איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב
אחרי עשור בביצה הפוליטית, איילת שקד תודיע בקרוב על השתלבות במגזר העסקי. "קיבלתי הרבה מאוד הצעות", היא מספרת לגלובס, "אני בוחנת אותן בשלושה תחומים שאני מאוד מבינה בהם, ושיש לי בהם ניסיון - הייטק, אנרגיה ונדל"ן. באתי מהמגזר הפרטי, ואחזור לשם קצת".
● בשוק ההון מתחילים להזהיר מבריחת משקיעים בגלל "הסיכון הפוליטי". האם החששות מוצדקים? | ניתוח
● מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים | ניתוח
● מנכ"ל שטראוס המיתולוגי פורש: "הייתי רוצה לסיים 26 שנים עם רבעון מצליח, אבל לפחות המשבר מאחורינו" | ראיון
אבל רגע לפני חציית הקווים, היא לא חוששת לבקר את הממשלה הנוכחית. אולי בגלל המעבר למגרש העסקי, היא מקפידה להתמקד בביקורת על ההשלכות הכלכליות. "אני חוששת מהטיפול של הממשלה בתחום הכלכלי", היא אומרת. "ההסכמים הקואליציוניים לא מבשרים טובות. מיליארדים על מיליארדים שיבוזבזו, בלי להמשיך במגמת צמצום יחס החוב־תוצר ובלי עידוד יציאה לעבודה. אני מקווה ששר האוצר סמוטריץ' יהיה אחראי, ויעצור את הדברים הרעים האלה. בינתיים אני רואה שרים שנכנסו וישר עשו כותרות. שר שבא לעבוד לא ישר עושה "delete" ומוחק הכל. שר רציני בודק מה נכון להמשיך ומה נכון לעצור, לפני שהוא יוצא בהכרזות".
את רצית להיות חלק מהממשלה הזו בדיוק.
"לגמרי, ואני לא מסתירה את זה. בדיוק בגלל זה פניתי לימין האחראי והשפוי יותר, אבל לא קיבלתי תמיכה. מאז, כל הזמן ובכל מקום באים ואומרים לי שחבל שאני לא שם, אבל זה כמובן היפותטי לומר מה הייתי מסוגלת לעשות אם הייתי שם. וכן, מי שהצביע לימין הצביע למה שאנחנו רואים עכשיו".
ואולי הצעדים שאנחנו רואים בימים אלו הם בסה"כ תגובת נגד לממשלה הקודמת, שהיית חברה בכירה בה. שרים עשו לחרדים "דווקא", וכעת מקבלים בחזרה.
"אנחנו לא פגענו בחרדים. אולי היו דיבורים, אבל זה נעצר שם. גם אני עמדתי על המשמר. המיסוי על הכלים החד־פעמיים והמשקאות הממותקים לא כוון נגד חרדים, אלא נועד לשנות התנהגות, ובתקציבים למגזר החרדי לא נגעו. אין להם באמת על מה להתלונן. המגזר החרדי הוא עתודת הצמיחה של המשק הישראלי, וחייבים לגרום לזה לקרות. יש שם כוח אדם מוכשר וחרוץ, וחייבים לעודד אותם להיכנס לשוק העבודה".
רפורמת לוין: "לא סוף העולם, או הדמוקרטיה"
יותר מ־4 שנים, ממאי 2015 ועד יוני 2019, כיהנה שקד כשרת המשפטים. היא מינתה שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, כרתה ברית עם לשכת עורכי הדין כדי לשלוט בוועדה לבחירת שופטים, והצהירה השכם והערב על מטרתה לטלטל את המערכת. ובכל זאת, ימים ספורים אחרי שיריב לוין התיישב על כיסא שר המשפטים, נדמה שהוא משאיר לה אבק בהכרזה על רפורמות דרמטיות.
"יריב ואני מדברים הרבה מאוד שנים יחד על הצורך לעשות שינויים במערכת המשפט", היא מספרת. "כשהייתי שרת משפטים לא עשיתי שינויי חקיקה גדולים רק בגלל שלא היה לי רוב לזה. אבל הצלחתי לשנות את בית המשפט העליון, והוכחתי שאפשר לעשות את זה במסגרת הוועדה הקיימת לבחירת שופטים".
ועכשיו הוא מגשים את חלומותייך לתיקון המערכת, או שאת שותפה לחשש מקץ הדמוקרטיה?
"אני הפצתי בזמנו, כשרת משפטים, תזכיר חוק יסוד חקיקה עם פסגת התגברות של 61. אנשים פשוט לא מבינים עד הסוף מה זה אומר. כן, זה משנה את הדיאלוג בין הכנסת לשופטים ונותן את המילה האחרונה לכנסת, אבל רק לתקופה של 4 שנים. אחריהן, כנסת חדשה צריכה לחוקק את אותו חוק שהעליון פסל. זה לא סוף העולם וממש לא סוף הדמוקרטיה. יריב אדם רציני ודמוקרט וישר כמו סרגל, ובוא ניתן לו צ'אנס. עוד לא ראינו את כל האיזונים שעוד יהיו שם.
"אחד מבכירי המשק התקשר אלי השבוע מודאג נורא. ממש בחרדה. הוא שאל אותי איך יכול להיות שאני תומכת בפסקת התגברות של 61, ו'מה יקרה אם יחוקקו חוק לביטול הבחירות'. הסברתי לו שקודם כל חוק לביטול הבחירות ייפסל פה אחד בבית המשפט, ואז אין בכלל התגברות של הכנסת. בנוסף, אמרתי לו, כשכנסת מסוגלת לחוקק כזה חוק, אז המדינה גם ככה בריקבון עמוק".
ביטול "עילת הסבירות" מחזירה את בית המשפט עשרות שנים לאחור.
"השופט אהרון ברק עצמו פגש אותי באחד הכנסים, ואמר לי שאם נבטל את הסבירות הוא יוכל לחיות עם זה, 'כי יש לי את המידתיות'. הוא אמר לי את מה שאני תמיד אומרת. בסוף מה שחשוב זה זהות השופטים וסט הערכים שלהם, כי הם יכולים לקחת כל חוק ולעשות ממנו פלסטלינה. אם לא בגלל הסבירות, אז בגלל שיאמרו שזה מידתי וזה לא. עילת הסבירות צריכה להיות כמו שכתב השופט נעם סולברג - היא לא תחול על נבחרי הציבור, אבל תחול על הפקידות. לא יכול להיות שפקידה בביטוח לאומי תקבל החלטה לא הגיונית, ואי אפשר יהיה לערער על זה. אני מקווה שיריב לוין ישים לב לעניין המהותי הזה".
אז כל הזעם פוליטי הוא של אנשים שעדיין מתקשים להשלים עם ההפסד בבחירות?
"אסור לזלזל בכך שגם המגזר העסקי מאוד מוטרד מהמהלך הזה. השבוע פגשתי משקיע שרצה להקים פה מפעל והחליט להקים אותו בארה"ב, והוא אמר לי במפורש שזה בגלל שהוא לא יודע מה יהיה פה. האחריות של ראש הממשלה היא לנהל את זה מול הזירה הבינלאומית ומול המגזר העסקי. מי כמו נתניהו יודע שהמדינה מושתתת בסוף על המגזר הפרטי, הסוחב את כל מדינת ישראל".
"השנה יהיה לישראלים פטור מויזה לארה"ב"
בתפקיד האחרון עמדת בראש משרד הפנים. לפני שנמנה את ההצלחות - יותר או פחות - בתכנון או בהתנהלות מול השלטון המקומי, ברור שהישראלי הקטן פוגש את המשרד בחידלון הגדול של...
"הדרכונים".
אני רואה שגם את מודה בכך.
"האזרח הישראלי רוצה וצריך לקבל שירות, אין ספק. אבל הוא גם צריך לדעת שהיו פה שנתיים של קורונה, ומדובר במשבר שקרה בכל העולם. התעסקתי בזה הרבה, אני לא מזלזלת, אבל אף אחד לא נתקע בארץ בגלל שלא היה לו דרכון. די מהר פתחנו לשכה להוצאת דרכונים זמניים, ובמקרה הכי גרוע ניתן להוציא דרכון בנתב"ג, מיד, רק שזה עולה כ־800 שקל. והכי חשוב, קנינו מכונות שיכנסו לתוקף בעוד כמה חודשים והן יקצרו זמן בתור ובתהליך. אבל את זה יחגוג שר הפנים החדש, אריה דרעי".
הבטחת גם פטור מוויזות לטסים לארה"ב. גם זה עובר לממשלה החדשה.
"נתניהו ואנשיו תקעו את החקיקה במושב הקודם, ורק בגללם אין לנו עדיין פטור. החקיקה יושבת מוכנה ובסוף השנה כבר יהיו לישראלים ויזות".
ביקרו אותך לא אחת שמנעת מפליטים אוקראיניים להיכנס לישראל, בזמן שמתחוללת מלחמה.
