גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלאים המנופחים, עליית הריבית והגשם שלא בא: רשתות האופנה לא התכוננו נכון לחורף, ומשלמות מחיר

קסטרו מציעה פריטים ב־33 שקל, ברנואר יש 70% הנחה, ובהוניגמן מוכרים ארבעה ב־100 - רשתות האופנה הגדולות הגיעו לחורף עם רמות מלאים שזינקו בעשרות אחוזים ביחס לשנה הקודמת, ונאלצו לשנות אסטרטגיה ● מניות החברות הגדולות מאבדות גובה, ובראשן קסטרו, שנחתכה תוך שבוע ביותר מ־20%

סוף עונה בסניף של רשת קסטרו בגן העיר, תל אביב / צילום: איל יצהר
סוף עונה בסניף של רשת קסטרו בגן העיר, תל אביב / צילום: איל יצהר

רשתות האופנה הישראליות נכנסו לרבעון הרביעי של 2022 בהמתנה לגשמי ברכה שלא הגיעו. בלי גשמים אין קונים לקולקציות החורף, וכך החלו השנה מבצעי סוף העונה מוקדם מהרגיל.

קסטרו הציעה פריטים ב־33 שקל. חנויותיה התמלאו עד אפס מקום, והאתר של הרשת ירד במהירות מהאוויר. ברנואר מציעים 70% הנחה על קולקציית החורף, וכך גם בגולף קידס, בקיווי מציעים שלושה פריטים ב־100 שקל, בהוניגמן מציעים ארבעה ב־100 שקל, ובתמנון מציעים פריטים ב־20 שקל.

כל זה מעלה את השאלה האם ולמה משתלם יותר לרשתות האופנה למכור בזול, מאשר לאחסן פריטים במחסנים עד העונה הבאה - והאם הן ישלמו מחיר על המהלך הזה בעתיד.

המחסן לא משתלם

"העלות של החזרת סחורה למחסן מאוד גבוהה", מסביר שחר תורגמן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר בלשכת המסחר ויו"ר דירקטוריון קבוצת בריל. "אחד הכללים החשובים לכל חברה הוא שווי הסחורה במחסן, שנגזר לפי משך הזמן שהיא יושבת שם.

"אם הסחורה יושבת במחסן שנה שלמה, ולא נמכרים לפחות 50% מהדגם, השווי שלה מופחת ב־50%. זאת אומרת שאם יש סחורה בשווי 20 מיליון שקל, ולא מכרת מחצית ממנה, בשנה הבאה תצטרך לרשום בספרים ששווי הסחורה ירד ל־10 מיליון שקל.

"לכן, השאיפה של הקמעונאים - וזה תקף לא רק לישראל אלא לכל העולם - היא להימנע ככל האפשר מלהחזיר סחורה למחסן, והמוטיבציה היא למכור כמעט בכל מחיר. הצד השני במשוואה הוא הנזק למותג. לך תמכור לציבור בשנה הבאה מוצר במחיר מסוים, כשהרגלת אותו שהוא עולה חצי מחיר".

לדברי בכיר בענף הקמעונאות, "המהלך של קסטרו אגרסיבי מדי, ולטווח הרחוק המותג יישחק. ברגע שהם ירצו להתאפס עם קולקציה חדשה ולמכור אותה ב־200 שקל לפריט, הם ייתקלו בקשיים. הצרכן לא יהיה מוכן לקנות את הסחורה ללא הנחות העומק".

על כך אומר תורג'מן כי "אלה הדילמות של רשת קמעונאית, וזה לא ייחודי רק לארץ. מה שייחודי לנו זה או שקר בחורף או שחם. באירופה קר או קר מאוד, כך שהם פחות נפגעים".

פסיכולוגיה של צמצום

בישראל יש ארבע חברות אופנה ציבוריות עם פעילות מקומית משמעותית: פוקס , קסטרו , גולף והמשביר (רשת נוספת היא דלתא ישראל, אשר מתרכזת בעיקר ב"אופנה לבית" - פיג'מות, בגדי טרנינג וכיוצא בזה).

סניף גולף בתל אביב. הנחות של 60% / צילום: איל יצהר

ניתוח לעומק של ארבע הרשתות מראה כי כולן רשמו עלייה בהכנסות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, אך למעט המשביר - נרשמה ירידה ברווח. בנוסף, כולן הגיעו לרבעון האחרון של 2022 עם רמות מלאים שזינקו בעשרות אחוזים ביחס לתקופה המקבילה ב־2021.

לדברי גורם בכיר בשוק, יש לכך מספר סיבות. "קודם כל, נכון לסוף ספטמבר 2022, לצרכנים כבר הייתה פחות הכנסה פנויה. הריבית הייתה במגמת עלייה, שכר הדירה עלה, ואנשים נכנסו להתנהגות פסיכולוגית של צמצום. הנטייה היא קודם כל לצמצם בפריטי הלבוש האופנתיים.

"מעבר לזה, במהלך 2022 נרשמה חזרה לשגרה מבחינת טיסות לחו"ל, ואנשים בזבזו את הכסף על אופנה. ועכשיו החורף פשוט לא מגיע, החנויות נתקעו עם מלאי ענק ויצאו במבצעים חריפים - שבוודאות יהיו על חשבון הרווחיות של 2022. צריך להבין שאם הרשתות לא יעיפו את המלאים כמעט 'בכל מחיר' - לא יהיה להן כסף לקנות את אופנת הקיץ".

עם זאת, מציין הגורם, יש בשורה קטנה למשקיעים בשוק. "חלק מהמניות של הרשתות האלה כבר ירדו בשיעורים מאוד חדים של עשרות אחוזים. כלומר, אפשר להגיד שהשוק כבר די צפה מה הולך לקרות".

השיעור של קסטרו

הסיפור המעניין ביותר מכל החברות שייך לקסטרו, בניהולו של רון רוטר. הרשת רשמה צמיחה מתונה של 7% בהכנסות, שהסתכמו בתקופה המדוברת ב־2022 ב־1.2 מיליארד שקל, אך הרווח התפעולי נחתך בשיעור חד של 74% והסתכם ב־39 מיליון שקל. הרווח הנקי צלל ואיבד 90%, והסתכם בכ־10 מיליון שקל.

קסטרו סבלה במהלך הרבעון השלישי של 2022 מחולשה גוברת במכירות האופנה. הוצאות המכירה והשיווק טיפסו, וכך גם הוצאות שכר העבודה. "לעומת זאת, כבר שבועיים הם מוכרים כמו משוגעים", אומר בכיר בענף הקמעונאות. "מי שהוביל את המבצע הוא יוסי גביזון, אחרי המון שנים שגבי רוטר (הבעלים) לא היה מעוניין במהלך כזה. המטרה שלו הייתה לחסל את כל המלאי במחסנים, לקראת הכנסת קולקציה חדשה.

"זה הוביל לכך שבפועל הם עלו ממכירות של כ־2 מיליון שקל ביום למכירות של כ־10 מיליון שקל ביום. המבצע הזה לא יימשך לאורך זמן, מאחר שהוא עלה מעבר לכל ציפייה של הרשת עצמה, שתכננה למשוך אותו עד אמצע פברואר. הם מסוגלים לתת 100 אלף פריטים חדשים ביום לחנויות, כשהביקוש הוא ל־350 אלף".

לפי הערכות של גורם בכיר אחר בעולם האופנה, "קסטרו מכרו סחורה בשווי 11 מיליון שקל ביום הראשון של המבצע, כששוק הבגדים כולו מוערך במכירות של 40-50 מיליון שקל ביום. בימים האחרונים הפדיון של כל הרשתות האחרות ירד ב־10%־20%. בהחלט הרגשנו את המבצע הזה. בדוחות הרבעוניים הקרובים, חוץ מדלתא כולם הולכים לחטוף בראש", הוא טוען.

"גביזון נמצא עכשיו בתאילנד, אבל ברור שברגע שהוא חוזר לארץ, הוא ידרוש תשובות איך הם הגיעו לנתונים כאלה ולטעויות בהזמנת מלאי, שאילצו אותם לעשות מבצע כזה - וגם לדרוש הנחות בדמי השכירות מכל הקניונים בהם יש לו חנויות. הוא גם לא יהסס לחתוך החוצה מקניונים שלא יתנו לו את ההנחה הזו.

"בקסטרו עשו בשכל שנפטרו מהמלאים המטורפים, כשאנשים קונים עדיין בגדי חורף, אבל מי שעשה טעות קשה זה הראל ויזל מפוקס, שיצא עם מבצעי כסאח של פריטים ב-10 שקלים. מה הוא יעשה בפברואר, כשיגיעו מבצעי סוף העונה האמיתיים?

"אגב, קיבלנו דיווחים שקסטרו התחילו למלא את הסניפים בקולקציית קיץ מהשנים הקודמות, במטרה לרכב על הגל ולהיפטר ממלאי - כשאת קולקציית הקיץ האמיתית כולנו נכניס רק לקראת סוף פברואר".

מקסטרו נמסר בתגובה כי "בימים אלה אנו עורכים מבצע חסר תקדים המביא לביקושים שלא נראו כמותם בישראל. בכל שבוע אנו מכניסים לסייל בחנויות יותר ממיליון פריטים חדשים של נשים, גברים וילדים, ולאור החורף החם, גם פריטים קייציים".

ההרגלים של דור ה־Z

"היציאה מהקורונה, המאקרו־כלכלה, הגידול בריבית, המשכנתאות, שכר הדירה וגלי הפיטורים מקטינים את היכולת לצרוך מוצרים לא הכרחיים", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'. "בנוסף, האונליין מצוי בכל קטגוריות האופנה, ואנשים טסים לחו"ל עם מזוודות ריקות, כי האופנה שם זולה לעתים בעשרות אחוזים.

"נקודה נוספת היא דור ה־Z וחלק מדור ה־Y, ששינו את הרגלי הצריכה שלהם מתוך התמיכה בקיימות, ומנסים להקטין את הצריכה. יש נתחים הולכים וגדלים לחנויות יד שנייה, כשבארה"ב יש אפליקציות ששוות מעל מיליארד דולר".

לדברי ליאת קדיש, סמנכ"ל וראש תחום המימון התאגידי במדרוג, ענף האופנה "מאופיין ברמת סיכון גבוהה. יש בו תחרות לא קטנה, כאשר חסמי הכניסה נמוכים יחסית. ההוצאות של החברות הפועלות בתחום גבוהות, ובעיקר ישנן עלויות השכירות, שחזרו בשנה החולפת למחירי טרום־קורונה.

"בתשעת החודשים הראשונים של 2022 ראינו ירידה בפדיון למ"ר ושחיקה במדדי הביצועים. להערכתי, נושא העונתיות יוביל לכך שרשתות האופנה יצטיידו בהון חוזר לקראת העונות הבאות" (כלומר ישתמשו במזומנים מהמבצעים הנוכחיים על־מנת לקנות את המלאי העתידי).

גם קדיש סבורה כי תנאי המאקרו במשק מובילים לסביבה כלכלית מאתגרת. "האינפלציה העולה וסימני המיתון מעלים את האפשרות לירידה בהכנסה הפנויה של הציבור, מה שעלול להשפיע לשלילה על חברות האופנה. עם זאת, ההשפעה הראשונית היא התחרות הגבוהה בענף".

עוד כתבות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק