בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
הכותב הוא ראש המסלול לניהול טכנולוגיה, המחלקה לניהול, אוניברסיטת בר־אילן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הלך בעקבות הדוד סם והעלה את הריבית בשבוע שעבר בחצי אחוז נוסף. הבנקים וחברות חזקות מרוויחים מהמהלך, אולם חלק ניכר מהציבור והמשק יוצאים מופסדים. אז מדוע להמשיך ולהעלות ריבית? למה להקשות על המעמד הנמוך והבינוני, לחזק את המעמד הגבוה ולהגדיל פערים חברתיים?
● מדיניות הריבית של בנק ישראל נכונה ואחראית | דעה
אם תחברו אינפלציה גבוהה, עליית ריבית, מערבולת של אי־ודאות ותחזיות למיתון עולמי, ייתכן שתקבלו דיכאון. בשנים האחרונות, משקיעים פעילים נהנו מריבית נמוכה והשקיעו את הונם בפיתוח. מחירו הנמוך של הכסף אִפשר לקחת הלוואות לטובת השקעות, תרם לפיתוח של המשק והפחית את המוטיבציה לסגור את הכסף בבנקים.
חלק מהמניות הציגו ביצועים טובים יותר כששיעורי הריבית עלו, מאשר כשצנחו. דוגמה מייצגת הן אפל ומיקרוסופט שלא מוכרות מוצרים יקרי־ערך שהלקוחות צריכים ללוות כספים לרכשם, ולכן מושפעות פחות ממחיר הכסף. אפל ומיקרוסופט הן חברות ענק, בעלות כסף נזיל שעליית הריבית תייצר עבורן הון נוסף, וכיוון שהמכירות כמעט לא נפגעות, מצבן משתפר. גם פה הנפגעות העיקריות הן החברות הקטנות, ביניהן חברות סטארט־אפ שזקוקות למימון כדי לגדול.
לסיכום, עליית הריבית בהקשר של חברות טכנולוגיה מקטינה את הסיכוי לסטארט־אפים פורצי דרך ומחזקת את חברות הענק שחזקות ממילא.
דרישה לניתוח מידע
בתקופת בה פרצה הקורונה, רוב העולם נאלץ להתנהל אונליין וניכרה פריחה בביקוש לשירותים טכנולוגיים. ראינו את חשיבותן של טכנולוגיות בעולם בו אי־הוודאות היא מציאות נתונה. הצורך בניתוח נתוני השוק החדשים ובחיזוי נתוני העתיד יגביר את הביקוש לחברות העוסקות בשיטות מתקדמות לניתוח מידע ובאמצעי למידת מכונה. אבל מה תעשה הריבית לחברות הללו? חברות לניתוח מידע הן ברובן קטנות וזקוקות למימון. עם עליית הריבית קיים סיכון שהן יפלו, ונפסיד את החידושים המתוכננים.
התעשיינים והקבלנים טוענים כי עליית הריבית פוגעת בכיס של הציבור, מזיקה למגזר העסקי ומובילה להאטה במשק. הבנקים, לעומתם, מאושרים. ככל שהריבית עולה, הרווחים שלהם גדלים על חשבון הציבור. חברות פינטק, המשדכות מלווים ללוֹוים, תיהנינה גם הן מפריחה, תוכלנה לגזור קופון על חשבון הלווים ולהתחרות בהצעות הבנקים.
למה להפריע
בשונה מארה"ב ורוב המערב, המשק הישראלי התאושש ממגפת הקורונה מהר, ישנה ירידה בגירעון בתקציב המדינה, האבטלה נמוכה וישראל מובילה בצמיחה לעומת מדינות ה־OECD. ייקח זמן לשיפור משמעותי, אבל למה להפריע למשק לצמוח? למה לחזק את המעמד הגבוה ולהחליש את מעמד הביניים? למה לפגוע במדינת הסטארט־אפ?
ואם כל זה לא מספיק אז, כלכלה קשורה בקשר בל־יינתק לפסיכולוגיה. חובות מצטברים, האטה כלכלית, עלייה בריבית והקושי לשלם משכנתה ושכר דירה מובילים לעלייה בשיעורי הסובלים מדיכאון, מחרדה מהשמנה ומבריאות לקויה. מי "ייהנה" מנתוני התחלואה? ערכם של חברות שעוסקות בנוגדי דכאון כמו קנאביס רפואי וחומרים פסיכדליים. הדיכאון וההשמנה יביאו לצריכת מוצרים כמו אלכוהול, טאבלטים, טכנולוגיות חלל, או בקיצור, מישהו אמר אסקפיזם ולא קיבל?