"נהגתי בצורה הכי אחראית והכי לא פופוליסטית. השתמשתי בצורך באישור אלקטרוני ולא נתתי לכל אחד להיכנס, כדי שלא יהיה פה שטף. 12 אלף תיירים אוקראיניים עובדים פה היום ויצטרכו מתישהו לחזור. אם לא הייתי עושה מה שעשיתי, היו פה 120 אלף. אני שרת הפנים של מדינת ישראל ואני צריכה לדאוג לאינטרסים של מדינת ישראל. לקחתי החלטה לא פופולרית, אבל נכונה".
"אם ישמרו על המגמה שלנו, מחירי הדיור ירדו"
בואי נדבר על משבר הדיור. החוליה הראשונה וכנראה הכי חשובה במערכת הנדל"נית היא התכנון, שישב תחתיך. בשורה התחתונה, סיימנו שנה עם קפיצה של 20% במחירי הדירות.
"אני הקמתי את מטה התכנון הלאומי, והצלחנו בשנה לשבור שיא של כל הזמנים, בכל קריטריון - 158 אלף יחידות דיור מתוכננות, מתוכן 43 אלף בוותמ"ל (הוועדה המיוחדת לאישור מהיר של מתחמים גדולים למגורים ד"מ). גם השיווקים והתחלות הבנייה רשמו שיא, מעל 100 אלף בשיווק קרקעות מדינה ו־80 אלף התחלות בנייה, בזכות שיתוף הפעולה שלי עם שר השיכון לשעבר אלקין. אני מאוד מקווה שהממשלה החדשה תמשיך את אותה מגמה, כי חייבים לשמור על 4 שנים בהן נראה לפחות 125 אלף יח"ד מתוכננות בשנה".
אבל במקום שינוי במגמת המחירים, הם נסקו.
"וברור שעם עליית הריבית והגדלת ההיצע, המחירים גם יירדו. בזכות המספרים הללו שלנו, השינוי בשוק יבוא, אבל לוקח זמן לדברים לחלחל. אמרו לי עיתונאים שאני צריכה להכריז בראיונות ובכנסים שהמחירים יירדו, ולא שבמקרה הטוב הם יבלמו. אבל אני רציתי להיות ריאלית. טיפול בשוק הנדל"ן זו לא משימה של חודשים אלא של שנה־שנתיים לפחות. ואני אומרת לך שעם המספרים הללו, ואם דרעי וגולדקנופף ידעו לשמור עליהם, המחירים בוודאות ירדו".
הכרזת על לא מעט רפורמות בנוגע להורדת החסמים ושחרור השוק. רובן ככולן עוד מחכות לאישור.
"הבעיה של קצב ההיתרים והתוכניות היא קשה, ואי אפשר לפתור אותה בשנה. עשיתי שתי רפורמות משמעותיות - רישוי עצמי ומנגנון של תוכנית פלוס היתר במסגרת 'חלופת שקד' לתמ"א 38. התקנות כבר מוכנות, רציתי לחתום עליהן, ורק משרד המשפטים עצר אותי בגלל תקופת בחירות. האבסורד הזה עכשיו מעכב את השוק. מבחינתי הפירות שייכים לאזרחי מדינת ישראל, גם אם הם יגיעו רק בתקופתו של דרעי כשר. שיחתום כבר על התקנות, ויקטוף את הפירות".
משרד הפנים הוא גם הגוף האחראי הגם על יותר מ־250 רשויות מקומיות. דיברת על זה בתחילת הדרך, היו מחשבות על תימרוץ ערים לבנות בתחומן דירות באמצעות שינוי מודל הארנונה (שכרגע גרעונית בייעוד למגורים), אבל הרבה לא קרה.
"לא הספקתי הכל. אבל העברתי המון סמכויות מהממשלה לרשויות המקומיות ואני מקווה שהממשלה החדשה תמשיך עם זה. למרות מבנה הארנונה הקיים, רוב ראשי הרשויות, אולי חוץ משניים־שלושה, בונים ורוצים לבנות כמה שיותר דירות בתחומם. הם הלכו מכות להכניס תוכניות לוותמ"ל שתאשר להם דירות. וגם יש 5,000 בקשות להסבת משרדים לדירות. בסופו של דבר יש עוד ועוד ערים עם תנופת בנייה. ראש עיריית אשדוד מאבד את הצעירים שלו לטובת אשקלון והוא בלחץ. ראש עיריית באר שבע אומר לי אותו דבר. מה שרואים כולם זה שראש עיר שבונה - מרוויח. זה מייצר גירעון? ראש עיר שיודע לעבוד מול הממשלה והמשרדים השונים מקבל מספיק תקציבים לכיתות, לכבישים. הכל תלוי בו".
