1.1 מיליארד שקל ● השקל מתחזק מעט, 3.33 שקלים לדולר ● האינפלציה בארה"ב עומדת על 2.9%, כצפוי ● וגם: שלושה בנקי השקעות מרכזיים העלו תחזיות ל-S&P 500

סלט בחוות רום / צילום: עמר גואטה

אוסף של מנות מיוחדות מידי שף וקונדיטורית בחווה צפונית שצופה לנוף מרהיב

מסעדה שמגישה קיש חמאתי מביצים אורגניות ופאדג' שמנת מתוקה, מתחם ספא שמזכיר את קופנגן וניחוחות כנאפה שהטריפו גם את העיזים ● ביקור ביישובי המועצה האזורית משגב

מצב הסוכרת בישראל / צילום: Shutterstock

מחקר חדש חושף: מצב הסוכרת בישראל השתפר, אבל לא בקרב המפונים

ד"ר אסי סיקורל, שניהל את מרפאת המפונים בדרום, הוביל מחקר שמדד את השינוי בתחלואה במחלות כרוניות ● הוא גילה כי בזמן שמצב האוכלוסייה הכללית השתפר, כנראה גם הודות לתרופות חדשות לסוכרת ולהשמנה, בקרב המפונים כמעט לא חל שינוי או שהיה שינוי לרעה

עינת גז / צילום: יונתן בלום

את מי להרוג ראשון? "משחק חברה" בהשתתפות עינת גז מסעיר את הרשת - "רק סאטירה"

הרשת סוערת לאחר שהיזם והמשקיע דני לשם הפתיע את מנכ"לית חד הקרן פאפאיה גלובל, עינת גז, עם קלפי משחק בשם "Kill Kill Kill", וביקש ממנה לקבוע "את סדר ההריגה", בין אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ המתחרה, דיל, דובי פרנסס וראש הממשלה בנימין נתניהו ● איך הגיבה גז?

חריימה קר, פופ אפ בצוקים / צילום: עמית שמיר

לפעמים גם בופה ארוחת בוקר יכול לספק חוויה קולינרית אותנטית

מי שתכנן להעביר את חופשת החג בערבה יכול ליהנות מחלופות משובחות: ארוחת טעימות עונתית ב"ארץ ערבה", ובופה חלבי שנותן לחומרי הגלם לדבר

הרכבת הקלה ביפו. חיבור ישיר ומהיר למרכז העיר / צילום: Shutterstock

עלייה בביקוש ובמחירים: יפו נהנית מפריחת נדל"ן בזכות הקו האדום

המחירים הגבוהים, הריבית הגבוהה ופתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה מובילים לשינוי בהעדפות הרוכשים בתל אביב: בעוד המחירים בלב העיר בירידה, הביקוש לדירות ביפו עולה ● באילו אזורים כבר עלו המחירים, ואיפה עוד אפשר למצוא הזדמנויות?

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

הכריה בשדה בריר חזרה? נתניהו שלף אקדח ריק מול חסידי גור

בהחלטה בהולה אישרה הממשלה השבוע ל–ICL לכרות פוספטים בשדה בריר, אחרי 20 שנות דיונים ומריחה ● למה דווקא עכשיו? יש מי שבטוח שזו הנקמה המושלמת - מפגן כוח מול המגזר הכי צומח בערד הסמוכה ● נתניהו הזכיר לחרדים שכדאי להם להישאר קרובים לצלחת

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

"יש נגדי אש צולבת": מנכ"ל איכילוב המיתולוגי פתח בקריירה חדשה ואז שמו לו ברקס

הוא ניהל את איכילוב, היה פרויקטור הקורונה, הוביל רפורמות ואז עזב לעולם הפיננסי ● אלא שבחודשים האחרונים רוני גמזו מנהל מאבק עיקש מול הממונה על שוק ההון, שמתנגד בתוקף למינויו ליו"ר מגדל ביטוח ● בראיון בלעדי הוא מסביר למה התפקיד צריך להיות שלו, מדבר על היחסים עם בעל השליטה ומשתף בשאיפה הגדולה: להיות שר הבריאות

אמיתי קלמר וד''ר דן רביב / צילום: Weifan Chen

הגל נמשך? יוניקורן הפינטק הישראלי לנדבאז הגיש תשקיף לקראת הנפקה

לנדבאז, שהגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר והוכתרה רשמית כחד-קרן בשנת 2023, הודיעה היום כי הגישה תשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית וכי בכוונתה לרשום את מניותיה למסחר תחת הסימול LBZZ ●  שימת החתמים כוללת את גולדמן זאקס, ג'יי.פי. מורגן ו־RBC קפיטל מרקטס כבנקי ההשקעות הראשיים. אליהם מצטרפים טי.די. סקיוריטיז, סיטיזנס קפיטל מרקטס, קיף, ברויאט אנד וודס (חברת בת של סטייפל) ונידהם אנד קומפני כחתמים נוספים

לארי אליסון לצד נשיא ארה''ב דונלד טראמפ בביקור בבית הלבן בינואר / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

תורם נלהב לישראל עם מסלול חיים לא שגרתי בכלל: הדרך של האיש העשיר בעולם

לארי אליסון התעשר בכ־100 מיליארד דולר בלילה, הודות לקפיצה היסטורית במניית ענקית התוכנה שייסד, אורקל ● כך הפך הילד המאומץ שנשר מהלימודים פעמיים למי שהצליח לבנות אימפריה משלו, ולהפתיע את וול סטריט עם חוזי ענק בתחום ה־AI

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

ענקי ההשקעות מעריכים: מה צפוי ל-S&P 500, וגם שלוש מניות עם הזדמנות

בנקי ההשקעות וולס פארגו, ברקליס ודויטשה בנק עדכנו השבוע כלפי מעלה את התחזיות שלהם ל-S&P 500, וציינו לחיוב רווחים חזקים של החברות הנסחרות ומחזור השקעות הולך וגובר בתחום ה-AI ● גם בגולדמן זאקס מאמינים שהכלכלה האמריקאית תצליח לחמוק ממיתון - ומסמנים שלוש הזדמנויות השקעה

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל ביל אקמן בראיון בלעדי לגלובס: "זו הטעות הכי גדולה שישראל עושה"

אקמן, ממנהלי קרנות הגידור הבולטים בעולם, השקיע 100 מיליון שקל בבורסה בתל אביב בשיא המלחמה, וגם אחרי עלייה של כמעט 300%, הוא מצהיר שלא ימכור "לעולם" ● כעת הוא בוחן הזדמנויות נוספות בישראל ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה אינו מאמין בגיוון יתר בהשקעות, מה למד מוורן באפט - ולמה הטעות הגדולה של ישראל היא שהמדינה מאפשרת פייק ניוז ולא משקיעה בהסברה