גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקונגרס האמריקאי מגיש: אפשר גם בלי דמוקרטיה

דרמה פוליטית שהפכה למהתלה (ולאירוע ויראלי) נמשכה על פני 4 ימים ו־14 סיבובים עד שנבחר יושב־ראש לבית הנבחרים ● קווין מקארתי הרפובליקאי היה צריך להתחנן בפומבי כדי להיבחר בסיבוב ה־15 ● המחיר: הוא העניק זכות וטו לימין הקיצוני של מפלגתו

קווין מקארתי, השבוע בבית הנבחרים / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein
קווין מקארתי, השבוע בבית הנבחרים / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

קשה להיזכר אימתי נראה פוליטיקאי כה להוט לכהונה בכירה וכה נואש בניסיונותיו להשיג אותה. זה קרה בחצות הלילה בין שישי לשבת (שעון וושינגטון), במליאת בית הנבחרים של ארה"ב. קשה להגיד שכל אמריקה צפתה בזה, גם בגלל השעה וגם בגלל הפוליטיקה, אבל כל אמריקה ורוב העולם יכלו לצפות במעמד המסיים. חזקה עליו שהוא יהיה מן הרגעים הפוליטיים הוויראליים ביותר של כל הזמנים.

בעקבות דוח התעסוקה בארה"ב: כיצד צפוי הפדרל ריזרב לפעול בפגישה הבאה
בין מהפכת העבר למהפכת העתיד: האם הטכנולוגיה תציל את הכלכלה האמריקאית? | פרשנות, חזי שטיינהרט
השקל היה אחד משלושת המטבעות החלשים בעולם בחודש דצמבר

הלהוט הנואש היה קווין מקארתי, ציר קונגרס רפובליקאי בן 57 מקליפורניה. הכהונה הנכספת הייתה זו של יושב־ראש בית הנבחרים של ארה"ב, שהיא הרבה יותר חשובה ורבת כוח מזו של יושב־ראש הכנסת, או לפחות הייתה כזאת עד יום שבת. 14 פעמים נדרש בית הנבחרים להצביע במהלך ארבעה ימים. מקארתי היה המועמד העיקרי, לאחר שמפלגתו זכתה בניצחון זעום בבחירות בנובמבר. אבל כה זעום היה הניצחון עד שהתנגדות של חמישה צירים רפובליקאיים מתוך 222 של מפלגתם הספיקה להכשיל את הבחירה. כל 212 הדמוקרטים הצביעו לטובת מועמד משלהם.

הסיבוב ה־14 נמשך בערך שעה, ועמד להוריד את מקארתי ביגון שאולה. הוא התחיל בביטחון גמור שהפעם הוא יזכה בדי קולות. אבל ב־11 בלילה התברר, שעדיין חסר קול אחד. במעמד חסר תקדים לחלוטין, מקארתי זינק ממושבו בשורה הראשונה, צעד אל מושב אחורי שחבש אחד ממתנגדיו הקולניים ביותר, ושפך את לבו השבור. כל בית הנבחרים התבונן בתדהמה.

מקארתי עמד שם בערך שתי דקות. קולו לא נשמע, אבל היה ניכר בשני הפוליטיקאים שהם מנהלים דו־שיח של חירשים. מקארתי אמר נואש, וחזר אל מושבו. אחד מעוזריו הציע לפזר את הבית עד יום שני.

היה צריך להצביע על הפיזור. במהלך ההצבעה השתנה משהו. המלו־דרמה הייתה לדרמה. פניו הנפולות של מקארתי אורו. הבה נחזור ונצביע, הוא אמר. רפובליקאים אצו רצו אל שולחן היושב־ראש כדי לבטל את הצבעתם בזכות הפיזור. הבית נשאר על יושבו.

שש דקות לאחר חצות נספרו הקולות. מקארתי לא קיבל רוב מוחלט, אלא רק 216. אבל הואיל וחמישה ממתנגדיו הצביעו "נוכח" או "נוכחת", המינימום הדרוש לבחירה צנח. בסיבוב ה־15, פטיש היושב־ראש נפל סוף סוף בחיקו. "כמה שזה היה קל", הוא התבדח. אבל בדיחות־דעת לא הייתה חלק טבעי של ההליך הזה.

מה שקרה שיקף לא רק את הקושי לגייס רוב, אלא גם את הפשרות מרחיקות הלכת שנעשו כדי להשיג את הרוב הזה.

לזכר הפיכה שלא הייתה

מקארתי נבחר לאחר שהניח את דעתם של חברי האגף הימני הקיצוני של סיעתו, הידועים בשם "עצרת החירות" (Freedom Caucus). והוא עשה כן רק לאחר שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ התקשר עם הקיצונים בין 11 ל־12 בלילה, ודיבר על לבם. למרבה הסמליות הוא עשה כן בדקות האחרונות של שישה בינואר, בדיוק נמרץ שנתיים לאחר שתומכיו האלימים פרצו אל משכן הקונגרס, ואיימו על חייהם של הצירים בניסיון לשנות את תוצאות הבחירות, שבהן טראמפ הובס.

הנה כי כן, הנשיא לשעבר, שניסה למנוע את הקונגרס מלהשלים את משימתו החוקתית, מתערב עכשיו בעבודת הקונגרס כדי להבטיח את בחירת מועמדו המועדף. מקארתי קצר בזה את הפירות של חיזור ממושך אחרי טראמפ והתרפסות בפניו. הוא הצליח לכפר על החטא הקדמון של גינוי טראמפ בינואר 2021 על הסתת התוקפים.

המפלגה הרפובליקאית הייתה לפנים מפלגת מרכז־ימין פרגמטית, לפני שהפכה למפלגה אידיאולוגית נוקשה. מאז שנות ה־90 התמעטו בה מאוד הסממנים של מרכז, והיא מפלגת ימין לכל דבר. אבל גם בתוכה יש גוונים שונים, ואחד הגוונים מתואר כ"קיצוני". הקיצונים מאוחדים בתמיכתם בטראמפ, ומוסיפים להאמין שהבחירות של 2020 אומנם זויפו.

ביניהם יש אחדים, המתוארים כ"ניהיליסטים", זאת אומרת שוחרי תוהו־ובוהו. במרכז חזונם עומד כיווצה של הממשלה הפדרלית באמצעות הקטנה דרסטית של תקציביה. מאז אמצע שנות ה־90 הם תמכו פעם אחר פעם בהפסקת המימון לממשלה אפילו במחיר סגירתה החלקית, וסירבו להקצות כספים לתוכניות בריאות, תשתית וביטחון. כמו טראמפ, הם מאמינים שוושינגטון מתנהלת מכוח קונספירציה, הגוזלת השפעה מן העם האמריקאי, ומעבירה אותה לידי ביורוקרטים ושתדלנים שאיש לא בחר בהם.

נוסחה ישראלית?

השפעת הקיצונים הייתה ניכרת ב־20 מ־28 השנה האחרונות, כל אימת שהרפובליקאים החזיקו ברוב בבית הנבחרים. אבל מעולם לא היה לרפובליקאים רוב כה קטן כפי שיש להם כיום. ממילא מעולם לא הייתה לקבוצה הזו יותר השפעה, כפי שהראה תהליך בחירתו של היושב־ראש.

כדי להיבחר, מקארתי הסכים להאציל על הקיצונים את הכוח הפורמלי לשבש את תהליך החקיקה. מעכשיו ואילך חבר יחיד יוכל ליזום תהליך הדחה של היושב־ראש. כיוצא בזה, לימין הקיצוני יוקצו שליש המושבים בוועדת התקנות של בית הנבחרים (מקבילה לוועדת הכנסת). כדי להיבחר, מקארתי הסכים אפוא להפחית את כוחו שלו.

אף כי שיטת הממשל בארה"ב שונה כמובן מעיקרה מזו של ישראל, ישראלים ירגישו בבית במקבילית הכוחות החדשה הזו. מקארתי נבחר על כתפיה של קואליציה רופפת, התלויה לקיומה בגחמותיהם של מתי מעט. הם אינם רוצים להיות בה, הם נגררו אליה מתוקף הנסיבות, והנסיבות יכולות בהחלט למוטט אותה. ההבדל הוא כמובן שבארה"ב אי אפשר לפזר קונגרס קודם זמנו ולערוך בחירות חדשות. יהיה צריך איכשהו למצוא רוב בתוך הקונגרס הקיים.

ישראל אומנם לא ערכה 15 בחירות רצופות בתוך שבוע, אבל כנראה רק מפני שזה היה מסובך מדי. אילו בחירת ראש הממשלה הייתה מועברת למליאת הכנסת, וחברי הכנסת היו מחויבים לחזור ולהצביע עד כלות כל הקיצים, אפשר להניח שכך זה היה נראה פחות או יותר. הדמוקרטיה הייתה הופכת לפארסה, ריחם של המוסדות הפוליטיים היה מובאש, ויכולת ההתנהלות שלה הייתה פוחתת עד מינימום.

לבוז הצטרפה ציניות

אין חקיקה בארה"ב אלא בהסכמה הדדית מלאה של שני בתי הקונגרס. הסנאט נמצא בידי הדמוקרטים. התהום הרובצת בין שתי המפלגות מבטיחה פחות או יותר שיתוק ברוב תחומי החקיקה. גם כך, הקונגרס יידרש לאשר הגבהה תקופתית של תקרת האשראי של הממשלה כדי שהיא לא תקלע לחדלות־פרעון; הקונגרס גם יצטרך לממן את פעולות הממשלה. היכונו־נא לסדרה אין־סופית של משברים דרמטיים, שייפתרו, אולי, באישון לילה. ספק אם יש עניין אחד שלא יושפע ממצב עניינים כזה.

זה שנים רווחת בארה"ב התלונה על "השיתוק" שאחז את וושינגטון. הוא תוצאה של הפרדת הרשויות, המאפשרת לכל אחת מן המפלגות לשלוט באחת הרשויות או בחלק ממנה, ולמשוך בכיוונים מנוגדים. מסורתית, הסקרים מראים שאמריקאים רוחשים בוז לקונגרס שלהם, תהיה המפלגה השלטת בו אשר תהיה. מה שקרה בימים האחרונים מגדיל לא רק את הבוז אלא גם את הציניות. לא פעם, ציניות מביאה אנשים להסיק שאפשר גם בלי דמוקרטיה.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר 

עוד כתבות

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות