ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את התוכנית הכלכלית של מדינת ישראל, הערב / צילום: עמוס בן גרשום, לעמ
אחד הסעיפים המרכזיים בתוכנית שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוא הקפאת הארנונה לשנה.
● סמוטריץ' בדרך לשינוי שיטת המכרזים בקרקעות מדינה ובתשתיות, וזו הסיבה | דרור מרמור, טור סופ"ש
● שנה חדשה ויקרה: עליות המחירים של תחילת 2023
● ותודה לאינפלציה: מדרגות המס מתעדכנות, מה יקרה לנטו שלכם?
הארנונה שאנחנו משלמים קפצה ב-2023 ב-1.4%, בנוסחה שמשקללת את מדד המחירים עם השינוי בשכר המגזר הציבורי. רק שכעת מחפשת הממשלה דרכים לעצור את ההתייקרות - בשם המאבק ביוקר המחיה.
אלא שהארנונה היא הנשק הכי פחות מתאים במאבק המתוקשר. לא בכדי, בחוק ההסדרים האחרון נעשה ניסיון דווקא להעלות את הארנונה למגורים ב-2% כל שנה, במשך עשור. סך ההוצאות של הרשויות המקומיות עומד כיום על כ־96 מיליארד שקל, בעוד הגבייה מארנונה למגורים מניבה לקופתן פחות מ-12 מיליארד שקל (ועוד סכום דומה מארנונה שלא למגורים).
לכן, במציאות שבה ממשיכים רק לכווץ את המס הכי מוצדק בישראל, נמשיך להנציח את המלכוד הקלאסי: הרשויות המקומיות יקבלו מאיתנו מעט מסים, ולכן הן יעשו הכול כדי שייבנו אצלן כמה שפחות דירות. את מה שחסכנו בארנונה, נשלם בריבית דריבית במחירי הדירות הגבוהים.