גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך לרכישת רכב חשמלי ב-2023: האם זה עדיין משתלם, איפה אפשר יהיה להטעין ומה חשוב לדעת?

שוק הרכב החשמלי בישראל צומח במהירות, אבל הוא עדיין רחוק משלב הבגרות שלו ● המחירים זינקו בעקבות עליית המס, אבל החיסכון בהוצאות השוטפות עדיין מקזז את התייקרות המכוניות עצמן ● שמירת הערך בשוק היד השנייה היא עדיין הנעלם המרכזי

עמדת טעינה לרכב חשמלי. השוק עוד סובל ממחלות ילדות / צילום: בר לביא
עמדת טעינה לרכב חשמלי. השוק עוד סובל ממחלות ילדות / צילום: בר לביא

הרכב החשמלי הוא כיום כמעט חלק מהקונצנזוס של הלקוחות בישראל. מצב מאוד שונה משהיה לפני כשנתיים, אז הגשנו כאן לקוראינו לראשונה "מורה נבוכים" ארוך ומפורט בנושא "האם כדאי לרכוש רכב חשמלי". למרות שמאז השוק השתנה באופן מהותי, הוא טרם התבגר לגמרי ובתחילת 2023 וסימני שאלה מהותיים בשאלת הכדאיות נותרו פתוחים.

טסלה מהממת את השוק ומורידה מחירים בעשרות אחוזים 
קיה נירו פלוס: יש לה הכול כדי להפוך ללהיט, חוץ מהמחיר 

על השינוי תעיד העובדה שבשנת 2022 כמעט אחת מכל 10 מכוניות חדשות שעלו על הכביש בישראל, הייתה חשמלית לגמרי (BEV). אבל אפילו הנתון המרשים, לא באמת מייצג את הביקוש - אלא בעיקר את ההיצע המוגבל. סביר להניח שאילו היבואנים היו יכולים לספק את כל הביקוש לרכב חשמלי, שיעור החדירה בשנה שעברה היה מגיע בקלות לכ־15% ואולי יותר (כ־41 אלף מכירות).

כלי הרכב החשמליים הפכו בשנה החולפת לסחורה מבוקשת גם בציי הרכב בישראל. אפילו לקוחות מהאלפיון העליון, שאינם רגישים כלל להוצאות הרכב הקבועות או השוטפות (אגרות ודלק) שהן שיקול עיקרי בהעדפת רכב חשמלי, רוכשים כיום כמויות לא מבוטלות - במחירים של 400 אלף שקל פלוס. גם היצע הדגמים גדול כיום משמעותית מזה שהיה לפני שנתיים.

אבל, וזה אבל גדול, כבר בתחילת שנת 2022 החלו מחירי הרכב החשמלי לטפס אל־על, בהובלת טסלה. שנת 2023 נפתחת עם התייקרות חדה נוספת במחירים של רוב הדגמים החשמליים הנמכרים בישראל. בנוסף, קיים גם חוסר ודאות מהותי לגבי מדיניות המיסוי של הממשלה ביחס לרכב חשמלי בהמשך הדרך.

חוסר הוודאות מקרין לא רק על החלטות הרכישה של הצרכנים הפרטיים ושל הציים אלא גם על יבואני רכב. אלה תוהים עד כמה הצמיחה בפלח החשמלי בישראל היא בת קיימא והאם כדאי לייבא עוד דגמים. לטובת המתלבטים והמהססים, הנה תמונת מצב עדכנית בנוגע לשאלות מרכזיות.

המחירים: מה הוביל להתייקרות?

מאז הרבעון האחרון של שנת 2021 נרשמה בפלח הרכב החשמלי בישראל התייקרות בשיעור ממוצע של כ־15%. אבל זה רק מדד ממוצע; חלק מהדגמים החשמליים החדשים יותר, אלה שהגיעו לארץ רק בשנת 2022, הספיקו להתייקר ב־10% עד 15% תוך פחות משני רבעונים. דגמים ותיקים יותר בשוק הישראלי, כמו טסלה מודל 3, רשמו התייקרות חדה בהרבה של כ־26% בשנה וחצי.

טסלה 3 עולה כיום 243 אלף שקל, לעומת 189 אלף שקל בעת ההשקה. גילי גיאומטרי 460 עולה כיום 165 אלף ועבור איוניק 5 בסיסית תשלמו 214 אלף. מחיר הפתיחה של רוב החשמליות המשפחתיות נע סביב 140 אלף שקל לאחר עדכון המס האחרון, נגיע אליו עוד רגע. 

מאיפה הגיעו ההתייקרויות? קל אולי להיתפס לתיאוריות קונספירטיביות אבל המציאות יותר מורכבת. בשנתיים החולפות, במיוחד בעקבות השלכות המלחמה באוקראינה, זינקו תשומות הייצור של כל כלי הרכב ברחבי העולם, מפלדה ועד אנרגיה ותובלה. בפרט נרשם זינוק דרמטי במחירי הליתיום והניקל, שהם מרכיבי העלות העיקריים בסוללות לרכב חשמלי. מכיוון שברכב חשמלי הסוללה היא הרכיב היקר ביותר, עד כדי 50% מעלות הייצור - כלי הרכב החשמליים התייקרו בשיעור גבוה במיוחד.

לכך אפשר להוסיף את מחירי התובלה הימית, שטיפסו לגבהים לא מוכרים - מחיר הובלת רכב מהמזרח הרחוק לישראל זינק מכ־800 דולר בשנת 2021 לכ־2,000 דולר בסוף שנת 2022. כמו כן, עודפי ביקוש גלובליים לרכב חשמלי צמצמו את ההיצע, מה שהקטין לאפס את ההנחות של היצרנים והמשווקים.

המסמר האחרון בעליות המחירים היה הכפלת מס הקנייה על רכב חשמלי ב־1 בינואר השנה מ־10% ל־20%, במקביל לצמצום תקרת הטבת המס (בשקלים) על רכב חשמלי. אמנם עד לרגע האחרון, וגם כיום, נעשו ונעשים ניסיונות לבלום את העלאת מס הקנייה אבל הסבירות לכך פוחתת ככל שחולף הזמן.

חנות הפופ-אפ של טסלה בקניון רמת אביב / צילום: איל יצהר

כמובן, שאנחנו לא נאיביים. גם משווקי הרכב החדש בישראל כמו בכל בעולם נוטים לגזור קופון נאה במיוחד על רכב חשמלי. הדוחות הכספיים של טסלה, למשל, שהיא יצרנית "נטו" של רכב חשמלי, מלמדים על שיעור הרווח הגולמי הגבוה ביותר בתעשיית הרכב. יותר משל מותגי פאר כמו פורשה למשל. סביר להניח שגם חלק מהמותגים החשמליים המשווקים בישראל שומרים על רווחיות גולמית גבוהה מהותית מזו המקובלת בכלי רכב מקבילים עם מנועי בנזין ודיזל.

יצוין, כי בסוף השבוע ביצעה טסלה מהלך חריג של הורדת המחירים על רכבים, עד כדי 20% מהמחירים של מודל 3 ומודל Y. אולם ככל הנראה זהו חלק מהלך גלובלי זמני ונקודתי של היצרנית, שמטרתו להמריץ את המכירות ולשפר את מצב המניה בוול סטריט. עדיין לא ברור האם מדובר במחירים שיחזיקו לאורך זמן או שהם מוגבלים לכמות המלאי הנתונה.

בנוסף, לא ברור כעת מה תהיה התגובה התחרותית של שאר השחקנים בפלח הרכב החשמלי. אבל ניתן להניח שלרוב השחקנים בישראל, הן היצרנים והן היבואנים, אין כיום תשובה למהלך של טסלה וירידות מחיר מצד המתחרות, אם אכן יתבצעו, יהיו זניחות. לפיכך הנחת העבודה כרגע היא, שהפלח יתייצב סביב רמת המחירים הנוכחית למעט אולי מחירי כניסה נמוכים מעט יותר בדגמים עתידיים.

עלות-תועלת: האם הקנייה עדיין משתלמת?

נצא מנקודת הנחה שהדאגה לכדור הארץ והרצון למנוע התחממות גלובלית, לא נמנים עם נימוקי הרכישה המרכזיים של רוב הלקוחות בשוק הרכב החשמלי בישראל. לפיכך הנימוק העיקרי הוא כלכלי ובעיקר הרצון לחסוך בהוצאות השוטפות.

אמנם מחירי הדלק כיום נמוכים משמעותית בהשוואה לאלה שהיו לפני שנה - אבל עדיין לרכב חשמלי יש יתרון משמעותי מאד בסעיף העלות. עלות האנרגיה ברכב חשמלי - שטוענים אותו באופן סדיר משקע רגיל בבית או בעבודה בתעריף החשמל המקובל - עומדת על כ־10 אגורות לקילומטר. זו עלות נמוכה פי 4 עד 6 מזו של רכב בנזין טיפוסי, גם אחרי ההתייקרות הצפויה בקרוב בתעריפי החשמל.

במקרה של בעלי רכב חשמלי שטוענים רק בעמדות ציבוריות שהתעריף בהן יקר יותר - ויש לא מעט כאלה בישראל - הפער מצטמצם ל"רק" כפי שניים־שלושה לטובת הרכב החשמלי. עדיין מדובר בפער משמעותי, שאף עשוי לגדול אם וכאשר יחליט האוצר שלא להאריך את הפחתת הבלו על בנזין, שנקבעה בצו שעה זמני.

רכב חשמלי בטעינה. כ-15%-30% תלויים בעמדות ציבוריות / צילום: Shutterstock

בנוסף, עלות הטיפולים של רכב חשמלי נמוכה יותר, וביטוח החובה השנתי מזערי בהשוואה לרכב בנזין. מנגד, צריך לקחת בחשבון גם עלויות סמויות ברכב חשמלי.

שימו לב לעלויות סמויות

בשנתיים האחרונות לא מעט לקוחות "היגרו" מרכב בנזין משומש לרכב חשמלי חדש ויקר יותר משמעותית בסיוע מימון עמוק. לעיתים עד כדי 70% ממחיר הרכב. ההיגיון היה, שהחיסכון בעלויות השוטפות והקבועות - שיכול להסתכם בכ־6,000 שקל בשנה על אנרגיה בלבד - יקזז משמעותית את תשלומי המימון החודשיים. אלא שלפני שנתיים הריבית במשק שאפה לאפס. ואילו כיום מי שיחפש מימון לרכב חדש, עשוי להיתקל בהצעות עם ריבית דו־ספרתית. זוהי תוספת לא מבוטלת לעלויות החודשיות.

עוד עלות סמויה היא ירידת הערך הבלתי ודאית על רכב חשמלי בשוק היד השנייה בישראל, שעדיין רחוק מלהתייצב (ראו סעיף נפרד).

בשורה התחתונה גם אחרי ההתייקרות האחרונה במחירי הרכב החשמלי, יש לו עדיין יש יתרון משמעותי בעלויות השוטפות על פני רכב בנזין. אלא שכדי לקזז את עליית מחירי הרכב עצמו צריך "לצרוך" יותר קילומטרים מבעבר. זה עדיין משתלם מאד לנהגי ציים שהנסועה השנתית הממוצעת שלהם כפולה מזו של רכב פרטי והם גם נהנים מהטבה של 1,200 שקל בשווי השימוש החודשי על רכב חשמלי צמוד. ללקוחות פרטיים, שנוסעים 15 אלף ק"מ בשנה בממוצע, "תקופת ההחזר" שתקזז את עליית מחירי הרכב היא הרבה יותר ארוכה.

שוק המשומשות: מתי צפויה התייצבות?

חוסר הוודאות ביחס לשמירת הערך של כלי רכב חשמליים בשוק היד השנייה הוא "הפיל שבחדר" בנוגע לתחשיב הכדאיות. כך כתבנו במורה הנבוכים הקודם, והדבר עדיין נכון.

בשנה החולפת נוצר מצב מוזר שבו מחירי כלי הרכב החשמליים המשומשים עלו במקום לרדת - בשל המחסור באספקת כלי רכב חשמליים חדשים. עד כדי כך, שכלי רכב בני כמה חודשים שעברו כמה אלפי/עשרות אלפי ק"מ, מצאו קונים במחיר מקביל או אפילו מעט גבוה יותר ממחיר המחירון של אותם כלי רכב כחדשים. יתר על כן, עליית המחיר המואצת של החשמליות החדשות יצרה מעין אשליה של "רווח הון" על חשמליות בשוק היד השנייה מה, שכמובן עודד עוד קונים לעבור מבנזין לחשמל. אבל לכל ברור שזהו מצב זמני, שנובע אך ורק מפער נקודתי בין הביקוש להיצע.

החל מ־2023 יצטרכו מוכרי הרכב החשמלי המשומש, הן הפרטיים והן המוסדיים, להתמודד עם מציאות הרבה יותר מאתגרת בשוק היד השנייה. היצע החשמליות המשומשות כבר לא נמדד במאות יחידות אלא באלפים והוא ילך ויגדל בקצב מואץ בגלל שתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שהטכנולוגיה של כלי הרכב החשמליים עדיין לא התייצבה. הם הולכים ומשתפרים במהירות כמעט מדי רבעון בתחומים כמו נצילות אנרגיה/טווח נסיעה בין טעינות, קצב טעינה, ביצועים אבזור ועוד. מבחינת קצב האבולוציה ההנדסית רכב חשמלי בן שנתיים-שלוש שקול כיום למכונית בנזין בת שבע־שמונה שנים.

הסיבה השנייה היא שהמרכיב היקר ביותר ברכב החשמלי, הסוללה, הוא רכיב מתכלה. כלומר היא מאבדת בהדרגה מהקיבולת האפקטיבית שלה ככל שהרכב עובר יותר קילומטרים וטעינות. היצרנים הצליחו לטשטש עד כה את הסוגיה הזו באמצעות אחריות ארוכה על הסוללה - לרוב שמונה שנים ו־150 אלף ק"מ. אבל האחריות לא מכסה לגמרי את אפקט הדעיכה של הסוללה.

בעבר ניסו היצרנים לטעון, שעם הזמן מחיר הסוללות יירד בחדות תוך שנים ספורות - כך שבעיית ההחלפה של סוללה מתיישנת תהיה זניחה אחרי כמה שנים. בפועל המצב כיום הפוך: סוללה של רכב חדש שעולה לצרכן בישראל 160 אלף שקל - מתומחרת ב־80-90 אלף שקל.

פרדוקס הקילומטרז'

בנוסף קיימת סתירה מובנית: כאמור לעיל, הרכב החשמלי כלכלי יותר לשימוש ככל שנוסעים בו יותר קילומטרים. אבל, ככל שנוסעים בו יותר קילומטרים גם הערך הכלכלי שלו בשוק היד השנייה הולך ופוחת, בגלל התיישנות הסוללה.

ככל ששוק היד השנייה של החשמליות בישראל "יתבגר" תיווצר נקודת איזון חדשה. הרוכשים ביד השנייה או השלישית יתמחרו, באמצעות ירידת ערך מואצת, את השימושיות הפחותה של המכונית שהם קונים - ואת הסיכון שיצטרכו לשלם עשרות אלפי שקלים עבור סוללה חדשה. זה עלול לקרות בהדרגה או, כמו שקורה לעיתים בישראל, בקריסה פתאומית של מחירי השוק של חשמליות בנות ארבע־חמש שנים.

כמובן שעדיין תיתכן אפשרות לעליית מחירים חדה כתוצאה מפעילות של הרגולטור - כמו העלייה המתוכננת של מס הקנייה על רכב חשמלי ב־15% נוספים בינואר 2024. אבל קשה לבנות תחזית שמירת ערך לטווח ארוך על בסיס קפריזות פוליטיות.

תשתית הטעינה: ההתרחבות תעמוד בקצב?

בעלי הרכב החשמלי בישראל נחלקים לשניים: מי שעומדת לרשותם נקודת טעינה פרטית בבית או בעבודה, ואלה שנאלצים להסתמך באופן בלעדי על עמדות ציבוריות. לפי הערכות בשוק, מספר בעלי הרכב החשמלי נטולי עמדות הטעינה הפרטיות נע בין 15% ל־30% מכלל הרוכשים.

למרות שבשנתיים האחרונות הועלתה יוזמה לחקיקה מואצת, שתקל על התקנת עמדת טעינה פרטית בבתים משותפים - בפועל המטלה אינה יותר פשוטה כיום. גם מקומות העבודה מתמודדים עם "הצפה" של עמדות הטעינה בתחומם. כמובן שלמתגוררים בדירות שכורות עדיין אין פתרון.

בשנה וחצי האחרונות נכנסו לשוק הטעינה בישראל הרבה שחקניות חדשות, כולל חברות הדלק הגדולות. במקביל צמחו בהדרגה התקציבים הממשלתיים לפריסת עמדות חדשות. אין ספק שמפת עמדות הטעינה בישראל התרחבה גיאוגרפית ומספרית. אבל צריך לזכור שגם שוק הרכב החשמלי צמח בקצב של מאות אחוזים וכיום נעים על הכבישים כמעט 50 אלף כלי רכב שזקוקים לטעינה. כלומר המדד המקובל של "מספר כלי רכב לעמדת טעינה ציבורית" לא השתפר.

עמדת טעינה ציבורית. שחקניות חדשות נכנסו / צילום: Shutterstock

יתר על כן, שוק עמדות הטעינה בישראל עדיין מתאפיין במחלות ילדות רבות: תקלות חוזרות ונשנות; מיקומים בעייתיים; קצבי טעינה לא מספקים בשעות העומס; היעדר מנגנון סליקה אחיד, מה שמחייב לקוחות רבים להצטייד בשלל אפליקציות ו/או התקני זיהוי כדי להבטיח לעצמם נגישות לטעינה אקראית. לכך כמובן יש להוסיף היעדר "תרבות טעינה": מכוניות בנזין שתופסות את מקומות החניה המוקצים, אבל גם לקוחות רכב חשמלי שמחנים את הרכב לשעות רבות בסגנון "חבר ושכח".

בשורה התחתונה, שוק הרכב החשמלי בישראל עדיין רחוק משלב הבגרות שלו. כלי הרכב החשמליים נכנסים במהירות לקונצנזוס של רוכשי הרכב, לצד חוויות שימוש חיוביות וחיסכון בעלויות. אבל בסופו של דבר עדיין מדובר בהימור. ואם היינו צריכים עוד הוכחה לכך, מהלך התמחור האחרון של טסלה שמטלטל את השוק, בהחלט מספק אותה.

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים