השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה הבוקר (ב') מחמת הספק את איש שוק ההון הוותיק יגאל לוי, שהואשם באחת מפרשיות התרמית החמורות בניירות ערך. השמעת פסק הדין המזכה שודרה בשידור חי.
● הצעת הראל לרכישת ישראכרט מחזקת את נוה וסאמט מול אקירוב | פרשנות
● נביא הזעם שחזה את משבר 2008 בראיון מיוחד לגלובס: "מחירי הדיור בישראל יירדו, אבל מי שלווה הרבה יהיה במצוקה"
● המשקיעים עדיין מתעניינים במכונית האוטונומית, ומובילאיי מוכיחה את זה
לוי (58), שהיה אחד הברוקרים הבכירים בתחום הפנסיה והגמל באקסלנס נשואה, הואשם בשנת 2019, בשולי הפרשה, כי היה שותף לתרמית במסגרת תפקידו וקיבל חצי מיליון שקל משאול מאור, בעלי בית ההשקעות הפרטי מאור לוסקי ואחד הנאשמים המרכזיים בפרשה. בכתב האישום נטען כי לוי סיכם עם מאור כי יקנה מניות של סלקום מדויטשה בנק וימכור באמצעות לוי במחיר גבוה, כך שמאור ירוויח מהעסקה, ולוי יקבל חצי מיליון שקל בתמורה.
השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח את עובדות כתב האישום. היא הדגישה כי לוי לא זוכה בשל מתן אמון בגרסתו, בה היו סתירות, אך התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק את עובדות כתב האישום.
"אדגיש כי זיכוי הנאשם אינו מבוסס על אמון שנתתי בדבריו. בחלק מהעדות הוא 'נזכר' והעיד רק בבית המשפט, למרות שכאשר נחקר ברשות ניירות ערך, לא ציין את הדברים. בחלקים אחרים היו סתירות בעדויותיו. אולם המאשימה היא שצריכה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות. ואת זה היא לא הצליחה לעשות".
לוי לא הכחיש שקיבל חצי מיליון שקל, אך טען כי היה זה שכר עבור עבודת ייעוץ לשאול מאור לאחר שעזב את השוק המוסדי. "אין די בהוכחת עצם קבלת הכספים - יש להוכיח כי אלה יתקבלו על העסקאות", קבעה השופטת.
בפסק הדין נקבע כי "אין מחלוקת שהנאשם קיבל לחשבון אישי שפתח בקפריסין בנובמבר 2012 סכום של כחצי מיליון שקל. הנאשם הכחיש את הדברים - אמר שקנה את המניות בבורסה על-פי המודל (שנקבע באותו היום - נ.ש.). אשר לקבלת הכספים - הוא אומנם אישר שקיבל את הכספים, אך טען כי אלה שולמו לו עבור עבודת ייעוץ שנתן רק לאחר שסיים לעבוד באקסלנס ובשוק המוסדי".
אגמון-גונן ייחסה משקל רב לכך שהתביעה לא הביאה לעדות שני נאשמים בפרשה - את שאול מאור ואת הדר אושרת, שהיה מנהל חדר המסחר במניות בדויטשה בנק - ללא הסבר לכך. לכן, היא קבעה כי השניים היו שוללים את טענת התביעה.
עוד קבעה השופטת כי גרסתו של לוי מתאימה יותר למועדי העסקאות והעברת הכספים: "העסקאות בוצעו בדצמבר נובמבר 2008 - 3 שנים אחרי שהפסיק לעבוד באקסלנס. הכסף הועבר לחשבון רק בנובמבר 2012 - 4 שנים לאחר ביצוע העסקאות. פרקליטות מיסוי וכלכלה הסבירה את פער הזמנים בכך שהמתינו שלוי יסיים את עבודתו בשוק המוסדי. לוי עזב את השוק המוסדי במרץ 2012, ולמרות זאת הכסף הועבר רק בנובמבר 2012".
השופטת קבעה כי בהיעדר עדות לסתור את טענתו כי הכסף הועבר עבור ייעוץ, לא ניתן לקבוע כי הכסף התקבל כעמלה בגין עסקאות רכישת מניות סלקום משנת 2008.
הימשכות ההליכים
אחת הסיבות המרכזיות לזיכוי מחמת הספק הוא משך הימשכות ההליכים. החקירה נפתחה בשנת 2014, עדים נחקרו גם בשנת 2016, וכתב האישום הוגש בשנת 2019. העדים שהעידו בשנת 2021, 14 שנים אחרי התרחשות האירועים, לא זכרו את העסקאות בשנת 2008. "במצב דברים זה, מרבית העדים ציינו כי אינם זוכרים את פרטי האירועים, ולכן לא ניתן היה לבסס ממצאים על עדויותיהם", קבעה אגמון-גונן.
ראיות נוספות שהובילו את אגמון-גונן לזכות את לוי היו חוות-דעת מומחה שתמכה בגרסתו והקלטות מחדר המסחר של דויטשה בנק. השופטת ציינה כי בהקלטה נשמעת ברוקרית מתקשרת לברוקרים, גם ללוי מתנצלת, ואומרת כי דויטשה מכר את כל המניות למאור, ולכן היא לא הציעה לאחרים לרכוש ממנה את המניות. "עדות זו מעלה שלוי לא יכול היה לקנות מדויטשה בנק במחיר נמוך יותר".
הנאשמים המרכזיים בפרשה - משה גולדמן, מנהל קופות הגמל לשעבר של פסגות; ושאול מאור, מנהל בית ההשקעות מאור לוסקי - הורשעו לפני כשנתיים במסגרת הסדר טיעון. גולדמן נידון ל-44 חודשי מאסר, ומאור נידון ל-30 חודשי מאסר, לצד קנסות. על נאשם נוסף בפרשה, הדר אושרת, שהיה מנהל חדר המסחר במניות בדויטשה בנק ישראל, נגזרו 11 חודשי מאסר וקנס של חצי מיליון שקל.
עו"ד עינת בן משה, שייצגה את יגאל לוי, מסרה בתגובה: "אנחנו שמחים ומברכים על התוצאה. כפי שטען לוי במשך כמעט עשר שנים, לא נפל פגם במעשיו. בית המשפט קיבל היום את כל טענותינו וזיכה אותו מכל אשמה".