את מדברת על הערים, אבל התעסקת בהקמת עוד ישובים קטנים וחלשים. את גם מנופפת במספר של 14 יישובים שהקמת, כשבפועל הם לא באמת קמו.
"אמרתי 14, אבל זה בעצם 16. וכבר ישבתי עם השר יצחק וסרלאוף שאחראי על הנגב והגליל, עם השר דרעי, עם שר השיכון גולדקנופף, וביקשתי מהם להמשיך את זה. כולם מאמינים בזה".
למרות שזה לא כלכלי ולא סביבתי ועלול להחליש ערים ויישובים קיימים.
"כן, למרות שזה לא כלכלי. זה רק ציונות. לא כל פרויקט צריך להסתכל דרך החור שבגרוש. אני הסתכלתי על זה בראייה של יישוב הנגב. איפה שיש ישובים ועיבודים חקלאיים, אין התיישבות לא חוקית בדואית. זו המציאות וזה הדבר הנכון לריבונות. אני גם לא מכריחה אף אחד לגור שם. הפצנו למשל מכרזים ביישוב החדש חירן, וכולם נחטפו. מי שרוצה יגור שם, ומי שלא לא. וזה גם בסדר גמור שאתה ואני נסבסד את היישובים הללו. כי אנחנו גרים בפתח תקווה ובתל אביב, אבל חשוב לנו שתהיה התיישבות יהודית בנגב. כדי שאתה או אני ניסע לאילת, לערד, או למצפה רמון, ונוכל לנסוע בביטחון.
"הרבה פעמים הפקידות המקצועית, של משרד האוצר או של גופי התכנון, מסתכלת על הדברים בעיניים מוגבלות. לכן, אני גם בעד הקמת שכונות 'בנה ביתך' בערים ובעיירות פיתוח. אי אפשר לדרוש מהערים להפסיק לבנות צמודי קרקע, כי אנשים יעזבו ליישובים. לכל עיר צריך לתת גם צמודי קרקע, בטח לערים בפריפריה. תראה גם איזה מזל שהקשבתי לעצמי, ולא עצרתי את תמ"א 38 - בניגוד לדעת המומחים של מינהל התכנון. ההבדל ביני לבין הפקידות, הוא שאני יודעת איך עובדת המערכת הפוליטית. ידעתי שייקח זמן להעביר את חלופת שקד לתמ"א ושצריך לעשות את הטוב מאוד, ולא את המצוין. זה בוודאי עדיף מכלום".
"אנחנו במצוקת תשתיות, חייבים להוציא מכרזים"
בואי נסכים לפחות שהתשתיות פה בקריסה.
"חד משמעית. בשנה האחרונה רציתי להביא לאישור ועדת השרים 3 תחנות כוח חדשות, אבל בגלל התנגדות פוליטית של ראשי הערים לא היה לי רוב בוועדת פנים ושירותים. זה מקרה קלאסי של נימב"י (לא בחצר האחורית שלי). חייבים להוציא מכרזי תשתיות, כמה שיותר מהר, כאשר הפקטור של הזמן יותר משמעותי מהכסף. מדינת ישראל במצוקת תשתיות קשה. עוד 4 שנים יכולה להיות מצוקת חשמל גם בתל אביב. אין ברירה והשרים חייבים להיות אמיצים ולהעיף תשתיות קדימה - תחנות כוח, שדה תעופה, מטרו. ממשלה שתעצור את המטרו זו ממשלה לא כשירה, ואני רוצה להאמין שגם נתניהו וגם סמוטריץ' לא יתנו לזה לקרות".
ומתי את מנסה שוב לחזור לפוליטיקה?
"אני לא יכולה להעריך מתי תהיה הפעם הבאה, אבל לדעתי הממשלה הזו תחזיק לפחות 4 שנים. זו ממשלה הומוגנית, לאף אחד אין אינטרס לפרק אותה, וכל אחד קיבל תפקיד הרבה מעבר לכוחו וכזה שהוא לא יקבל בשום קונסטלציה אחרת. בינתיים, אני רואה יתרון להסתכל על דברים מבחוץ, וגם בעובדה שיהיו לי כמה שנים של חיים יותר שפויים ושבהן ארוויח כסף. זה לא דבר רע".