גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טרנד? באזז? הנתונים האמיתיים של התופעה הכי מסקרנת בשוק העבודה

קראו לה מילת באזז ואמרו שמדובר בטרנד שלא יעמוד במבחן המציאות, אך נראה כי בחלק ניכר מהארגונים בישראל העובדים לא מעוניינים להשקיע מעל ומעבר לנדרש​ ● סקר חדש של עמותת משאבי אנוש ישראל והמרכז האקדמי פרס מציג אומדן ראשוני להיקף התופעה, ואת הקשר לפרקטיקות ארגוניות

משרד ריק בניו יורק / צילום: Shutterstock
משרד ריק בניו יורק / צילום: Shutterstock

ההתפטרות השקטה קיימת גם בישראל ולא ניתן להתעלם ממנה, זו המסקנה מסקר ראשון מסוגו שבחן את הפופולריות המקומית של התופעה ונחשף עתה בגלובס. מהסקר, שערכו עמותת משאבי אנוש ישראל והמרכז האקדמי פרס, עולה כי התופעה קיימת גם בחברות הייטק, אך נפוצה יותר בחברות בסקטורים אחרים.

מה לעשות כשהשיח בעבודה הופך לפוגעני? | מגזין הניהול של הרווארד
●  התכונה הקריטית שחסרה לרוב המוחלט של המנהלים  

לפני פחות מחצי שנה שלל סרטוני טיקטוק מרחבי העולם הציפו את המושג התפטרות שקטה (Quiet Quitting). אלה ביקשו מאתנו לשכוח את כל מה שהכרנו על עולם העבודה - את ההערכה לה זוכה הקדשת שעות ארוכות לקריירה, ואת המחיר המקובל של צמצום שעות הפנאי. כבר אז היו מי שקבעו שמדובר בעוד באזז זמני של צעירים, מי שטענו שלא מדובר בדבר חדש, ומי שפסקו שמהר מאוד הטרנד יפגוש את המציאות ויגלה שבעולם העבודה האמיתי לארגונים יש אפס סובלנות ל"ראש קטן".

מולם, המברכים על התופעה הסבירו שמדובר באיזון הכרחי להתמודדות עם שחיקה ובהתנערות ראויה שממנה כבר אין דרך חזרה, היות שמדובר במהפכה שתיטיב עם כולם. ואכן, מילים כמו היברידיות וגמישות כבר נכנסו לז'רגון הארגוני.

מידת המעורבות, התפטרות וימי מחלה

עם זאת, היות שמדובר בתופעה חדשה, ובעיקר כזו שקמה בפלטפורמה צעירה במיוחד, עד כה היא טרם נבחנה מחקרית וניתן היה רק לשער מה היקפה. העובדה שזמן לא רב אחר כך הוצפה רשת חברתית אחרת ומעט יותר "מעונבת" - לינקדאין - ביותר ויותר משתמשים שפוטרו, והכריזו על עצמם דווקא כמחפשי עבודה ובעלי כישורים גבוהים הקוסמים למעסיקים, הגבירה את סימני השאלה.

במקביל לעליית גל הפיטורים בחברות ההייטק, בסוף אוקטובר, ערכו עמותת משאבי אנוש ישראל והמכון האקדמי פרס סקר במטרה לבחון את קיומה והיקפה של תופעת ההתפטרות השקטה בישראל. הם הפיצו בקרב נשות ואנשי משאבי אנוש שאלונים אנונימיים (אך שכן התייחסו לענף ולגודל הארגון) בנוגע להיקפן ושכיחותן של תופעות העשויות להיתפס כהתפטרות שקטה.

הנשאלות והנשאלים התבקשו להעריך עד כמה נפוצה תופעת ההתפטרות השקטה בארגון, את מעורבות העובדים גם מחוץ לשעות העבודה, את שיעור העובדים שעזבו את הארגון באופן וולונטרי בשנה האחרונה ואת סך ימי ההיעדרות של עובדים מפאת מחלה. ריבוי ימי מחלה אגב, הוא מאפיין מוכר למידת המחוברות לארגון, ועלייה בניצולם מעידה רבות על המוטיבציה להשקיע. בחלק אחר של השאלון התבקשו הנשאלות והנשאלים לדרג את שכיחותן בארגון של פרקטיקות כגון מתן אפשרות לעבודה מהבית, מתן אוטונומיה לעובדים, מעורבות בהעלאת רעיונות, שקיפות בתהליכי תגמול ושכר, ועוד.

ניסיונות ראשונים לאמוד את היקף התופעה

רוב (58%) נציגי משאבי אנוש בחברות הייטק שהשיבו על הסקר, מזהים את התופעה בקרב כ־10% מהעובדים. בקרב חברות שאינן הייטק, הנתון מטפס ל־64% שמזהים אותה בהיקף זה. כשליש (30%) מהמשיבים בענף ההייטק טוענים שהם מזהים התפטרות שקטה בקרב יותר מ־16% מהעובדים. לעומת זאת הנתון גבוה בהרבה בענפים אחרים וכמעט מחצית (47%) מהמשיבים בענפים שאינם הייטק מזהים את התופעה בקרב יותר מ־16% מהעובדים בארגון שלהם. בקרב כלל הסקטורים 62% טוענים שהתופעה קיימת בקרב מעל 10% מהעובדים, ו־40% טוענים שהתופעה נפוצה בקרב מעל 16% מהעובדים. תוצאות הסקר ומסקנותיו ידונו בכנס המצוינות של העמותה שייערך בשבוע הבא.

ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת משאבי אנוש ישראל, אמרה כי ברוב שיחותיה עם מנהלות משאבי אנוש אלה העידו כי הן דווקא כלל לא מרגישות את התופעה אצלן. "לאור העובדה שלא נעשה סקר הבוחן את התופעה בישראל, בדקנו את הנושא בסקר שכלל 250 אנשי משאבי אנוש, ממגוון סקטורים וגדלים. להפתעתי הרבה נמצא שאכן יש התפטרות שקטה בישראל", אומרת קמינקא ומעידה שלמרות ההכחשה הראשונית, בחינה עמוקה מגלה שלא ניתן להתעלם מקיומה של התופעה.

ד''ר שלומית קמינקא, מנכ''לית עמות משאבי אנוש ישראל

עוד קודם לכן, סקר אחר בחן את תפיסת המצב בקרב עובדים. עורכת הסקר ההוא, ד"ר הילה פרץ, חברת סגל במכללה האקדמית להנדסה בראודה וראש יחידת המחקר של משאבי אנוש ישראל, מסבירה כי "הוא היה בין היחידים עד כה בעולם שמדדו אמפירית את התופעה מנקודת מבט של עובדים ושל אנשי משאבי אנוש בארגונים. לדבריה, "בסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של עובדים בישראל נמצא כי 60% מהעובדים מזדהים עם תפיסת ההתפטרות השקטה בהיבטיה הפסיכולוגיים־תפיסתיים. 31% ציינו כי הם מסרבים לעבוד מעבר לשעות העבודה הרשמיות ו־33% שוקלים שלא להגיע לאירועי חברה מכיוון שהם מתקיימים מחוץ לשעות העבודה". פרץ מציינת כי "עד כה, מחקרים אמפיריים על התופעה כמעט ולא קיימים. בארה"ב נערך סקר ראשוני על ידי גאלופ ונמצא כי מעל 50% מהעובדים בארה"ב מוגדרים כ'מתפטרים שקטים'".

ד''ר הילה פרץ, ראש יחידת המחקר של משאבי אנוש ישראל / צילום: מירב בן שושן

התנערות מהאזרחות הארגונית

ד"ר ליעד ברקת־בוימל, ראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ ובפיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, מסבירה כי הסקר נערך כבדיקת דופק, כזו שתוכל להוות בהמשך בסיס למחקר מדעי. היא לדבריה, לא מופתעת מהתוצאות. "רואים את הדברים האלה - את הדרישה של עובדים לגמישות, למשמעות, לאוטונומיה ולשליטה על הזמן שלהם", היא אומרת. "אלה תהליכים שמתרחשים כבר הרבה זמן, וגם חילופי הדורות משפיעים, מה שמוביל לתופעת ההתפטרות השקטה שהתעצמותה די קשורה לקורונה".

ברקת־בוימל מדגימה זאת באמצעות מונח מסורתי יותר - אזרחות ארגונית: "זה אומר להיות 'אזרח' טוב בארגון, לעשות מעבר למה שמבקשים, להיות סובלני לבעיות שצצות בדרך ולגלות נאמנות גם כשלא הכול מושלם. ההתפטרות השקטה אומרת שאנשים לא מוכנים יותר להיות אזרחים טובים בארגון. עד היום, ההתייחסות בספרות הייתה ללמידת האזרחות הארגונית, וההתפטרות השקטה היא וריאנט חדש של זה. מה שבכל זאת מעניין בסקר שלנו זו נקודת המבט של מנהלי משאבי אנוש שהם אלה שאחראים על ניהול ההון האנושי, הם יושבים בדיוק בצומת הזה, ואם הם מעידים שיש אנשים שמורידים הילוך, אז צריך להתעמק בהמשך בממצא הזה".

ד"ר פרץ מזכירה כי החוקרים חלוקי דעות בנוגע לחידוש שהמושג מביא עמו. "המתנגדים למושג רואים בו כטרנד 'טיקטוקי' ותו לא, ולמעשה מאמינים שמדובר באותה גברת בשינוי אדרת של מושג ישן בשם work disengagement, המדבר על התנתקות רגשית של אדם מעבודתו", אומרת פרץ. אולם, לדבריה "קבוצה אחרת של חוקרים מאמינה שמדובר במשהו אחר - במושג חדש בעל שני היבטים. מצד אחד היבטים פסיכולוגיים/תפיסתיים ומהצד השני היבטים התנהגותיים. כלומר, נסיגה והתנתקות רגשית מהעבודה, בד בבד עם היבטים התנהגותיים של עשייה מינימלית".

בדומה לד"ר ברקת־בוימל, גם ד"ר פרץ מזהה קשר בין התעצמות התופעה לבין מגפת הקורונה: "עובדים רבים נאלצו 'לשנס מותניים' לטובת מקום עבודתם ולעבוד קשה יותר, תוך הסתגלות מתמדת לשינויים רבים ותכופים, וזאת על מנת לאפשר לארגונים לשרוד. בנוסף, העבודה מהבית בזמני הסגר סיפקה לאנשים הזדמנות לחשוב מחדש על הערכים שלהם, על מה חשוב להם בעבודה ובחיים בכלל, ועל האופן שבו הם מתייחסים לעבודתם. אמנם, חלק מהעובדים בחר לעזוב את מקום עבודתו, במה שמוכר כ'התפטרות הגדולה' אך חלק אחר, ניכר לא פחות, החליט במקום לעזוב רשמית, להישאר בעבודה אך לעשות פחות, רגשית ומעשית".

ההיבט המעשי - התמודדות ומניעה

נקודה נוספת שעורכות הסקר מציינות כמעניינת היא הקישור שהתגלה בין הביטויים לתופעה לבין פרקטיקות ארגוניות - וכאן נכנס לתמונה ההיבט המעשי שמראה כי יש דברים שניתן לעשות על מנת להתמודד עם האתגר. לדברי, ברקת־בוימל "בתפיסה, וכנראה גם במציאות, כשיש שיתוף וגמישות רואים פחות מקרים של התפטרות שקטה. הסקר הוא זיהוי ראשוני של הקשר הזה. קשר מעניין אחר הוא לריבוי ימי המחלה, שהם בספרות מדד שמעיד על בריאות ארגונית־רגשית ואינדיקטור למעורבות".

ד''ר ליעד ברקת-בוימל, המרכז האקדמי פרס / צילום: עמוס בר זאב

קמינקא מכניסה למשוואה את נושא הרגש, ומעדיפה להתייחס להתפטרות שקטה כהתנתקות רגשית. לא סתם, היא אומרת, אנחנו מדברים על אינגייג'מנט של העובדים, שמשמעותו היא בעצם אירוסין. קמינקא מספרת כי הפרקטיקות הארגוניות שהופיעו בסקר חולקו לשני תחומים - כאלו המבטאות את העצמת העובד - שיתוף, אוטונומיה, גמישות ואפשרות להתפתחות אישית, וכאלו המבטאות מדיניות כמו תהליכי מנטורינג פנימיים, מיסוד אופק מקצועי ועוד.

"המעניין במיוחד", אומרת קמינקא, "הוא שלפרקטיקות שעוסקות בהעצמת העובד יש קשר משמעותי יותר לביטויי תופעת ההתפטרות השקטה. ראינו שככל שיש יותר גמישות בעבודה, אפשרויות שיתוף ומתן אוטונומיה לעובד - כך פוחתת התופעה. באופן אישי למדתי שכבר לא מספיק לדאוג להתפתחות אישית של העובדים. גמישות ואוטונומיה חשובות אף יותר". לדבריה, "את הקשר הברור לגמישות ראינו בכך שבמבט השוואתי, התופעה נפוצה פחות בחברות הייטק, שנוטות להעניק לעובדים יותר גמישות ואוטונומיה".

האם ההאטה תשפיע על המוטיבציה

פרץ מסבירה את הקשר על ידי מודל JDR - Job Demand Resource Theory. "הנחת היסוד הבסיסית של מודל JDR היא שעובדים מתמודדים עם דרישות העבודה לצד מערך של משאבים אישיים, ארגוניים, ניהוליים וכו'. כאשר לחצי הדרישות עולים על מערך המשאבים - התוצאה תהיה התפטרות שקטה. כדי להחזיר את המערך לשיווי משקל, יש להגביר את המשאבים החשובים, עליהם הסקר מצביע".

כל זה יפה וברור, אבל אנחנו תחת גל פיטורים ועל ההאטה כבר מדברים כעובדה. הסקר אמנם התקיים במהלך התקופה, אבל ההאטה עשויה להשפיע עליו ועל המוטיבציה של עובדים להיתפס כ"אזרחים ארגוניים" טובים יותר.
קמינקא: "ההאטה לא תשפיע. זה לא יעזור למנהלי הארגונים. העובדים עדיין יבואו ויעבדו לפי הספר, אבל אלה לא יהיו העובדים שאנחנו רוצים. לא תהיה להם מחוברות אישית ורגשית. לא יהיה אינגייג'מנט, כי העובדים עדיין הם מחפשים הדדיות ואת הממד הרגשי".

ד"ר ברקת־בוימל דווקא כן מעריכה שאם הסקר היה נערך היום, ייתכן שהתמונה הייתה מתונה יותר. "ברור שמצב השוק מושפע גם מהיצע וביקוש, אבל אם הדור של ההורים שלי קיבל את מה שיש כעובדה. הדורות הצעירים בערכים הבסיסיים שלהם שואפים לעצמאות, שוויון וצדק. לכן זה ימשיך. ברור שבזמן שיש גם חשש לאבד את מקום העבודה, ולכן לא בטוח שכדאי שלא להשקיע ולעשות מעבר. עם זאת, עדיין נראה את אותה חתירה לתפיסת הוגנות בעבודה. גם הגמישות מצד המעסיקים תימשך גם הלאה, ולו רק בגלל שכבר יש לנו את הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים זאת".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי יחזיר כסף ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם לא ירוויח השנה

המהלך של בנק לאומי מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיקם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים