גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך לרכישת רכב חשמלי ב-2023: האם זה עדיין משתלם, איפה אפשר יהיה להטעין ומה חשוב לדעת?

שוק הרכב החשמלי בישראל צומח במהירות, אבל הוא עדיין רחוק משלב הבגרות שלו ● המחירים זינקו בעקבות עליית המס, אבל החיסכון בהוצאות השוטפות עדיין מקזז את התייקרות המכוניות עצמן ● שמירת הערך בשוק היד השנייה היא עדיין הנעלם המרכזי

עמדת טעינה לרכב חשמלי. השוק עוד סובל ממחלות ילדות / צילום: בר לביא
עמדת טעינה לרכב חשמלי. השוק עוד סובל ממחלות ילדות / צילום: בר לביא

הרכב החשמלי הוא כיום כמעט חלק מהקונצנזוס של הלקוחות בישראל. מצב מאוד שונה משהיה לפני כשנתיים, אז הגשנו כאן לקוראינו לראשונה "מורה נבוכים" ארוך ומפורט בנושא "האם כדאי לרכוש רכב חשמלי". למרות שמאז השוק השתנה באופן מהותי, הוא טרם התבגר לגמרי ובתחילת 2023 וסימני שאלה מהותיים בשאלת הכדאיות נותרו פתוחים.

טסלה מהממת את השוק ומורידה מחירים בעשרות אחוזים 
קיה נירו פלוס: יש לה הכול כדי להפוך ללהיט, חוץ מהמחיר 

על השינוי תעיד העובדה שבשנת 2022 כמעט אחת מכל 10 מכוניות חדשות שעלו על הכביש בישראל, הייתה חשמלית לגמרי (BEV). אבל אפילו הנתון המרשים, לא באמת מייצג את הביקוש - אלא בעיקר את ההיצע המוגבל. סביר להניח שאילו היבואנים היו יכולים לספק את כל הביקוש לרכב חשמלי, שיעור החדירה בשנה שעברה היה מגיע בקלות לכ־15% ואולי יותר (כ־41 אלף מכירות).

כלי הרכב החשמליים הפכו בשנה החולפת לסחורה מבוקשת גם בציי הרכב בישראל. אפילו לקוחות מהאלפיון העליון, שאינם רגישים כלל להוצאות הרכב הקבועות או השוטפות (אגרות ודלק) שהן שיקול עיקרי בהעדפת רכב חשמלי, רוכשים כיום כמויות לא מבוטלות - במחירים של 400 אלף שקל פלוס. גם היצע הדגמים גדול כיום משמעותית מזה שהיה לפני שנתיים.

אבל, וזה אבל גדול, כבר בתחילת שנת 2022 החלו מחירי הרכב החשמלי לטפס אל־על, בהובלת טסלה. שנת 2023 נפתחת עם התייקרות חדה נוספת במחירים של רוב הדגמים החשמליים הנמכרים בישראל. בנוסף, קיים גם חוסר ודאות מהותי לגבי מדיניות המיסוי של הממשלה ביחס לרכב חשמלי בהמשך הדרך.

חוסר הוודאות מקרין לא רק על החלטות הרכישה של הצרכנים הפרטיים ושל הציים אלא גם על יבואני רכב. אלה תוהים עד כמה הצמיחה בפלח החשמלי בישראל היא בת קיימא והאם כדאי לייבא עוד דגמים. לטובת המתלבטים והמהססים, הנה תמונת מצב עדכנית בנוגע לשאלות מרכזיות.

המחירים: מה הוביל להתייקרות?

מאז הרבעון האחרון של שנת 2021 נרשמה בפלח הרכב החשמלי בישראל התייקרות בשיעור ממוצע של כ־15%. אבל זה רק מדד ממוצע; חלק מהדגמים החשמליים החדשים יותר, אלה שהגיעו לארץ רק בשנת 2022, הספיקו להתייקר ב־10% עד 15% תוך פחות משני רבעונים. דגמים ותיקים יותר בשוק הישראלי, כמו טסלה מודל 3, רשמו התייקרות חדה בהרבה של כ־26% בשנה וחצי.

טסלה 3 עולה כיום 243 אלף שקל, לעומת 189 אלף שקל בעת ההשקה. גילי גיאומטרי 460 עולה כיום 165 אלף ועבור איוניק 5 בסיסית תשלמו 214 אלף. מחיר הפתיחה של רוב החשמליות המשפחתיות נע סביב 140 אלף שקל לאחר עדכון המס האחרון, נגיע אליו עוד רגע. 

מאיפה הגיעו ההתייקרויות? קל אולי להיתפס לתיאוריות קונספירטיביות אבל המציאות יותר מורכבת. בשנתיים החולפות, במיוחד בעקבות השלכות המלחמה באוקראינה, זינקו תשומות הייצור של כל כלי הרכב ברחבי העולם, מפלדה ועד אנרגיה ותובלה. בפרט נרשם זינוק דרמטי במחירי הליתיום והניקל, שהם מרכיבי העלות העיקריים בסוללות לרכב חשמלי. מכיוון שברכב חשמלי הסוללה היא הרכיב היקר ביותר, עד כדי 50% מעלות הייצור - כלי הרכב החשמליים התייקרו בשיעור גבוה במיוחד.

לכך אפשר להוסיף את מחירי התובלה הימית, שטיפסו לגבהים לא מוכרים - מחיר הובלת רכב מהמזרח הרחוק לישראל זינק מכ־800 דולר בשנת 2021 לכ־2,000 דולר בסוף שנת 2022. כמו כן, עודפי ביקוש גלובליים לרכב חשמלי צמצמו את ההיצע, מה שהקטין לאפס את ההנחות של היצרנים והמשווקים.

המסמר האחרון בעליות המחירים היה הכפלת מס הקנייה על רכב חשמלי ב־1 בינואר השנה מ־10% ל־20%, במקביל לצמצום תקרת הטבת המס (בשקלים) על רכב חשמלי. אמנם עד לרגע האחרון, וגם כיום, נעשו ונעשים ניסיונות לבלום את העלאת מס הקנייה אבל הסבירות לכך פוחתת ככל שחולף הזמן.

חנות הפופ-אפ של טסלה בקניון רמת אביב / צילום: איל יצהר

כמובן, שאנחנו לא נאיביים. גם משווקי הרכב החדש בישראל כמו בכל בעולם נוטים לגזור קופון נאה במיוחד על רכב חשמלי. הדוחות הכספיים של טסלה, למשל, שהיא יצרנית "נטו" של רכב חשמלי, מלמדים על שיעור הרווח הגולמי הגבוה ביותר בתעשיית הרכב. יותר משל מותגי פאר כמו פורשה למשל. סביר להניח שגם חלק מהמותגים החשמליים המשווקים בישראל שומרים על רווחיות גולמית גבוהה מהותית מזו המקובלת בכלי רכב מקבילים עם מנועי בנזין ודיזל.

יצוין, כי בסוף השבוע ביצעה טסלה מהלך חריג של הורדת המחירים על רכבים, עד כדי 20% מהמחירים של מודל 3 ומודל Y. אולם ככל הנראה זהו חלק מהלך גלובלי זמני ונקודתי של היצרנית, שמטרתו להמריץ את המכירות ולשפר את מצב המניה בוול סטריט. עדיין לא ברור האם מדובר במחירים שיחזיקו לאורך זמן או שהם מוגבלים לכמות המלאי הנתונה.

בנוסף, לא ברור כעת מה תהיה התגובה התחרותית של שאר השחקנים בפלח הרכב החשמלי. אבל ניתן להניח שלרוב השחקנים בישראל, הן היצרנים והן היבואנים, אין כיום תשובה למהלך של טסלה וירידות מחיר מצד המתחרות, אם אכן יתבצעו, יהיו זניחות. לפיכך הנחת העבודה כרגע היא, שהפלח יתייצב סביב רמת המחירים הנוכחית למעט אולי מחירי כניסה נמוכים מעט יותר בדגמים עתידיים.

עלות-תועלת: האם הקנייה עדיין משתלמת?

נצא מנקודת הנחה שהדאגה לכדור הארץ והרצון למנוע התחממות גלובלית, לא נמנים עם נימוקי הרכישה המרכזיים של רוב הלקוחות בשוק הרכב החשמלי בישראל. לפיכך הנימוק העיקרי הוא כלכלי ובעיקר הרצון לחסוך בהוצאות השוטפות.

אמנם מחירי הדלק כיום נמוכים משמעותית בהשוואה לאלה שהיו לפני שנה - אבל עדיין לרכב חשמלי יש יתרון משמעותי מאד בסעיף העלות. עלות האנרגיה ברכב חשמלי - שטוענים אותו באופן סדיר משקע רגיל בבית או בעבודה בתעריף החשמל המקובל - עומדת על כ־10 אגורות לקילומטר. זו עלות נמוכה פי 4 עד 6 מזו של רכב בנזין טיפוסי, גם אחרי ההתייקרות הצפויה בקרוב בתעריפי החשמל.

במקרה של בעלי רכב חשמלי שטוענים רק בעמדות ציבוריות שהתעריף בהן יקר יותר - ויש לא מעט כאלה בישראל - הפער מצטמצם ל"רק" כפי שניים־שלושה לטובת הרכב החשמלי. עדיין מדובר בפער משמעותי, שאף עשוי לגדול אם וכאשר יחליט האוצר שלא להאריך את הפחתת הבלו על בנזין, שנקבעה בצו שעה זמני.

רכב חשמלי בטעינה. כ-15%-30% תלויים בעמדות ציבוריות / צילום: Shutterstock

בנוסף, עלות הטיפולים של רכב חשמלי נמוכה יותר, וביטוח החובה השנתי מזערי בהשוואה לרכב בנזין. מנגד, צריך לקחת בחשבון גם עלויות סמויות ברכב חשמלי.

שימו לב לעלויות סמויות

בשנתיים האחרונות לא מעט לקוחות "היגרו" מרכב בנזין משומש לרכב חשמלי חדש ויקר יותר משמעותית בסיוע מימון עמוק. לעיתים עד כדי 70% ממחיר הרכב. ההיגיון היה, שהחיסכון בעלויות השוטפות והקבועות - שיכול להסתכם בכ־6,000 שקל בשנה על אנרגיה בלבד - יקזז משמעותית את תשלומי המימון החודשיים. אלא שלפני שנתיים הריבית במשק שאפה לאפס. ואילו כיום מי שיחפש מימון לרכב חדש, עשוי להיתקל בהצעות עם ריבית דו־ספרתית. זוהי תוספת לא מבוטלת לעלויות החודשיות.

עוד עלות סמויה היא ירידת הערך הבלתי ודאית על רכב חשמלי בשוק היד השנייה בישראל, שעדיין רחוק מלהתייצב (ראו סעיף נפרד).

בשורה התחתונה גם אחרי ההתייקרות האחרונה במחירי הרכב החשמלי, יש לו עדיין יש יתרון משמעותי בעלויות השוטפות על פני רכב בנזין. אלא שכדי לקזז את עליית מחירי הרכב עצמו צריך "לצרוך" יותר קילומטרים מבעבר. זה עדיין משתלם מאד לנהגי ציים שהנסועה השנתית הממוצעת שלהם כפולה מזו של רכב פרטי והם גם נהנים מהטבה של 1,200 שקל בשווי השימוש החודשי על רכב חשמלי צמוד. ללקוחות פרטיים, שנוסעים 15 אלף ק"מ בשנה בממוצע, "תקופת ההחזר" שתקזז את עליית מחירי הרכב היא הרבה יותר ארוכה.

שוק המשומשות: מתי צפויה התייצבות?

חוסר הוודאות ביחס לשמירת הערך של כלי רכב חשמליים בשוק היד השנייה הוא "הפיל שבחדר" בנוגע לתחשיב הכדאיות. כך כתבנו במורה הנבוכים הקודם, והדבר עדיין נכון.

בשנה החולפת נוצר מצב מוזר שבו מחירי כלי הרכב החשמליים המשומשים עלו במקום לרדת - בשל המחסור באספקת כלי רכב חשמליים חדשים. עד כדי כך, שכלי רכב בני כמה חודשים שעברו כמה אלפי/עשרות אלפי ק"מ, מצאו קונים במחיר מקביל או אפילו מעט גבוה יותר ממחיר המחירון של אותם כלי רכב כחדשים. יתר על כן, עליית המחיר המואצת של החשמליות החדשות יצרה מעין אשליה של "רווח הון" על חשמליות בשוק היד השנייה מה, שכמובן עודד עוד קונים לעבור מבנזין לחשמל. אבל לכל ברור שזהו מצב זמני, שנובע אך ורק מפער נקודתי בין הביקוש להיצע.

החל מ־2023 יצטרכו מוכרי הרכב החשמלי המשומש, הן הפרטיים והן המוסדיים, להתמודד עם מציאות הרבה יותר מאתגרת בשוק היד השנייה. היצע החשמליות המשומשות כבר לא נמדד במאות יחידות אלא באלפים והוא ילך ויגדל בקצב מואץ בגלל שתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שהטכנולוגיה של כלי הרכב החשמליים עדיין לא התייצבה. הם הולכים ומשתפרים במהירות כמעט מדי רבעון בתחומים כמו נצילות אנרגיה/טווח נסיעה בין טעינות, קצב טעינה, ביצועים אבזור ועוד. מבחינת קצב האבולוציה ההנדסית רכב חשמלי בן שנתיים-שלוש שקול כיום למכונית בנזין בת שבע־שמונה שנים.

הסיבה השנייה היא שהמרכיב היקר ביותר ברכב החשמלי, הסוללה, הוא רכיב מתכלה. כלומר היא מאבדת בהדרגה מהקיבולת האפקטיבית שלה ככל שהרכב עובר יותר קילומטרים וטעינות. היצרנים הצליחו לטשטש עד כה את הסוגיה הזו באמצעות אחריות ארוכה על הסוללה - לרוב שמונה שנים ו־150 אלף ק"מ. אבל האחריות לא מכסה לגמרי את אפקט הדעיכה של הסוללה.

בעבר ניסו היצרנים לטעון, שעם הזמן מחיר הסוללות יירד בחדות תוך שנים ספורות - כך שבעיית ההחלפה של סוללה מתיישנת תהיה זניחה אחרי כמה שנים. בפועל המצב כיום הפוך: סוללה של רכב חדש שעולה לצרכן בישראל 160 אלף שקל - מתומחרת ב־80-90 אלף שקל.

פרדוקס הקילומטרז'

בנוסף קיימת סתירה מובנית: כאמור לעיל, הרכב החשמלי כלכלי יותר לשימוש ככל שנוסעים בו יותר קילומטרים. אבל, ככל שנוסעים בו יותר קילומטרים גם הערך הכלכלי שלו בשוק היד השנייה הולך ופוחת, בגלל התיישנות הסוללה.

ככל ששוק היד השנייה של החשמליות בישראל "יתבגר" תיווצר נקודת איזון חדשה. הרוכשים ביד השנייה או השלישית יתמחרו, באמצעות ירידת ערך מואצת, את השימושיות הפחותה של המכונית שהם קונים - ואת הסיכון שיצטרכו לשלם עשרות אלפי שקלים עבור סוללה חדשה. זה עלול לקרות בהדרגה או, כמו שקורה לעיתים בישראל, בקריסה פתאומית של מחירי השוק של חשמליות בנות ארבע־חמש שנים.

כמובן שעדיין תיתכן אפשרות לעליית מחירים חדה כתוצאה מפעילות של הרגולטור - כמו העלייה המתוכננת של מס הקנייה על רכב חשמלי ב־15% נוספים בינואר 2024. אבל קשה לבנות תחזית שמירת ערך לטווח ארוך על בסיס קפריזות פוליטיות.

תשתית הטעינה: ההתרחבות תעמוד בקצב?

בעלי הרכב החשמלי בישראל נחלקים לשניים: מי שעומדת לרשותם נקודת טעינה פרטית בבית או בעבודה, ואלה שנאלצים להסתמך באופן בלעדי על עמדות ציבוריות. לפי הערכות בשוק, מספר בעלי הרכב החשמלי נטולי עמדות הטעינה הפרטיות נע בין 15% ל־30% מכלל הרוכשים.

למרות שבשנתיים האחרונות הועלתה יוזמה לחקיקה מואצת, שתקל על התקנת עמדת טעינה פרטית בבתים משותפים - בפועל המטלה אינה יותר פשוטה כיום. גם מקומות העבודה מתמודדים עם "הצפה" של עמדות הטעינה בתחומם. כמובן שלמתגוררים בדירות שכורות עדיין אין פתרון.

בשנה וחצי האחרונות נכנסו לשוק הטעינה בישראל הרבה שחקניות חדשות, כולל חברות הדלק הגדולות. במקביל צמחו בהדרגה התקציבים הממשלתיים לפריסת עמדות חדשות. אין ספק שמפת עמדות הטעינה בישראל התרחבה גיאוגרפית ומספרית. אבל צריך לזכור שגם שוק הרכב החשמלי צמח בקצב של מאות אחוזים וכיום נעים על הכבישים כמעט 50 אלף כלי רכב שזקוקים לטעינה. כלומר המדד המקובל של "מספר כלי רכב לעמדת טעינה ציבורית" לא השתפר.

עמדת טעינה ציבורית. שחקניות חדשות נכנסו / צילום: Shutterstock

יתר על כן, שוק עמדות הטעינה בישראל עדיין מתאפיין במחלות ילדות רבות: תקלות חוזרות ונשנות; מיקומים בעייתיים; קצבי טעינה לא מספקים בשעות העומס; היעדר מנגנון סליקה אחיד, מה שמחייב לקוחות רבים להצטייד בשלל אפליקציות ו/או התקני זיהוי כדי להבטיח לעצמם נגישות לטעינה אקראית. לכך כמובן יש להוסיף היעדר "תרבות טעינה": מכוניות בנזין שתופסות את מקומות החניה המוקצים, אבל גם לקוחות רכב חשמלי שמחנים את הרכב לשעות רבות בסגנון "חבר ושכח".

בשורה התחתונה, שוק הרכב החשמלי בישראל עדיין רחוק משלב הבגרות שלו. כלי הרכב החשמליים נכנסים במהירות לקונצנזוס של רוכשי הרכב, לצד חוויות שימוש חיוביות וחיסכון בעלויות. אבל בסופו של דבר עדיין מדובר בהימור. ואם היינו צריכים עוד הוכחה לכך, מהלך התמחור האחרון של טסלה שמטלטל את השוק, בהחלט מספק אותה.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט עולה לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי