בנק דיסקונט / צילום: תמר מצפי
החלטת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, להפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מדיסקונט, הגיעה היום (ג') לוועדת הכספים של הכנסת ועוררה דיון סוער.
יו"ר ועדת הכספים משה גפני החליט כי הוועדה לא תצביע על אישור התיקון לחוק שנובע מהחלטתו של שר האוצר, והוא ייכנס דיון נוסף ככל הנראה כבר בשבוע הבא. גפני הזמין לדיון הבא את המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, לאחר שזה שינה את דעתו בעקבות השימוע שנעשה לדיסקונט וכעת הוא מתנגד להפרדת כאל מהבנק. נציין, כי על פי חוק שטרום החלטה צריכה להתקבל עד סוף החודש הנוכחי (ינואר), ולכן יש צורך במציאת פתרון שיאפשר את המשך הדיונים עד לקבלת החלטה, אך לא נראה שמדובר בבעיה מהותית.
● שר האוצר סמוטריץ' מקדם תקציב דו-שנתי. איך תתנהל הממשלה עד שיעבור?
● התוכנית למאבק ביוקר המחיה: היבואנים הגדולים יקוצצו, המונופולים יוגבלו
● המשכנתה הממוצעת בשוק החופשי ירדה מתחת למיליון שקל בדצמבר
בדיסקונט אמנם לא הרימו ידיים ועדיין נחושים לבטל את המלצת ההפרדה. אך נראה כי גם בבנק כבר חושבים קדימה על רוכשים פוטנציאליים, ולשם כך מבקשים מחברי הכנסת לשנות את החוק הקיים האוסר על מכירת כרטיסי אשראי ישירות לגופים מוסדיים, במידה והבנק אכן יחוייב להיפרד מחברת כרטיסי האשראי. זאת, לאחר ששתי המתחרות של כאל, ישראכרט ומקס, נמצאות בדרך לידיים של שתי חברות ביטוח - הראל וכלל.
"אנחנו מבקשים שלא תהיה פגיעה בבנק פעמיים, ככל שתאשרו את החלטת השר להפרדה, תאפשרו לנו למכור את כאל לכולם", אמר בדיון ברק נרדי, סמנכ"ל הכספים בדיסקונט. "אנחנו מבקשים כי מגבלת המכירה הישירה לא תחול לגבי כאל. המגבלות שחלות מצמצמות משמעותית את רשימת הרוכשים הפוטנציאלית ואם תחליטו על הפרדה היא תתקבל כששלוש חברות יהיו על המדף - שתיים מהן יוכלו להימכר לכולם ואחת מוגבלת. זה לא שיש רשימה בלתי מוגבלת של רוכשים והדבר דומה למצב שבו יש שלושה מכרזים ורק באחד מהם יש מגבלה על השחקנים. ברור שזה ישפיע משמעותית על המחיר שאנחנו יכולים לקבל ולכן צריך סטנדרט אחיד, כל עוד מצביעים על הפרדה", אמר נרדי.
מנכ"ל משרד האוצר היוצא, רם בלינקוב, שהעברת ההמלצות על הפרדת כאל הייתה הפעולה האחרונה שלו במשרד האוצר, והוא היה יו"ר הוועדה שבחנה את הנושא, אמר כי לא ניתן לעשות זאת מבעוד מועד. "העניין הזה עוד לא נבדק לעומק, ובנוסף אי אפשר לחוקק חוק מותנה בכך שאם רשות התחרות ורשות שוק ההון יחליטו לאשר את שתי העסקאות המתרקמות (בין כלל למקס ובין ישראכרט להראל, ר"ו). אם הרגולטורים יחליטו על אישור שתי העסקאות הללו, אנחנו נמליץ לבטל את האיסור", אמר בלינקוב.
נוגה רובינשטיין, עו"ד מטעם דיסקונט, התייחסה לדבריו של בלינקוב ואמרה כי "יש תקנות שאומרות שככל שיהיה תיקון חקיקה התקנות ייכנסו לתוקף", כלומר שהדבר אפשרי.
בלינקוב הוסיף בדיון לגבי שאלת המוסדיים, כי באוצר רצו מאוד שהם ייכנסו לשוק האשראי הצרכני, אך הם נכנסו בינתיים רק לשוק הלווים הגדולים ולא להלוואות לאנשים פרטיים או לעסקים קטנים. "בוועדת שטרום הייתה מחשבה שאם לא יאשרו למוסדיים לרכוש חברת כרטיסי אשראי הם ייכנסו לשוק. אני מהמר שאף אחד לא צפה את המצב הנוכחי (שבו ורבורג פינקוס האמריקאית שרכשה את מקס מוכרת אותה אחרי שלוש שנים בלבד, ואילו ישראכרט שהונפקה והיא חברה ללא גרעין שליטה תימכר גם היא, ר"ו)".
"לגבי השאלה אם לאשר להם או לא לרכוש באופן ישיר, עמדתי היא שאסור לאשר להם וצריך להמתין את עשר השנים שקבע החוק", הוסיף מנכ"ל האוצר היוצא. "המוסדיים צריכים להתחרות גם הם על השוק הזה, אפילו על האנשים הפרטיים והעסקים הקטנים ואין סיבה לאפשר להם לקצר דרך, כי זה יקטין את מספר השחקנים. לכן, במקום לפרק בעתיד (ריכוזיות בחברות הביטוח, ר"ו), כדאי לא לאשר מלכתחילה. אבל אם הרגולטורים יחשבו שהם רוצים לאשר, והם עצמאים, אין טעם לעצום את העיניים ולהגיד שלא מתירים מכירה ישירה".
דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה לבחינת הריכוזיות בענף האשראי, חיזק את דבריו של בלינקוב ואמר שהרציונל מאחורי החוק שלא לאפשר מכירה ישירה, כי בוועד רצו שהמוסדיים יקימו מערכי מתן אשראי משל עצמם. "לא רצינו שיתלבשו על הקיים כמו בוועדת בכר שהפרידה את קופות הגמל מהבנקים. האם הרציונל הזה עדיין תקף? לא ראינו 6 שנים אחרי אף חברת ביטוח שהקימה מערך מתן אשראי. האם צריך להגביל את מכירת כאל? כן", אמר שטרום.
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "האנומליה שאומרת ששתי חברות כרטיסי אשראי יוכלו להיות תחת מוסדיים, וחברת כרטיסי אשראי שלישית לא תוכל, הוא מצב שכמעט אי אפשר להסביר אותו. "אין בזה רציונל ולכן שר האוצר ביקש מאיתנו, עד חוק ההסדרים הקרוב, לבדוק אם מבנה השוק הרצוי הוא תחת מוסדיים או לא. אנחנו מבינים שיש שתי עסקאות שכבר החלו, אחת מתקדמת ואחת שבתחילתה, ולכן אם המכירה למוסדיים בשתי העסקאות הקיימות מתאפשרת, להשאיר את החוק הקיים זה כמעט בלתי אפשרי".
הממונה על התחרות, מיכל כהן: "ניתן לראות תחילת תחרות בשוק"
במהלך הדיון אמרו הן בלינקוב והן הממונה על התחרות, מיכל כהן, כי אפשר לראות תחילת תחרות בשוק האשראי בעקבות הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס בשנת 2019. "אולם התחלה זו לא מספקת. אנחנו רואים כשלים וחושבים שכאל לא התחרתה בפלחים מסוימים בגלל שהיא התחרתה בדיסקונט. אם נפריד ביניהם, גם דיסקונט יהיה מתחרה יותר אגרסיבי לבנקים האחרים וגם כאל לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי האחרות. הנחת העבודה היא שככל שהתחרות גוברת ככה המחירים ירדו ורמת השירות תעלה".
הממונה על התחרות אמרה גם היא כי "התחרות עדיין לא מספקת, ולא נשבר שיווי המשקל בין הבנקים, וכי . אם כאל תופרד, הדבר יועיל לתחרות".
שטרום ציין מצדו כי רואים תחרות בין הבנקים לבין עצמם באשראי הצרכני אך לא בטוח שהסיבה לכך היא חברות כרטיסי האשראי, כיון שסביבת הריבית של חברות כרטיסי האשראי גבוהה ביחס לבנקים. "דווקא כשנגיד בנק ישראל התחיל להעלות את הריבית אנחנו רואים יותר ערנות מצד הציבור. רואים בהחלט מהלכים בכמה מקומות לכיוון החיובי של הגברת התחרות כי הלחץ על הבנקים בתחום האשראי כן גבר. לכן יש לנו את היסודות להניח שאם כאל, שהיא לא חברה קטנה אלא גוף רציני, תיכנס לשוק כשחקן עצמאי, תיתן דחיפה".
סמוטריץ בהקלה ללאומי והפועלים כדי לסייע למשקי הבית
לצד ההחלטה להפריד את כאל מדיסקונט והקמת צוות שיבחן את השתלטות המוסדיים על חברות כרטיסי האשראי, הודיע בשבוע שעבר סמוטריץ כי הוא בוחן הפחתה של צמצום מסגרות האשראי שנותנים הבנקים לאומי והפועלים בכרטיסי האשראי שהם מציעים ללקוחותיהם.
● הנתונים שמוכיחים: הישראלים שכחו עד כמה חוב יכול להיות מסוכן | ניתוח גלובס
● הריביות של חברות כרטיסי האשראי הגיעו לשיעור דו-ספרתי, ומי השיאנית?
בשבוע הבא היה אמור להיכנס לתוקפו שלב נוסף בצמצום המסגרות, שנועד להגדיל את התחרות אל מול שני הבנקים, אך היום פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות בה מוצע לקבוע שסך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק פועלים ובנק לאומי לא יעלה על 75% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015, במקום שיעור של 51% שהיה אמור לחול.
בנוסף, מוצע לקבוע שלא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-10,000 שקל, במקום 8,500 שקל כפי שנקבע בעבר.
"בעקבות הצמצום הקודם התקבלו פניות מהציבור בנוגע להשלכות של הוראות אלה על ההתנהלות הסדירה של משקי הבית. זאת על רקע הגידול בצריכה בכרטיסי אשראי שהתרחשה מאז מועד קביעת ההוראות, ובפרט הגידול בביקושים למסגרות אשראי הנובעים מגידול טבעי של האוכלוסייה, מהגידול בשימוש בציבור בתשלומים דיגיטליים, ומעליית ההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל. לאור ההשלכות, ועל מנת לממש את תכלית הסעיף לקידום התחרות, תוך מתן דגש לצמצום הפגיעה בצרכנים שמסגרתם צומצמה, מוצע להקטין את היקף הצמצום שנקבע, ולמעשה לאפשר לבנקים להגדיל את המסגרות הקיימות", הסבירו במשרד האוצר.
עוד הם הסבירו כי על פי ניתוח שבוצע, השינוי יצמצם את הפגיעה בפעילות הסדירה של משקי הבית באופן משמעותי ויאפשר לבנקים למקד את הצמצום באוכלוסיות בעלות מסגרות אשראי גבוהות תוך הימנעות מפגיעה משמעותית בבעלי מסגרות אשראי נמוכות. במקביל, הוסיפו באוצר, הותרת צמצום מסוים של מסגרות כרטיסי האשראי בהשוואה ל-2015 על כנה, תאפשר את המשך קידום התחרות.