סגן יו''ר דירקטוריון הראל השקעות בן המבורגר ומנכ''ל קבוצת ישראכרט רן עוז / צילום: יח''צ ופזית עוז
קשה להתווכח עם מי שחולפת בו תחושת דה־ז'וו בכל הנוגע למעבר נכסים פיננסיים משמעותיים שהיו בעבר בבעלות הבנקים לידי חברות הביטוח. מה שהתחיל עם רפורמת בכר ב־2005, שבמסגרתה הופרדו קופות הגמל מהבנקים והועברו לידי חברות הביטוח, נמשך ב־2017 עם וועדת שטרום שהביאה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, מקבל כעת את החותמת הסופית - לאחר שחברת הביטוח הראל הגישה לדירקטוריון ישראכרט הצעה לרכוש את מלוא מניות חברת כרטיסי האשראי תמורת 2.7 מיליארד שקל במזומן. מדובר במחיר המהווה פרמיה של כ־30% על שווי השוק של ישראכרט .
● המרוויחים המפתיעים מכוונת חברת הביטוח הראל לרכוש את ישראכרט | פרשנות
● העסקה נחתמה: כלל רכשה את חברת כרטיסי האשראי מקס
הרכישה של ישראכרט בידי הראל, אם תצא לפועל, מצטרפת לעסקה העומדת בפני סיום שבמסגרתה רוכשת המתחרה של הראל, כלל ביטוח, את המתחרה של ישראכרט - מקס, לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל. מדובר בשתי חברות כרטיסי אשראי שעד 2019 היו בבעלות של שני הבנקים הגדולים בישראל - ישראכרט בידי הפועלים ומקס, אז תחת השם לאומי קארד, בידי בנק לאומי.
על פניו נראה כי העברת השליטה בחברות כרטיסי האשראי לידי חברות הביטוח היא קריסה של המלצות ועדת שטרום והחוק שחוקק בעקבותיהן, אשר נועדו לפתוח את עולם האשראי לתחרות על ידי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.
שלוש חברות כרטיסי האשראי אומנם מציגות צמיחה בתיק האשראי הצרכני (לאנשים פרטיים ולבתי עסק קטנים) ומנהלות נכון לסוף הרבעון השלישי תיק אשראי של 23 מיליארד שקל, אך הוא עדיין מהווה פחות מ־5% מתיק האשראי של הבנקים.
"כניסה של גוף מוסדי גדול לתחום האשראי החוץ בנקאי זו התפתחות חיובית", אמר שטרום בשיחה עם גלובס מיד לאחר פרסום רכישת מקס על ידי כלל. "רכישה כמו זו מקצרת את הטווח של כניסה של המוסדיים לתחרות. בתמונה הגדולה, המוסדיים מבחינת ריכוז ההון הם מקור מצוין להתחרות בבנקים. כל קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות יושבות אצל המוסדיים ובמובן הזה השימוש בהון לאשראי החוץ בנקאי הוא מקור מצוין".
דבריו כוונו אז לכך שהריביות שגובות חברות כרטיסי האשראי מהציבור גבוהות משמעותית מאלו שגובים הבנקים. נכון לסוף הרבעון השלישי, ועוד טרם שתי העלאות הריבית האחרונות של בנק ישראל, הריביות של חברות כרטיסי האשראי ללקוחות כבר בסביבה דו־ספרתית.
בחברות הביטוח שרוכשות את אותן חברות מאמינים כי הגב הכלכלי שהן יעניקו, יאפשר להוריד את הריביות, כך שהן ישראכרט והן מקס, יוכלו להתחרות בבנקים גם בבחינת הריביות. אם זה יקרה, ובוודאי אם המחירים ירדו לאורך זמן, ההמלצות של ועדת שטרום לשיפור התחרות בתחום האשראי עשויות להשיג את מטרתן. עם זאת, לא בטוח שהדרך בה הושגו אותן תוצאות לא תחזור לציבור הישראלי כבומרנג בדמות ריכוזיות חדשה.
זאת, משום שבמקום שהציבור יקבל שלוש חברות כרטיסי אשראי עצמאיות שמציעות אשראי, יגדילו את התחרות וימשכו את הגופים המוסדיים להתחרות בהן ובבנקים על כיסו של הצרכן, שתיים מהן בדרך לידיים של שני גופים שמנהלים יחד 640 מיליארד שקל. ספק אם תוספת של תיק אשראי של מיליארדי שקלים בהלוואות צרכניות שמנהלות ישראכרט ומקס, תואמת את רוח חוק שטרום.
האם כאל תהיה הבאה בתור?
באשר לחברת כרטיסי האשראי השלישית, כאל, בימים הקרובים צפוי שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', להחליט באופן סופי אם להפריד אותה מבנק דיסקונט השולט ב־72% ממנה (הבינלאומי מחזיק ב־28% הנותרים). בבנק ישראל וגם בוועדה שהוקמה לצורך בחינת הנושא ממליצים על הפרדה, ולמרות שגם אם ההחלטה הזו תתקבל בימים הקרובים, התהליך בפועל עשוי לארוך 3־4 שנים.
עם זאת, לאור המתרחש בשוק הפיננסי בישראל, לא מן הנמנע כי אחת מחברות הביטוח הנותרות תנסה לשים את ידיה על כאל, שעל פי הערכות בשוק מחירה כ־3.5 מיליארד שקל, הרבה בזכות רווחים גבוהים ביחס למתחרות - 270 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
נראה כי המועמדת הריאלית ביותר עשויה להיות הפניקס (שנמצאת בהליך של העברת השליטה בה לידי קרן השקעות בה מחזיקה ממשלת אבו דאבי). הפניקס חתמה לפני ימים ספורים בלבד על מזכר הבנות ליצירת שיתוף־פעולה עם ישראכרט, במסגרתו תוקם "הפניקס אשראי" שתעניק אשראי צרכני כשהחיתום והתפעול יהיו בידי ישראכרט. כעת, אם עסקת הראל־ישראכרט תצא לפועל, שיתוף־הפעולה עם הפניקס יתבטל ככל הנראה בשל מגבלות תחרויות של הראל אל מול הפניקס. כדי לעשות זאת הפניקס תזדקק לשינוי חקיקה, כיוון שכיום נאסר על מכירה ישירה של חברת כרטיסי אשראי מבנק לחברת ביטוח.
רוח גבית לעסקת כלל־מקס
כאשר משווים בין העסקאות, אפשר לראות כי מבחינת הנתונים, נכון להיום, עסקת מקס נראית כדאית יותר. ישראכרט היא אומנם החברה הגדולה ביותר מבחינת כמות כרטיסי האשראי הפעילים - 4.4 מיליון לעומת 2.7 מיליון במקס, אולם הרווח הנקי של מקס גבוה יותר ועמד על 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה אל מול 143 מיליון בישראכרט ותיק האשראי שלה גדול יותר בכ־40%.
זאת ועוד: הסכם התפעול עם בנק הפועלים עליו חתמה ישראכרט רק ביולי, מגדיל את התשלום שלה לבנק בגין כרטיסי האשראי הבנקאיים ב־200 מיליון שקל בשנה, והיא אף איבדה את הבלעדיות אל מול אמריקן אקספרס, שצפויה גם היא לפגוע ברווחים.
עם זאת, רווחיות יכולה להשתנות, בעיקר בתקופת האטה ובישראכרט ממקדים את הצמיחה בתחום האשראי ואף יצאו לתוכנית התייעלות על מנת לצמצם הוצאות. בנוסף, ההון העצמי שלה גבוה ב־75% מזה של מקס, מה שמעניק לה מכפיל הון נמוך בהרבה ע"פ תנאי העסקה לרכישתה.
בכל מקרה, התמחור הגבוה שמעניקה הראל לישראכרט, הזהה לשווי החברה בעת ההנפקה באפריל 2019, מעניק רוח גבית לעסקת כלל־מקס, שמובילה הנהלת כלל ביטוח, ומערער את הטיעונים של חברת אלרוב נדל"ן המתנגדת לעסקה. אלרוב ובעליה, אלפרד אקירוב, מחזיקים ב־15% ממניות כלל ביטוח ופועלים לרכוש את השליטה בחברה. לטענתם, רכישת מקס היא עסקה יקרה מדי וכזו שאינה תואמת את האסטרטגיה של כלל. כעת הם עשויים להיות המפסידים הגדולים.
בעל המניות שצפוי להתנגד לעסקה
ישראכרט היא כיום חברה ללא גרעין שליטה, מה שאמור היה להקשות על תהליך הרכישה. הראל עצמה מחזיקה ב־5.5% ממניות החברה, כשגם מיטב מחזיקה בשיעור דומה וכלל מחזיקה אף יותר. בהראל מצאו דרך להתגבר על הקושי, ומתכננים לבצע את הרכישה באמצעות מיזוג משולש הפוך.
מי שכבר הודיע כי יתנגד בהצבעת בעלי המניות של ישראכרט לרכישה של הראל הוא דורי נאוי, בעלי חברת האשראי החוץ בנקאי שרכשה לאחרונה כ־5% ממניות ישראכרט. נאוי טוען שהמחיר שהציעה הראל נמוך מדי לעסקה והוא צפוי להתנגד אם זה יגיע לאסיפת בעלי מניות, כך שיתכן שהמחיר הסופי שתשלם הראל יהיה גבוה מ־2.7 מיליארד שקל.
הרגולטורים שיצטרכו לאשר את העסקה
עם פרסום ההצעה של הראל לרכישת ישראכרט, אמר בן המבורגר, ממשפחת בעלי השליטה בהראל וסגן יו"ר הדירקטוריון, כי לחברה קיימות יתרות נזילות בסך של כ־2 מיליארד שקל בעוד החוב ברוטו שלה עומד על פחות מ־600 מיליון שקל. לכן, בחברת הביטוח מרגישים בנוח עם העסקה, וינסו להשלים אותה ללא צורך בדילול מניות או בגיוס הון מהשוק.
הראל מתכננת לרכוש את ישראכרט באמצעות מיזוג משולש הופכי: הקמת חברה בת, אשר תרכוש את ישראכרט ותתמזג איתה. הליך שכזה מאפשר לבצע את הרכישה באמצעות השגת רוב רגיל (50%) בקרב בעלי המניות.
מלבד אישור בעלי המניות והדירקטוריונים, העסקה תצטרך לקבל את אישור הרגולטורים. בין היתר היא תצטרך לקבל רישיון החזקה בסולק מבנק ישראל. היא תצטרך לקבל אישור גם מרשות התחרות, אך כאן לא צפויות בעיות, מאחר שהיא ממזגת אליה את ישראכרט, ולכן צפויה להחזיק בשתי חברות שכבה. הראל אף רחוקה ממגבלת חוק הריכוזיות, זו האוסרת מתן שליטה למי שהחוב המשותף גדול מ־6.4 מיליארד שקל.